נושא מס' 1: עיקולי צד ג' - גביית אגרות ובעיות במימוש הנוהל החדש

היו"ר: המצב בעיקולי צד ג' אינו טוב. את אשר יגורנו בא לנו. כבר שתי קדנציות אנו מנסים לעצור את תקנות עיקולי צד ג'. תקנות אלו זמניות. ב- 1.1.04 תיכנסנה התקנות החדשות, לפיהן:

עיקול שפוגש חשבון הוא כלי יעיל, שכן חייב שהוטל על חשבונו עיקול לא יכול לקבל אשראי, למשוך שקים, לפתוח חשבון וכיו"ב (במסגרת נהלים פנימיים של הבנקים). העיקול מציק לו. למיטב פרשנותי את תקנות עיקולי צד ג', עיקולי צד ג' חלים רק על עיקולים במדיה מגנטית. עיקולים ידניים ניתן לבצע ללא חיוב באגרה. מנסיוני העיקולים הידניים תפסו ללא חיוב באגרה. עיקולים ידניים נשלחים על ידי לבנקים הגדולים אף ללא חקירה כלכלית, כאשר לשאר הגורמים אני שולח עפ"י תוצאות חקירה כלכלית. אם לא מתקבלת תשובה מהצדדים השלישיים – אני מזמן אותם לחקירת צד ג'.

אריה כהן: יש עורכי דין נוספים שפועלים בצורה כזאת.

היו"ר: יש בעיה שלגביה אני סבור, כי מוסכם על הכל, שיש לטפל בה: הבנקים, הגובים אגרה עבור עיקולי צד ג', ראו כי טוב ומפצלים קופת גמל מרכזית למספר גורמים על מנת לחייב אגרה בנפרד בגין עיקול אצל כל גורם. אני לוקח על עצמי לטפל בכך שלקופות גמל של בנק אחד יהיה קוד מרוכז אחד כמו להנהלת הבנק ולא מספר קודים, וזאת על מנת למנוע מסחטת כסף של גביית אגרה עבור כל קופת גמל בנפרד. זה מוסכם גם על דעת הנהלת בתי המשפט.

הוחלט:

היו"ר הוסמך ע"י הועדה לפעול לריכוז הקודים של קופות הגמל באופן שלקופות גמל של בנק אחד יהיה קוד מרוכז אחד כמו להנהלת הבנק ולא מספר קודים, וזאת על מנת למנוע מסחטת כסף של גביית אגרה עבור כל קופת גמל בנפרד.

אריה כהן: חברות הביטוח ביקשו בזמנו 200 ש"ח על תשובה חיובית של עיקול צד ג' שתפס. אנו התנגדנו יחד עם לשכת עוה"ד והצענו 5 ש"ח עבור עיקול שתפס. ועדת בר אופיר קבעה לבסוף 9 ש"ח.

עיקול צד ג' הוא ההליך שמכניס את כמות הכסף הרבה ביותר. סיכמנו עם הבנקים את תהליך העבודה, כאשר מבחינתנו – כל בנק צריך להיות מורשה מטעמנו לצורך קבלת תשלום בגין עיקולים. נכון להיום יש שבעים גורמים מורשים. לאחר שהגורם אושר ועמד בקריטריונים להכרה בזכאות לקבלת תשלום בגין עיקולים – הוא מפורסם ברשומות. כיום נגבית האגרה רק אם מוגשת הבקשה עפ"י סעיף 44 לחוק ההוצל"פ – עיקול כלל נכסי החייב (עיקול ברישום).

אם מוגשת בקשה לעיקול נכס מסוים – עפ"י סעיף 45 לחוק ההוצל"פ – טרם פותחה אצלנו היכולת לגבות אגרה בגין העיקול. הבדיקה לגבי גובה האגרה נעשית ברמה של תיק ואחר כך ברמה של חייב. המחשב מבצע עיקול לתיק ולחייב רק כאשר יש יתרת כספים לתשלום האגרה. במידה שישנה אגרה חלקית, לא יצאו חלק מהעיקולים ותצא הודעה לעורך הדין.

לדוגמא:

• במידה שהתבקשו עיקולים בשלושה תיקים והאגרה מספיקה רק לשני תיקים ולחלק מהתיק השלישי – לא יצאו עיקולים כלל עבור התיק השלישי למרות שישנה אגרה המספיקה לחלק מהעיקולים שבתיק השלישי.
• במידה שהתבקשו בתיק אחד עיקולים לשני חייבים, אולם האגרה אינה מספיקה לעיקולים של שני החייבים, יבצע המחשב עיקול לחייב אחד בלבד אף אם נותרה אגרה אשר תספיק לחלק מהעיקולים של החייב השני.

המערכת שלנו בודקת בעיבוד לילה האם הגורם מורשה והאם הזמן שעבר הוא הזמן הנכון. איננו מעבירים את הכספים לבנקים מיידית, אלא אוגרים את הכסף ומעבירים אותו לבנק כעבור שבוע בצירוף דו"ח מפורט. עורך הדין יכול לקבל דו"ח על כל תיק וכן עדכון בנוגע לעיקולים שביצע בכל תיק ותיק.

היו"ר: מדוע אי אפשר לקבל דו"ח זה באמצעות שידורי מדיה מגנטית ? מדוע צריך ללכת למשרדי ההוצל"פ ולבקש את הפקת הדו"ח ?

אריה כהן: אני אבדוק אפשרות קבלת דו"ח עדכוני עיקולים בכל תיקי ותיק באמצעות שידורי מדיה מגנטית.

היו"ר: עניין נוסף המקשה, בעיקר על עורכי דין המייצגים בנקים, מדוע לא ניתן למסור ללשכת ההוצל"פ את מספר חשבון הבנק במקום את מספר חשבון העו"ד. כך לעורכי הדין לא יהיו בעיות של הנהלת חשבונות וכיו"ב. בנוסף, רבים מאיתנו מייצגים יותר ממוסד אחד גדול. אם לכל עו"ד לא תהיה אפשרות לתת יותר מחשבון אחד לחיוב, קשה יהיה לפצל בין הבנקים, וייווצר מצב שבנק אחד יממן בנק אחר, ככל הנוגע לחיובי ריבית. האם אפשר, כשמדובר בזוכים גדולים כמו בנקים, שיש להם אלפי תיקים, להגדיל את כמות ההרשאות לחיוב חשבון, כך שיהיו מספר חשבונות ולכל זוכה יהיה חשבון לפי קוד זוכה. כמו כן האם זה אפשרי שאותו חשבון לחיוב יהיה חשבון לזיכוי ?

אריה כהן: אני אבדוק האם זה אפשרי - רישום חשבון ע"ש הזוכה, מתן הרשאה לחיוב ח-ן לכל זוכה לפי קוד זוכה, ומתן אפשרות שחשבון לזיכוי יהיה אותו חשבון לחיוב.

אריה כהן: אבקש להוסיף, כי נכון להיום צדדי ג' מחוייבים לענות תשובות חיוביות ושליליות לגבי עיקולי צד ג' מרגע שמקבלים את הכסף. לפי מידע שיש בידי הם לא עונים. סיכמנו עם הבנקים וחברות הביטוח כי עד יולי השנה חובה עליהם להחזיר תשובות במדיה מגנטית. אז ניתן יהיה לעשות מימוש במדיה כי התשובות יחזרו לפי קודים, וניתן יהיה לעשות מימוש לפי הקוד.

סיכמנו סופית עם הצדדים השלישיים על פורמט החזרת התשובות לזוכים. עוד אציין כי פנה אלי עו"ד מיכאל שרון מפתח תקוה, בטענה שלשכות ההוצל"פ אינן יודעות כיצד לקבל את הנתונים. אני הוצאתי חוברת נהלים, שהינה בגדר הנחיות עבודה ללשכות ההוצל"פ (חומר זה צורף לחברי הועדה כתוספת לסדר היום). שלחתי אליו את חוברת הנהלים, ובעזרתה הסתדרו הדברים בלשכת ההוצל"פ.

היו"ר: במהלך הישיבה יצרתי קשר עם מר דוד שוימר, יועץ המיחשוב של הנהלת בתי המשפט. לדבריו, הוא יבדוק האם ניתן לקבל במדיה מגנטית אלו עיקולי צד ג' בוצעו בכל תיק ותיק. כמו כן הוא יבדוק האם אותו חשבון המשמש לזיכוי יוכל לשמש גם לחיוב. לטענתו, הוא לא יכול לתת הוראה גורפת . הצעתי שלא תהיה הוראה גורפת, אלא רק מי שמעוניין באיחוד החשבון (לחיוב ולזיכוי) יחתום על טופס המאשר זאת. מר שוימר יבדוק האם ניתן לבצע זאת.

סיכום החלטות בעניין עיקולי צד ג':

הוחלט:

1. אנשי ההוצל"פ בהנהלת ביה"מ (אריה כהן, דוד שוימר) יבדקו:

א. האם אפשר לשלוח דו"חות עיקולי צד ג' בכל תיק ותיק באמצעות מדיה מגנטית.

ב. האם אפשר לרשום חשבון ע"ש הזוכה ולא ע"ש בא כוחו.

ג. האם אפשר להגדיל את כמות ההרשאות, כשמדובר בזוכים גדולים (שיש להם תיקים רבים), כך שלכל זוכה יהיה חשבון לפי קוד זוכה.

ד. האם אפשר לייחד חשבון אחד הן לחיוב והן לזיכוי.

2. היו"ר יבדוק זאת מול הבנקים, ישוחח בעניין עם עו"ד דני וקס מבנק הפועלים ויוציא נייר עמדה מסודר בעניין.

3. היו"ר יפעל לריכוז הקודים של קופות הגמל באופן שלקופות גמל של בנק אחד יהיה קוד מרוכז אחד כמו להנהלת הבנק ולא מספר קודים, וזאת על מנת למנוע מסחטת כסף של גביית אגרה עבור כל קופת גמל בנפרד.

4. תתואם פגישה בנושא תיקוני מיחשוב בהשתתפות היו"ר – עו"ד סורין גנות, חבר הועדה - עו"ד ליאור שפירא, מנהל אגף הוצל"פ בהנהלת בתיה"מ – מר אריה כהן, יועץ המיחשוב של הנהלת בתיה"מ – מר דוד שוימר, ונציג חברת התוכנה נס, האחראי על הפיתוח של עיקולי צד ג' והוראות החיוב בחשבון (יוזמן ע"י מר דוד שוימר).

נושא מס' 2: מיחשוב מערכת ההוצל"פ - תוכנת אורנט

היו"ר: בתחילת ינואר בין התאריכים 9.1.03 ל- 16.1.03 תיסגר לשכת ההוצל"פ בת"א לצורך מעבר לתוכנת אורנט. בלשכת עוה"ד תתקיימנה הדרכות לעורכי הדין שעובדים במחוז ת"א לשימוש בתוכנה זו. ההדרכות תקיימנה ב- 17.1.03 בשעה 9.00 וב- 6.2.03 בשעה 15.00 בלשכת עוה"ד. ניתן להביא להדרכה גם פקידות.

הוחלט:

מר אריה כהן יעביר הודעה בדוא"ל בעניין ההדרכות לשימוש בתוכנת אורנט לכל מי שמחובר במדיה מגנטית.

אריה כהן: אבקש להקדיש מספר דקות לתוכנת אורנט ב'. כל מערכת המיחשוב בהוצל"פ אמורה לעבור רוויזיה ולהתנהל בטכניקה חדשה. פותחה תוכנת מיחשוב, נערך פיילוט בלשכת ההוצל"פ בנתניה. התוכנה שופרה והופצה בלשכות ההוצל"פ בכל הארץ, למעט לשכת ההוצל"פ בת"א, בשל המסה הקריטית של תיקים בלשכה זו. אנו מתכוונים לסגור את לשכת ההוצל"פ בת"א לשבוע על מנת להעבירה לתוכנה החדשה. כמו כן תהיינה הדרכות לשימוש בתוכנה כפי שנאמר לעיל. תוכנה זו אמורה לטפל באולם הרשם. ישנם שמונה סוגי טפסים חדשים, המאושרים על ידינו, הקיימים בכל חברת תוכנה. כל בקשה מקודדת לפי סעד. עם ציון הסעד, מערכת המחשב בודקת האם הבקשה תקינה – האם מגיש הבקשה מורשה להגישה, האם יש אישור מסירה וכיו"ב. כרבע מהבקשות נעצרות ע"י המחשב ולא עולות לרשם. פעילות זו מייעלת את עבודת הרשם.

חלק נוסף מהבקשות עברו לרמה מינהלתית ולא עולות לרשם. אם נמצאו תקינות לאחר בדיקתן – מבוצעות ע"י המזכירות ולא עולות לרשם.

חלק שלישי עולה לרשם עם מדבקה שעליה מידע, הנותן לו אינדיקציות. לאחר מתן החלטה כמבוקש, נשלחת ההחלטה ישירות לביצוע ולא עוברת דרך המזכירות. לדוגמא: בקשת עיכוב יציאה מהארץ – לאחר מתן החלטה כמבוקש, נשלחת ההחלטה ישירות לביצוע רשב"ג (רישום ביקורת גבולות).

לרשם יש אפשרות להעביר הבקשה לתגובת הצדדים. אם לא ניתנה תגובה תוך מועד מסוים, המערכת מחזירה את הבקשה לשולחנו של הרשם, בצירוף תזכורת להחלטה בהעדר תגובה. המשמעות המעשית היא שאין החלטות תקועות בתוך המערכת.

נושא מס' 3: תזכיר חוק ההוצל"פ (תיקון – ייעול הגבייה והוראות שונות), התשס"ב - 2002

אריה כהן: בעניין תזכיר ייעול הגביה, אבקש לציין כי יוצגתם בכבוד בעניין זה. בנוסף להערותיכם התקבלה כמות רבה של הערות מכל מיני גופים ועמותות לנפגעי עוני. כל ההערות וההסתייגויות הועברו למשרד המשפטים. לא הצליחו להגיש את התזכיר כהצעת חוק לקריאה ראשונה טרם יציאת הכנסת לפגרת הבחירות.

היו"ר: בעניין התזכיר הועברה אלי פנייתו של יו"ר פורום הנזיקין, עו"ד יראון פסטינגר, שמקורה כנראה באי הבנה. בעניין זה אשיב לו באופן מסודר.

הישיבה ננעלה.