עו"ד דלית זמיר ממשרד המשפטים העבירה אלינו בהתראה קצרה את טיוטת תקנות ההוצאה לפועל ככל הנוגע לתיקון 24 לחוק – ביצוע תביעה על סכום קצוב. נתבקשנו להעביר הערותינו בהקדם על מנת שתשלב אותן בעמדת משרד המשפטים לפני שהנושא מגיע לדיון בוועדת החוקה.

השיפורים שמשרד המשפטים רוצה לבצע יעמיסו עלויות רבות על ציבור עורכי הדין. הם דורשים שלכל תביעה יצורף כל החומר שתומך בה – סרוק או ידני. כיוון שאנו עורכי הדין מספיק אמינים על בית המשפט, המלצתי לנהוג כפי שנעשה היום בתביעה ממוכנת – שמירת החומר במשרדי עורכי הדין, ואם יהיה צורך – יומצא החומר לבית המשפט.

"התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול את תוכן האמור בטופס 3א שבתוספת הראשונה (להלן – ההתראה)".

גירסה א' (ליאור שפירא) – מטעמי יעילות אין להפעיל את כללי הסמכות המקומית, ולפיכך תוגש התביעה לכל לשכת הוצאה לפועל, ורק במקרה שהוגשה התנגדות – יופעלו כללי הסמכות המקומית והיא תועבר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה לפי תקנות סד"א.

גירסה ב' (איריס סיון) – יש לאפשר את הפעלת כללי הסמכות המקומית בהתקיים שני תנאים מצטברים: הוגשה התנגדות והחייב העלה את עניין הסמכות המקומית, קרי ביקש להעביר את ההתנגדות לבית המשפט המוסמך לפי תקנות סד"א.

גירסה ג' (משה כדריה) – יש לאפשר את הפעלת הסמכות המקומית רק במקרה של הגשת התנגדות. מאידך, ישנה הקלה לחייב ע"י ניטרול בעיית המרחק באופן שלא יצטרך להגיש פיזית את ההתנגדות אלא יוכל להסתפק במשלוחה בדואר רשום ממקום מגוריו, ויום משלוחה ייחשב כיום הגשתה.

גירסה ב' (איריס סיון) – בנוסף לתיקון נוסח תקנה 109ב(2) יש לתקן את נוסח תקנה 109ח(1):

"הוגשה התנגדות לפי תקנה 109ז, והמתנגד ביקש להעבירה לבית המשפט אליו ניתן היה להגישה בתובענה לפי תקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקנות סדר הדין) אלמלא הוגשה לביצוע ישירות בהוצאה לפועל לפי הוראות סעיף 81א1, יצווה ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע התביעה נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה… ".

גירסה ג' (משה כדריה) – בנוסף לתיקון נוסח תקנה 109ב(2) יש להוסיף לאחר הסיפא של תקנה 109ח(1):

על פי תקנה 109(ג)(4) בטופס הבקשה לביצוע התביעה יש לפרט את הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה תוך הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה. לא ברור ממתי? – מיום קבלת ההלוואה? מיום ההפרה? מיום הגשת התביעה? לפיכך מוצע לא לשנות ממה שקיים היום בהליך סד"מ, קרי אין צורך בפירוט המופיע בנוסח, הדורש הבחנה בין קרן, ריבית והפרשי הצמדה.

על פי מידע שהתקבל ממשרד המשפטים, כשמדובר בהגשת תביעה ממוכנת, הנהלת בתי המשפט תדרוש מעורכי הדין להגיש במצורף לכל תביעה את כל הנספחים כשהם סרוקים. דבר זה יחייב את ציבור עוה"ד לרכוש סורקים, להחזיק במשרדיהם מאגרים של החומר הסרוק ולרכוש תוכנה שתקשר בין החומר הסרוק לתיק. עורכי הדין יתקשו ליישם זאת, ובמקום הגשה ממוכנת יגישו באופן ידני, דבר שיעמיס מאד על מערכת ההוצל"פ ולא יועיל לה. לכן מוצע להשוות את הגשת תביעה ממוכנת לסכום קצוב בהוצל"פ להגשת תובענה ממוכנת בבימ"ש על דרך שמירת החומר במשרדיהם של עורכי הדין, מגישי התביעות, מבלי שיצטרכו לסרקו לשם העברתו סרוק לתיק ההוצל"פ. לכן התקנה תתייחס רק לביצוע תביעה לא ממוכנת, ובמקביל (אם כי לא חובה לאור השינוי המוצע של כותרת תקנה 109ד) – יאומצו תקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד – 1984 המתייחסות לתובענה ממוכנת, ובמיוחד תקנה 215ב. לתקנות סד"א, הפוטרת מגישי תובענות ממוכנות מצירוף מסמכים לכתב התביעה.

גירסה ג' – בנוסף על האמור בגירסה ב' יש אפילו מקום לוותר על צירוף העתק מכתב התביעה ובמקום זאת - להסתפק בציון נימוקי התביעה במסגרת טופס 18א.

(4) העתק תשובת החייב להתראה – אם השיב לה ואם נשלחה בדואר רשום".

על משלוח או קבלת מסמכים אלה – התראה ותשובת החייב להתראה – יצהיר עורך הדין במסגרת פירוט המסמכים שהוא מגיש כאמור בטופס 18א, אלא שבמקום הצהרה על הגשתם יצהיר כי שלח בדואר רשום (ככל הנוגע להתראה) או כי קיבל (ככל הנוגע לתשובת החייב להתראה אם אכן קיבל בדואר רשום).

"לא יהיה רשאי ב"כ זוכה להגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן הרשה… ".

בבקשה לביצוע שטר – הבקשה הופכת להיות כתב התביעה עצמו. לעומת זאת, לא ברור מה מעמדה המשפטי של בקשה לביצוע תביעה, שכן התביעה עצמה מוגשת בצירוף אליה (כך שאם יש כבר כתב תביעה, אין צורך שגם הבקשה תשמש כתב תביעה). אם מדובר בעניין פרוצדורלי בלבד, מעמדה של הבקשה יהיה כטופס פתיחת הליך. במקרה נשוא ענייננו כתב התביעה הוא הקובע ולא הבקשה לביצוע התביעה, שכמוה כטופס פתיחת הליך. לפיכך, משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות, יהפוך כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה – ולא הבקשה עצמה – לכתב תביעה בסדר דין מקוצר.

"משהועבר לבית המשפט כתב התנגדות כאמור בתקנה משנה (א) יהא דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר… ".

גירסה ב' (ויקטור פישר) – הוספת ס"ק (4) לתקנה 109ט:

שאר ההתאמות שנדרש לעשות בטופס – כמופיע בהערות לתקנה 109ד.

בוועדת המשנה שהתכנסה ביום 3.7.03 לדון בקביעת תעריף בתיקי ביצוע תביעה על סכום קצוב הומלץ לתקן את סעיף 9 לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס – 2000, כדלקמן:

2. יש לתקן את הסכום בסעיף 9(ב)(1)(2) מ- 220 ל- 320 ש"ח (שכ"ט א' – בעד הגשה לביצוע בלשכת הוצל"פ – כאשר הקרן לא עלתה ע"ס 8,810 ש"ח).

4. יש לתקן את הסכום בסעיף 9(ב)(2)(א)(1) מ- 410 ל- 510 ש"ח (שכ"ט ב' – בעד ניהול תיק הוצל"פ – כאשר הקרן לא עלתה ע"ס 8,810 ש"ח, לפי התיקון המוצע בסעיף 3).

1. הפסקת הליכים וגניזה – יש להתאים את תקנות 125 ו- 126 המתייחסות להפסקת הליכים ולגניזת תיק להליך של ביצוע תביעה על סכום קצוב.

3. יש להתייחס לאופן הגשת הערעור על החלטה בהתנגדות לתביעה – האם כמו ערעור על החלטה בסדר דין מקוצר או כמו התנגדות לביצוע שטר.