הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 25) (תביעות בסדר דין מקוצר)

היו"ר: התכנסנו כאן היום (על אף הסתייגותם של כמה חברים בשל כך שמדובר בחוה"מ סוכות) לדיון דחוף בעניין תיקון מס' 25 לחוק ההוצל"פ. אנו שמחים לארח בישיבתנו היום את כב' השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן, יוזם החוק, ואת ח"כ פרופ' אמנון רובינשטיין, שהגיש את הצעת החוק הנ"ל.

התבקשנו ע"י משרד המשפטים להגיש את עמדת הועדה עד ליום 3.10.02. ביום 13.10.02 נקבעה ישיבה בעניין הצעת החוק הנ"ל בועדת החוקה. בימים אלה הועבר להתייחסותנו מאת יהושע שופמן, המשנה ליועמ"ש לממשלה, תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ייעול הגביה והוראות שונות), התשס"ב – 2002. התבקשנו להעביר את הערותנו בהתראה קצרה מאד – עד ליום 3.10.02.

מדובר במהפכה של ממש בתחום ההוצל"פ. תזכיר זה יישלח לחברי הועדה בדואר בימים הקרובים לצורך קבלת הערות. במקביל יישלח מכתב מטעמנו למשנה ליועמ"ש (חקיקה) ובו מחאתנו על ההתראה הקצרה שניתנה לנו כדי להביע עמדתנו לתזכיר חשוב זה.

מתייחסים אלינו, עורכי הדין, כגילדה שתפקידה להגן על חבריה מפני פגיעה בשכר הטרחה. תפקידנו, בין היתר, לשמור על שכ"ט ראוי, לאו דווקא מן ההיבט הגילדאי, אלא מההיבט הציבורי, שכן פגיעה בשכ"ט תעודד צמיחתן של חברות גביה למיניהן ותדחק עורכי דין לבצע פעולות אשר לא ייעשו על מנת לפרנס את עצמם. טרם ניכנס לדיון פרטני ונשמע את הערות החברים והצעותיהם לתיקון סעיפי ההצ"ח, אבקש מאורחינו להקדים מספר מילים.

פרופ' אמנון רובינשטיין: הצעת החוק שהגשתי היא ביסודה המלצות ועדה שבראשה עמד השופט שטרוזמן לפני 18 שנה. התנהל מו"מ ממושך עם משרד המשפטים, שאנשיו דרשו להכניס תיקונים. החוק עבר קריאה ראשונה, ומרגע זה הוא כבר לא ברשותי אלא שייך לועדת חוקה. רוב השינויים הם של שר המשפטים (בין היתר הוצע שמכתב האזהרה ייכתב בארבע שפות, לרבות רוסית ואמהרית, אך לבסוף תיקון זה ירד). עוד שבועיים וחצי אני פורש מהכנסת. ישנם שני גורמים היכולים להכריע את גורלנו של החוק ולקדמו: ח"כ מיקי איתן – יו"ר ועדת חוקה, ומאיר שטרית - שר המשפטים.

בין המתנגדים להצ"ח עמותת הל"ב – התנועה למלחמה בעוני.

השופט (בדימ') שטרוזמן: ההצעה המונחת לפניכם היא גימוד מוחלט של הצעתי המקורית. הצעתי באה בעקבות היותי יו"ר ועדת הוצל"פ של משרד המשפטים לפני כעשרים שנה. המלצות הועדה התבססו על בדיקת עבודת הרשמים ועל העובדה שהם חותמים על פסקי דין רבים בהעדר הגנה. זה נראה בעיני אבסורד. רק 5% מהתביעות המוגשות לבית משפט השלום מגיעות לדיון, כשמתוכן 1.5% - 1% מסתיימות בפשרה. על כן הצענו שכל תביעה על סכום קצוב, שאינה מותנית בהערכת שופט, תוגש ישירות בהוצל"פ, ואין המדובר רק בתביעה בסד"מ. שמה המקורי של ההצעה היה הצ"ח למימוש תביעות. לפי הצעה זו פותחים תיק ישירות בהוצל"פ. שולחים לחייב ישירות את כתב התביעה בצירוף מכתב אזהרה שעליו לשלם את חובו ועדכונו על זכותו להתנגד. אם החייב מגיש כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן – התיק עובר אוטומטית לשופט. כנ"ל אם מוגשת בקשה להליך ביניים.

נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, בירך על ההצעה, שכן הצעה זו חוסכת זמן רב ומייעלת את ההליכים. מחד, זכות החייב כלל אינה נפגעת, ומאידך, מבחינת מוסר התשלומים מקדמים הליכים בצורה משמעותית.

השופט בר אופיר הציע שהחוק יחול רק בסד"מ, וההצעה יצאה מטעם מועצת השופטים כשתחולתה רק בסד"מ. ההצעה "שכבה" שנים רבות במשרד המשפטים. לאחרונה העלה פרופ' רובינשטיין את הצעתי והעבירה לשר המשפטים. השר הודיעני כי בכוונתו לקדם את ההצעה על אף ההתנגדויות לחלקים ממנה מצד אנשי משרדו.

הצעת החוק המונחת לפניכם מגמדת את הצעתי המקורית, בין היתר היא מצומצת אך ורק לתביעה כספית שאינה עולה על 50,000 ש"ח.

אשר לשכר הטירחה, דעתי כי שכ"ט א' לא מגיע לעוה"ד או לכל הפחות לא בשיעורים הקיימים היום. על כל פנים נושא זה יכול לבוא על פתרונו. מטרתי לקדם את הצעת החוק, אם כי הייתי שמח אם היו מקדמים את הצעתי המקורית.

היו"ר: נדון עכשיו בפרטי ההצעה. נשמע את הערות החברים לגבי כל סעיף וסעיף.

ס"ק א'

היו"ר: סכום התביעה אינו עולה על 50,000 ש"ח. לדעתי הסכום אינו כולל שכ"ט ואגרה. מדובר על הסכום עצמו של התביעה כפי שמגישים בקשה לביצוע שטר.

פרופ' אמנון רובינשטיין: סכום התביעה הינו הקרן ללא התוספת, אך הוא כולל הפרשי ריבית והצמדה ליום הגשת התביעה.

בן ציון באיער: צריכים להוסיף מנגנון של הצמדה לדולר.

היו"ר: בכל מקרה ההצמדה תיעשה לפי מדד המחירים לצרכן ולא לפי הדולר.

יגאל שפירא: הסכום הקובע צריך להיות הקרן בלבד ללא ריבית והצמדה, כי מי שרוצה להתחמק מלהגיש תביעה לפי מסלול זה וסכום תביעתו עומד ע"ס 40,000 ש"ח לדוגמא, ימתין מספר חודשים עד שהסכום יהיה מעל 50,000 ש"ח בעקבות הוספת הפרשי ריבית והצמדה ואז יוכל להגיש במסלול הרגיל מבלי לוותר על שכ"ט וכיו"ב.

עמית כהן: רוב התביעות הם של בנקים וגופים מוסדיים ועוה"ד שלהם יקבלו הנחיה להשתמש כמה שיותר בהליך זה. לכן החשש המוזכר ע"י עו"ד שפירא נמוך ביותר. בנוסף, לשם יצירת אחידות בחוק, אני מציע להשוות את הגדרת תביעה לסכום קצוב להגדרת תביעה בסד"מ. הנוסח צריך להיות – תביעה שהיתה ניתנת להגשה בסד"מ בהתאם להוראות תקנה 202 לתקסד"א.

הוחלט:

התיקונים בס"ק א' יהיו כדלקמן:

1. בהסכמת פרופ' אמנון רובינשטיין ראוי להבהיר ולהוסיף כי סכום התביעה המוזכר בס"ק א' כולל ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה (אך אינו כולל אגרות ושכ"ט).
2. תושווה הגדרת התביעה בס"ק א' כך שתהיה הפניה להגדרת תביעה בסד"מ, לשם יצירת אחידות בחוק.

להלן הנוסח המוצע של ס"ק א:

"תביעה שניתן להגיש בסדר דין מקוצר בהתאם להוראות תקנה 202 של תקסד"א ושסכומה אינו עולה על 50,000 ש"ח, לרבות הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה (בחוק זה – תביעה לסכום קצוב), ניתנת לביצוע כמו בקשה לביצוע שטר בכפוף להוראות סעיף זה".

ס"ק ב'

בן ציון באיער: עפ"י הצ"ח התביעה תוגש רק לאחר משלוח התראה לחייב 30 ימים לפני הגשת התביעה. 30 יום זה זמן רב מדי.

היו"ר: הכנסת לא תאשר תקופה קצרה יותר. עמותת הל"ב דרשה תקופת זמן של 90 יום. אני מציע כי די להסתפק במשלוח של התראה במקום בהמצאה. במקביל, כדי לאזן זאת יש לדרוש משלוח בדואר רשום במקום בדואר רגיל.

פרופ' אמנון רובינשטיין: עלי זה מקובל.

השופט (בדימ') שטרוזמן: ניתן להוסיף חלופה נוספת של מסירה אישית.

היו"ר: אין כל מניעה להוסיף חלופה זו.

השופט (בדימ') שטרוזמן: סבורני כי בטעות חושבים הנכם כי אם לשון החוק תהיה משלוח התראה ולא המצאה, בתי המשפט לא יפרשו זאת כהמצאה.

עמית כהן: אני מציע לבטל את מכתב ההתראה ובמקומו להאריך את תקופת האזהרה מ- 30 יום ל- 60 יום. אם החוב ישולם תוך 30 הימים הראשונים – לא יהיה חיוב בשכ"ט אלא באגרה בלבד.

רוני אקלר: אבקש להציע הצעה חלופית שמשלוח התראה בדואר רשום יהיה לפי הכתובת הרשומה במשרד הפנים.

עמית כהן: לפי הצעתך הזוכה לא יוכל לבקש סעדים זמניים באותם 30 ימים בין משלוח ההתראה להגשת התביעה, כך שהחייב יוכל להבריח נכסים.

השופט (בדימ') שטרוזמן: כחלופה למשלוח מכתב התראה בדואר רשום לכתובת הרשומה במשרד הפנים, יש להוסיף "או לכתובת המוסכמת בהסכם".

היו"ר: אני מציע לקבלת את הצעת עו"ד עמית כהן – ביטול מכתב התראה, הארכת תקופת האזהרה מ- 30 יום ל- 60 יום. אם החוב ישולם תוך 30 יום – לא יהיה חיוב בשכ"ט או שיהיה חיוב בשכ"ט מינימלי שייקבע ע"י שר המשפטים.

הצעתו של עו"ד אקלר קצת מסורבלת. מתוך נסיון פרקטי משלוח בדואר רשום הוא מתכון לבעיות, כי יכולות להתעורר בעיות מסוגיית הליכי המצאה כדין, והרשמים עשויים להידרש כדי להכריע בעניין ולצערנו פסיקותיהם אינן אחידות.

השופט (בדימ') שטרוזמן: אני סבור כי הצעתו של עו"ד עמית כהן בדבר הארכת תקופת האזהרה תרגיע את משרד המשפטים.

רוני אקלר: צריך לחשוב על אפשרות שלא יסכימו לכך במשרד המשפטים.

ליאור שפירא: הצעתו של עו"ד עמית כהן נותנת פתרון לבעיית עיקולים טרם מסירה.

השופט שטרוזמן: לדעתי יש למחוק את כל ס"ק ב'. רוח החוק היא להשוות תביעה לסכום קצוב להליכי ביצוע שטרות. לפיכך אין כל סיבה ליצור הבדלה בין שני ההליכים, וכיוון שבביצוע שטרות אין צורך במכתב התראה מקדים הוא הדין גם בתביעה לסכום קצוב.

פרופ' אמנון רובינשטיין: אני מסכים עם השופט שטרוזמן, אך לדעתי זה לא יעבור מבחינה פוליטית.

הוחלט:

1. הועדה החליטה ברוב מוחלט (פרט להתנגדות עו"ד רוני אקלר) להמליץ על ביטולו של ס"ק ב' ובכך לוותר על חובת משלוח מכתב התראה כדי ליצור אחידות לנהלים בביצוע שטרות .
2. אם דרישה זו לא תתקבל ע"י משרד המשפטים, הועדה מסמיכה את נציגיה לדיונים להציג שתי אלטרנטיבות לפי סדר העדיפות כדלקמן:

א. הצעת עו"ד רוני אקלר (התקבלה ברוב של 11 בעד) – משלוח (ולא המצאה) מכתב התראה לכתובת הרשומה במשרד הפנים או לכתובת המופיעה ברשם החברות או לכתובת המופיעה בהסכם שבין הצדדים.

לפי הצעה זו יתוקן נוסח הסעיף כדלקמן:

"תביעה לסכום קצוב לא תוגש … אלא מיום ששלח התובע לנתבע התראה … ההתראה ניתנת להמצאה בדואר רשום או במסירה אישית לכתובת הנתבע הרשומה במרשם האוכלוסין או לכתובת המופיעה ברשם החברות, לפי העניין, או לכתובת המופיעה בהסכם שבין הצדדים".

ב. הצעת עו"ד עמית כהן (התקבלה ברוב של 8 בעד) – ויתור על מכתב התראה והעלאת מנין הימים של תקופת האזהרה מ- 30 ל- 60 יום.

ס"ק ג'

היו"ר: בהנחה שדרישתנו לבטל את ס"ק ב' לא תתקבל, אני בעד לבטל את דרישת צירוף תצהיר על המצאה. מטרת החוק להשוות תביעה לסכום קצוב לשטרות. בשטרות אין חובת תצהיר. אם המשלוח נעשה בדואר רשום התצהיר מיותר.

הוחלט:

בהנחה שס"ק ב' לא יבוטל, הועדה ממליצה פה אחד לבטל את התצהיר. די לצרף אישור על משלוח בדואר רשום או במסירה אישית.

ס"ק ד'

היו"ר: ס"ק ד' נותן לרשם סמכות לבדוק את תקינות ההליך, ובמידה שלא התקיימו תנאי ס"ק א' – רשאי למחוק את התביעה. לדעתי, על הרשם להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך ולא למחוק אותה.

השופט (בדימ') שטרוזמן: יש להסמיך את הרשם לבצע אחת משתי הפעולות הבאות: לאפשר לב"כ הזוכה להשלים את החסר, קרי, לתקן את תביעתו או להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך.

היו"ר: יש לערוך סדר עדיפויות בין החלופות: הרשם יאפשר לב"כ הזוכה לתקן את תביעתו, ובהעדר תגובה תוך 30 יום – יעבירנה לבית המשפט המוסמך.

בן ציון באיער: יש להגביל את פרק הזמן בו הרשם יכול לעשות שימוש בסמכותו. יש לקבוע כי הרשם יכול לעשות שימוש בסמכותו תוך פרק הזמן בו החייב להגיש התנגדות, קרי בתוך 30 יום מיום המצאת האזהרה (כאמור בס"ק ה').

היו"ר: ניתן להקנות את הסמכות לרשם רק לאחר בקשת הנתבע, ולנסח כך: "נוכח ראש ההוצאה לפועל לבקשת הנתבע…"

השופט (בדימ') שטרוזמן: אסור לתת לראש ההוצל"פ סמכות למחוק את התביעה.

היו"ר: ניתן להקנות את הסמכות לבית המשפט במקום לראש ההוצל"פ.

שי גרוס: אני מציע לבטל את ס"ק ד' ולהוסיף בס"ק ה' כי המשיב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה או כל בקשה אחרת תוך 30 יום ממסירת האזהרה.

בן ציון באיער: יש לבטל את ס"ק ד' ולא לשנות דבר.

הוחלט:

הועדה ממליצה פה אחד לבטל את ס"ק ד' מהנימוקים הבאים:

1. במסגרת ההתנגדות רשאי הנתבע לטעון כל טענה, לרבות אי עמידה בתנאי ס"ק א'.
2. מטרת החוק היא השוואת תביעה לסכום קצוב לביצוע שטרות (סעיף 81א. לחוק ההוצל"פ). כמו שבביצוע שטרות אין סמכות לראש ההוצל"פ למחוק, כך צריך להיות גם בתביעה לסכום קצוב.

ס"ק ה'

היו"ר: אין הערות.

ס"ק ו'

היו"ר: אין הערות.

ס"ק ז'

עמית כהן: הנושא של עיקולים זמניים הוא בעייתי. נדרש הליך שיאפשר לזוכה לבצע פעולות בתקופת הביניים.

השופט (בדימ') שטרוזמן: יש אלטרנטיבה: אם בדעת הזוכה לבקש עיקולים זמניים, יעביר את בקשתו לראש ההוצל"פ והלה יעבירה לבית המשפט.

פרופ' אמנון רובינשטיין: זה רעיון מצויין.

היו"ר: אני מניח שמתנגדי ההצ"ח ובראשם עמותת הל"ב מפחדים שראשי ההוצל"פ ידונו בבקשות זמניות ולפיכך יש בהצעתו של השופט שטרוזמן כדי להניח את דעתם.

הוחלט:

הועדה ממליצה להוסיף בס"ק ז', כי הזוכה ראשי להגיש בקשות לסעדים זמניים, וראש ההוצל"פ יעבירן לבית המשפט.

להלן הנוסח המוצע של ס"ק ז':

"על אף האמור בסעיף 7(ה), לא יינקטו הליכים לביצוע התביעה לסכום קצוב אלא לאחר המצאת אזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה. הוגשה בקשה לסעדים זמניים – יעבירה ראש ההוצל"פ לבית המשפט".

ס"ק ח'

היו"ר: אם אנו מאמצים את סעיף 81א. לחוק ההוצל"פ העוסק בהוצאה לפועל של שטרות בעניין של תביעה לסכום קצוב, אין כל סיבה שלא נאמץ את אותם כללי שכ"ט הנוגעים בשטרות.

השופט (בדימ') שטרוזמן: אין מקום לשכ"ט עבור הגשת כתב תביעה (שכ"ט א') שאליו מתווסף שכ"ט ב' עבור ניהול תיק ההוצל"פ. זה אינו מקובל עלי, וגם שר המשפטים לא יסכים לכך. צריך למצוא מודל שיתן את הדירוג של שכ"ט אחד.

פרופ' אמנון רובינשטיין: שר המשפטים לא יסכים לשינוי כאן, אלא אם תציעו לו הצעה חלופית אחרת.

היו"ר: כל עוד המשיב לא עשה שימוש בסמכותו לפי ס"ק ה' ולא הגיש התנגדות – שכר הטירחה יכול להיות לפי ביצוע פס"ד, אך אם הגיש התנגדות והתביעה עברה לבית המשפט – אין כל סיבה לשלול את שכ"ט עוה"ד בגין תביעתו ובית המשפט יחליט מה שכר הטירחה שייפסק לעו"ד.

עמית כהן: הבעיה בס"ק ח' היא עקרונית יותר משכ"ט. מחייבים את הנושה להגיש תביעתו דווקא בהליך זה. התובע יכול להעדיף להגיש את תביעתו בסדר דין רגיל ולא בסדר דין מקוצר מסיבות שונות, כגון: ידיעה שלנתבע יש נימוקי הגנה טובים שיזכו אותו ברשות להתגונן, או חוסר ודאות בקשר לעמידת התביעה בדרישות הצורניות של הסעיף ("סכום קצוב", "ראשית ראיה"…). אי אפשר לאלץ את התובע להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר משום שהוא עלול להיות מחויב בהוצאות היה ותוגש בקשה למחיקת כותרת אשר תתקבל. הגשת תביעה לביהמ"ש יכולה לפתור גם את הבעיה של עיקולים זמניים. לכן נראה לי שצריך לאפשר לתובע להגיש את התביעה בסדר דין רגיל בבימ"ש, מבלי שהוא ייפגע בשכר הטרחה.

השופט (בדימ') שטרוזמן: אפשר להוסיף שתיקון זה אינו שולל הגשת תביעה בסדר דין רגיל.

בן ציון באיער: שכ"ט צריך להיות כמו בביצוע שטרות. זה תואם את רוח החוק הלוקח כדגם את הבקשה לביצוע שטר.

היו"ר: אני מסכים לכך, אך לצערי זה לא יעבור בועדת חוקה.

הוחלט:

הועדה ממליצה להכניס שני תיקונים לס"ק ח':

1. היה ותוגש תביעה לפי התיקון המוצע והנתבע יגיש בקשת רשות להתגונן ו/או בקשה למחיקת כותרת, יהיה התובע זכאי לשכ"ט עו"ד עבור ניהול תיק ביהמ"ש.
2. להוסיף את האפשרות להגיש תביעה, העונה לדרישות הסעיף, בסדר דין רגיל. זהו מסלול ודאי יותר: כך לא ייפגע שכ"ט עו"ד בשל תביעתו וגם קטן הסיכון שהתובע יחוייב בהוצאות בשל ניהול הליך לא נכון (מחיקת כותרת וכיו"ב).

להלן הנוסח המוצע של ס"ק ח':

"הוגשה לבית המשפט תביעה בסדר דין מקוצר, שלפי חוק זה ניתן היה להגישה ישירות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכ"ט עו"ד בשל תביעתו אלא אם כן הוגשה התנגדות ע"י הנתבע.

ס"ק ט'

היו"ר: אין בעייתיות. אין מתנגדים.

ס"ק י'

היו"ר: סמכותן המקומית של לשכות ההוצל"פ לעניין תביעות לסכום קצוב היא בעייתית. בעמותת הל"ב טוענים שלהבדיל מהמחאות, שניתן להגישן לביצוע בכל הארץ, כאן מדובר בתביעה ולא ייתכן שנגד נתבע המתגורר באילת תוגש תביעה בלשכת ההוצל"פ בקרית שמונה. כאן אני נאלץ להסכים עימם, שכן ישנם חייבים שהמרחק ירתיע אותם ולא ינצלו את זכותם להתגונן, ואלו שכן יתגוננו – ממילא יבקשו את העברת התביעה לבית המשפט המוסמך, כך שעדיף מראש להגיש בבית המשפט לפי הסמכות המקומית. מטרתנו לייעל את ההליך ולאפשר לנתבע את זכותו להגן על עצמו באופן ראוי.

בן ציון באיער: מי שרשאי לעורר את שאלת הסמכות המקומית הוא או החייב או בית המשפט. לא ייתכן שהזוכים ירוצו לתבוע במספר מקומות. זכותו של הזוכה להגיש תביעתו היכן שרוצה כל עוד בית המשפט או החייב אינם מעוררים את שאלת הסמכות.

היו"ר: אני מציע לקבוע שהסמכות המקומית תהיה כמו בתקנות סד"א, שכן מדובר בתביעה לכל דבר.

בן ציון באיער: אני מציע להשאיר זאת פתוח.

היו"ר: לא יכול להיות שנרע את מצבם של הנתבעים, שהרי בתביעה בסד"מ פועלים לפי חלופות הסמכות המקומית של תקנה 3 לתקסד"א, ואילו כעת יהיה מותר להגיש תביעה לסכום קצוב בכל מקום בארץ כמו בשטרות.

השופט (בדימ') שטרוזמן: דין הסמכות המקומית לעניין הגשת תביעות לפי סעיף זה הוא כדין הגשת תביעות בסד"א.

הוחלט:

הועדה ממליצה לציין מפורשות בס"ק י', כי סמכותן המקומית של לשכות ההוצל"פ לעניין תביעה לפי סעיף זה תהיה כאמור בתקנות סד"א.

גביית אגרות בגין עיקולי צד ג'

בחלקה השני של ישיבת הועדה הועברה סקירה ע"י מר אריה כהן, ראש אגף הוצל"פ ארצי בהנהלת בתי המשפט בעקבות התחלת הפעלת מערך הגביה של אגרה ע"ס 9 ש"ח בגין עיקולי צד ג'. במהלך הסקירה נסקרו דרכי פעולת מערכת ההוצל"פ בחלוקה לפי זוכה פרטי לא מיוצג, עו"ד לא מחובר בתקשורת ועו"ד מחובר בתקשורת (מצ"ב תרשימי זרימה שחולקו במהלך הסקירה).

נכון לעכשיו כל גורם המעוניין לגבות אגרה כצד ג' צריך להגיש בקשה להנהלת בתי המשפט להכרה בזכאותו. לשם כך עליו לעמוד במספר קריטריונים. הגורמים שאושרו עד כה לוקטו ברשימה המצ"ב.

במהלך הסקירה התברר שיש שתי בעיות, אשר יקשו מאד על עוה"ד לנהל תיקי הוצל"פ:

1. לשכות ההוצל"פ ישלחו לעו"ד חשבונית אחת מרכזת עבור כל עיקולי צד ג' שייעשו על ידיו במהלך החודש. כלומר, החשבונית לא תפרט את התיקים בהם בוצעו העיקולים ואת הסכומים. הדבר יקשה מאד על עוה"ד לחייב את לקוחותיהם בעלות של העיקולים.
2. לכל עו"ד תהיה אפשרות לתת רק חשבון אחד לחיוב.

מר אריה כהן התחייב לבדוק את האפשרות לתת חשבון שונה לחיוב לכל תיק הוצל"פ.

הישיבה ננעלה.