"אתיקה מקצועית" - 53 - ניגוד עניינים: ייצוג נגד לקוח לשעבר באותו עניין
02.02.2014 | שבט תשע"ד | גליון מס' 53
מס' ההחלטה:
את 214/13

שאילתא

האם קיים ניגוד עניינים במקרה הבא: בעל ואישה בהליך גירושין הגישו תלונות הדדיות במשטרה זה נגד זה. עקב כך מסרה התביעה הודעה לשניהם על כוונה להגיש נגד כל אחד בנפרד כתב אישום בכפוף לשימוע. בעקבות ההודעה, פנתה האישה אל עורך הדין הפונה בבקשה שייצגה בקשר לתיק הפלילי נגדה. הפונה מבהיר שעוד קודם לכן נחקרה האישה במשטרה באזהרה והודיעה כי היא מבקשת לחזור בה מהודעתה הקודמת (שבה התלוננה נגד בעלה).

בעקבות הפניה, פנה עורך הדין בשמה של האישה למשטרה בבקשה לקבלת חומר החקירה ולתיאום מועד לשימוע. כעבור יומיים התקבלה תשובה לפיה התיק שנפתח נגד האישה נגנז ואילו קיימת טיוטת כתב אישום נגד הבעל, שהעתקו נמסר לידיה. כעבור יומיים נוספים (ארבעה ימים לאחר שהודיע שהוא מייצג את האישה) פנה עורך הדין שוב אל תחנת המשטרה, הודיע כי הוא מייצג את הבעל וביקש לתאם שימוע. לבקשה זו התנגדה ראש שלוחת התביעות במשטרה, בנימוק של ניגוד עניינים לפי כלל 16 המציין במפורש שעורך דין לא יטפל נגד לקוח בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח, או במידה שקיימת זיקה אשר קיבל מאותו לקוח.

עורך הדין הפונה השיב כי לא ייצג את האישה בהליכים כלשהם ביחס לאירועים נשוא האישום, כי לא עיין בחומר הראיות וכי אף לא שמע גרסה מפורטת מפיה. לדבריו הודע לו כי התיק נגנז בטרם טיפל בו לגופו, והייצוג, ככל שיתקיים היה "ייצוג פורמלי" שאינו מייצר ניגוד עניינים. מוסיף הפונה ששני בני הזוג מעודכנים בכל פרטי העניין ומהלכיו, ואף נכחו יחד בפגישה במשרדו.

 

החלטה

אסור לעורך הדין לייצג את הבעל בגלל ניגוד עניינים מובהק בו הוא נמצא לאור כלל 16. הוועדה לא מקבלת את העמדה לפיה ייצוג המתלוננת בנסיבות העניין היה "פורמלי גרידא". המבחן איננו ההיקף והעומק של הייצוג המשפטי, אלא עצם התגבשותם של יחסי עו"ד-לקוח ויחסי האמון הנגזרים מכך, בקשר לעניין שבו מדובר. המתלוננת פנתה אל עורך הדין, נתנה בו אמון ומסרה בפניו גרסתה, שיקוליה, התלבטויותיה והאינטרסים שלה, גם אם באופן כללי, וזאת בחיסיון עו"ד-לקוח במלוא משמעותו. בנסיבות אלה, אין מנוס מלהסיק כי התגבשו יחסי עו"ד-לקוח לכל דבר ועניין, וזאת ללא קשר לצורך בהמשך הייצוג ובנקיטת פעולות משפטיות, או בהיעדרו.

בנסיבות המתוארות קיימות בעצם שתי אפשרויות עיקריות: אפשרות אחת היא שהמתלוננת תחזור במשפט על גרסתה הראשונה המפלילה את בעלה. במצב זה יידרש עורך הדין הפונה לתקוף באופן ישיר את מהימנותה. זהו מצב של ניגוד עניינים קלאסי, הן מבחינת השימוש במידע שנמסר לפונה תחת הגנת חיסיון עו"ד-לקוח, הן מבחינת העימות הישיר אל מול המתלוננת ביחס לאותו העניין שלגביו פנתה אליו (או בזיקה ישירה אליו) וביחס למהימנותה והן מבחינת מראית העין. חשוב להדגיש שאפשרות זו היא ממשית, ואין להניח מראש שהמתלוננת תתנער מגרסתה המקורית (הנחה המובלעת בפנייה ובטענה כי אין ניגוד עניינים לנוכח העובדה שהמתלוננת ביקשה לחזור בה מתלונתה).

האפשרות השנייה היא שהמתלוננת אכן תתנער מגרסתה המפלילה במקור. אך גם בסיטואציה הזו יהיה מצוי הסניגור במצב בעייתי. למעשה, קו ההגנה יכוון לבסס את הטענה שעמדה ביסוד האפשרות שנשקלה להגיש נגדה כתב אישום (בגין תלונה כוזבת) שהיא הסיבה שבגללה פנתה לקבלת ייצוגו של הפונה מלכתחילה.

לאור האמור, סבורה הוועדה שקיימת גם בעייתיות בעצם קיום המפגשים המשותפים בנוכחות שני בני הזוג במשרדו של הפונה ככל שהם נוגעים לעדותה. עורך הדין חייב לתת דעתו לכך שאין לבוא בדברים עם האישה – מתלוננת שהיא עדת תביעה – בכל הקשור לעדותה, כאמור בכלל 37 לכללים. אולם, משמצאנו שהייצוג אסור בשל ניגוד עניינים, ממילא הדבר הופך ללא רלוונטי. (החלטה מספר את 214/13)

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון