"אתיקה מקצועית" - 70 - חיסיון: חיסיון עורך דין לקוח כאשר החייב הוכרז כפושט רגל - החלטה עקרונית
26.01.2021 | שבט תשפ"א | גליון מס' 70
מס' ההחלטה:
את/46/20

שאילתה:

הפונה שאל האם ישנה תחולה לחיסיון עו״ד-לקוח כלפי נאמן לנכסי חייב, בהליך פשיטת הרגל בו החייב הוכרז כפושט רגל וכאשר המידע והמסמכים המבוקשים מעורך הדין קשורים במישרין לנכסי החייב.

 

ככל שישנה תחולה לחיסיון עו״ד-לקוח, האם נאמן בנעלי החייב רשאי לוותר על החיסיון העומד לחייב כלפי בא כוחו וזאת בנסיבות מיוחדות בהן החייב נמלט לחו״ל ולא משתף פעולה כלל עם בעל התפקיד.

 

החלטה:

מטרת חיסיון עו״ד-לקוח היא להבטיח כנות ופתיחות ביחסים, בלי שיהא על הלקוח חשש כי דברים או מסמכים שהוא מגלה במהלך התייעצות עם עורך הדין ישמשו נגדו ללא הסכמתו. ר׳ לדוגמה בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו, 28.5.2012]. חיסיון זה מאפשר תקשורת פתוחה וגלויה בין עורך הדין ללקוחו ונועד כדי ליצור מערכת יחסים מקצועית ויחסי אמון המבטיחים ייצוג הולם. ברע"א 6171/17 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת [פורסם בנבו, 4.9.2017], הוסבר שהחיסיון נתפס כחיסיון מוחלט, למעט מקרים חריגים וכן מקום בו הלקוח ויתר על החיסיון. 

 

בהחלטה מס׳ 35/06 של ועדת האתיקה, נקבע שהכללים אשר נקבעו בת.א. (מחוזי ת"א) 1795/88, 1794 וקסברג נ' סילביו נחום, פ"מ תש"ן (3)45 (להלן: "פרשת וקסברג"), הם ברורים ואינם דורשים פרשנות. שכן, נקודת המוצא הינה תחולת חסיון עו"ד-לקוח גם במסגרת הליכי פשיטת רגל, כשבצד זאת מנויים סוגי עניינים שלגביהם לא יחול החיסיון, על מנת למנוע אפשרות של ניצול החיסיון לצורך העלמת מידע ונכסים. כמו כן צוין, כי ככל שמתקיים ספק בליבו של עו"ד לגבי תחולת החיסיון, עליו לנהוג כאילו יש חסיון.

 

ועדת האתיקה פרסמה הבהרה [בגיליון מס' 21] בנוגע לשאילתה 35/06 [בגליון מס׳ 22], וקבעה כי אם החייב הוא זה שביקש שיינקטו נגדו הליכי חדלות פרעון ובמסגרת הבקשה חתם על כתב ויתור סודיות, אזי כתב הוויתור מהווה ויתור גם לגבי חיסיון עו"ד-לקוח למעט ייעוץ משפטי.

 

לפיכך, עמדת הוועדה הינה כי יש לערוך הפרדה בין הליך שהינו לבקשת נושה אל מול הליך שהינו לבקשת החייב:

ככל שהחייב פנה ביוזמתו בבקשה שיינקטו נגדו הליכי חדלות פרעון [בקשת חייב] אזי הוא נדרש לחתום על כתב ויתור סודיות לפי סעיף 104(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). לפיכך, עורך דין המקבל דרישה למסירת מסמכים יוכל למסור מידע על נכסים מכל סוג שהוא של החייב, גם אלו שהגיעו לידיעתו במהלך השירות המקצועי שנתן לאותו לקוח, למעט ייעוץ משפטי.

 

ככל שהחייב לא פנה ביוזמתו ומדובר בהליך לבקשת הנושה, בו לא חתם החייב על כתב ויתור סודיות ע"פ סעיף 104(3) לחוק, אין לראות את הנאמן כבעל זכות לוותר על החיסיון ויחולו הכללים שנקבעו בפרשת וקסברג, ואומצו בהחלטות הוועדה את/35/06 את/35/12.

 

אשר על כן, האיזון הראוי הינו בחינת הנושא בהליך דו שלבי:

על הנאמן לפנות לבית המשפט בבקשה, תוך צירוף החייב כמשיב, לקבלת סעד לצורך הסרת חיסיון עו"ד-לקוח, כך תינתן לחייב הזדמנות להשמיע טענותיו בעניין זה. ככל והחייב נמלט ו/או נמצא כיום בחו״ל ו/או לא ניתן ליצור עימו קשר, יש לקבל הוראות מבית המשפט על אופן המצאת הבקשה לחייב.

 

לאחר המצאת הבקשה לחייב, בין אם בחר להגיב ובין אם לאו, באפשרות הנאמן להגיש בקשה לבית המשפט, על מנת שזה ישתמש בארגז הכלים המצוי בידיו להוביל את החייב לוותר על החיסיון וזאת לאור העובדה שאין אפשרות מעשית להורות על הסרת החיסיון ללא אישור הלקוח.

 

[מספר החלטה: את/46/20]

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון