מצ"ב טיוטה מתוקנת (תיקון מס' 2) מטעם משרד המשפטים של התקנות לפי תיקון 24 לחוק.

משרד המשפטים שינה את הנוסח: במקום "תהא ערוכה לפי טופס 3א" יופיע "תהיה בנוסח שלפי טופס 19א".

זהו התיקון שהוצע ע"י עו"ד עליזה רוזן, האחראית על ניסוח התקנות במשרד המשפטים. משמעות התיקון לפי פקודת הפרשנות, היא שמכתב ההתראה חייב לכלול את כל הנוסח המופיע בטופס, דהיינו ניתן להוסיף על הנוסח אך לא לגרוע הימנו.

מכל מקום, עו"ד דני וקס סבור, כי על מנת למנוע את הצורך בפרשנות, יש לכתוב במפורש, כי ההתראה תכלול את הנוסח שלפי טופס 19א.

לדברי עו"ד רמי רובין, הנהלת בתי המשפט התחייבה בזמנו בעת הדיונים בוועדת החוקה בתיקון 24 לחוק, כי על אף שמדובר בהגשה ללשכת ההוצל"פ, יחולו כללי הסמכות המקומית בנוגע להליך של בקשה לביצוע תביעה. לוועדת החוקה היה חשוב לשמור על הסטטוס קוו כפי הנוהג שהיה קיים בהגשת תביעה לסכום קצוב לבית המשפט, קרי לשמור על כללי הסמכות המקומית גם עם המעבר להגשת תביעה לסכום קצוב ללשכות ההוצל"פ.

סוכם כי הנהלת בתי המשפט תבדוק שתי הצעות חלופיות להתגבר על בעיית הסמכות המקומית על מנת לא להטריח את ציבור עורכי הדין לעבוד עם לשכות ההוצל"פ בכל הארץ:

1. בקשה לביצוע תביעה תוגש ללשכת הוצל"פ לפי כללי הסמכות המקומית. אולם עם סיום תקופת ההתנגדות יוכל הזוכה לבקש להעביר התיק לכל לשכת הוצל"פ שיחפוץ.

על פי תקנה 109(ג)(4) המתוקנת, הפרטים שתכיל הבקשה לביצוע תביעה הם, בין היתר, הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה תוך פירוט קרן החוב ואופן חישוב ריבית והפרשי הצמדה.

סוכם, כי נוסח התקנה לא יכיל את הפירוט או ההסבר, אלא יפנה לטופס הבקשה לביצוע תביעה (טופס 19ב).

נוסח מוצע של תקנה 109ג(4):

"הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה לפי הפירוט בסעיף ד' של טופס 19ב שבתוספת".

הנהלת בתי המשפט מתנגדת להגשת טופס בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללא הנספחים, אלא דורשת את כל המסמכים על דרך הגשה ידנית או באופן סרוק, וזאת לאור הדרישה בסעיף 81א1(ו) לחוק כי ראש ההוצל"פ צריך להיות נוכח, כי התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בס"ק (א).

עוד נמסר, כי הנהלת בתי המשפט שוקלת לדחות את החלת החוק עד לאמצע שנת 2004 על מנת להיערך להגשה הממוכנת.

נציגי הלשכה בצוות הציעו פתרון חלופי שראש ההוצל"פ יוכל להיווכח שהתקיימו תנאי ההגשה ע"י הסתפקות בהצהרת ב"כ הזוכה על כך שהמסמכים מצויים בידו במסגרת טופס הבקשה לביצוע תביעה, וכך יתייתר הצורך לצרף את המסמכים, אחרת הנפקות המשפטית של הטופס לביצוע בקשה הוא כטופס פתיחת הליך ולא ככתב תביעה. עוד נטען שהדרישה לסריקה תעמיס עלויות גבוהות מאד על ציבור עורכי הדין באופן שלא יוכלו לעמוד בהן, אלא יעדיפו להגיש ידנית, דבר שיגרום ליצירת עומס כבד מאד על מערכת ההוצל"פ.

סיכומו של דבר, לא הושגה הסכמה בעניין, אם כי עו"ד רמי רובין ציין כי העניין יישקל מחדש עם מנהל בתי המשפט, סמנכ"ל או"ש ומיחשוב ומנהל אגף ההוצל"פ. האפשרויות שיישקלו:

1. הגשה ללשכת ההוצל"פ טופס בקשה לביצוע תביעה בלבד כשבמסגרתו יצהיר ב"כ הזוכה על המסמכים המצויים ברשותו.

2. במסגרת הגשת הנספחים (בין ידנית ובין באופן ממוכן) - ויתור על הגשת המסכים הבאים: העתק ההתראה, אישור על משלוחה בדואר רשום והעתק תשובת החייב להתראה (אם השיב לה), ובמקום הגשתם - הסתפקות בהצהרת ב"כ הזוכה על משלוח או קבלת המסמכים הנ"ל, בהתאמה, במסגרת טופס הבקשה לביצוע תביעה.

מנוסח תקנה 109(ב)(2) משמע כי הזוכה הוא זה המגיש תביעה ממוכנת. הכוונה היא לזוכה או בא כוחו. מעשית, עורכי הדין הם אלו המגישים את התביעות הממוכנות, אולם תיאורטית גם זוכה לא מיוצג יכול להגיש, ולכן אין צורך בהערת נציגי לשכת עוה"ד להגביל את הניסוח להגשת תביעה ממוכנת ע"י ב"כ הזוכה.

לפי התקנה, אם הזוכה מיוצג, יבצע עורך דינו את המצאת האזהרה לחייב (ולא כפי שקובעות היום תקנות ההוצל"פ או ברירת מחדל כפי שהוצע ע"י הלשכה). מוסכם, כי התקנה תישאר כמוצע ויש מקום לחייב אוטומטית את החייב בהוצאות המצאה מינימליות ע"ס 27 ש"ח.

אם עלות ההמצאה תהיה גבוהה יותר, תוגש חשבונית לאישור המוציא לפועל - לפי התיקון המוצע על דרך הוספת סעיף 4ב. לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשס"ג - 2003.

נוסח מוצע של תקנה 109ח(ב):

על פי הנוסח החדש של מכתב ההתראה הושמטה הדרישה לצרף את נוסח כתב התביעה (בהתאם לעמדתה של הוועדה).

עו"ד רמי רובין יבדוק, האם טכנית יתאפשר לבצע התאמות בטופס בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב למקרה של ריבוי נתבעים (כל אחד בסכום אחר).

שאר ההתאמות שנדרש לעשות בטופס בהתאם למה שיוחלט - כמופיע בהערות לתקנה 109ד.

כפי שהוצע בהצעת משרד המשפטים בסעיף 2 לטיוטת התקנות (לפי תיקון 24):

1. תיקון תקנה 12א(ה)(4).

2. תיקון תקנה 127(1).

3. תיקון תקנה 128(ב).