שאילתה:

האם יש מניעה לעו"ד לערוך ייפוי כוח מתמשך להורים של שותף שלה במשרד, והאם התשובה תשתנה במצב דברים בו השותף יהיה מיופה הכוח. כמו כן, האם עו"ד שכיר במשרד רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך להורים של מי מהשותפים והאם מצב הדברים משתנה אם השותף יהיה מיופה הכוח.

החלטה:

במענה לשאלה הראשונה, סברה ועדת האתיקה כי במסגרת גילוי הדעת את/23/20, העניין האישי" של עוה"ד בייפוי כוח מתמשך, ניתנה התייחסות לשאלה זו כדלקמן:

"עריכת ייפוי כוח מתמשך למי שלעורך הדין יש עמו יחסי מרות, יחסי שיתוף או יחסים עסקיים. מקרה כאמור אכן עשוי לעלות כדי ניגוד עניינים או כדי עניין אישי, וגם כאן רצוי לנקוט במשנה זהירות. כמו כן, גם מקרה זה מעורר שאלה בדבר הבדיקה שעל עורך הדין לבצע בדבר מתן ייפוי הכוח מתוך הסכמה חופשית ומרצון. עם זאת גם במקרה זה ניתן לבחון את הדברים על פי נסיבותיהם ולא לשלול, לדוגמה, את האפשרות שעורך דין יכין ללא תמורה ייפוי כוח לאדם עמו יש עמו יחסי מרות, בכפוף לבחינת כלל נסיבות העניין. יצוין כי דוגמה זו מחדדת כי עניין אישי כהגדרתו בחוק יכול להתעורר גם במערכת היחסים בין עורך הדין לבין מיופה הכוח.

האמור לעיל חל גם בעניינו, לאור העבודה כי הפונה לא תיארה את תוכנו של ייפוי הכוח או את האינטרסים האחרים המשמשים בסוגיה, אזי לא ניתן לתת את התייחסות הוועדה מעבר לכך.

על הפונה האחריות לבדוק את מכלול האינטרסים המשמשים כאן, ולראות האם הם מגלים ניגוד עניינים או עניין אישי בייפוי הכוח בהתייחס לגילוי הדעת כאמור.

במענה לשאלה השנייה, סברה הוועדה כי בנסיבות שתוארו בשאלה ובמיוחד כאשר השותף במשרד הוא מיופה הכוח, אזי קיים חשש שבנסיבות מסוימות יהיה מצוי עוה"ד בניגוד עניינים או כמי שיש לו עניין אישי בייפוי הכוח. יתר על כן, לפי סעיף 32ג(א)(6) לחוק הכשרות, מי שמאשר את חתימת הממנה אינו יכול להיות מיופה הכוח. מצב בו עו"ד שכיר מאשר את חתימת הממנה, ובה בעת השותף הממונה עליו משמש כמיופה הכוח, נחזה כעקיפה של איסור זה, שהרי שעורך הדין השכיר אינו אלא ידו הארוכה של השותף. על כן, סבורה הוועדה כי על עו"ד להימנע ממצב בו עו"ד שכיר עורך ייפוי כוח מתמשך לשותף או הוריו של שותף; וקיימת חזקה חלוטה כי אסור לו עשות כן.