נושא מס' 1:  שאלת חוקיות מאסר חייבים בהוצל"פ - עתירה לבג"צ של עמותת הל"ב

היו"ר

אנו נמצאים בפרשת דרכים גורלית מאז יום 1.9.03 , שאז ניתן בג"צ פרח, שהיה יום שחור למערכת ההוצל"פ, גם לחייבים. אנו שמייצגים גם חייבים יודעים שלקוחות שלנו שהם חייבים הם ברובם זוכים שאינם מצליחים לגבות את חובם, ולפיכך נקלעו לחובות.

יש לברך את כל  אותן עמותות שעושות עבודת קודש לטובת חייבים חפים מפשע, אך לא יתכן שעל רקע אותה מלחה מוצדקת בעוני נגיע למצב של אנרכיה מוחלטת במדינה.

התאכזבתי לקרוא ב"מעריב" את עמדתו של השופט דן ארבל, המנהל היוצא של בתי המשפט, שאמר על מערכת ההוצל"פ, עליה היה אחראי, שהיא כלי גבייה קיצוני, במקום להביע עמדה ממלכתית.

אני סבור, כי נגד מציאות קיצונית יש להשתמש באמצעים קיצוניים. במסגרת הכתבה ב"מעריב" מיום 18.6.04 אמר אחד החייבים ברגע של הגינות נדירה, שאילולי מאסרו לא היה משלם את החוב.

יש נוכלים ויש חפים מפשע. לצורך כך קיים תיקון מס' 19 לחוק.

אבקש להעביר החלטה להמליץ לוועד המרכזי לאשר את הצטרפות הלשכה לעתירה, לרבות שכירת שירותי עו"ד לצורך הייצוג.

אבי ירון

יש לשקול להגיש בג"צ נגדי מטעם הלשכה נגד שר המשפטים, ואחר כך לבקש לאחד את הדיון.

רוני אקלר

הלשכה יכולה להצטרף כצד מעוניין. אנו אמורים לדאוג לשלטון החוק. גם אותם זוכים גדולים במשק צריכים להצטרף לדיון.

היו"ר

אנו כמייצגי לקוחות בתחום ההוצל"פ, לא מייצגים רק זוכים אלא גם חייבים. תפקידנו לשמור על מוסד ההוצל"פ במדינת ישראל. לשכת עורכי הדין מביעה עמדה בנושאים קצת יותר מעוררי מחלוקת מהעניין הזה. אציין, כי הזמנתי לא פעם אחת את עו"ד דובי ארבל, מראשי עמותת הל"ב (התנועה למלחמה בעוני), להצטרף לשורות הוועדה.

בן ציון באיער

אני בעד הצטרפות הלשכה לבג"צ, שכן לבג"צ הזה יהיו השלכות מרחיקות לכת, במיוחד לאור מוסר התשלומים ההולך ומתדרדר.

אבי ירון

אני מדבר על מתן כלים לגביה ממי שיש לו ולא ממי שאין לו. אני סבור שמי שאין לו, אין צורך לעצרו. לעומת זאת, אני מבקש שיתנו כלים לגבייה מחייב, שהינו בעל יכולת לשלם, אך איני מצליח להגיע אליו ולגבות ממנו.

היו"ר

אני מניח שיש לנו זכות עמידה בבג"צ בעניין.

אייל מרדיקס

אני בעד ההצעה. פקודות מאסר בהוצל"פ, עיקרן נגד חייבים המתחמקים מתשלום. זה לא כלי גביה אלא מעין כלי ענישה. כשאדם מתעלם מן החוק, מאסר הוא כלי לגימטימי. חייב שמחשיבים אותו כבעל יכולת, יש לאסרו. מקרי העוולות המגיעים לפתחו של בג"צ הינם חריגים, ספורדיים ואיזוטריים. אלו צריכים ליפול בגדר טיפול חריג. בדרך כלל במקרים חריגים אלה החייבים משוחררים מיד כשעומדים למעצר, כי הטעות מתגלה.

בנוסף, כל פקודת מאסר עוברת דרך ראש הוצל"פ, ואינה ניתנת ללא הפעלת שיקול דעת - חייב יכול להבריח נכסים בקלות, ותוך זמן קצר להציג עצמו חסר כל, ועדיין לא ניתן לאסרו, אלא רק לאחר החלטת ראש הוצל"פ.

אין קשר בין אנשים דלי אמצעים לפקודות מאסר. אם אנשים לא ממלאים אחר החוק ולא משלמים את חובם, יש מקום לנקוט נגדם אמצעים.

דני וקס

גם אני תומך בהצעה. אני מסופק אם הבנקים ושאר הנושים הגדולים יצטרפו לעתירה. הם מרוויחים מספיק, וספק אם מתאימים להיות צד בהליך. דווקא מי שמייצג עסקים קטנים, או זוכים שהופכים להיות חייבים (כי לא משלמים להם) יכולים להיות צד ראוי.

היו"ר

אעלה זאת לדיון בלה"ב.

דני וקס

פקודת מאסר היא מעין סנקציה, הדומה לפקודת בזיון בימ"ש. לא צריכים להסתכל רק מנקודת מבטו של החייב, אלא יש לקחת בחשבון את זכות הקניינית של הנושה.

היו"ר

זוכה הוא גם אדם. חלק גדול מהזוכים הופכים להיות חייבים.

נועם לוי

במצב המשפטי הקיים היום כל חייב יכול להגיע לראש ההוצל"פ על מנת שתיבחן יכולתו (חקירת יכולת). חקירת יכולת צריכה לקבוע את יכולתו של החייב לצרכי מאסר נטו.

היו"ר

איני מסכים עימך. יש למצוא את האיזון הראוי. צריכה להיות עמדה מתונה שרואה את כל המאקרו. חקירת יכולת היא על יכולתו של החייב.

יעל שמואל זימן

הייתי עדה זה מקרוב לתופעה של זוכים שהופכים להיות חייבים. תופעה זו של התחמקות מתשלום חובות מסבה לא רק נזק כלכלי אלא גם פוגעת ביחסי האמון ובמוסר התשלומים.

אריה כהן

סבורני שכוונת המחוקק בנושא פקודות מאסר אינה באה לידי ביטוי בשטח, שכן ב- 80% מהמקרים המשטרה, האחראית על ביצוע פקודות המאסר, מבקשת מהחייב שיגיע לתחנת המשטרה או ללשכת ההוצל"פ באמצעות שיחת טלפון או משלוח מכתב בדואר. מטרת החוק, שיגיע שוטר לביצוע המאסר, כמעט שאינה באה לידי ביטוי.

מתוך 120,000 פקודות מאסר, 50% כלל לא בוצעו. נאסרו כ- 200 בלבד, והשאר זה לא פקודת מאסר אלא התייצבות בפני הרשם.

על רקע העדר כלי גבייה משמעותיים, ישנה ירידה במספר התיקים הנפתחים במערכת ההוצל"פ, הפועלת בצורה חוקית,  ובמקומה צומחות חברות גביה.

היו"ר

כל מי שיש לו רעיון כיצד לתקוף את העתירה, או שיש לו לקוח שמוכן לתת תצהיר בנושא, או שיש לו קשר לארגונים  נוספים (כמו ארגון לשכות המסחר) על מנת לצרפם לעתירה, או שיכול לבצע עבודת מחקר השוואתית (משפט משווה) מחו"ל – מוזמן לפנות למרכז הוועדה.

חוסיין אחסן

בנוסף, יש לבקש נתונים מהמשטרה כמה פקודות מאסר הם הוציאו.

הוחלט פה אחד:

הוועדה תמליץ בפני הוועד המרכזי לאשר את הצטרפות הלשכה לעתירה של עמותת הל"ב נגד שר המשפטים ואח' בסוגית חוקיות מאסר חייבים בהוצל"פ, לרבות שכירת שירותי עו"ד לצורך הייצוג.

קודם לכך, יעבירו החברים באמצעות מרכז הוועדה, כל הצעה או רעיון כיצד לתקוף את העתירה – טיעונים, עדויות של לקוחות, פניה לארגונים נוספים לצורך הצטרפות לעתירה, משפט משווה וכיו"ב.

נושא מס' 2:  תשלום אגרה לצורך קבלת החלטת ראש הוצל"פ

היו"ר

הגיעה אלינו תלונה לפיה החלטות שניתנות על ידי ראש הוצל"פ משוגרות באמצעות המחשב באופן מתומצת ללא פרוט מלוא ההחלטה, באופן ששיגורה אינו מהווה המצאת החלטה, כאשר לצורך קבלת ההחלטה במלואה לראשונה נדרש הפונה לשלם אגרה בשיעור 4 ₪.

אריה כהן

הוצאתי הנחיה בעניין ללשכות ההוצל"פ שכל מי שמתייצב בלשכת ההוצל"פ לצורך קבלת ההחלטה, לא ייגבו ממנו את הסכום הנ"ל של 4 ₪. ההחלטה המשוגרת באמצעות תקשורת מחשבים יכולה להכיל עד 17 שורות בלבד. לכן אם עורך הדין לא קיבל את הפרוטוקול במלואו באמצעות תקשורת מחשבים, זכאי הוא לקבלו מלשכת ההוצל"פ ללא תשלום נוסף.

איריס סיון

מדוע ישנן החלטות שמגיעות ללא פרוטוקול מוקלד, אלא ישנה הפנייה: "ראה פרוטוקול" ואין פרוטוקול ?

אחסן חוסיין

מאחר שמדובר בפרוטוקול מעל  17 שורות, ישנו מנגנון כתיבה שונה. יש אייקון המפנה לפרוטוקול, ובלחיצה עליו, ניתן לראות הפרוטוקול במלואו. כך זה אצלנו במערכת ההוצל"פ. אם זה לא מופיע אצלך בצורה הזו, יש לבדוק זאת מול בתי התוכנה של הנהלת בתי המשפט.

אריה כהן

נבדוק, מדוע לא נפתח האייקון של הפרוטוקול, באמצעות בתי התוכנה שעובדים עם הנהלת בתי המשפט. אבקשכם לעדכן אותי בכל בעיה הקיימת במערכת לצורך מתן פתרון.

לשאלת עו"ד דוד פפיא, נכון לעכשיו אין במדיה מימוש. כרגע קיימות במדיה שתי אפשרויות: עיקול ברישום לפי סעיף 44 על כלל הנכסים, ועיקול ברישום לפי סעיף 45 על נכס מסוים. כל הבקשות למימוש צריכות להיות מועברות להחלטת ראש ההוצל"פ לפי סעיף 47. אף הנחיתי בעניין את כל לשכות ההוצל"פ, שבעניין המימוש חייבת להינתן החלטה על פי חוק. במקביל, אנו מנסים לפתור את הבעיה, על מנת שתהיה אפשרות לבצע מימוש במדיה.

גד לנדאו

כיצד נוכל להיות נגישים לכל ההנחיות הרלבנטיות של אגף ההוצל"פ ללשכות ההוצל"פ השונות ?

אריה כהן

במסגרת ישיבות ועדת המוצל"פים אנו מגבשים מסמך אחידות, שעניינו נושאים לגביהם יחול נוהל אחיד בכל לשכות ההוצל"פ. אעביר אל הוועדה מסמך זה לצורך פרסומו.

נושא מס' 3:  צווים של לשכת הוצל"פ כחותמת גומי

היו"ר

העתק מכתבו של המתלונן לסגן נשיא בית משפט השלום בעכו הועבר אלינו לידיעה. איני מתכוון להעלות הנושא לדיון. המכתב הועבר לעיונכם לידיעה בלבד.

נושא מס' 4:  שת"פ עם נציגי חייבים וארגונים חברתיים לקידום הגבייה

היו"ר

כפי שציינתי בפתח הישיבה רובנו מייצגים לא רק זוכים אלא גם חייבים, כך ששני הצדדים  מיוצגים בוועדה. בנוסף, הוועדה שלנו פתוחה להצטרפות כל עורכי הדין שנושא הגביה וההוצאה לפועל קרוב אל ליבם. אף הצעתי לעו"ד דובי ארבל, מראשי עמותת הל"ב, להצטרף לוועדה.

נושא מס' 5:  הצעת תקנות ההוצל"פ (תיקון) לביצוע תביעה על סכום קצוב

היו"ר

העברנו לעיונכם את הטיוטה האחרונה של הצעת התקנות הנ"ל. התייחסנו לתקנות אלה בעבר ואף הבענו את עמדתנו בפירוט רב. טיוטה זו המוצגת בפניכם היא לאחר שהועברו הערותנו בנוגע לתקנות המוצעות.

אעדכן אתכם, כי פנינו למועצה הארצית על מנת שתאשר את הצעתנו לתיקון כללי לשכת עוה"ד (התעריף המינימלי המומלץ) בנוגע לשכ"ט עבור ההליך החדש של ביצוע תביעה על סכום קצוב, שכן החוק צריך להיכנס לתוקף בינואר 2005.

נושא מס' 6:  טבלה מומלצת של תעריפי פעולות מבצעיות ומסירות

היו"ר

אריה כהן יעביר אלינו את הטבלה המומלצת מטעם אגף ההוצל"פ של תעריפי פעולות מבצעיות (תעריפי הוצאת מעוקלים, תפיסת רכבים וכיו"ב) ומסירות. אנו נדאג לפרסמה.

אריה כהן

זו טבלה שנוהגים לפיה שנים רבות בכל הארץ. אם הטבלה אינה הגיונית, אשמח לבחון אותה.

היו"ר

אני מציע למנות צוות לבדיקת עדכנותה של הטבלה, שיכלול את החברים: איריס סיון, רוני אקלר וגד לנדאו.

הוחלט:

אריה כהן יעביר לעיון הוועדה את הטבלה המומלצת של תעריפי פעולות מבצעיות. צוות של הוועדה, שיכלול את החברים: איריס סיון, רוני אקלר וגד לנדאו, ימונה לבדיקת עדכנותה של הטבלה ויגיש המלצותיו בהתאם.

נושא מס' 7:  תזכיר ייעול הגביה - הרפורמה במערכת ההוצל"פ

היו"ר

העברנו לעיונכם את הערות משרד המשפטים לתזכיר. המסמך שהוכן על ידי עו"ד דלית זמיר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי-פיסקלי) כולל בעצם את הערות כל הגופים שעמדתם התבקשה בנוגע לתזכיר. גם אנו נדרשנו להביע עמדתנו בנוגע לתזכיר ואף נפגשנו בעבר בנושא עם שר המשפטים דאז, מר מאיר שטרית. צוות מיוחד הוקם מטעם הוועדה לטיפול בנושא. נייר עמדה הוכן על ידי חברנו עמית כהן בהסתמך על הערות החברים. נייר העמדה שלנו כבר נשלח בעבר למשרד המשפטים.

אריה כהן

מטרת התיקון היתה לתת כלים נוספים בחוק ובתקנות כדי להעמיק ולייעל את הגביה. שר המשפטים הקודם, מר מאיר שטרית, ביקש לקדם במהירות את תהליך חקיקת התזכיר, אלא שבינתיים הוחלף בשר הנוכחי, מר יוסף (טומי) לפיד, אשר שכר יועץ חיצוני, המומחה בייעוץ ארגוני, לבדיקת התזכיר. מדובר בפרופ' בועז רונן מאוניברסיטת ת"א, שאישר את ההמלצות בתזכיר.

עוד הוצע להעביר את כל נושא הטיפול בפקודות מאסר מהמשטרה ליחידה שתהיה כפופה להנהלת בתי המשפט. הנשוא נדון בוועדת החוקה. היתה הסכמה להעביר, אך משרד האוצר התנגד.

שר המשפטים הנוכחי נוטה שלא לקדם את נושא מסלול ניהול תיקים בהוצל"פ עד 5,000 ₪ (מנת"ה – מחלקת ניהול תיקים בהוצל"פ).

נושא נוסף הוא הנגישות למאגרי מידע. תקנות הרפורמה תוקנו והוגשו לחתימת השר (אין צורך באישור ועדת חוקה אלא די באישור השר). התקנות מאפשרות להגיש שאילתא על פי תעודת זהות וכיו"ב. מדובר בבקשות שעורכי דין יוכלו להגיש ממשרדם. מכל מקום בנושא זה של כניסה למאגרי מידע – בזק, חברת החשמל וכיו"ב – משרד המשפטים אינו סבור כמונו.

לאחר ריכוז כל ההערות וגיבוש עמדה בעניינן, ייכתב התזכיר מחדש, ויועבר להתייחסות מחודשת של כל הגופים הרלבנטיים. בעניין זה אנו מחכים למנהל הנכנס של בתי המשפט, השופט בועז אוקון.

ככל הנוגע לשינוי שכ"ט עו"ד בהוצל"פ, המטרה היתה לשתף פעולה עם הלשכה בקביעת התעריף. נכון לעכשיו הכל פתוח. להערכתי לא יגעו בזה.

היו"ר

נודה לך אם תוכל להעביר לעיוננו  את חוו"ד המומחה המקצועי בנוגע לתזכיר ייעול הגבייה.

נושא מס' 8:  עיקולי צד ג' – איחוד גורמי מדיה מגנטית של קופ"ג בבנקים

אריה כהן

לשאלת עמית כהן, יש תקנה חדשה שהוגשה לאישור בדבר ריכוז הקודים של קופות הגמל באופן שלכל קופות גמל השייכות לאותו בנק יינתן קוד אחד. איני יודע את תקנה זו אושרה או לא.

הוחלט:

אריה כהן יבדוק, האם התקבלה התקנה של ריכוז הקודים של קופות הגמל, ויעבירה לעיוננו.

נושא מס' 9:  הצ"ח ההוצל"פ (תיקון – נכס של בן משפחה), התשס"ג - 2003

דני וקס

הצעת החוק מבקשת לקבוע, כי בכל פעם שהזוכה יבקש עיקול מטלטלין של החייב, ראש ההוצל"פ לא יוציא צו עיקול, אלא אם כן נתן לקרוב משפחה לטעון את טענותיו. זה יעכב את כל הליך עיקול המטלטלין. גם לא נקבע מועד מתי ראש ההוצל"פ ידון בטענותיו של קרוב המשפחה, דבר היכול לעכב מאד את ההליך. אולם הדבר העיקרי הוא העניין המהותי – מדובר בסמכות שאינה נמנית על סמכויותיו של ראש ההוצל"פ.

אריה כהן

לפי סעיף 28 לחוק ההוצל"פ יש לראש ההוצל"פ סמכות להכריע בנושא של ספק בעלות, ולפיכך סבורני כי מדובר בסמכות שכן מצויה בין סמכויותיו.

דני וקס

בעניין קנייני המצריך הבאת ראיות, זה יעמיס מאד על ראש ההוצל"פ. ההליך הנכון הוא הגשת בקשה לבית המשפט לקבלת פס"ד הצהרתי. לפיכך סבורני שיש להתנגד להצעת החוק לכשתגיע לדיון בוועדת החוקה.

היו"ר

אני מאמץ את עמדת דני וקס.

הוחלט:

הוועדה לא הביעה התנגדות לעמדה שהוצעה על ידי עו"ד דני וקס.

נושא מס' 10:  התאמת אגרות הוצל"פ למקרים של הסדרי פשרה

היו"ר

יש מקום להתאים את אגרות הוצל"פ במקרים של הסדרי פשרה. בהליכים האזרחיים בבתי המשפט מתייחסים תעריפי האגרות גם למקרים של הסדרי פשרה, מה שאין כן במערכת ההוצל"פ. יש לבצע התאמה דומה גם בהוצל"פ.

הוחלט:

הוועדה תפנה לעו"ד דלית זמיר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי-פסיקלי) במשרד המשפטים ותבקשה להחיל את תקנות בתי המשפט (אגרות) גם על מערכת ההוצל"פ.

נושא מס' 11:  הקמת מחלקת חקירות בלשכת הוצל"פ (פיילוט)

סלים חמיס

אני משמש גם כיו"ר ועדת הוצל"פ של מחוז צפון. הצענו שעורכי דין ימונו לנהל חקירות יכולת כחוקרים וכממונים, וימומנו מאגרות.

היו"ר

אני בעד.

סלים חמיס

כך נפתור את בעיית החייבים החמקנים, ונוסיף פרנסה לעורכי הדין.

אריה כהן

אנו בוחנים היום את כל האפשרויות של כונסי נכסים, ממונים וכיו"ב, כיצד אפשר לקדם את נושא הגביה. יש לנו כל מיני בעיות במינוי נושאי תפקידים. הקמנו מחלקת חקירות, ואשמח להציג את דרכי פעילותה. כרגע היא מופעלת כפיילוט בצפון, כאשר המטרה לקדם זאת ברמה הארצית. יש הסכמה גם מצד משרד המשפטים וגם מצד משרד האוצר להקים מחלקות דומות בכל רחבי הארץ, בשל תרומתן להעמקת הגבייה. גולת הכותרת של פעולת המחלקה היא הכנת תיק חקירה לרשם (הכיוון הוא לבטל את מנת"ה). מי שאחראי על הפיילוט בצפון הוא מוצל"פ חיפה אחסן חוסיין.

אחסן חוסיין

אני מוכן להזמין את כל חברי הוועדה ללשכת ההוצל"פ ב חיפה לצורך הצגת הפיילוט.

היו"ר

אני מציע, כי לאחר הפגרה נבקש ממר אחסן חוסיין מצגת בנושא במסגרת ישיבת הוועדה.

הוחלט להזמין את מר אחסן חוסיין לאחת מישיבות הוועדה לאחר פגרת בתי המשפט כדי לקיים מצגת בנושא פעילות מחלקת חקירה בלשכת הוצל"פ.

נושא מס' 12:  הצעה לתיקון תקנה 24 לתקנות ההוצל"פ

אריה כהן

כיום כמחצית מהאזהרות לא נמסרות מכל מיני סיבות (מצ"ב טבלת התפלגות ארצית של סטטוס אזהרות). לצרוך כך בכוונתו להציע שעם פתיחת תיק ההוצל"פ תבוצע מסירת האזהרה על ידי פקיד בית המשפט או ההוצאה לפועל או על ידי אדם אחר שבית המשפט, מנהל בתי המשפט או ראש ההוצאה לפועל המסמיך לכך בכתב או על ידי שליח מטעמם, כאשר במעמד המסירה יבוצעו עיקול ברישום ומיני חקירת יכולת, שתהווה מעין תיאור מצב של החייב וסביבת מגוריו.

אנו מקווים שהצעה זו תגדיל את מספר המסירות שמבוצעות ותספק מידע ראשוני על תיקים מסויימים.

אם עו"ד יבקש מישהו מטעמו שיבצע את המסירה, שאין עליו מרות משמעתית, אנו נבקש על כך תצהיר. אנו מבקשים למסור את ההליך של אזהרה רק למי שיש עליו מרות שלנו כמעבידים או של החוק: עו"ד, מתמחה וכיו"ב.

אייל מרדיקס

היכן כל טענות ההגנה השמורות לחייב, שהרי עם מסירת האזהרה השליח כבר מנהל רישום של תכולת ביתו של החייב ?

אריה כהן

בעצם רישום בלבד של העיקול לא נגרם לחייב כל נזק. אנו יוצאים מנקודת הנחה, שיש נגדו פס"ד או שיק שחולל.

אייל מרדיקס

לדעתי הצעתכם בעייתית. עד היום ניתן היה לרדת לנכסי החייב רק לאחר וידוי שקיבל אזהרה. פה מתבקשת סמכות מעבר לסביר של כניסה לתוך הבית כשהחייב אולי כלל לא יודע שיש נגדו פס"ד.

אריה כהן

משרד המשפטים לא מתנגד לכך.

עמית כהן

מדובר על עיקול ברישום, שאינו עושה נזק לאף אחד.

איריס סיון

האם השליחים יגיעו שלוש פעמים לבית החייב ואחר כך יבצעו הדבקה של האזהרה ?

אריה כהן

כן.

איריס סיון

מבחינתי המסירה לא מלאה, שכן אני דורשת מהחוקרים שלי שיגיעו לבית החייב אף למעלה משלוש פעמים, עד שיאתרוהו.

רפי סגל

עיקול ברישום יש בו כדי להשפיל את החייב, כיוון שמגיעים לביתו ומנהלים את רישום תכולת הבית.

היו"ר

יש טעם בדבריך.

רפי סגל

אני בעד ייעול הליכי הגבייה, אך יש לשמור על זכויות החייבים. עם פתיחת תיק הוצל"פ חייבים להזהיר את החייב, ועל פי החוק ניתנה לו תקופה של 21 יום להגשת התנגדות.

היו"ר

בתור התחלה ניתן ליישם הצעה זו של עיקול ברישום עם מסירת אזהרה כשמדובר בתיק הוצל"פ למימוש פס"ד.

אבי ירון

ואם החייב טוען "פרעתי" ?!

היו"ר

אני מציע שהוועדה טרם תביע דעתה בנושא, אלא נבקש תגובות בכתב מהחברים, ונעלה את הנושא להצבעה בישיבה הבאה.

הוחלט:

לצורך גיבוש עמדת הוועדה בנושא תיערך פניה לחברים בבקשה לקבל עמדתם בכתב בנוגע להצעתו של אריה כהן לתיקון תקנה 24. הנושא יועלה לדיון בישיבה הבאה של הוועדה.