אי ביצוע פקודות מאסר

היו"ר: אורחנו היום הוא רפ"ק חנוך מאיר, סגן מפקד היחידה האחראית לביצוע פקודות מאסר במטה הארצי של משטרת ישראל. הזמנתיו כדי שישמע את טענותנו. אותנו פחות מעניין ביצוע פורמלי של צווים. ברצוננו לדעת לכמה אנשים הגיעו הצווים פיזית. נשמע ממנו סקירה על פעילות המשטרה בעניין פקודות מאסר.

רפ"ק מאיר: מצ"ב דו"ח הסוקר את התמודדות המשטרה עם פקודות ההוצל"פ, שחולק לנוכחים בישיבה.

לקראת 8/01 יתרת הפקודות עמדה על 38,000, כאשר 17,000 פקודות היו בפיגור. בסביבות חודש אוגוסט התקיימו דיונים בהנהלת בתיה"מ בהשתתפות המשנה למנהל בתיה"מ, השופט רוני בודסקי, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מנחם מזוז, על מנת לחדש את הפקודות, קרי לתת להן תוקף מחודש לצורך ביצוען. בעקבות כך התקיים דיון עם המפכ"ל, שהנחה את מפקדי המחוזות לדווח לו על מצב ההוצל"פ לגבי ביצוע פקודות מאסר. המפכ"ל הורה לעשות מאמץ מרבי בעניין, וזאת על אף המצב הבטחוני:

1. מיום 1.8.01 הנחה המפכ"ל לא להפנות שוטרים ממערך ההוצל"פ לביצוע משימות אחרות.

2. בנוסף, המפכ"ל הנחה כל מפקד מחוז בתחומו לתגבר את היחידה המרחבית או המחוזית, ולהעביר פקודות הוצל"פ לביצוע בתחנות בפריפריה (ולאו דווקא ע"י שוטרים מיחידת הוצל"פ).

ואכן המצב השתפר – בסוף 12/01 היתרה עמדה על כ- 24,000 פקודות, ירידה של כ- 37%. ואילו כמות הפקודות שבפיגור ירדה לכ- 11,000, ירידה של כ- 36%.

היו"ר: השאלה, אם זה יהיה מבצע חד פעמי או שתמשיכו באותה מתכונת.

רפ"ק מאיר: זה נמשך מאוגוסט עד היום, וכמות הפקודות בירידה כל הזמן. יש מעקב אחרי יחידות בעייתיות. ברוב היחידות הורידו את עקומת הפיגורים בצורה משמעותית. באזור השרון עדיין יש בעיה בשל המגזר הערבי. צריך להתבצע מבצע שלם כדי להיכנס לישובים הערביים ולאתר חייבים. מכל מקום הבעיה מטופלת.

דוד ארבל: מה קורה לגבי פקודות שפג תוקפן ?

אמיר סטמרי: לפי הטבלה בדו"ח המצ"ב יש כ- 25%. בפועל, עפ"י מה שקורה במשרדים, יש פיגור רב יותר.

איריס סיון: עפ"י הטבלה יש יתרה של 2,300 פקודות בירושלים נכון לסוף 2001. זה לא נראה נתון נכון.

רפ"ק מאיר: לפי החוק, מעל 90 יום – הפקודה נחשבת בפיגור. היועץ המשפטי לממשלה האריך את תוקף הפקודה עד 180 יום. מעל 180 יום – הפקודה אינה חוקית, ולפיכך מוקפאת ולא מבוצעת.

במקביל הנהלת בתיה"מ דרשה פתרונות והעניין מצוי על שולחנו של המפכ"ל.

אמיר סטמרי: מה לגבי החזרת האגרה כשפקודה לא מבוצעת ?

רפ"ק מאיר: מנקודת מבטך אתה צודק.

מירב נבון: לצערנו, בכסף ששולם כאגרה משתמשים לפעולות אחרות של המשטרה.

רפ"ק מאיר: זה לא מדויק.

דוד ארבל: יש החלטות רשמים, שקבעו שיש להחזיר את האגרה.

רפ"ק מאיר: במידה שהינך נתקל בבעיה כלשהי בעניין, העבר את החלטת הרשם לאגף החשבות במטה הארצי שלמשטרת ישראל לידי רפ"ק סולומון אלימלך.

איריס סיון: אם יש מידע שהחייב עבר כתובת, עפ"י המשטרה יש לבטל הפקודה ולהוציאה מחדש ביחידה החדשה. המשטרה לא עושה כל שימוש במידע שנמסר לה ע"י עורכי הדין.

רפ"ק מאיר: אנא פני אלינו בכתב בעניין, אל מדור הוצל"פ במשטרת ישראל. ביחידתנו ישנו אדם מסוים האחראי על פניות הציבור, רפ"ק צבי שורר.

ישנם עורכי דין רבים הפונים ישירות למפכ"ל או למדור הוצל"פ. אנצל במה זו כדי לפנות אל ציבור עוה"ד המתעסקים בתחום ההוצל"פ, בבקשה לפנות תחילה אל מפקדי יחידות ההוצל"פ במקום בו ניתנה הפקודה. באם הפניה לא נענתה יש לפנות אל ראש ענף סיור מחוזי, אחר כך לקצין אג"ם מחוזי, ורק לבסוף יש לפנות למדור הוצל"פ או ללשכת המפכ"ל או ללשכת השר. אין לפנות ישירות ללשכת המפכ"ל.

מרגע שהפקודה נקלטת במחשבי המשטרה מתחילה להימנות תקופת 90 יום. ב"כ הזוכה שולח מכתב תלונה לאחר שהפקודה יצאה, והמכתב מגיע אלינו לאחר שהפקודה נמצאת בטיפולנו תקופה קצרה בלבד.

אלכס בר און: בארבעה מקרים שלחתי מכתב לשר המשפטים, שהעביר למבקר המדינה שיבדוק את הנהלת בתיה"מ. בתגובה פנה אלי ראש אגף הוצל"פ לצורך נתינת הסברים. מסתבר שמרגע הגשת הבקשה לפקודת מאסר והתשלום עבורה עד ההגעה לטיפול המשטרה עוברים 2-3 חודשים. כעת מנסים לצמצם את התקופה כמה שיותר, לכל היותר חודש וחצי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העביר לכם חוו"ד בקשר לתוקף של פקודות בפיגור מעל 180 יום. אבקש את חוות הדעת. החוק לא קובע זאת. אשמח להגיש בג"צ בנושא. פקודת מאסר הינה בתוקף עד שאתה מחזיר אותה או עד שאתה מבצע אותה.

רפ"ק מאיר: אשמח לפקסס לך את חוו"ד.

במהלך הישיבה הועברה בפקס' חוו"ד הנ"ל בעניין תוקף פקודות מאסר לפי חוק ההוצל"פ, והיא מצ"ב לפרוטוקול הישיבה.

אמיר סטמרי: החכמה היא לגבות מאלה שלא רוצים לשלם ו/או גרים במקומות קשים. איני מוכן לקבל תשובות שבחצי מדינה לא ניתן לאכוף את החוק (בנגב, במגזר הערבי וכיו"ב).

רפ"ק מאיר: אין לי תשובות לכך.

היו"ר: אם נבדוק את כמות הכסף שנגבתה כתוצאה מהפקודות לעומת סכומי האגרה ששולמו, נגלה כי הסכומים מקזזים זה את זה, ואין הצדקה להשארת המצב במתכונת הנוכחית.

אמיר סטמרי: עם סכומי האגרה הנ"ל ניתן להקים משטרה פרטית.

היו"ר: העליתי הצעה כזו בועדת חוקה. כמו שהנהלת בתיה"מ הקימה את משמר בתיה"מ, ניתן להקים יחידה כזו לביצוע פקודות מאסר. השר שטרית דווקא הסכים להקמת משטרת בתי"מ. אבקש לברר, האם ניתן סטטיסטית לקבל פילוח לגבי:

1. כמה חייבים ישבו מאחורי סורג ובריח בעקבות פקודות המאסר ?
2. כמה חייבים הובאו לפני שופט בעקבות פקודות המאסר (ללא תלות בתוכן ההחלטה) ?
3. כמה כסף נגבה בגין ביצוען של פקודות המאסר ?
4. כמה פקודות בוטלו בגלל פנית עורך הדין (עוכב ע"י עו"ד) ?

רפ"ק מאיר: אנו נשתדל להפיק את מירב הנתונים הנדרשים. לא ניתן לעשות פילוח לגבי חלק מהדרישות. מכל מקום דרישותיכם יועברו לקצין המיחשוב לצורף הפקת הנתונים, ככל שניתן.

יחזקאל ריחני: האם חייב מובא ע"י המשטרה או שמשאירים לו הזמנה להגיע לחקירה ?

רפ"ק מאיר: בד"כ שוטרים מגיעים לבית החייב ומביאים אותו, ולעיתים, כשלא מאתרים אותו בבית – שולחים לו הזמנה.

היו"ר: עפ"י הערת אלכס בר און, אבקש לעשות את הפילוח תוך ניטרול אסירי המזונות.

אנו מודים לרפ"ק חנוך מאיר.

שכ"ט ומימוש הליכים בתיקי משכנתאות

היו"ר: לפני חודש וחצי נחת עלינו תיקון מס' 23 לחוק הוצל"פ, המבוסס על הצ"ח של ח"כ מוטי משעני ושר המשפטים שטרית. השינוי המהפכני הינו הכחדתו של סעיף 10 לחוק ההוצל"פ, שקובע את חיוב שכ"ט עפ"י התעריף המינימלי המומלץ ע"י לשכת עוה"ד. נפגשנו אנוכי ויהודה לנדא עם המשנה ליועמ"ש, דידי לחמן-מסר. היא התנהגה באדיבות, אך נתנה תחושה שאין סיכוי לקבוע את שכ"ט עוה"ד כמונופול. העניין נעצר בינתיים רק באופן זמני.

אלכס בר און: זאת התערבות של שר המשפטים בתעריף המינימלי.

יהודה לנדא: במשרד המשפטים מתכוונים לבטל את התעריף המינימלי ולהחיל במקומו תקנות, שתוסדרנה ע"י המדינה במקום ש"גילדה" תסדיר את שכ"ט עבור החברים בה.

דניאל מלכא: ניתן להשפיע על התקנות.

היו"ר: בועדת חוקה היה דיון סוער. בינתיים, הצלחנו לעכב את העניין. היו"ר פינס העביר זאת לטיפולה של ועדת משנה. זה לא אומר שהבעיה נפתרה. לפחות ניהלנו קרב בלימה לצורך היערכות מחדש. במסגרת התיקון לחוק, לא שמו לב שמשרד המשפטים הבליע את תיקון סעיף 10. יש לנו פגישה עוד עשרה ימים עם ח"כ פריצקי שעזר לנו מאד. ניפגש עמו לצורך גיבוש דרכי פעולה. הוא יושב, בין היתר, כחבר בועדת המשנה.

בנוסף, הריני להביא לידיעתכם, כי הלשכה שכרה לוביסט, בוריס קרסני, ואנו אמורים אף להיעזר בשירותי יחצ"ן ויועץ כלכלי.

השגת גבול המקצוע בתחום ההוצל"פ

שרגא בודה: קיים חשש של חדירת שרלטנים למקצוע בתחום של הוצל"פ. כמו הנזיקיסטים גם אנו מתחילים לסבול.

היו"ר: אם נטפל תחילה בעורכי הדין המשתפים פעולה עם אותם שרלטנים - רוב הבעיות ייפתרו. הועברה לעיוני תלונה על עו"ד שרית פישל המסייעת למסיגי גבול בתחום ההוצל"פ.

היו"ר נאלץ לצאת לישיבה אחרת ואת מקומו החליפה סגניתו, עו"ד רחל כרמי.

תקנות ההוצל"פ (תיקון), התשס"א - 2001

סגן היו"ר: דני וקס ואנוכי השתתפנו בדיוני ועדת החוקה. כולם מסכימים להוציא את פקודות המאסר מהמשטרה. גם המשטרה מוכנה לוותר על זה. הם מודים שאינם מבצעים זאת על הצד הטוב ביותר. יש מחסור בכוח אדם. השוטרים שהוקצו ליחידות ההוצל"פ עוסקים גם בביצוע משימות אחרות.

כעת נעבור לדון בהצעת משרד המשפטים לתקן את תקנות ההוצל"פ (תיקון), התשס"א – 2001:

תקנה 125 – הפסקת פעילות וגניזת תיק

דניאל מלכא: לגבי תיקים בהסדר צריך להיות סטטוס נפרד, בכל הנוגע לגניזת תיקים.

תקנה 42א.(ה) – צירוף אישור ממשרד הפנים לבקשה לצוות על עיקול

יהודה קפלן: הפקת האישור ממשרד הפנים היא תהליך מיותר. אם נצטרך לצרף תדפיס ממשרד הפנים לכל בקשה – משרד הפנים יקרוס. די בכך שעם פתיחת התיק, ברגע שאין התאמה בין שם למספר זהות – התיק ייפלט מהמערכת ואין צורך לאמת נתון זה שנית באמצעות תדפיס ממשרד הפנים.

אלכס בר און: משרד הפנים לא איפשר למערכת ההוצל"פ להתחבר, אלא רק להנהלת בתי המשפט בירושלים, והם משתמשים בזה לצרכים מוגבלים. התמצית ממשרד הפנים נועדה למנוע פתיחת תיק בהוצל"פ לאדם שאינו החייב.

תקנה 113א. – בקשה לצו הבאה או צו מאסר נגד החייב בצירוף תצהיר

יחזקאל ריחני: ברצוני להעלות הסתייגות לגבי צירוף תצהיר לכל פקודת מאסר. לדעתי, אין מקום לדרוש תצהיר, בשל כך שקשה מאד לצרף תצהיר על כל פקודת מאסר, וכפועל יוצא מכך השימוש בהליך ייעשה אך לעיתים נדירות, דבר שיקשה על הגביה.

הישיבה ננעלה.