השאילתה:

משרד עורכי דין מחזיק בארכיון תיקים של לקוחות שנפטרו, התיקים עוסקים בהליכים בדיני משפחה שמטבעם התנהלו בדלתיים סגורות. האם ניתן להעביר את החומר ליורשי הלקוח.

החלטה:

כלל 4 לכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרד עורכי דין) התשל"א – 1971, קובע: "לא יבער עורך דין חומר ארכיוני אלא אם הציע לפני כן במכתב רשום שנשלח ללקוח או ליורשים..". להגדרת היורשים קיימת משמעות ורלוונטיות רבה בנוגע לסוגיית מסירת החומר ו/או המידע על ידי עורך הדין. השאלה מיהו "יורש"? צריך שתתפרש לפי הדין המהותי. המונח "יורש" מוגדר בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 שהוא החוק הספציפי העוסק בירושה, ולפיו: "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה, הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה" (סעיף 2 לחוק הירושה).

לנוכח עליונות הצוואה על פני כללי הירושה, הרי שבהעדר הוראה אחרת שניתנה על ידי הלקוח בחייו (ועדיף שתהיה בכתב) שככל שקיימת צוואה שקוימה והוצג לעורך הדין צו שיפוטי מתאים, הזוכים על פי הצוואה הם אלה שיהיו זכאים לקבלת חומר ו/או מידע ולא היורשים על פי דין. בהעדר צוואה יוצג צו ירושה והיורשים על פי דין יהיו היורשים שזכאים לקבל את החומר והמידע מעורך הדין.

קיימת חשיבות רבה דווקא בתיקי משפחה להעברת המידע שבתיק, על מנת שהיורשים יוכלו לדעת על היקף זכויותיהם ומימושן. כך, למשל, יורשיו של בן זוג שנפטר ייכנסו בנעליו לעניין הזכות לאיזון המשאבים (סעיף 5 (ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג -1973). כנ"ל לעניין זכויות הקנין מכוח הלכות השיתוף. כך גם המידע שקיים בתיק והעולה מכתבי הטענות והפרוטוקולים מלמדים היטב על מערכת היחסים של המנוח עם מי מבני המשפחה וכך גם על עובדות רלוונטיות ואין ספק כי מדובר במידע חיוני, נחוץ ורלוונטי לצורך הגנה על צוואות או התנגדות לקיום צוואות.

העובדה שמדובר בדברים חסויים שנאמרו בין כתלי בית המשפט ו/או נכתבו במסגרת כתבי הטענות, אין בה כדי לאיין את עבירות המידע בירושה. כל זאת כאמור, בהיעדר הוראה אחרת בכתב ונוגדת שאז עם קיומה, יש לפעול לקבלת הכרעה מערכאה שיפוטית ככל וקיימת התנגדות מצד מי מהיורשים.

לעניין מסירת צוואה למשמרת בידי עורך הדין:

כללי שמירת חומר ארכיוני לא חלים על צוואות שנמסרות לעורכי דין למשמרת, ראו ועיינו בכלל 5 לכללים הנ"ל. בכל הנוגע לקיומן של צוואות, והיעדר הוראה מפורשת וכתובה (על מנת שההוראה תשמש ראיה ותתמוך בעורך הדין), על עורך הדין לפעול בהתאם לסעיף 75 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 ואשר לפיו: "מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר לרשם לענייני הירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה".

כך שככל ומי מבני משפחת הלקוח או צד ג' מבקש לקבל העתק מהצוואה שבידי עורך הדין, וככל שלא קיימת הוראה מפורשת וכתובה מהלקוח כאמור, על עורך הדין למסור אותה באופן מידי לרשם הירושה ולהפנות את היורשים לרשם הירושה. המחוקק חייב את מי שבידו צוואה למסור אותה לרשם אך לא הוסיף שקיימת חובה למסור אותה לכל מי שמבקש לקבל העתק הימנה.

בכל הנוגע לפרוטוקולים וכתבי טענות:

הפרוטוקולים וכתבי הטענות הם חלק בלתי נפרד מהתיק של הלקוח והם אינם בגדר "סוד מקצועי" וחסוי כהגדרתם בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובלעדיהם היורשים לא יוכלו לקבל מידע וללמוד על היקף זכויותיהם או על עובדות רלוונטיות בסכסוכי ירושה.