השאילתה:

לפתחה של ועדת האתיקה הארצית הגיעו פניות בעניין חסיון הדיון המקדמי שנקבע בסעיפים 34-36 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות", אשר נכנסו לתוקפן ביום ה-1.1.2021), כדלקמן:

• האם הדיון המקדמי שנקבע בסעיפים 34-36 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות", אשר נכנסו לתוקפן ביום ה-1.1.2021) מהווה כדיון "מחוץ לפרוטוקול" באולם בית המשפט?
• האם הדברים הנאמרים בדיון המקדמי חסויים בפני בית המשפט או שמא מדובר בדיון פומבי לכל דבר ועניין?
• האם טופס 4 הנ"ל משמש כפרוטוקול הממצה את הנדרש מב"כ הצדדים לדווח לבית המשפט והאם מותר להוסיף עליו פרטים, כגון הדרך בה הושגו או שלא הושגו ההסכמות?
• האם מותר להקליט דיון מקדמי ולהציגו בהמשך גם בפני בית המשפט כראיה?
• האם צד אחד רשאי, בעת דיווח של כל צד בנפרד בהתאם לתקנה 36 לתקסד"א, לפרט את התנהלות הדיון לפרטי פרטים, כלומר, עד כמה מותר לחשוף בפני בית המשפט ואם בכלל?

החלטה:

נקדים ונבהיר, כי הדיון המקדמי הינו מנגנון דיון חדשני ומקורי שאינו קיים בשום שיטת משפט אחרת. מלשון תקנה 34 עולה כי קיימות שתי מטרות לדיון המקדמי: המטרה הראשונה היא – "להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה [...] באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון"; והמטרה השנייה היא – "וכן לבחון את האפשרות לפתור מחלוקות באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך".

כמו כן, הצדדים מחויבים לדווח על תוצאות ההליך לבית המשפט, באמצעות טופס 4. כן, בית המשפט אף רשאי להשית הוצאות לטובת בעל הדין או אוצר המדינה, ככל שלא קוים הליך זה כדין (תקנה 38 לתקנות). לאור האמור, לא מדובר במשא ומתן לפשרה, ולכן אין להעניק חיסיון להליך זה. בהתאם, המסמכים והדברים אשר מוצגים בהליך הדיון המקדמי הם קבילים כראייה והצגתם בפני ביהמ"ש, ע"י עורך דין, לא תהווה עבירה על כללי האתיקה המקצועית.

נקודה חשובה נוספת שיש להרחיב ולתת עליה את הדעת היא הזכות להקליט את הדיון המקדמי. כלל 22 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: "הכללים") אוסר על עורכי דין להקליט שיחה עם לקוח או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם. לאור הוראת דין זאת, ובפרט העובדה שהדיון המקדמי איננו חסוי, ותוצאותיו מדווחות לבית המשפט, הרי שמותר להקליט הליך זה. כן, ניתן להקיש בעניין זה, אף מהוראת סעיף 68ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 שמאפשרת ככלל הקלטה של דיון בבית משפט.

למותר לציין, כי צילום מיודע של הדיון המקדמי, יספק יתרונות רבים לכל המעורבים בהליך, כדלהלן: ראשית, באשר לבעלי הדין, מובן וברור היתרון שיעלה להם בעשותם פעולה שכזו שהרי, בדרך זו יוכלו להוכיח בפני בית המשפט אמירות שנאמרו בעת הדיון המקדמי, במיוחד כאשר יש מחלוקת לגבי חובת הדיווח של ההליך המקדמי לבית המשפט (קרי, מילוי טופס 4). יתירה מכך, כאמור לעיל בית המשפט רשאי להשית סנקציות על בעל דין שאיננו מקיים את ההליך המקדמי. אשר על כן, ההקלטה, אשר מהווה תחליף "לפרוטוקול" אמורה לסייע לבית המשפט ככל שתתגלע מחלוקת בין הצדדים לגבי ממצאי הדיון המקדמי והדיווח שלו. משכך, קיימת חשיבות לתיעוד הדיון המקדמי. שנית, נראה כי צילום מיודע של הדיון המקדמי יעלה בקנה אחד עם המטרה המרכזית שראה מתקין התקנות לנגד עיניו – הכנת הצדדים לקראת ההליך הדיוני. שהרי, תיעוד ההליך המקדמי יתמרץ את הצדדים להתכונן באופן מעמיק וקפדני ביותר לקראת הדיון המקדמי ולעשותו שלא כלאחר יד. יחד עם זאת יש להקפיד על כללי אצבע בעת עריכת ההקלטה:

• יש לתעד את עצם היידוע של הצד שכנגד על ההקלטה. שכן, הוראת סעיף 22 לכללים מאפשרת להקליט רק אם עדכן עורך הדין את הצד שכנגד על ההקלטה. משכך, ועל מנת למנוע ספקות יש לעשות כן.
• ככל שקיימים חלקים בדיון המקדמי, שהצדדים מבקשים שיהיו חסויים, יש לציין בצורה מפורשת בתיעוד המוקלט, שהצדדים מבקשים לעשות כן ובהתאם לציין מפורשות בהקלטה, כי הצדדים מפסיקים את ההקלטה ומנהלים דיון "מחוץ לפרוטוקול".