שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 32

שו"ת ועוד 15 ויש רבנים שעשו זאת דוגמת הרב משה פיינשטיין ע"ה מארה"ב. ,אך הם מעטים יחסית. הדברים עוד יותר נכונים לגבי הלכות שחלות במסגרת של מדינה יש חלק שלם .,שהרי אלפיים שנה חיינו בגלות בשולחן ערוך, "חושן משפט" , המתרכז בדינים שבין אדם לחברו ,אולם העיסוק בו הוא לאין שיעור פחות מהדינים שבין אדם לחברו, ובהתאם, היו מעט פרסומים בנושא זה . דרכים להטמעת המשפט העברי לעניות דעתי, להמשך קידום הנושא ולהטמעתו במשפט הכללי דרושה בחינת הצעדים הבאים: שהמשפט העברי הוא חלק חשוב מהמורשת הכרה א. והתרבות של עם ישראל. הוא אינו עניין לדתיים או לחילוניים ,לאנשי ימין או שמאל. כדי להכיר, צריך לדעת . בגלל הקושי האובייקטיבי בלדעת , צריך לנהוג בהדרגה – ללמוד קודם כל את החשש שמא התנ"ך ואת עקרונות המשפט העברי. נאמץ דיני עבדות או אינוס ,עין תחת עין וכיו"ב -הוא . 4 חשש שווא הנובע מאי ידיעת והכרת המקורות יש לעתים פתרונות משפטיים טובים ויפים מאד במשפט העברי , שניתן לאמצם, וזאת לפני שפונים למשפט האנגלי או האמריקאי או הגרמני וכדי להגיע אליהם צריך כאמור להכיר ולדעת, לפחות במקביל למשפט המשווה. בפקולטות לימוד עקרונות המשפט העברי ב. כקורס חובה. אם מלמדים משפט רומי למשפטים ,קוננטיננטלי ואמריקאי ,אפשר בהחלט ללמד גם משפט עברי. לתרגום ולהנגשת מכון ממלכתי בחינת הקמת ג. המשפט העברי, שיקל על ידיעת עמדתו בסוגיות השונות. מכון ממלכתי , כדי לנטרל את הוויכוח על הדתה וכד'. אפשר שיהיה במסגרת משרד המשפטים בפארק הלאומי בר"ג , בחורשת האקליפטוס ע"ש נעמי שמר , נכתב כי במשפחתה של נעמי שמר נהוג היה 4 לציין את ימי ההולדת לפי התאריך העברי ולחגוג אותם בשבת הקרובה לתאריך " כדי לא להפקיר את הרגע לגלי החולין" . . ראה מאמרו של פרופ' מרדכי קרמניצר : בנימין פורת חוק יסודות המשפט, הצעה לתיקון ודברי ביקורת בתוספת מאמר 5 שו"ת .וכן ר', אביעד הכהן, "והעיקר לא לפחד כלל", 2016 , נובמברהמכון הישראלי לדמוקרטיהתגובה של מרדכי קרמניצר 4-1 ' ), עמ 2018 (מרץ 18 של לשכת עורכי הדין, גיליון ועו"ד – עלון למשפט עברי במכללה האקדמית נתניה ביוזמת פרופ' סיני דויטש , ופעל מספר שנים בראשותו של פרופ' יובל 2005 המכון נוסד ב- .6 סיני. המכון פעל בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט. (בו יש יחידה למשפט עברי ), אפשר במסגרת מחקרית אקדמית או מקצועית כלשכת עורכי הדין וכיו"ב. הצעה כזו נכללה בשעתו בהצעת החוק לתיקון חוק יסודות המשפט, אלא שהיא לא עברה. בשעתו פעל מרכז ליישומי משפט עברי (ישמע) במכללה האקדמית נתניה והוא סיפק חוות דעת לשופטים על עמדת המשפט העברי בעניינים שנדונו בבתי המשפט .שרות זה ניתן לשופטים ללא תשלום. .5 אולם הוא אינו פועל כיום במבחני הכללת שאלה בנושא משפט עברי ד. של לשכת עורכי הדין.ההסמכה בנושא לשופטים , לעורכי דין, עריכת השתלמויות ה. למחוקקים. בתנ"ך ובתלמוד בכל לימוד עקרונות המשפט העברי ו. בתי הספר (בשעתו הייתה שעה שבועית בתלמוד בכל בתי הספר). טובים כדי להתגבר על חוסר הידע הצעדים הנ"ל ,הקושי בטרמינולוגיה והעובדה שהמשפט העברי התהווה בעיקרו בתלמוד על ידי דיון בדוגמת המקרה הבודד, ושממנו ניתן ללמוד על העקרון. אולם , נדרש גם פיתוח הצד ההלכתי ומתן מענה לחיי היומיום בימינו. זאת בהתבסס כמובן על כללי ההלכה. לסיכום- בעשור האחרון חלה התקדמות ניכרת בתהליך הטמעת המשפט העברי במשפט הכללי . אולם הדרך עוד ארוכה. ראשית יש להכיר בו כחלק מהמורשת ומהתרבות היהודית והוא עניין חשוב לכלל ישראל , ולא רק לדתיים או לחילונים לימין או לשמאל . בתנ"ך ,כמו גם בדברי חז"ל , ערכים מוסריים נעליםשל צדק ,יושר ושיוויון, שהוענקו לאנושות כולה. אכן קיים קושי בידיעת ובהבנת המשפט העברי , אך ישנן דרכים להתגבר על כך ושראוי לבחון אותן. עורך: עו"ד יוסף שטח עורכי הדין: יצחק נטוביץ, מערכת: אפרת רוזנבלט, מאיר מזרחי, אלישי בן-יצחק pinhas.m@israelbar.org.il כתובת דוא"ל: סטודיו אשדיר עריכה גרפית: 052-2000095 אשדיר בע"מ הפקה: שו"ת ועוד עלון המשפט העברי- לשכת עורכי הדין בישראל

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz