בעקבות פניות אשר הגיעו לפתחה של ועדת האתיקה הארצית בעניין החלטות את/273/12 ו-171/15 העוסקות בדבר שימוש במסמכים חסויים מתיקים הנדונים בדלתיים סגורות לצורך בירור משמעתי ובהתאם לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק") והכללים שהותקנו מכוחו, החליטה ועדת האתיקה הארצית להידרש לסוגיה ולהבהיר את עמדתה בעניין זה.

בהתאם להחלטת ועדת האתיקה את/273/12 אשר דנה בסוגיה כאמור, נקבע כי:

מסירת מסמכי בית דין וראיות לידי ועדת האתיקה, הלקוחים מתוך תיק ובו איסור פרסום, אינה בדיני האתיקה אלא בדין המהותי, וכי מסירת תלונה לוועדת האתיקה היא בגדר פרסום ולפיכך, אם חל על הדברים איסור פרסום עלולה מסירת הדברים לוועדת אתיקה להיות הפרה של איסור פרסום. מכאן, שכדי למסור פרטים אסורים בפרסום יש לקבל אישור של בית המשפט לעניין זה.

החלטה זו סויגה בהחלטה נוספת של ועדת האתיקה הארצית את/175/15 שקבעה כי:

על אף האמור בהחלטה 273/12, כללי האתיקה אמורים לעמוד לרשותם של עורכי הדין ולהסדיר את יחסי העבודה ביניהם. כחלק מכך יש חשיבות למתן אפשרות לפנות לוועדות האתיקה בתלונה ואין לחסום את דרכם של מתלוננים לוועדה בשל קיומם של הליכים משפטיים. זאת במיוחד שעה שההליכים בפני ועדת האתיקה עשויים להגן על זכויותיהם של המתדיינים ו/או המייצגים בערכאות.

ממילא הדיונים בוועדות האתיקה מתנהלים במתכונת של דיון פנימי וסגור, שתוכנו חסוי.

לפיכך, בתלונות המוגשות לוועדת האתיקה, ככלל ולמעט במקרים חריגים, הוועדה לא תראה כעבירה פירוט מתוך דיון שנערך בדלתיים סגורות, בין אם נכתב בתגובה ובין אם נכתב בתלונה.

ההחלטות כאמור, מצאו ביטוי בפסיקה של בית המשפט העליון בבע"מ 7991/17:

"החלטה זו, כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי סויגה בהחלטה מאוחרת יותר (את/171/15), ולטעמי בדין סויגה. ועדת האתיקה המחוזית אליה מוגשות תלונות היא ועדה סטטוטורית המוסמכת לברר תלונות על עבירות משמעת (באמצעות פרקליט הפועל ליד הוועדה, סעיף 18ג לחוק) וכן להגיש קובלנה (סעיף 63 לחוק). לפיכך, קשה להלום את הטענה כי תלונות המוגשות לוועדה - שבהליך המשמעתי היא משמשת כגוף תביעתי ממש - הן בבחינת פרסום החותר תחת אסור הפרסום, ובהתאם ספק בעיניי אם הוועדה פעלה שלא כדין בעת הגשת הקובלנה רק משום שלא פנתה קודם לכן או במקביל לבית המשפט לענייני משפחה".

נוכח האמור לעיל, על בית הדין לבחון כל מקרה המגיע לפתחו על פי נסיבותיו תוך הפעלת שיקול דעת. הגשת פרוטוקולים חסויים תתאפשר ללא פנייה לערכאות השיפוטיות ובלבד שבית הדין יחסה את ההליך ו/או את המסמכים החסויים בהליך לפי שיקול דעתו.