"אתיקה מקצועית" - 53 - האוטונומיה של האתיקה המקצועית - עו"ד דרור ארד-אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית
23.01.2014 | שבט תשע"ד | גליון מס' 53

בעת פרסום גיליון זה מסיימת ועדת האתיקה הארצית את כהונתה, ואני מסיים עשור כיו"ר הוועדה (שש שנים בוועדה המייעצת לוועד המרכזי וארבע כיו"ר הוועדה הסטטוטורית מכוח סעיף 18ב' לחוק לשכת עורכי הדין). העיסוק רב השנים באתיקה המקצועית חיזק את עמדתי באשר לחשיבות האוטונומיה של הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין הן בעיצובם של הכללים (באישור שר המשפטים), הן בבירור התלונות והן בשיפוט המשמעתי. האוטונומיה של הדין המשמעתי היא ערובה ליכולתו של עורך דין לפעול לטובת הלקוח ללא מורא אלא מפני הדין מתוך עצמאות מקצועית ואינטלקטואלית ורמה אתית נאותה. פגיעה באוטונומיה המקצועית עלולה להוביל לפגיעה ביכולתו של עורך הדין הבודד, ובפרט זה המייצג את היחיד נגד המדינה ומוסדותיה, לפעול בנאמנות ובמסירות ללקוחו, ובכך להחליש את יכולתו של היחיד להגן על זכויותיו.

 

למדתי, שהאתיקה המקצועית אינה רק מגבלה על פעולתו של עורך הדין אלא בעיקר מורת דרך כיצד עליו לפעול בזירת המשפט. האתיקה המקצועית היא המצפן המדריך כל עורך דין בעבודתו. בין אם היא מתבצעת במשרד עורכי דין, במחלקה משפטית בשירות המדינה כמו גם בכל ביטוי של ייצוג משפטי.

 

לא פעם מושמעת ביקורת על מערכת האכיפה המשמעתית של הלשכה. אכן, אין מערכת אכיפה שאין בה פגמים וחובתה של הביקורת לחשוף אותם ללא היסוס. חשוב בוודאי לשמור על הפרדה ברורה בין אתיקה לפוליטיקה, על רמה מקצועית גבוהה ועל מנהל תקין ויעיל. אולם, עיון מדוקדק בטיבו של הבירור בוועדות האתיקה ובבתי הדין המשמעתיים, ובחינת התוצאות גם בהיבט איכותי וגם בהיבט מספרי מלמד שהמערכת עובדת. שבדרך כלל (ולא בלי טעויות) היא מסננת את תלונות השווא ומרשיעה בתלונות אמת. כעניין של עובדה, הערכאות החיצוניות נוטות שלא להתערב בהחלטות בדבר העמדה לדין ואף לא בתוצאות הבירור המשמעתי בלשכה (דרור ארד-אילון "על אי התערבות בית המשפט העליון בהליכי משמעת" אתיקה מקצועית 52 עמ' 1 (2013)).

 

בארבע השנים האחרונות (שהיו תקופת הכהונה הראשונה של הוועדה הסטטוטורית) הוטמעה פעילות ועדות האתיקה כמוסדות סטטוטוריים ועצמאיים מכוח תיקון 32 לחוק הלשכה, הוקם פורום אתיקה ונקבעו נהלים חשובים (נוהל למניעת ניגוד עניינים בוועדות האתיקה, שהיה הכרח המציאות, נוהל אחיד לטיפול בתלונות ונוהל לטיפול בשאילתות). במקביל אישרה המועצה הארצית כללי סדר דין משמעתי חדשים (הממתינים לאישור שרת המשפטים).

 

באותה תקופה הופנו לוועדת האתיקה הארצית 1073 תלונות ו- 991 שאילתות (מתוך יותר מ- 13,000 פניות לכלל ועדות האתיקה בלשכה). בשנים אלה הוועדה הגישה 126 קובלנות שהן כ- 12% מהתלונות (שיעור דומה מוכר גם בוועדות המחוזיות). בשלוש השנים האחרונות הסתיימו 55 קובלנות שהגישה הוועדה הארצית. בשבעה מקרים שקלה הוועדה את עמדתה מחדש וחזרה בה מקובלנה. מדיניות ועדת האתיקה היא לדון לגופו של עניין בסיכויי הקובלנה גם לאחר שהוגשה. בתשעה מקרים הסתיים המשפט בזיכוי, בשלושים ושמונה בהרשעה (בעשרה מהם נגזרה השעיה בפועל). שיעור הזיכוי על-ידי בית הדין (כ- 17% בשנים אלה וכ- 20% לאורך זמן), המקובל גם בקובלנות של ועדות האתיקה המחוזיות, מלמד על עצמאות וגישה זהירה של בתי הדין. גישה זו עדיפה על אימוץ כמעט אוטומטי של עמדת ועדת האתיקה (גם אם במחיר של "אכזבה" במקרה זה או אחר), והיא מכוונת את ועדות האתיקה לזהירות ראויה בהחלטות על העמדה לדין.

 

הנושאים המרכזיים העולים בפניות (תלונות או שאילתות) לכל ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין הם נאמנות ומסירות עורך הדין כלפי הלקוח (ובכלל זה טענות על רשלנות), ניגוד עניינים, סודיות וחיסיון (ובכלל זה עדות וחקירה של עורך דין) והתבטאויות פסולות. הוועדה נוטה לגנוז תלונות המתמקדות בביקורת על תוצאת הייצוג, על שיקול הדעת של עורך הדין ועל שכר הטרחה, שבדרך כלל אינן מעוררות בעיה אתית.

 

בוועדת האתיקה הארצית נשאו בעבודה הרבה כעשרים וחמישה חברי ועדה מתנדבים (ובהם נציגי ציבור שהם משפטנים שאינם עורכי דין) בניהול צוות מסור ומקצועי ובליווי חשוב ומקצועי של פרקליטת הוועדה. במהלך הכהונה האחרונה התקיימו 95 ישיבות של ועדת האתיקה. דרך העבודה של הוועדה כגוף קולגיאלי המבטא עמדות שונות של חברים למקצוע הפועלים בהתנדבות, היא בעלת חשיבות שאין לתארה. היא מחדדת את השונה והמשותף בין גזרותיו השונות של מקצוע עריכת הדין ומובילה להחלטות מאוזנות ומושכלות.

 

בשל כך, כל ההחלטות על גניזה ועל העמדה לדין, כל הסדרי הטיעון וכל ההחלטות בדבר ערעור (או הימנעות מערעור) נעשו במליאת הוועדה היושבת כמעין חבר מושבעים גדול. ההחלטות המעטות על גניזת תלונה על הסף (כשעל פניה אין בה כל היבט אתי) דווחו לוועדה וכל חבר רשאי היה להביאן לדיון במליאת הוועדה.

 

חשוב לציין, שכל העתירות שהוגשו לבית המשפט המחוזי לביקורת שיפוטית על שיקול דעת ועדת האתיקה הארצית בהעמדה לדין נדחו (או נמחקו). כל הפניות ליועץ המשפטי כדי שיפעל מכוח סמכותו כקובל נוסף נדחו לאחר עיון ענייני בתיק. שיקול הדעת של ועדת האתיקה הארצית (ושל הוועדות המחוזיות) זוכה לאמון בבתי הדין המשמעתיים ובבתי המשפט. הדבר מלמד על הצלחת האוטונומיה של הדין המשמעתי גם במבחן התוצאה.

 

בסיום כהונה ממושכת אני מחזיר את הכובע שחבשתי בשליחותם של עורכי הדין ומבקש להודות להם על האמון הרב שהם נותנים במערך האתיקה המקצועית של הלשכה, בוועדת האתיקה הארצית ובאוטונומיה של הדין המשמעתי.

 

רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון