"אתיקה מקצועית" - 69 - בקשה להקלה באמצעי משמעת: קיצור תקופת השעיה
27.04.2020 | אייר תש"פ | גליון מס' 69
מס' ההחלטה:
את 185/19

הבקשה:

בהתאם לחוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז 2017 (להלן: "החוק"), מוקנה לנשיא המדינה הסמכות להעניק חנינה בין השאר לעורכי דין שהושעו מן הלשכה (או הוצאו לצמיתות). בהתאם להוראות סעיף 3(ב) לחוק, נדרשת ועדת האתיקה הארצית, להגיש למחלקת החנינות את חוות דעתה בנדון.

 

המבקש, בעל נסיבות חיים קשות ביותר, הורשע בכך שלא עדכן את לקוחותיו בדבר סיום טיפול בתיק של בתם, בדבר גובה הפשרה או בדבר קבלת כספים מחברת הביטוח. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את המבקש בעבירות קיזוז שלא כדין - שליחת יד בכספי הלקוח - התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61 (3) לחוק; אי מתן דיווח על קבלת כספים ו/או על קיזוזם, עבירה לפי סעיף 40 לכללים יחד עם סעיף 61 (2) לחוק; אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק. על המבקש הוטל עונש השעיה בפועל מעיסוק במקצוע עריכת הדין לתקופה של 8 חודשים בפועל, 24 חודשי השעיה על תנאי וכן, תשלום קנס בסך של 5,000 ש"ח.

 

המבקש ערער לבית הדין הארצי ושם הוחלט לזכות את המבקש מעבירה שליחת יד בכספי לקוח ואי דיווח על קבלת כספים. הרשעותיו האחרות נותרו על כנן. ביה"ד הארצי החליט להפחית את עונש ההשעיה כך שיעמוד על 6 חודשים בפועל ויתר העונשים כפי שנגזרו בבית הדין קמא.

 

בקובלנה נוספת שהוגשה כנגדו המבקש הורשע בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, בגין שליחת יד בכספי לקוח; אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין; ואי מתן תשובה לאשמה. התנהלותו של המבקש במסגרת ההליך בבית הדין המשמעתי המחוזי לא הייתה נקיה מתקלות ונגזרו על המבקש 48 חודשי השעיה, וכן, השעיה מותנית. המבקש ערער ובית הדין הארצי, קבע, בדעת רוב, כי אין יסוד לערעור המבקש וקיבל את ערעור הקובלת והחמיר את עונש ההשעיה בפועל של המבקש לתקופה של 66 חודשים. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי אשר הקל בעונשו של המבקש לתקופה של 48 חודשי השעיה. המבקש הגיש בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון ונדחה. 

 

ההחלטה:

בקשתו של המבקש נבחנה אולם לא נמצאו בה טעמים מיוחדים שיכולים להצדיק המתקה בעונשו של המבקש. המבקש אמנם עומד בתנאי סעיף 3 לחוק לצורך הגשת הבקשה (ההחלטות בעניינו סופיות וכן, חלפו 10 חודשים מיום השעייתו), אולם, מדובר בהרשעה בעבירות חמורות בהן שליחת יד, זאת בנוסף לביקורת לה זכה מביהמ"ש העליון בגין התנהלותו. בנוסף, המבקש לא הציג ראיות כלל למצבו הכלכלי ואף לא ציין מהו מקום עבודתו מאז השעייתו ו/או מקור הכנסתו.

 

מוסד החנינה נועד בין היתר, למנוע עיוות דין או חוסר צדק ולמנוע מקרים שאדם ייפגע יותר ממה שמערכת המשפט או הארגון המקצועי התכוון להעניש אותו. האינטרס הציבורי והמקצועי הינו שחבר שסרח בעבירות משמעתיות חמורות לא ישוב במהרה לשורות לשכת עורכי הדין, אם בכלל. ועדת האתיקה לא המליצה על הקלה בעונשו של המבקש.

 

[מספר החלטה את 185/19]

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון