שאילתה:

עורך הדין הפונה (להלן: "עוה"ד" או "הפונה") מייצג במשך למעלה מעשרים שנה את החייב, שהינו אזרח ישראלי לשעבר וכיום אזרח אמריקאי בלבד. החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל בארצות הברית המתנהלים לפי הדין האמריקאי אשר במסגרתם פנה הנאמן המקומי שמונה לנכסיו לבית המשפט לפשיטת רגל בפלורידה בדרישה לזמן את עוה"ד לחקירה בעניינו של הלקוח ובדרישה להורות לו לגלות התכתבויות שהוחלפו ביניהם.

הנאמן טען במכתב ששלח לעוה"ד, כי משעה שהגיש תביעת חוב בהליך פשיטת הרגל של החייב אזי הוא כפוף לסמכות בית המשפט בפלורידה. יתרה מכך, טען הנאמן במכתבו כי הזכות לחיסיון עו"ד-לקוח שייכת לו כנאמן נוכח הליך פשיטת הרגל בו מצוי הלקוח. לאור האמור פנה הנאמן לבית המשפט בפלורידה בבקשה שיקבע כי הזכות לחיסיון עו"ד-לקוח שייכת לו וכן שיפעל על מנת לאלץ את עוה"ד לשתף פעולה עם דרישתו, ובית המשפט אישר את בקשתו. לא זו אף זו, הנאמן הגיש תביעה כנגד הפונה בטענה שקיבל מהלקוח כספים שלא כדין ודרש כי ישיבם לקופת פשיטת הרגל.

חששו של עוה"ד (לאור טענותיו של הנאמן ובעקבות התייעצות שערך עם עו"ד מקומי בקיא בתחום) הוא כי בית המשפט בפלורידה יקבע כי הוא מנוע מלהתגונן בפני תביעת הנאמן נוכח העובדה כי לא קיים את החלטתו ביחס למסירת ההתכתבויות שהוחלפו בינו לבין החייב, דבר היוצר מלכוד לאור דיני האתיקה החלים בישראל. כלומר הפונה שואל, האם הדין בישראל קובע כי הזכות לחיסיון עו"ד- לקוח שייכת לנאמן בהליך פשיטת רגל כך שמתקיים חריג כלשהו המאפשר לו לגלות את המסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוחו?

החלטה:

ועדת האתיקה נתנה החלטות בעניינים דומים את/35/06 ואת/35/12 בהן אומצו הכללים שהותוו ב- ת.א. (מחוזי ת"א) 1795/88, 1794 וקסברג נ' סילביו נחום, פ"מ תש"ן (3)45, ולפיכך הרי שגם בענייננו מומלץ לנהוג על פיהם. נקודת המוצא היא שכללי החיסיון חלים גם על חקירת עורך דין במסגרת הליכי פשיטת רגל של לקוחו, בכפוף לחריגים הבאים:

1. הפונה רשאי לסרב להשיב לשאלות או לסרב להציג מסמכים בחקירתו רק אם נמסרו לו על ידי הלקוח לשם קבלת ייעוץ משפטי;
2. תשובות לשאלות הנוגעות במישרין לטיבם או למקומם של נכסי פושט הרגל (לרבות מידע על תביעות משפטיות) בדרך כלל אינן חסויות, ולכן אין צורך בוויתור של פושט הרגל על מנת שהפונה ישיב לגביהן;
3. שאלות הנוגעות לחייו הפרטיים של פושט רגל ולענייניו האישיים (לרבות מידע על תביעות משפטיות) הם חסויים ואין הפונה צריך להשיב עליהן ללא רשות מלקוחו;
4. אם הייעוץ שנתן הפונה ללקוח היה בקשר לנכסיו שהוקנו לנאמן במסגרת ועל פי צו פשיטת הרגל על הפונה להשיב על השאלות והחיסיון לא יעמוד למכשול;
5. בית המשפט בפלורידה, המוסמך לדון בפשיטת הרגל, מוסמך לצוות על פושט הרגל לוותר על החיסיון ולהתיר לעורך דינו להשיב על השאלות בחקירתו, וככל שהלה ויתר על החיסיון (בין אם כתוצאה מהצו ובין אם לאו), הפונה יהא חייב להשיב על השאלות;
6. ככל שהפונה יידרש במסגרת חקירתו להציג מסמכים שהיו קיימים ללא קשר לייעוץ המשפטי שנתן ללקוח (כגון מסמכי רישום מקרקעין, צוואות וכו') יהא עליו להציגם או ליתן פרטים לגביהם, באותם התנאים שלקוחו היה חייב לעשות כן אילו היה הוא הנחקר ולא עורך-דינו;
7. החיסיון על ענייניו הפרטיים של פושט הרגל אינו חל על עניינים שנודעו לפונה שלא מלקוחו או שהפונה עמד עליהם באופן עצמאי או ממקור נוסף שאינו שלוחו של לקוחו;
8. הפונה רשאי לדרוש ולקבל מהנאמן מראש את השאלות שיוצגו לו, על מנת לקבוע עמדתו על אילו שאלות ישיב ועל אילו לא בשל חיסיון.

יישום הכללים שנקבעו בעניין וקסברג מאזן בצורה הטובה ביותר בין שמירה על חובת החיסיון הקיימת בין עורך דין ללקוחו שהוכרז כפושט רגל לבין קיום הוראות שניתנו על ידי ערכאה שיפוטית זרה ביחס לחשיפת המידע הנוגע להליכי פשיטת הרגל המתנהלים בפניה. בנוסף, מומלץ לפונה ליידע את הלקוח בדבר המצב שנוצר על מנת שהלה יוכל לכלכל צעדיו בהתאם.