נושא מס' 1:  הדרישה להמצאת פרטי חייב ממרשם האוכלוסין בעת פתיחת תיק בהוצל"פ

היו"ר

אבקש מאורן מור, שטיפל מטעם הוועדה בנושא, להציגו

אורן מור

הוועדה מתנגדת לצירוף פרטי חייב ממרשם האוכלוסין כתנאי לפתיחת תיק בהוצל"פ. יש מקום לצרף מסמך זה במקרים מסויימים, אך לא באופן גורף, כיוון שזה מעכב את הליך הגביה. נציגי אגף ההוצל"פ במשרד המשפטים טוענים שאימות פרטי החייב עם נתוניו במשרד הפנים יפחית את הטעויות בזיהוי חייבים.

אריה כהן

מהלך זה בוצע בעקבות חוק שירות נתוני אשראי. כדי למנוע טעויות בזיהוי החייב אנו מחוייבים לבצע הליכים לאחר שפרטי החייב אומתו על פי המופיע במרשם האוכלוסין. מערכת ההוצאה לפועל אינה מקושרת היום למרשם האוכלוסין במשרד הפנים. בלעדי התקנה קיים חשש לגרימת נזק אם בטעות יעוקלו חשבונות לאנשים שאינם חייבים או יוצאו פקודות מאסר או יבוצעו פעולות נוספות בהסתמך על הפרטים שנמסרים על ידי הזוכה או בא כוחו. כיום יש חובה לצרף אישור משרד הפנים על פי התקנה החדשה. כמו כן ניתן אישור למספר גופים, הרשאים להגיש אישור מטעמם בדבר פרטי החייב במקום אישור משרד הפנים. רשימה זו פורסמה בילקוט הפרסומים 5320 במסגרת הודעה של מנהל בתי המשפט, ביניהם משרדי ממשלה, תאגידים בנקאיים ומבטחים, עיריות ומועצות מקומיות וכיו"ב.

היו"ר

מלבד גולדנט שירותי תקשורת של בזק זהב, מן הראוי לאשר גם גוף כמו לשכת עורכי הדין, שבאפשרותו לספק השירות באמצעות ההוצאה לאור שלה. אבקש להיפגש בנושא זה עם מנכ"ל ההוצאה לאור.

אריה כהן

ברשימה מופיעים גופים המורשים לקבל שאילתות ממשרד הפנים. אין לנו מניעה להוסיף גופים נוספים, ובלבד שיעבירו לנו אישור משרד הפנים.

הנושא עלה בוועדת חוקה חוק ומשפט מספר פעמים. סוכם שיו"ר הוועדה, ח"כ מיקי איתן, ינסה להגיע להסדר בעניין עם מנהל בתי המשפט ונציגי משרד הפנים לצורך חיבור מערכת ההוצל"פ למרשם האוכלוסין.

אייל מרדיקס

אני חושב שפרסום התקנה הוא שערוריה. לא יתכן שתקנה, המטילה נטל כזה על ציבור שלם נכנסת לתוקף שבוע אחד בלבד לאחר פרסומה, ורק אחר כך מועברת הודעה של ארכה בת שבועיים. לא יעלה על הדעת שגוף ממשלתי כמו ההוצאה לפועל יעמיס הנטל על ציבור הזוכים ובכללם עורכי הדין, באי כוח הזוכים, מבלי שייעשה מאמץ להסדיר הקישור למשרד הפנים. כל פתרון אחר רק מקשה על הזוכים בהוצל"פ.

זאת ועוד, רוב הזוכים מיוצגים על ידי משרדי עורכי דין קטנים שאינם מקושרים לבזק זהב. הקישור לבזק זהב יקר מאד, מה גם שהקישור למשרד הפנים כרוך בעלות נוספת. הם צריכים לשלוח שליח מיוחד למשרד הפנים או לחלופין לסניפי דואר בודדים המטפלים בכך בת"א, והעלות גבוהה. באמצעות המענה טלפוני נשלח האישור לכתובת המבקש הרשומה במשרד הפנים, וזה לא פרקטי.

הנהלת בתי המשפט בחרה לנקוט את הפתרון הקל, והעמיסו הנטל על הזוכים במקום לפתור את הבעיה באופן מערכתי כך שאימות הנתונים מול משרד הפנים ייעשה בו זמנית עם פתיחת התיק בהוצל"פ.

אני מוחה על הדרך שבה זה נעשה כמחטף ומבלי להיוועץ בלשכת עורכי הדין.

היו"ר

אני מקושר למערכת באמצעות מערכת ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין. אין ספק שגם למערכת זו צריך להיות אישור לקבל שאילתות ממשרד הפנים. יש לאפשר לכל חברה פרטית שתעמוד בקריטריונים לנפק אישור בדבר פרטי חייב במקום אישור משרד הפנים.

אי אפשר להפיל הכל על ציבור עורכי הדין, מה גם שאנו משלמים אגרות עבור הטיפול. מערכת ההוצאה לפועל אמורה להיות מחוברת למאגרי מידע חיוניים - לא רק למרשם האוכלוסין אלא גם לטאבו, רשם המשכונות, רשות הרישוי וכיו"ב. על מערכת ההוצל"פ לבצע אימות פרטי החייב מיד עם פתיחת תיק בהוצל"פ.

אריה כהן

תקנות אלה הגיעו אלינו בהתראה קצרה ולא היינו שותפים לניסוחן. מרגע שקיבלנו אותן דאגנו להפיצן בהקדם. ביקשנו בעצמנו דחייה של שבועיים לצורך היערכותנו, כיוון שגם לנו זה בא באילוץ, בשל כך שחוק נתוני אשראי נכנס לתוקף והיה צורך לעמוד בתנאיו (בנושא של שקים אין צורך באישור משרד הפנים אלא אם כן מדובר בשיק מוסב).

מאז תקופתו של שר המשפטים ביילין ביקשנו להתחבר למרשם האוכלוסין. בזמנו הוסכם שיועבר אלינו הקובץ ממשרד הפנים. במסגרת הפרטה העביר משרד הפנים שירות זה של השאילתות לחברה פרטית, כמדומני "אביב" שמה. חברה זו סירבה להעביר הקובץ אלינו אלא הסכימה להעברת מענה לשאילתא אחת בכל פעם. במסגרת ביקורת שערך משרד מבקר המדינה במערכת ההוצל"פ עלה הנושא מחדש ונדון בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת, שם סוכם ששרי הפנים והמשפטים ינסו לפתור את הבעיה, אלא שאז הגיעה התנגדות מכיוון בלתי צפוי – השב"כ.

יו"ר

זה אבסורד. חברה פרטית יכולה לקבל את כל קובץ מרשם האוכלוסין, ומערכת ההוצל"פ, שהיא גוף ממשלתי, לא ?!

אריה כהן

העניין טרם בא אל פתרונו. בדיון שהתקיים אתמול בוועדת חוקה דובר על כך שיו"ר ועדת חוקה ייפגש עם נציגי ההוצל"פ, משרד הפנים ולשכת עורכי הדין לצורך מציאת פתרון.

היו"ר

אין בכוונתי להרפות מהנושא של חיבור מערכת ההוצל"פ למאגרי משרד הפנים. בינתיים אנו עוסקים בהקטנת נזק – להוסיף כמה שיותר גופים לרשימת הגופים הרשאים להגיש אישור פרטי חייב במקום אישור משרד הפנים, על מנת שהעלות תהיה מינימלית.

אבישי פדהצור

גם אם מערכת ההוצל"פ תתחבר למרשם האוכלוסין לא בהכרח ייפתר העניין, כי אם זוכה מגיש בקשה עם שם של חייב, שאינו מופיע במרשם, פקיד ההוצל"פ לא יבחר את החייב הנכון בשבילו. לכן יש צורך בסיסי שעורכי הדין יתחברו קודם לכן למרשם האוכלוסין על מנת שיקבלו את כל פרטי החייב קודם לפתיחת ההליכים נגדו. יש אחריות מינימלית המוטלת על עורכי הדין ועל הזוכים לאסוף את המידע על הזוכים בשלב ההתקשרות הראשונית (בזמן חתימת החוזה וכיו"ב) בין אם מערכת ההוצל"פ מקושרת למשרד הפנים ובין אם לאו.

דוד פפיא

בלשכת הוצל"פ בת"א הנהיגו נוהג חדש, לפיו לצורך קבלת ההחלטה בבקשת עיכוב יציאה מהארץ יש לצרף תדפיס משרד הפנים של כניסות ויציאות מהארץ, כאשר לצורך קבלת התדפיס הנ"ל דורש משרד הפנים להמציא צו מראש הוצל"פ.

אריה כהן

על פי התקנות לפי חוק מרשם האוכלוסין יש זכאות לקבל ת.ז, שם פרטי, שם משפחה, כתובת ושם האב, זאת ללא כל התניה. זה נקרא שאילתת מען. לעומת זאת אם נדרש לקבל תדפיס יציאות וכניסות מהארץ, צריך להוכיח שיש לכאורה עניין בנושא, כמו החלטה שיפוטית של ראש הוצל"פ.

אם מדובר בבעיה קריטית יש לאפשר קבלת תדפיס כניסות ויציאות על סמך דף פרטי התיק בהוצל"פ הכוללים את פרטי החייב והזוכה, וזה ייחשב כהוכחה לכאורה של עניין בנושא. אני מוכן לבדוק זאת עם הממונה על מרשם האוכלוסין.

דוד פפיא

זאת ועוד כשבאים לפתוח תיק חדש מכוח שיק, יש הנחיה לעדכן את הפרטים בתיק לפי מה שכתוב על השיק גם אם לזוכה יש מידע שהפרטים שגויים.

היו"ר

אפשר להגיש בקשה לשינוי פרטי החייב.

דוד פפיא

מדוע אני צריך להגיש בקשה לתיקון ולא מיד מבצעים את התיקון ?

היו"ר

אם תמציא בעת פתיחת התיק תמצית מרשם בדבר השינוי אני סבור שיאפשרו.

חנוך דיכטר

אם יוצג אישור משרד הפנים על כך שפרטי החייב על השיק שונו, יעודכנו הפרטים במעמד פתיחת התיק בהוצל"פ.

אריה כהן

לאחר התייעצות עם אנשי הייעוץ המשפטי שלנו אוציא הנחיה בעניין על מנת שתהיה אחידות בכל לשכות ההוצל"פ.

הוחלט:

1.       יו"ר הוועדה ייפגש עם מנכ"ל ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין על מנת לפעול במשותף לצירוף לשכת עורכי הדין לרשימת הגופים המנפקים אישור פרטי חייב במקום אישור משרד הפנים.

2.       אריה כהן יבדוק עם הממונה על מרשם אוכלוסין לנפק תדפיס כניסות ויציאות מהארץ גם ללא הצגת החלטה שיפוטית, אלא על סמך דף פרטי התיק בהוצל"פ הכוללים את פרטי החייב והזוכה.

3.       לאחר התייעצות עם הייעוץ המשפטי יוציא אריה כהן הנחיה, לפיה אם בעת פתיחת תיק הוצל"פ מכוח שיק יציג הזוכה אישור על שינוי בפרטי החייב, יעודכנו פרטי החייב בהתאם במעמד פתיחת התיק ללא צורך בהגשת בקשה נפרדת לשינוי פרטי החייב.

נושא מס' 2:  העדר אפשרות לתשלום חוב בהוצל"פ באמצעות המחאה                 מחשבון נאמנות של ב"כ החייב

היו"ר

הגיעה אלינו תלונה על כך שגזברות לשכת ההוצל"פ בת"א מנהיגה נוהל עבודה, לפיו חייב יוכל לשלם חובו רק באמצעות המחאה בנקאית או כסף מזומן, אך לא באמצעות המחאה מחשבון הנאמנות של בא כוחו. זו דוגמא לפגיעה במייצגי חייבים. מלשכתו של חנוך דיכטר, המוצל"פ של ת"א, נמסר לי שלא אחת קרה ששיק של עו"ד חזר. בכך יש לטפל הן במסגרת ועדת ההוצל"פ והן במסגרת ועדת האתיקה. לעומת זאת, כשמדובר בב"כ זוכה, אין סירוב לקבל שקים שלו.

חנוך דיכטר

כשמדובר בב"כ זוכה מקבלים שקים שלו לצרכי תשלום אגרות בלבד. גם מצדדים שלישיים שמעבירים כספי עיקולים אנו כן מקבלים שקים.

אריה כהן

יש הבדל בין שיק של ב"כ זוכה לשיק של ב"כ חייב. ברגע שנכנס למערכת הוצל"פ תקבול של חייב, מפיקה המערכת אוטומטית שיק לזוכה או לבא כוחו. איננו יכולים להוציא כסף מחשבון ההוצל"פ לפני שהוא מופקד באמת, ולצורך כך יש להמתין שלושה עד ארבעה ימים עד לקבלת האישור מבנק הדואר שלשיק יש כיסוי. על פי הוראות החשב הכללי בהוראות התכ"ם (תקנות כספים ומשק) – לא מקבלים שקים שיש סבירות שיחזרו, ואז עלול להיווצר מצב שנוציא הכסף לזוכה מבלי שלשיק שקיבלנו היה כיסוי.

היו"ר

אם מגיע שיק מצד ג', מעביד לדוגמא, איך תוכלו להוציא הכסף לזוכה, הרי יש חשש שהשיק יחזור ?

חנוך דיכטר

אנו יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בגורם מעקל שמבצע החלטה של מימוש, ויש הבדל בינו לבין ב"כ חייב בכך שהמעקל אינו משתמש בכספו אלא בכספי החייב הזמינים אצלו.

היו"ר

בכמה מקרים חזרו שקים של צדדי ג' (מעקלים) לעומת שקים של עורכי דין ?

חנוך דיכטר

על פי הוראות התכ"ם לא קיבלנו שקים של עורכי דין.

היו"ר

תופעה של שקים חוזרים של עורכי דין בטלה בשישים, ולאור העובדה שיש מקרה דומה שמערכת ההוצל"פ מקבלת שקים מצדדי ג', יש מקום לאפשר קבלת שקים גם מב"כ חייבים.

חנוך דיכטר

יש לחשוב על פתרון, כיצד מתבצעת ההחזרה לקופת המדינה.

רוני אקלר

כפי שהמערכת מתייחסת לתקבול המגיע באמצעות שיק מצד ג' כך תתייחס לשיק של ב"כ החייב.

אריה כהן

התוכנה מצוייה בשלבי שדרוג.

אבישי פדהצור

צריך לחשוב על הכנסת מודול של זיכוי על תנאי.

אריה כהן

לגבי כספים של צד ג', יש הנחיה שלגבי שקים מסכום מסויים עושים עיכוב כספים בתיק עצמו, וממתינים להגעת אישור מבנק הדואר שהשיק נפדה, ורק אחר כך מזרימים את השיק לתיק. זה הליך פרוצדורלי מסורבל כשמדובר במסה גדולה של תיקים. בנוסף, יש הנחיה שבגופים הידועים כבעייתיים, עיריות לדוגמא, לא מקבלים מהם שקים בתור צדדי ג'.

אבישי פדהצור

כשמדובר בכספי חייב או כספי צד ג' מערכת ההוצל"פ מהווה צינור לזוכה, זאת בניגוד לכספי אגרות, השייכים למדינה, שם אנו יכולים לוותר בתור "המדינה", ולאפשר תשלום ע"י המחאת ב"כ זוכה.

אריה כהן

אני מציע שתפנו לחשב של הנהלת בתי המשפט, ואנו נבחן זאת עם אנשי הייעוץ המשפטי שלנו.

הוחלט:

הוועדה תפנה לחשב של הנהלת בתי המשפט ותבקשו לבחון הוספת תשלום חוב באמצעות שיק מחשבון הנאמנות של בא כוח החייב כנהוג לגבי שקים המגיעים מצדדי ג' שבוצע אצלם עיקול.

נושא מס' 3:  דרישת המשטרה להתייצבות זוכה או ב"כ לצורך זיהוי החייב    טרם ביצוע פקודת מאסר

היו"ר

פקודת מאסר ידנית זה דבר די נדיר, ומן הראוי לתקן את הנוהל המשטרתי באופן שיאפשר גם לחוקר פרטי מטעם הזוכה להתייצב בפני השוטר התורן ולהצהיר בפניו בעניין זהות החייב וכן להתלוות למעצר לצרכי זיהוי החייב. אין מקום לדרוש זאת רק מהזוכה או בא כוחו.

נועם לוי

האם שוטרים שמבצעים מעצר אינם יודעים לזהות עצור ?!

שי גרוס

אלו אמצעים יש לנו כבאי כוח לזהות את החייב (שאיננו מכירים) יותר מאשר השוטר ?! זו הנחיה גורפת.

היו"ר

יש לעדכן את ראש מדור הוצל"פ של משטרת ישראל בעמדת הוועדה, שכן חוקר פרטי אינו פחות טוב מהזוכה או ב"כ לעניין זיהוי החייב.

הוחלט:

הוועדה תפנה לראש מדור הוצל"פ במשטרת ישראל ותבקשו לעדכן את הנוהל ככל הנוגע לפקודת מאסר ידנית באופן שיתאפשר גם לחוקר פרטי לזהות את החייב כחלופה נוספת לצד הזוכה או ב"כ.

נושא מס' 4:  הגבלת מידע לעו"ד שאינו מייצג צד ע"י מרכז המידע הארצי

היו"ר

אבקש מחברנו עמית כהן, שטיפל בנושא, להציגו.

עמית כהן

קיבלנו פנייה מעו"ד בקשר לסירוב לשכת ההוצל"פ ליתן פרטים של ב"כ זוכה למי שאינו רשום כמייצגו של החייב, אך בכל זאת מייצגו לצורך מו"מ לפשרה לדוגמא. לדעתי, זהותו של מייצג בתיק אינה חסויה, ובכל מקרה לא עלול להיגרם נזק מחשיפת שמו של המייצג. יש מצבים בהם פרטי המייצג חשובים, כך לדוגמא כאשר רשומים עיקולים על נכס מקרקעין (בטאבו, מינהל מקרקעי ישראל וכו'). בדרך כלל רשום רק מספר תיק ההוצל"פ ללא פרטי המייצג. פרטי המייצג מאפשרים לברר אצלו את תוקף העיקול, יתרת החוב וכיו"ב.

קארין אלהרר

בעיה דומה קיימת גם אצל עורכי דין מתנדבים המבקשים לסייע לחייבים בהוצל"פ.

אריה כהן

הקמנו מרכז מידע במטרה לסייע לצדדים בתיקים ולא מעבר לכך, כי לא רצינו להוסיף עלויות. כבר התלוננו נגדנו על פרטים שמסרנו שהם בגדר מידע אישי שלא בסמכותנו למסור למי שאינו צד בתיק.

עמית כהן

אולם פה מדובר על נתון ספציפי – שם מייצג.

אריה כהן

בגלל כמות הפניות איננו יכולים להרחיב זאת מעבר לצדדים בתיק. אם החייב יבקש לברר, ימסרו לו את הפרטים.

יעל שמואל זימן

אין גם גידול במספר הפניות שכן ב"כ החייב מתקשר במקום החייב, ולפיכך הם מקזזים זה את זה.

היו"ר

היא צודקת.

ירון שריזלי

התופעה עוד יותר אבסורדית אם אתה עו"ד של צד ג'. גם אז לא נותנים לך מידע במרכז המידע.

נושא מס' 5:  התחייבות זוכה לאחריות כונס נכסים (במסגרת הדרישה               לערובה שיתן הכונס)

רוני אקלר

מדובר בבעיה שהייתה קיימת במספר לשכות הוצל"פ ובאה על פתרונה, בת"א למשל.

אריה כהן

יש בעיה בחוסר אחידות בין הלשכות. על פי החוק צריך להפקיד ערבות, אך לא נאמר איזו סוג ערבות ומי יתן אותה – ב"כ הזוכה או הזוכה עצמו. היה מפגש בעניין לפני כחדשיים בינינו לבין נציגי איגוד הבנקים. בין האחרונים נתגלעו חילוקי דיעות, וסוכם שנציגי הבנקים יגבשו עמדה אחידה ויעבירוה לאישור הנהלת בתי המשפט. נושא זה עלה לדיון גם בישיבת צוות כונסי נכסים במשכנתאות של הלשכה, שם סוכם שלא נבקש אחידות בכל נושא הערבות, אלא נשאיר את המצב כפי שהוא היום, באופן שכל רשם יקבע הערבות בהתאם להחלטתו. אני אפיץ סיכום של מפגש זה.

נושא מס' 6:  אי משלוח עותקי תשובות בנקים לעיקולי צד ג' לב"כ הזוכה

אריה כהן

תשובות הבנקים לעיקולי צד ג' מגיעות במדיה מגנטית למערכת ההוצל"פ ונמצאות בתיק. אין לנו אפשרות במנגנון הקיים לקחת התשובה ולהעבירה בתקשורת מחשבים לעורכי הדין. עורכי הדין מקבלים תשובה של שורה מספרית ללא ציון מה עוקל. נכון להיום התשובה בתיק ולא ניתן להעבירה בתקשורת לעורכי הדין, אלא ניתן לפנות למרכז מידע או להגיע ללשכת ההוצל"פ ולבקש להדפיס את התשובה.

דוד פפיא

הבעיה שצריך לשלם 4 ₪ אגרת ביול עבור התשובה. יש להוציא לפטור התדפיס מאגרה זו.

אריה כהן

אבדוק זאת, אם כי אין שום סיבה שהבנקים לא ישלחו את התשובות במקביל גם לב"כ הזוכים.

היו"ר

זה תפקידכם לאכוף עליהם לעשות זאת.

ליאור שפירא

למיטב זכרוני רק קבוצת בנק הפועלים שולחת את התשובות גם לב"כ הזוכים.

אריה כהן

אני מוכן לבחון את העלות של 4 ₪ לתדפיס. כמו כן יש מקום לדרוש מאיגוד הבנקים לספק תשובות לב"כ הזוכים. החל מחודש יוני 2005 התעריף מתחלף – 25 ₪ עבור תשובה חיובית ו- 2 ₪ עבור תשובה שלילית.

היו"ר

אם הבנקים לא ישלחו תשובות לב"כ תוך זמן מסוים, עליכם לשלוח להם התראה לביטול זכאותם להמשיך לקבל כספי אגרה במסגרת עיקול צד ג' במדיה מגנטית. דרישת הסנקציה מוטלת לפתחכם, כי ביכולתכם לאכוף את העניין.

אריה כהן

לא יתכן שהיום, כשהבנקים גובים כסף עבור עיקולי צד ג', שלא יעבירו את התשובות לב"כ הזוכים.

היו"ר

הצעד האופרטיבי היחיד הוא ביטול זכאות – בנק או חברת ביטוח שלא עונה, תבוטל זכאותו.

הוחלט:

1.       אריה כהן יבחן את ביטול עלות 4 ₪ של אגרת ביול עבור הפקת תדפיס של תשובת צד ג' במסגרת עיקולי צד ג' שבוצעו אצלו.

2.       אריה כהן יבחן גיבושו של נוהל ביטול זכאות לקבלת כספי אגרות צד ג' במסגרת עיקולי צד ג' במדיה מגנטית לצדדי ג' שלא ישלחו תשובות לב"כ הזוכים.

נושא מס' 7:  הצעת חוק להגנת בית מגורים לחבר קיבוץ (תיקוני חקיקה),        התשס"ד - 2004

הוחלט:

לאחר שהוועדה בחנה את הצעת החוק, היא ממליצה לקדמה.

נושא מס' 8:  הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קיצור תקופת מאסר עד  להבאה בפני ראש ההוצל"פ), התשס"ד - 2004

הוחלט:

לאחר שהוועדה בחנה את הצעת החוק, היא ממליצה לקדמה.

נושא מס' 9:  בעייתיות ביידוע החייב בהליך בקשת תפיסה בטרם אזהרה

סלים חמיס

בהליכים שעניינם בקשות לתפיסת רכבים ומימוש משכונות, כשמעוניינים לבצע תפיסה בטרם אזהרה, שלוחת לשכת ההוצל"פ בנצרת הודעה לחייב, דבר המנוגד למהות ההליך.

אריה כהן

צודק. זה יטופל. ביקשנו לחסום אפשרות זו במחשב. זה לא אופייני רק ללשכת ההוצל"פ בנצרת. מערכת המיחשוב שולחת הודעות לכל הצדדים ללא אבחנה בין מהות ההליך. במקרה ספיציפי של בקשה לתפיסה טרם אזהרה הנחינו את מחלקת המיחשוב לעדכן שאסור לשלוח הודעה על כך לחייב. מכל מקום אודה לך אם תשלח לטיפולי את פרטי המקרה שלך.

נושא מס' 10:  מסירת אזהרות באמצעות רשות הדואר

משה כדריה

על פי הסכם בין רשות הדואר ללשכת עורכי הדין קיימת אפשרות לבצע המצאות של כתבי בי-דין ואזהרות באמצעות רשות הדואר. מה הנוהל לגבי קבלת תצהיר מהדוור בדבר ביצוע המסירה ?

אריה כהן

על פי ההסכם עם לשכת עורכי הדין יש צורך בתצהיר בכל המסירות. על פי התקנה החדשה – תקנה 24א' אם המסירה בוצעה על ידי פקיד רשות הדואר, פקיד בית המשפט או עורך הדין עצמו אין צורך בתצהיר, וחתימתם על אישור המסירה היא ראיה לתקינות המסירה. אולם אם ביצע המסירה שליח מטעמו של עורך הדין, יש צורך בתצהיר.

נושא מס' 11:  ביטול 4 ₪ אגרת ביול

איריס סיון

כל אימת שאנו צריכים מסמך רשמי של ההוצל"פ נדרש מאיתנו לשלם אגרת ביול ע"ס 4 ₪. הבנקים לעיתים מסתפקים באישור שיוצא מהתוכנה אצלי במשרד, אולם משטרת הגבולות מבקשת את האישור על גבי הנייר הרשמי של ההוצל"פ.

דוד פפיא

לעיתים אני מביא תדפיס מהתוכנה אצלי במשרד, ולשכת ההוצל"פ צריכה לבדוק ולהחתים בחותמתה. בשביל פעולה כזו אין טעם לגבות אגרת ביול.

נועם לוי

מנסיוני דרישה זו קיימת רק בת"א. במקומות אחרים לא גובים אגרת ביול.

אריה כהן

יש חוסר אחידות בין הלשכות השונות. יש הרבה לשכות, שפקידיהן לא מכירים את החוקים והתקנות. המדיניות הנהוגה בלשכה בת"א היא הנכונה.

ירון שריזלי

מדובר בתדפיסים שהוצאו מהתוכנות במשרדנו, ואנו מעוניינים רק בחותמת מתאים למקור של ההוצל"פ.

אריה כהן

הבעיה  שישנם הרבה מקרים של זיופים.

נועם לוי

איך אגרת הביול פוטרת זאת ?

אריה כהן

מסמך בפורמט של תוכנת עו"דכנית שהופק במשרדו של עורך הדין אינו מסמך רשמי מבחינתנו. כדי שהמסמך יהי רשמי עליו לצאת על נייר רשמי של מדינת ישראל, וזה מתאפשר רק באמצעות המערכת שלנו. לא ניתן להחתים מסמך שהופק במשרד עורך הדין בחותמת הוצל"פ. כך ניתן למנוע זיופים.

היו"ר

אני מקבל את דבריך לגבי החלטות בלתי הפיכות כמו עיכוב יציאה ברשב"ג (רשות ביקורת גבולות) שם חשוב ביותר למנוע זיופים.

איריס סיון

נושא אגרת הביול ע"ס 4 ₪ טרם מוצה.

נושא מס' 12:  הסתפקות באישור עו"ד שפס"ד מתאים למקור

היו"ר

לגבי פסקי דין המוגשים למימוש, יש מקום להסתפק בחותמת מתאים למקור של עורך דין. כיום נדרשת חותמת מתאים למקור של בית המשפט.

אבישי פדהצור

בדיקה שערכתי מגלה, כי אין התייחסות בחקיקה לכך שבסמכותו של עו"ד (שאינו נוטריון) לאשר נכונות למקור של מסמך, פרט למקרה של הגשת ערעור על פס"ד.

רוני אקלר

לפי הכלל שאתה קובע אז גם פקידי הוצל"פ לא מוסמכים לבצע אימות נכונות למקור, ולפיכך אין מקום לחיוב באגרת ביול.

אבישי פדהצור

ברגע שהאישור יוצא תחת ידי המדינה זו אינה בעיה, כי המדינה היא זו שנותנת את פסק הדין.

אורן מור

יש מקום לקבל החלטה מינהלית לקבל לביצוע פס"ד המאושר למקור על ידי עורך דין.

אבישי פדהצור

אין תוקף משפטי לחתימת נאמן למקור על ידי עורך דין. סמכות עורך הדין לאשר כי מסמך נאמן למקור אינה מוכרת פורמלית (לעומת נוטריון, לגביו יש התייחסות מפורשת בחקיקה).

נושא מס' 13:  תקנות ההוצל"פ לביצוע תביעה על סכום קצוב

היו"ר

תקנות אלה עברו אתמול בוועדת חוקה חוק ומשפט. בעיית הסמכות המקומית הועברה מעורכי הדין להנהלת בתי המשפט, זאת אומרת אם יחפוץ החייב להגיש התנגדות, יוכל להגישה באזור מגוריו, על אף שפתיחת התיק על ידי הזוכה מתאפשרת בכל מקום בארץ.

איריס סיון

הבעיה העיקרית היא הסריקה ודברים נוספים שיש לצרף.

ליאור שפירא

על פי התקנות חובה גם לשלוח מכתב התראה לחייב. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי איתן, הציע שנעשה תיקון בחקיקה, שיאפשר הודעה שהמסמכים נמצאים ברשות עורך הדין.

נושא מס' 14:  תיקים גנוזים שחזרו מגניזה מחוץ לאיחוד תיקים

נועם לוי

תיקי הוצל"פ שלא מטופלים שנתיים עוברים לגניזה. אם החייב מעוניין להגיע להסדר חובות במסגרת איחוד תיקים, הרי שברשימת התיקים המופקים על ידי המערכת לא מופיעים התיקים הגנוזים. אם כעבור זמן אחד הזוכים מבצע פעולה והתיק חוזר מהגניזה, הרי שתיק זה למעשה לא נכלל בהליך איחוד התיקים.

אריה כהן

זו שאלה נכונה. אבדוק זאת. הבעיה מתעוררת גם בתיקים של הכנ"ר.

הוחלט:

אריה כהן יבדוק כיצד לשלב תיקים גנוזים ברשימה הכללית של תיקי החייב לצורך הכללתם בהסדר איחוד תיקים.

נושא מס' 15:  תשובות של איחוד עוסקים במסגרת עיקולי צד ג' במע"מ

שי גרוס

כששולחים עיקולי צד ג' במע"מ, מתקבלות בהרבה מקרים תשובות של איחוד עוסקים. כיצד יש לנהוג במקרים אלה ?

היו"ר

זו שאלה משפטית שאינה צריכה להיות מופנית להנהלת בתי המשפט. זה די דומה לחשבון בנק משותף או מספר בעלים בחשבון. המעקל, במקרה דנן מע"מ, צריך לפנות לראש ההוצל"פ בבקשה למתן הוראות כיצד לפעול.

הישיבה ננעלה.