"אתיקה מקצועית" - 40 - חסיון: האם חל כאשר עורך הדין מבקש להגיש תלונה במשטרה על עבירות שביצע עובדו, תלונה העלולה להפליל גם את לקוחות המשרד
12.02.2011 | אדר תשע"א | גליון מס' 40
העובדות:
לעורך דין העובד בעמותה המעניקה סיוע משפטי ללא תמורה נודע כי רכז הפניות שעבד בעמותה (שאינו עורך דין) הציע ללקוחות העמותה לתווך בעבורם במתן שוחד לעובדי ציבור כדי שהטיפול בעניינם יזורז. הפונים חשים חובה לדווח למשטרה על מעשי הרכז אבל חוששים מחשיפת הלקוחות להליך פלילי שכן הם,לכאורה,נתנו שוחד לעובד ציבור.
לעורך הדין נודע על מעשי העובד רק לאחר שזה סיים את עבודתו (פוטר מסיבות תקציביות) כשאחד הלקוחות פנה ושאל מדוע עניינו אינו מטופל חרף העברת הכסף. פניה נוספת לעורך הדין הגיע מאחד מעובדי הציבור לאחר שטלפנה אליו אחת מהלקוחות וביקשה לדעת מדוע אינו מטפל בעניינה חרף העברת הכסף. עובד הציבור פנה לעמותה לברר האם החלו לגבות כסף מהפונים. הלקוחות ששילמו כסף לרכז מעוניינים בהגשת התלונה למשטרה ואינם חוששים מהפללתם בעבירה שכן לטענתם הכסף נלקח על-ידי הרכז וכלל לא שולם שוחד לאנשי הציבור.
ההחלטה:
א. אין מניעה להגיש תלונה על-ידי מעסיקו של העובד החשוד, ואי אפשר לומר שפניה של לקוח לעורך הדין, בטענה שמי מעובדי משרדו עבר לכאורה עבירה פלילית שפגעה בלקוח, היא בהכרח חסויה בחיסיון עורך דין-לקוח.
ב. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח צריכה למנוע ממנו את גילוי שמות הלקוחות למשטרה, אלא אם הסכימו לכך.
מס' ההחלטה:
את 137/10
רשימת הכתבות
חיפוש עו"ד :
משפחה
תחום עיסוק
אפליקציית
ספר עורכי הדין עכשיו להורדה לסמארטפון