ברצוני לדווח לכם מדיון שהתקיים היום בוועדת חוקה בכנסת בו השתתפנו כנציגי הלשכה בעניין התיקון לתקנות ההוצל"פ (אגרות, שכר והוצאות). כזכור, בעבר לא נגבו אגרות בגין עיקולי צד ג'. בעקבות טענות הבנקים, כי עלויות הטיפול שלהם בבקשות גבוהות, הוחלט לחייב באגרה של 2 ש"ח עבור עיקול שלא תפס וב- 25 ש"ח עבור עיקול שתפס חשבון (מדובר בעיקול שפגש חשבון, גם אם החשבון אינו ביתרת זכות). עד לכניסתן לתוקף של תקנות אלה נקבעו תקנות זמניות, לפיהן לא תהיה דיפרנציאציה, אלא ייגבה סכום אחיד של 9 ש"ח ללא תלות אם העיקול תפס או לא.

בדיון הנוכחי הנהלת בתי המשפט ביקשה להאריך תקופה זו בשנה וחצי נוספות (החל מ- 1.1.04 ועד ל- 1.6.05) לצרכי התארגנות (הנהלת בתי המשפט עדיין אינה יודעת איך להתמודד עם הדיפרנציאציה), כאשר המחלוקת נסבה מה יהיה הסכום האחיד שישולם כאגרה עבור עיקול צד ג'.

לדעתי, העלות היתה צריכה להיות לא יותר מ- 5 ש"ח, אם כי עמדתנו הרשמית, שהועברה גם להנהלת בתי המשפט, היתה כי בתקופה הנוספת יש לתת שירות זה שלא בתשלום או לחלופין לקבוע סכום של 2 ש"ח, בשל כך שלהערכתנו, בשנה וחצי האחרונות, במהלכן נגבה סכום אחיד של 9 ש"ח, הרוויחו הבנקים על חשבון הציבור, ולכן מן הראוי לקזז את רווחיהם על דרך הענקת השירות חינם בתקופת ההארכה הנוספת.

המלצת הנהלת בתי המשפט לגבות סכום של 5 ש"ח, שכן בהסתמך על הנתונים שהיו לפניהם: 86.1% תשובות שליליות (עיקול שלא תפס) לעומת 13.9% תשובות חיוביות (עיקול שפגש חשבון), מתקבל סכום ממוצע המעוגל ל- 5 ש"ח: 13.9% * 25 ש"ח + 86.1% * 2 ש"ח = 5.197 ש"ח.

לפי הנתונים שהציג איגוד הבנקים התשלום האחיד בתקופת המעבר צריך להיות בסך 7.59 ש"ח, ואילו לפי נתוני מרכז הסליקה של חברות הביטוח צריך הסכום לעמוד על סך 11.22 ש"ח.

השינוי בין הסכומים נובע מתאריכי ביצוע בדיקת העיקולים, כאשר הבנקים מתייחסים בנתוניהם לעיקולים שנבדקו החל מפברואר 2003 בלבד.

כתוצאה מנייר העמדה של איגוד הבנקים שינתה הנהלת בתי המשפט את עמדתה וקבעה כי הסכום האחיד יהיה 6.6 ש"ח שיעוגל ל- 7 ש"ח. זו היתה גם עמדת משרד המשפטים.

לאור הסכמת הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים, קשה היה לשכנע את חברי ועדת החוקה לקבוע סכום נמוך יותר, ולכן לבסוף נקבע סכום אחיד על סך 7 ש"ח בתקופה הנוספת שבין 1.1.04 עד 1.6.05.

אם נתסכל על חצי הכוס המלאה, הצלחנו להוריד את הסכום האחיד מ- 9 ש"ח ל- 7 ש"ח, וגם זהו הישג בלתי מבוטל לאור לחצי הבנקים וחברות הביטוח. בנוסף, קיבלנו התחייבות מהנהלת בתי המשפט וממשרד המשפטים, שאף נרשמה בפרוטוקול הדיון, לפיה במקביל לשינוי התקנות וקביעת סכום אחיד של 7 ש"ח בגין עיקולי צד ג', יאוחדו הקודים של קופות הגמל באופן שלקופות גמל של בנק אחד יהיה קוד אחד כמו להנהלת הבנק. הפיצול שעד כה הניב תשלומי אגרה נוספים יבוא אל קיצו ויחסוך תשלומי אגרה רבים לזוכים. אנו נעקוב אחר יישומה של התחייבות זו.

הצעת חוק זו היא בגדר תזכיר שהוצא על ידי משרד המשפטים. נוסח התזכיר שפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הוא נוסח ישן וכבר אינו רלבנטי.

טרם הועברה הצעת חוק לכנסת בהסתמך על התזכיר. לפני מספר ימים הועברו אלי בדוא"ל כשישים עמודים של ניירות עמדה, המכילים את כל הצעות לתיקון התזכיר מכל הגופים, לרבות נייר העמדה של לשכת עורכי הדין (באמצעות ועדת ההוצל"פ). הנהלת בתי המשפט בשיתוף משרד המשפטים אמורים לעבור על כל ההצעות ולעדכן את התזכיר. לאחר מכן יעבירו את התזכיר המעודכן להתייחסות כל הגופים הרלבנטיים, לרבות לשכת עורכי הדין.

אבקש מאורחנו, עו"ד שרמן, שפנה אלינו בעניין, להציג את הנושא.

מאיר שרמן

לפרשנות זו נפקות לגבי שכר הטרחה המגיע לעורך הדין. מדובר בעשרות אלפי שקלים של הפסדי שכ"ט. רק חמישה רשמים מתוך שבעה, אליהם פניתי, קיבלו בקשתי לתקן את אופן החישוב והורו לגזברות לבצע תיקונים.

יצויין כי חברת עו"דכנית המקבלת הנחיות לחישוב מלשכת ההוצל"פ, קבעה באותם תיקים שכ"ט ב' על בסיס חישוב נכון. פניתי בעניין זה לוועדת ההוצל"פ של הלשכה בטרם אממש את זכותי לנקוט הליכים משפטיים.

לצערי, מערכת ההוצאה לפועל שלנו לא נבנתה כמערכת כספית. בימים אלו נבנית מערכת חדשה שתיבנה כמערכת כספית. ישנו עו"ד נוסף - אלכס בר און - שהציג בעיה דומה לשלך. במקרה שלו, ברגע שתיק עלה מגניזה חישוב החוב עבר שינוי של מאות שקלים. במקרה של עו"ד בר און שכרנו על חשבוננו את חברת רואי חשבון כספי את כספי מירושלים, אשר בדקו תלונתו ומצאו ליקוי שהצדיק את תלונתו.

במקרה שלך אני מציע, שתעביר אלינו פנייתך ואעבירה לחשב הנהלת בתי המשפט לצורך נקיטת הליך בדיקה דומה אצל אותם רואי חשבון, לרבות מול חברת עו"דכנית, לצורך מציאת פתרון. הרשמים והגזברות אינם הגוף ההולם לפתרון הבעיה, מה גם שהם יתקשו להיכנס לתוך רזי המערכת. על המערכת לבצע את חישובי שכר הטירחה הנכונים באופן אוטומטי.

עם כל הכבוד אינך צריך רואה חשבון שיבדוק, אלא צריכה להינתן החלטה עקרונית, האם לאור תקנה 103(5) לתקנות ההוצל"פ, המבחינה מפורשות בין קרן לריבית והפרשי הצמדה, קרן השטר בפתיחת התיק היא הסכום המופיע על גבי השטר עם הגשתו לביצוע.

זה ברור מאליו. הגזברות לא נוגעת בתיקים. הכל נעשה באופן ממוחשב לפי ההגדרות שהוזנו למחשב. אני מניח שהרשמים לא חלקו על הגדרת הקרן אלא מהי הגדרת קרן שהוזנה למחשב, וככל הנראה יש טעות בהגדרה שהוזנה למחשב, דבר המצריך בדיקה ותיקון.

(המצגת אושרה לפרסום על ידי מר אריה כהן, לרבות באתר הלשכה באינטרנט).

בין עיקרי הדברים שנאמרו על ידי מר אריה כהן במהלך הצגת המצגת:

* בוטל המימוש במדיה מגנטית.

* פעמים רבות לא ניתן לבקש מימוש בשל תשובות לא חד משמעיות של הגורמים אצלם מתבצע עיקול. עניין זה שתשובות עיקולי צד ג' של הבנקים וחברות האשראי לא מלאות ולא אחידות הוא בניגוד לפורמט התשובה שסוכם עימם. לכן אמורה להיקבע פגישה עם כל הגורמים אצלם מתבצע עיקול, לרבות בנק הדואר, לצורך הגעה לאחידות בנוסח התשובות. לשכת עורכי הדין תיודע בעניין.

* נדחה בשנה יישום תביעות ממוכנות בהליכי הוצאה לפועל של תביעה לסכום קצוב (בתיקים של עד 50,000 ש"ח). גם עניין שכ"ט עו"ד טרם נסגר בהליך זה וייעשה בשיתוף לשכת עורכי הדין. העניין יגובש בתקנות.

* בוטל נושא הממונים בהוצאה לפועל.

* נבחנת אפשרות לעריכת גישורים בהוצאה לפועל. בשלב ראשון ייערכו פיילוטים בשלוש לשכות בשלושה מחוזות.

* יגובשו תהליכי על כונסי נכסים בהוצאה לפועל בשילוב לשכת עורכי הדין.

* בשל ריבוי מקרים של זיופים ו"עקיצות" במערכת ההוצאה לפעול נבחנות דרכי מניעה. בין היתר זויפו ביטולי עיכוב יציאה מהארץ, בקשות לסגירת תיק והקטנות חוב המוגשות על ידי החייב בשם הזוכה. אחד הפתרונות למניעת הזיופים הוא על ידי משלוח בקשות על ידי עורכי הדין ישירות ממשרדיהם באמצעות תקשורת מחשבים. בתקופת השר ביילין הוגשו לאישורו תקנות בעניין משלוח בקשות ישירות מהמשרד, אך תקנות אלה טרם אושרו עד היום.

* מרשם החייבים המוגבלים באמצעים יפורסם באינטרנט.

* משרד האוצר התנגד ליזמת הנהלת בתי המשפט להקים יחידה לביצוע פקודת מאסר במסגרת מערכת ההוצאה לפועל.

* מתגברת התופעה של ריבוי חברות הגביה, הפועלות על דרך קניית שקים, ומעסיקות עו"ד לביצוע הפעולות המצריכות חתימת עו"ד.

* נהלים אחידים בכל לשכות ההוצאה לפועל - כיום נהלי הפעולה אינם אחידים בכל לשכות ההוצאה לפועל. המגמה היא ליצור אחידות של הנהלים בכל הלשכות. יגובש צוות שיעביר המלצותיו לגבי הנהלים האחידים, תוך שיתוף לשכת עורכי הדין בגיבוש הנהלים האחידים.

הוחלט: מר אריה כהן יעדכן את הוועדה בדבר הנהלים הקיימים היום בכל לשכת הוצאה לפועל לצורך גיבוש המלצות בדבר הנהלים האחידים.

בעקבות פנייתו של עו"ד ויקטור פישר, מוסכם פה אחד, כי היות שאין הבדל בביצוע תביעה לסכום קצוב בלשכת ההוצל"פ לבין ביצועו של חוב חלוט, היות ששני ההליכים מוגשים ישירות בהוצאה לפועל, יש מקום לתקן את כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) באופן ששכ"ט בגין ביצועו של חוב חלוט יושווה לשכ"ט שממליצה הלשכה עבור ביצוע תביעה לסכום קצוב בלשכת הוצל"פ.