שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 32

שו"ת ועוד 4 כן הוה מזיק אותי הרבה. שכשאני הולך למכור את שלי, יאמרו שזייפתי את חותמי, להביא יותר גרוע... ועוד, הרי עלי להושיב שומר בביתו שלא יביא יותר גרוע: אם היום הביא יותר טוב, למחר מביא גרוע... ואחר כך כשיתגלה שהוא גרוע יתלה החסרון בי, שאני בעל החותם.” שוב ניתן לראות כי הקושי המרכזי בעיני בעל הסימן אינו הסבת המכירות הישירה, אלא החשש שיצא שם רע לסימן המסחר עקב פערי איכות בין המוצרים; לאו דווקא תחרות בלתי הוגנת, אלא בעיקר פגיעה במוניטין. הדגש בתשובה, אם כן, אינו “קנייני,” דהיינו בעלות על הסימן, ואף אינו מבוסס על ההנאה של המשתמש ממאמציו של השואל, אלא החשששייגרם לבעל הסימן נזק בדמות פגיעה במוניטין שלו. . וממזרח למערב. הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים, 20 שפעל בבלארוס ובפולין במחצית השנייה של המאה התייחס גם הוא לשאלה שעניינה שימוש 19-, ה בסימן מסחר של אחר) שו”ת דברי מלכיאל, סימן קנז.( השאלה עסקה באדם שייצר משקאות קלים – “מים מתוקים ומריחים” – וקיבל רשיון לשווקם מאת “בית מועצות הרפואה בוורשה.” בקבוקי המשקה סומנו בשמו של השואל, תוך ציון דבר מתן הרשיון. בשלב מסוים החל אדם אחר לייצר משקה דומה, ששווק תחת תווית זהה לזו של השואל, לרבות ציון שמו של השואל כיצרן המשקה. מן התשובה עולה כי המשתמש פעל במקום מרוחק “(במרחק ט”ז פרסה)“ולא התחרה באופן ישיר בשואל. למרות זאת, האחרון ביקש למנוע את השימוש בשמו וברשיונו, הן מן הטעם שהשגת הרשיון הייתה כרוכה בהוצאות רבות והן מן הטעם שהדבר עלול למנוע ממנו את הרחבת עסקיו בעתיד אל עירו של המשתמש. אף נטען כי רשויות המס עלולות לחייבו בתשלום עבור מוצריו של האחר. הדברי מלכיאל דן בשתי סוגיות – האם זכאי השואל לתשלום כספי בגין השימוש בשמו וברשיונו לשם מכירת המשקאות, והאם בכוחו למנוע, במבט צופה פני עתיד, את השימוש בהם. הסעד הראשון הוא תשלום כספי ואילו הסעד השני הוא צו מניעה קבוע. ביחס לשאלה הראשונה המסקנה היא שמדובר במעין שותפות, לעניין הרשיון, בין בעל הרשיון ובין המשתמש בו, שמכוחה זכאי הראשון לתשלומים עבור ההוצאותשהוציא לשם הנפקתהרשיון. לענייננו רלוונטי יותר הדיון השני, בשאלה האם ניתן למנוע את השימוש בשמו של השואל. נקבע שלא ניתן לראות באפשרות של פגיעה עתידית ברווחים משום “נזק,” במובן של דיני הנזיקין – ואפילו במקרה שבו יש חשש לכך שהמשתמש ימכור סחורה גרועה תוך פגיעה במוניטין של השואל, או שרשויות המס יחייבו את השואל בגין פעילותו של המשתמש. יחד עם הזאת, הטעמים האחרונים הובילו את הדברי מלכיאל לקבוע כי הגם שלא ניתן לאסור מבחינה אופרטיבית את השימוש בסימן, יש לשואל רשות לפרסם ברבים כי הסחורה של המשתמש אינה שלו. יתרה מכך, אף נקבע כי מותר לבעל הסימן לפנות לרשויות המדינה, שעל פי חוקיה העתקתסימן המסחר אסורה ומחייבת בענישה. כן נקבע כי “אנו מצווים לו שיחדל מלעשות כן כדי ש[בעל הסימן] לא יצטרך ללכת בדיניהם ויוגרם לשניהם הוצאות והיזקות... שקורא שם חבירו על נכסים שאינם שלו בוודאי אסור. ומוטל על בית דין להגיד לו שאסור. והלה יכול לעכב עליו בדיניהם מפני שאפשר שיוגרם לו הפסד”(שם, ד”ה “והנראה לעניות דעתי בזה.)“יש לציין שלפי הדברי מלכיאל, למרות שאין הכרה ב”נזק,” עדיין יש לראות בכך “חסרון,” במובן זה שאין לומר כי “זה נהנה וזה לא חסר,” אלא שאותה פגיעה אינה עולה לכדי “היזק ברור.” עוד ניתן להבין מן התשובה שאם היה נעשה שימוש בשמו של השואל באותה עיר, באופן שהיה פוגע באופן ממשי בהיקף מכירותיו “(פיסוק חיותא,)“ יתכן שהתשובה הייתה שונה, והדבר היה נאסר להלכה)שם, ד”ה “ואף שמצד.(“משמעותית היא שהחכם אינו משלים עם התוצאה של העדר פיצוי, ומעודד את השואל לפנות לערכאות של המדינה ממנה קיבל בעל הרשיון את רשיונו. נדמה כי יש לך השלכה לגבי הדין הרצוי והמצוי במדינת ישראל מהזווית של ההלכה. ההשוואה בין שתי התשובות מלמדת על הבדלים ועל המשותף. שני הפוסקים אינם רואים בדיני הקניין מקור אפשרי לאיסור על שימוש בסימן מסחר של אחר, אולם בעוד שרבי חיים פלאג’י מכיר בפגיעה במוניטין כראש נזק שמצדיק להטיל איסור משפטי על שימוש בסימן – הרב טננבוים מתקשה לראות בדיני הנזיקין מקור לכך. ברם, ישנו גם משותף. לשניהם ברור שיש למצוא דרך לאסור על השימוש בסימן המסחר של האחר, תוך שימת דגש על החשש מפני פגיעה כלכלית בבעל הסימן. שניהם גם פוסקים כי ניתן למנוע זאת הלכה למעשה, ובמישור זה תשובתו של הרב טננבוים אף חושפת במלוא עומקו את הפער בין גבולותיו של הדין לפי תפישתו, שאינו מעניק לבעל הסימן תרופה, להכרעה ההלכתית שבכל זאת מובילה בפועל לתרופה. כך לא רק באמצעות פנייה לשלטונות, אלא גם באמצעות הוראה לבית הדין עצמו לומר כי הדבר אסור, למרות שלא נלווה לכך סעד אופרטיבי. הדבר מוביל אותנו לדין סימני 19- לנקודה הבאה, ומתשובות המאה ה 21-. המסחר במאה ה

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz