השאילתה:

במסגרת הליך משפטי, טען עורך דינו של עובד זר כי בהתאם לנוהל הקיים ברשות האוכלוסין וההגירה, נציגויות ישראל בטורקיה ובסין "דורשות מעו"ד המייצג עובד זר שנפגע בתאונת עבודה, שיהיה 'מעין ערב' לוויזה של העובד הזר כשנדרשת נוכחותו בארץ בהליכים משפטיים". בשל חשש לסוגיות אתיות של עורך דין לאור הוראות הנוהל ומשמעויותיהן על זכות הגישה לערכאות, נדרשה הוועדה להביא עמדתה בעניין הדרישה כאמור, האם מדובר בדרישה הסותרת את כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה") אם לאו.

החלטה:

בכללי האתיקה קבוע מפורשות מתי עורך דין יכול ליטול על עצמו מחויבות כלשהי עבור לקוחו ובאילו תנאים. כך, כלל 10 סיפא לכללי האתיקה קובע שאין בהוראה האוסרת על מתן ערבות ללקוח, כדי "לאסור על עורך דין לקבל אחריות אישית להוצאות עדים או להוצאות אחרות". כך גם כלל 44 לכללי האתיקה אינו מונע מעורך דין לשלם עבור הלקוח הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצוע ללקוח או להתחייב לשמן, "ובלבד שעורך הדין ינקוט אמצעים לגביית הכספים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם את ה''הוצאות". ברם, אלו החריגים לכלל האמור, ומה שאינו עולה בקנה אחד עם אלו – אסור.

ההוראה להפקדת ערבות מוסדרת באמצעות "נוהל ערבויות כללי ברשות האוכלוסין וההגירה" (נוהל מס. 5.1.0004, מעודכן ליום 1.6.22) (להלן: "הנוהל"). כמפורט בנוהל, בסמכות הגורמים המוסמכים ברשות האוכלוסין (להלן: "הרשות") לדרוש הפקדת ערבות בנקאית או מזומן כתנאי לאישור בקשת כניסה לישראל, בפרט בנוגע לכניסת עובד זר.

בהתאם לסעיף ההגדרות המפורט בנוהל, ההגדרה לערב הינה כל אדם לרבות הנערב עצמו. ובלשון הנוהל: "אדם המפקיד את הערבות לשם הבטחת תנאי ההחלטה והינו אחראי עד גובה אותה ערבות להתממשות תנאי ההחלטה. הערב יכול להיות הנערב עצמו או אדם אחר".

בהליך המשפטי כאמור, עמד בית המשפט על הדרישה של נציגויות ישראל שעורך הדין יהא מעין ערב לוויזה של עובד זר שנפגע בתאונת עבודה ונדרשת נוכחותו בהליך משפטי, כאשר לדידו הדבר עומד בניגוד לכללי האתיקה, ועצם הדרישה פוגעת בנסיבות אלו בזכות החוקתית הגישה לערכאות.

בהחלטה 18/142 (פורסם בגיליון האתיקה מס' 66), נקבע כי "אם מקורה של הערבות בכספים שמפקיד עורך הדין, ואין הכוונה להוצאות אותן עורך הדין פועל לגבות מן הלקוח באופן מיידי – אזי הדבר אסור מכוח כלל 10 וכלל 43 לכללי האתיקה. עורך הדין אינו יכול להיות מעורב באופן אישי בתיק עד שיוחלט האם לחלט את הערבות או לא".

לאור האמור לעיל, נוהל הקיים המחייב הפקדת ערבות לצורך הגעה של העובד הזר להליך המשפטי (בדיונים שנוכחותו נדרשת), עלול להציב חסם על הגישה לערכאות, באופן שמחייב את הנוהל לבחינה חוקתית מחודשת. זאת, במיוחד לרקע הדרישות "החלופיות" להפקדת ערבות כאמור, ובכלל זה הפיכת עורך הדין ל"מעין ערב", דבר העומד בניגוד להוראות כללי האתיקה. לפיכך, עמדתה של ועדת האתיקה הארצית כי הדרישה מעורך הדין לשמש 'מעין ערב' כתנאי להגעה של עובד זר להליך משפטי בעניינו, נוגדת את כללי האתיקה ואסורה על עורך הדין.