השאילתא:

הוועדה התבקשה למסור את עמדתה בנוגע להקלטת שיחות באמצעות אפליקציות המקליטות (באופן אוטומטי) את כל השיחות המתקיימות באמצעות הטלפון הסלולרי; כמו כן, נתבקשה הוועדה להשיב האם שימוש בהקלטה שנעשתה בטעות או ללא קיומו של יסוד נפשי לצורך התגוננות מפני תלונה לוועדת האתיקה הוא לגיטימי או מהווה עבירה אתית בפני עצמה.

ההחלטה:

א. כאמור בהחלטת הוועדה שמספרה את/90/15, לא ניתן לעשות שימוש בתוצריה של הקלטה אסורה כאמור בסעיף 22 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, וזאת בכל הנוגע להקלטת לקוח או עורך דין אחר, ללא ידיעתם. ועדת האתיקה הארצית התירה בעבר הקלטות אשר אינן עוסקות במישרין בשירות המקצועי שנותן עורך הדין (ר' לעניין זה ההחלטות הבאות: את/225/14 העוסקת ביחסי עבודה; החלטה מגיליון מס' 54 העוסקת בסכסוך משפחתי, את/243/11 העוסקת בסכסוך שכ"ט עם לקוח לשעבר). יוער, כי עורך הדין אשר עושה שימוש במכשיר המקליט שיחות באופן אוטומטי, בין אם מדובר באפליקציה שהותקנה ע"י עורך הדין ובין אם בתוכנה מובנית במכשיר הטלפון – לכאורה עובר עבירה אתית, וזאת לנוכח סעיף 22(א) לכללי האתיקה.

ב. לעניין השימוש בתוצר הקלטה שנעשתה ללא יסוד נפשי לצורך הדיפת תלונה שבפני ועדת האתיקה – סבורה הוועדה כי לא ניתן לעשות שימוש בהקלטה לצורך הדיפת תלונה. כלל 22(ג) אוסר במפורש על שימוש בהקלטה שנעשתה תוך הפרת הסעיף. אילו הכוונה הייתה לאסור על שימוש בהקלטה שנעשתה ביודעין בלבד – הרי שדי היה לאסור על עצם ההקלטה ולא היה נדרש להוסיף סעיף מפורש האוסר על השימוש בתוצר. ועדת האתיקה אינה שונה לעניין זה מכל ערכאה אחרת, ולא ניתן להתיר שימוש בהקלטות אסורות לצורך הדיפת תלונות אתיות.

יצוין כי עמדת הוועדה ניתנה בהיבט המשמעתי בלבד ואין בה להוות משום חוות דעת בכל תחום אחר.

[מספר החלטה: את/90/18]