שאילתה:

חבר מבקש כי הוועדה תורה לעורכת דין לחדול מייצוג לקוח בשל נסיבות של ניגוד עניינים. לטענתו, עורכת הדין ייצגה חייב בהליכי הוצאה לפועל ואחר כך התפטרה מן הייצוג. בהמשך, באותו תיק הוגשה בקשה בהתייחס לצד ג' (חברה) ואותה עורכת דין הגישה תגובה מטעם צד ג'. באותה התגובה נטענו טענות כנגד החייב.

עורכת הדין טענה כי היא מייצגת את צד ג' (חברה בע"מ) כעו"ד קבוע מזה תקופה ארוכה. לטענתה החברה הסכימה כי היא תנסה להתנהל בהליך גישור מול הזוכה בתיק בהוצל'פ ולצורך כך חתם החייב על יפוי כוח המאפשר לה לעיין בכלל בתיקי הוצל'פ המתנהלים כנגדו. משהליך הגישור לא צלח היא הודיעה על הפסקת הייצוג כך שלמעשה לא פעלה כמייצגת, לגופו של עניין בהליכי הוצל'פ. עוד לטענתה אם מאן דהוא יכול היה להתנגד לייצוג צד ג', הוא החייב בעצמו, והחייב לא הביע כל התנגדות כזו, להפך. כמו כן טענה כי החבר מטעה את ועדת האתיקה ומדובר בהתנהלות לא קולגיאלית.

החלטה:

ועדת האתיקה סבורה כי בנסיבות כפי שהובאו לידיעתה קיימת מניעה להמשך הייצוג וזאת מן הנימוקים הבאים: ככל ומדובר בעו"ד שהתחיל ייצוג, גם אם מדובר בייצוג "טכני", עדיין נחשב המיוצג כלקוחו. כמו כן, כלל 16 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 אוסר על טיפול נגד לקוח בעניין או בקשר לעניין בו למען אותו לקוח, ולחילופין בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו. לאור האמור, עוה"ד אינה יכולה לפעול כמייצגת נגד אותו לקוח באותו עניין.

מספר החלטה: את/74/21