ביוני 2018 נכנס לתוקפו תיקון נרחב לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) התשס"א-2001 (להלן: כללי הפרסומת/הכללים), עליו שקד צוות מיוחד בראשותו של עו"ד אדי סוברי במשך קרוב לשלוש שנים.

מאחורי היוזמה להוביל לתיקון כללי הפרסומת עמדו הצורך והרצון ליצור כללים מעודכנים ורלוונטיים לעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, תוך התאמתם, ככל האפשר, למהפכה הטכנולוגית שמתחוללת מדי יום ביומו.

חשוב להקדים ולהבהיר, כי התיקון החדש, על אף הקידמה העצומה הנכללת בו, אינו נותן את מלוא המענה לכלל השאלות העומדות וניצבות בפני ציבור עורכי הדין. משום כך נעשו, ולבטח עוד תיעשינה, פניות רבות נוספות לוועדת האתיקה על מנת לקבל חוות דעת מקדימה.

בגיליון "אתיקה מקצועית" שלפניכם מובאות החלטות עקרוניות אותן קיבלה ועדת האתיקה הארצית במהלך החודשים האחרונים על בסיס הכללים החדשים.

חשוב לציין, כי על מנת להחדיר לשטח את כללי הפרסומת החדשים בצורה אחידה וברורה, החליט פורום ראשי ועדות האתיקה להעביר את כל הפניות הקשורות לנושא לדיון אך ורק בפני ועדת האתיקה הארצית בשלב ראשון. בקרוב יתחילו גם כל ועדות האתיקה המחוזיות לדון ולאכוף על פי התיקון החדש לכללי הפרסומת.

לאור השינויים המשמעותיים בכללי הפרסומת, שיפורטו להלן, המופיעים גם באתר לשכת עורכי הדין, הינכם מוזמנים לפנות בשאלות לוועדות האתיקה של הלשכה ולהתעדכן באתר האינטרנט בהחלטות השונות המתקבלות מעת לעת.

סקירת השינויים והחידושים בכללי הפרסומת:

לנוחיותכם יובאו בפניכם השינויים שבוצעו בכללי הפרסומת. הנכם מוזמנים לעיין בכללים המלאים המפורסמים באתר הלשכה, לרבות בכללים שנותרו ללא שינוי לאחר התיקון.

א. הוספת סעיף סל בדבר פרסומת אסורה

סעיף זה מבטא את התפיסה היסודית שבבסיס חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכללי הפרסומת לפיה פרסומת לעולם אסור שתטעה את הציבור או שתפגע בו ובכבוד המקצוע (ר' סעיף 2א).

ב. האמצעים בהם רשאי עו"ד לפרסם את משרדו

• העיתונות הכתובה, מגזינים וכתבי עת – במסגרת התיקון בוטלה ההגבלה בדבר פרסום במדורים המוקצים לפרסומת לעורכי דין בלבד. בהתאם לתיקון, ניתן לפרסם בעיתונים, מגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע, וככל הניתן לא בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע [ר' סעיף 3(א)(1)]. כמו כן, ניתן לפרסם על גבי רבע עמוד (בעבר, שמינית עמוד בלבד), ואין חובה כי האותיות יהיו בצבע אחיד [ר' סעיף 3(ג)].
• אינטרנט, רשתות חברתיות ויישומונים – ניתן לפרסם באמצעים אלה, למעט באתרים או יישומונים בעלי תוכן לא הולם (אלימות, פורנוגרפיה, תוכן בלתי חוקי), אתרים המיועדים לקטינים, אתרים או יישומונים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע, וכן לא ניתן לפרסם באמצעות פרסומת קופצת (Pop Up) [ר' סעיף 3(א)(5)].
• שלט המשרד – על השלט להיות על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים [ר' סעיף 3(א)(7)]. להחלטות בנוגע לגודל ולצורת השלט, ניתן לעיין בגיליונות קודמים של הביטאון, המפורסמים באתר הלשכה.
• מידעון (ניוזלטר) – ניתן לשלוח מידעון ללקוחות המשרד ואחרים שביקשו זאת, כאשר במידעון ניתן לכלול את הפרטים המותרים לפי כללי הפרסומת [ר' סעיף 3(יג)].

ג. פרטים שרשאי עוה"ד לפרסם

• ניתן לפרסם שמות שותפים ושכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ושכירים שנפטרו ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנות הפעילות באותו המשרד [ר' סעיף 3(א)(7)].
• מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה [ר' סעיף 3(ב)(14)]. לדוגמה, לא ניתן לציין כי הייעוץ חינם או מתן הנחות ומבצעים.
• ספרים, מאמרים, ועבודות מחקר בתחום המשפטי – ניתן לפרסם בכל האמצעים המותרים, בעוד שבעבר ניתן היה לפרסם במדריכים מקצועיים מסווגים ובאינטרנט בלבד [ר' סעיף 3(ב)(15)].
• משרות הוראה שבהן משמש עוה"ד – כיום ניתן לפרסם בכל האמצעים [ר' סעיף 3(ב)(16)]. 
• תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחו"ל - כיום ניתן לפרסם בכל האמצעים [ר' סעיף 3(ב)(17)]. 
• כל תפקיד שממלא עוה"ד לרבות משרה ציבורית, שירות צבאי ובשירות המדינה, בתחום המשפטי ולמעט תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי שהוא ממלא ע"פ דין, כל עוד הוא מכהן בו או חברות בוועדה לבחירת תפקידים שיפוטיים– כיום ניתן לפרסם בכל האמצעים [ר' סעיף 3(ב)(18)]. לשם הדוגמה, שופט בדימוס, יועץ משפטי וכו' ניתן לפרסם בכל האמצעים. 
• שמות של לקוחות – ניתן לפרסם בתנאי שאלה הצהירו בכתב כי הבינו שהם חופשיים לסרב וכי מתן השירותים של עוה"ד לא הותנה בפרסום שמם. ההסכמה תבטא את הבנת הלקוח או העובד לפרטי הפרסום ובכלל זה היכן התמונה תתפרסם ולכמה זמן [ר' סעיף 3(ט)].
• ניתן לפרסם המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, בתנאי שהמידע לא מייצר רושם מטעה אודות עורך הדין [ר' סעיף 3(יא)].
• ניתן למסור מידע פרסומי בדבר המשרד, ניסיונו של עוה"ד והתיקים שבהם היה מעורב. על המידע להימסר באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה אודות עורך הדין [ר' סעיף 5]. בעבר ניתן היה למסור מידע עובדתי בלבד, שאין בו דברי שבח עצמי.

ד. צורות פרסום מותרות

• ניתן לפרסם סרטונים, לרבות ראיונות וסרטוני תדמית, תמונות ואיורים גרפיים ובלבד שיש להם קשר לשירות המקצועי שמציע עוה"ד, אינם יוצרים רושם מוטעה ואינם פוגעים בחבר למקצוע או בכבוד המקצוע [ר' סעיף 3(ד)].
• תמונות עם לקוחות ועובדי המשרד – ניתן לפרסם בתנאי שאלה הצהירו בכתב כי הבינו שהם חופשיים לסרב וכי מתן השירותים של עוה"ד לא הותנה בפרסום שמם. ההסכמה תבטא את הבנת הלקוח או העובד לפרטי הפרסום ובכלל זה היכן התמונה תתפרסם ולכמה זמן [ר' סעיף 3(ה)].
• קישור (Link) – בעבר ניתן היה לפרסם קישור רק לאתרים של עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים. היום ניתן לכל אתר אינטרנט שנוגע באופן ישיר לעיסוקו המקצועי של עורך הדין ולמעט קישור לאתר עם תוכן לא הולם (אלימות, פורנוגרפיה וכו'), אתרים של קטינים או אתר שפוגע בכבוד המקצוע [ר' סעיף 3(ו)].
• פרסומת באתר האינטרנט יכולה להיות מלווה במלל קולי או במוסיקה ששומרת על כבוד המקצוע [ר' סעיף 3(ז)].
• פסי פרסומת/ באנרים (Banner) – בעבר, נאסר על עו"ד לפרסם באמצעות באנרים באתרים אחרים או לכלול באנר של אחר באתר האינטרנט שלו. כיום, ניתן לפרסם באמצעות באנר באינטרנט, ואולם אתר של עו"ד לא יכלול, במישרין או בעקיפין, פרסומות של אחרים [ר' סעיף 3(ח)].
• מאמרים מקצועיים, ראיונות וניהול פורומים – בעבר, לא ניתן היה לפרסם אלה בתשלום. כיום ניתן לפרסם גם תמורת תשלום, בתנאי שמצוין כי מדובר בפרסומת [ר' סעיף 3(י)].

ועדת האתיקה הארצית עומדת לרשותכם בכל שאלה והבהרה.

ממונה בכירה – מחלקת האתיקה, עו"ד אנדריאה דיאמנט קופייקין