"אתיקה מקצועית" - 69 - התבטאויות באזור הדמדומים - קו הגבול בין סגנון ביטוי להתבטאות שאינה הולמת
27.04.2020 | אייר תש"פ | גליון מס' 69

"...והלשון צריך שתהא לשון פרקליטים סבירה, ולא לשון השוק, שהרי בכך יתרון הפרקליט המתכתב והמתדיין על יתרון אדם מן השוק הרב את ריבו; שמהראשון נדרשים יתר אחריות, יתר מתינות ויתר שיקול הלשון מאלה הנדרשים מהאחרון." [על"ע 10/81 הוועד המחוזי נ' פלוני, פד"י לו (3) 379].

 

עריכת דין היא פרופסיה בעלת אופי אתי ורבות דשנו במאמרים ובטורי דעה אודות החובות האתיות המוטלות על עורך הדין ולא בכדי. מקדמת דנא ועוד מימיה הראשונים של ארצנו, ראו בתפקידם של עורכי הדין כמקור לעיצוב התשתית המשפטית של המדינה המתהווה וכך כתב דוד בן גוריון בשנת 1954: "רמתם המוסרית והאינטלקטואלית של עורכי-הדין בישראל תהיה גורם חשוב בעיצוב המשטר המשפטי וההכרה המשפטית בתוכנו. מקצוע עורך-דין שונה ממקצוע המהנדס, הרופא, המורה וכדומה. עורך הדין אינו כבול למלאכה אחת- ידו בכל ויד כל בו. הוא בא במגע עם כל חוגי הציבור ועם כל עניני החברה, המשק, המדינה והמוסר, והליכותיו של עורך הדין, שיחו והתנהגותו, יחסו ומעמדו, כשרו המשפטי והמוסרי – קובעים לא במעט, דמותו המשפטית והמוסרית של הציבור." [אברהם וינשל, "מעמד עורך הדין במדינה ובציבור", הפרקליט טז 20, 33 (1959)].

 

מגמה מעוררת דאגה 

בצר לנו אנו עדים למגמה עולה וגוברת של תלונות בגין התבטאויות בלתי ראויות מצד עורכי דין, בין אם במסגרת פועלם כעורכי דין כלפי חבריהם למקצוע, כלפי הצד שכנגד או כלפי שופטים, רשמים ומותבים בערכאות שיפוטיות או מעין- שיפוטיות ובין אם במישורים אחרים של חייהם ובזיקה רופפת למקצוע עריכת הדין.

 

מושכלות יסוד הן כי "... יש התבטאויות ויש סגנון, שהם לעולם פסולים ואינם יכולים להלום התנהגותו של עורך-דין במצב כלשהו. כך אין להעלות על הדעת שהשימוש במילות גידוף ייחשב לאפשרי בנסיבות כלשהן". [על"ע 5/85 מרים שמש נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב, פ"ד מ (2) 721].

 

בית המשפט המחוזי בעניין על"ע 10/81 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו נ' פלוני, פ"ד ל"ו (3) 379 העלה בפסק דינו את השאלה מהו הסגנון אותו יבור לו עורך הדין בעשותו במלאכתו, משכוחה של אומנות הפרקליטות בפה ובכתב עימם נלחם הפרקליט את מלחמתו "והשאלה בנדון דנן אינה, מה יאמר עורך הדין, אלא איך יאמר את מה שצריך הוא לומר." ו"האיך" לגישת בית המשפט הוא לשון מנומסת ומאופקת, שיש בה כדי לשמור על כבוד האומר, על כבוד מי שהדברים נאמרו כלפיו ועל כבוד מקצוע עריכת הדין.

בתוך כך עולה השאלה מהם גבולות חופש הביטוי של עורכי הדין. ההלכה בה"א הידיעה מפי בית המשפט העליון בסוגיית גבולות חופש הביטוי של עורכי הדין היא על"ע 1734/00 הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' שפטל [פורסם בנבו, 1/1/2002 להלן: "עניין שפטל"].

 

הכרה בערך חופש הביטוי

בפסק הדין המאלף בעניין שפטל הכיר בית המשפט העליון בחשיבות הערך של חופש הביטוי כחל גם על הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ובכלל זה הונחו על המדוכה שני ערכים – האחד חופש הביטוי ומצידו האחר של המתרס – השמירה על כבוד המקצוע. האיזון בין שני הערכים הללו מתבצע בהתאם למבחן "הגרעין הקשה" וכך מתארת אותו כב' השופטת (כתוארה אז) מרים נאור:

"לדעתי האיזון בין שני ערכים אלו- חופש הביטוי מחד, והשמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו מאידך – נגזר ממידת הקרבה או הריחוק של הדברים שבוטאו למקצוע עריכת הדין. כשאנו נמצאים ב'גרעין הקשה' של העיסוק במקצוע עריכת הדין – כגון הופעות בבתי המשפט – על עורך הדין לנהוג באיפוק  ובנימוס ואין הוא יכול לתת דרור ללשונו. ככל שאנו מתרחקים מה'גרעין הקשה' של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו, כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך ועולה." [פסקה 27 לפסק דינה].

 

מבחן "הגרעין הקשה" היווה את המבחן השולט בכיפה והוא יושם בפסיקותיהם של בתי המשפט ובכלל זה בעניין עמל"ע 48233-08-11 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין תל אביב והמרכז נ' עו"ד אליעד שרגא [פורסם בנבו, 15/02/2012)(להלן: "עניין שרגא"]. בשנת 2009 רואיין עו"ד אליעד שרגא לרדיו בנוגע להרחבת לשכתו של אולמרט לאחר פרישתו ואמר: "האנשים האלה אופטימיים יותר מדי, כי לו היו מעשיים היו דואגים שיגדילו לא את הלשכות העתידיות שלהם אלא את התאים שהם יצטרכו לבלות במעשיהו".

 

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כערכאת ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי, דחה את ערעור ועדת האתיקה המחוזית, תוך שיישם את מבחן "הגרעין הקשה":

"על-פי ההלכה הפסוקה, שיקול מרכזי בבחינה האם ההתבטאות מהווה עבירה משמעתית אם לאו, הינו זיקתה ל"גרעין הקשה" של המקצוע, היינו: ככל שהזיקה הדוקה יותר, קרי, ההתבטאות כרוכה במקצוע עריכת הדין, או-אז יהא על עורך הדין לנהוג באיפוק ובנימוס כמתחייב ממעמדו; ולהפך – ככל שגדל המרחק ונחלשת הזיקה, או אז יגדל משקלו היחסי של האינטרס בדבר העדפת חופש הביטוי ותגדל הנטייה שלא לראות בהתבטאות כפוגעת בכבוד המקצוע [ראו: על"ע 736/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' מזרחי, פ"ד נח (6) 200 (2004)]."

 

ואכן הלכה למעשה אחר יישום מבחן "הגרעין הקשה" בעניין האמירה הגבולית של עו"ד אליעד שרגא, פסק בית המשפט המחוזי כי "מכלול הנסיבות, לשון האמירה וההקשר בו נאמרה, מובילים למסקנה כי מדובר באמירה ב"אזור הדמדומים" של הדין המשמעתי, שאף שראויה היא לביקורת עדיין אינה מגעת בהכרח כדי ביצוע עבירת משמעת באופן המקים עילה להתערב בקביעת שתי ערכאות השיפוט המקצועיות בלשכת עורכי הדין." [פסקה 20 לפסק הדין].

 

גבולות חופש הביטוי

לאחרונה ניתן תחת ידו של בית הדין המשמעתי הארצי פסק דין [בד"א 84/8 ועדת האתיקה הארצית נ' עו"ד שמואל אהרונסון, מיום 25/11/2019] שעסק בסוגיית גבולות חופש הביטוי בשלושה מעגלים – התבטאות עו"ד כבעל דין וכעד – התבטאות עו"ד בכתבי טענות – התבטאות עו"ד במסגרת כתבה עיתונאית. ודוק: באשר להתבטאות במסגרת הכתבה העיתונאית יושם מבחן "הגרעין הקשה" ונקבע כי הכתבה פורסמה כשנה לאחר הסכסוך האזרחי בין הצדדים ועסקה בעניין אישי של עוה"ד ללא זיקה ישירה למקצוע ומשכך יש להורות על זיכויו. ויוער, אף בית הדין היה ער לחומרת ההתבטאויות וציין כי חלק מהאמירות הן קשות ובכלל זה יוחסו למתלונן שקרים, מעשי מרמה ונוכלות והוא אף קרא להוצאתו מהלשכה. יחד עם זאת האופן בו נכתבו, הרקע לדברים וממצאי ביהמ"ש בהליך האזרחי, הטו את הכף לזכותו של עו"ד אהרונסון. לדידי ולעמדתי, מבחן "הגרעין הקשה" נזקק למבחן נוסף שיאזנו.

 

כללי האתיקה של עורכי הדין מסדירים את כללי ההתנהגות הפרטיקולריים המצופים מעורך הדין כלפי הצד שכנגד [פרק ח' כללים 23-25], כלפי חברו למקצוע [פרק ט' כללים 26-31], כלפי בית המשפט [פרק י' כללים 32-38] וחובת-על הקבועה בכלל 2 לכללי האתיקה המורה לעורך הדין ל"... ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט." עם זאת, נקבעו נורמות אתיות המצופות מעורך הדין לאו דווקא בהקשר לתפקודו כעורך דין ומחוץ לכתלי בית המשפט והן מעוגנות בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 [להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"] ולפיו: "עורך הדין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת הדין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע." וסעיף 61 (3) לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי עבירת משמעת הינה "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין."

 

סבורני כי למבחן ה"גרעין הקשה" יתרום מבחן "החומרה", תוך שקילת כובד משקלה ורמת החומרה של ההתבטאות למול מדידת המרחק מה"גרעין הקשה". ככל שחמורה ההתבטאות ייחלש ויתעמעם מבחן "הגרעין הקשה" ולהפך. 

 

ומשעסקינן בסגנון, בשיח ובחופש הביטוי של עורכי הדין, ראוי לאזכר את אמנת תרבות הדיון המשפטי [אמנת תרבות הדיון המשפטי, דין וחשבון הוועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט, מיום 06/09/2011] שנכרתה בין הרשות השופטת ובין לשכת עורכי הדין עוד בחודש ספטמבר 2011.

 

בפתח האמנה מצהירים השופטים ועורכי הדין על שיתוף פעולה  ביניהם למטרה משותפת של קידום תרבות הדיון, וכך הוצהר:

"תרבות הדיון היא בבחינת "האסתטיקה של האתיקה". היא מגלמת את הפן התרבותי שבמקצוע עריכת הדין ובמלאכת ניהול ההליך המשפטי. ברם, נודעת לה משמעות ערכית הרבה מעבר לכך, בהיותה יסוד מיסודותיו של ההליך ההוגן, ונדבך באמונו של הציבור ברשות השופטת ובשופטיה, בתדמית עורכי הדין ויוקרת מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור."

 

יש לברך על היוזמה ולאמץ את הצהרות השופטים ועורכי הדין למען תרבות דיון משפטי שיאפשר התדיינות עניינית, הוגנת ומכובדת ובכלל זה את הקודים של כללי התנהגות בבית משפט [סעיף ב' 2 לאמנה].

 

בתוך כך, הוראת סעיף 7 לאמנה מסבה תשומת הלב לכך שקיים קושי ממשי להטמיע את תרבות הדיון המשפטי, ללא תשתית איתנה של חינוך להתנהגות ותרבות שיח, החל מחינוך בבתי הספר ובהמשך בפקולטות למשפטים. 

 

לדידי ניתן גם ניתן לצמצם ולמגר התנהגות שאינה הולמת בכלל ואת התופעה הפסולה של התבטאויות בלתי נאותות מצד עורכי דין בפרט ואף להטמיע את תרבות הדיון המשפטי בקרב עורכי הדין וזאת בדרך של חינוך לאתיקה. כבר השמעתי מתחת לכל עץ רענן ומעל לכל במה אפשרית את חזוני והוא – חינוך לאתיקה החל מלימודי המשפטים וקביעת תנאי כי קורס בדיני אתיקה מקצועית של עורכי דין הנו קורס חובה ואף תנאי לקבלת רישיון עריכת דין, עובר בשילוב חובה של הרצאה באתיקה מקצועית בכל השתלמות מקצועית שנערכת בחסות לשכת עורכי הדין, בנושא הרלבנטי להשתלמות וכלה בהשתלמות יומית שתוקדש לאתיקה המקצועית אחת לרבעון ועורכי הדין ידרשו להשתתף בה לפחות אחת לשנה. ואולם עד שחזון אחרית הימים [בגרסת חז"ל] שלו אני מייחלת יתממש, אנו, חברי ועדות האתיקה המחוזיות, ועדת האתיקה הארצית וחברי בתי הדין המשמעתיים, נפיץ את משנת האתיקה בקרב חברינו עורכי הדין למען תדמית המקצוע לה שואפים עורכי הדין והיא – יושר, הגינות, נאמנות ומסירות ומתוך חתירה לחיזוק האמון המוסרי של הציבור בעורכי הדין.

 

עו"ד אורית סער,

יו"ר ועדת האתיקה מחוז דרום

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון