שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 32

שו"ת ועוד 14 פעילות הוועדה למשפט עברי הוועדה , בתמיכת ראשי לשכת עורכי הדין, יזמה במרוצת השנים פעולות רבות : את פרסום העלון הזה והפצתו במייל לעורכי הדין ובאתר הלשכה, עריכת סמינריונים וערבי עיון על משפט עברי ,הענקת אות יקיר המשפט העברי מטעם הלשכה למי שתרם לחיזוקו .ייזום תיקון חוק יסודות המשפט , פרסום באתר הלשכה של פסקי 1980 תשמ"ה- דין, שבהם אוזכר המשפט העברי, והכללתם במאגר למשפט עברי ,עריכת סיורים באתרים יהודיים בחו"ל, ולאחרונה השקת פורום ועדת משפט עברי לעורכי דין צעירים ועוד. במחוז המרכז החלה לאחרונה פעילות של ועדת חברה יהדות ומשפט. בעלון זה הובאו מאמרים רבים מאד המראים עד כמה המשפט העברי תקף בימינו ושניתן גם ללמוד ממנו. לכן, זה אך מוזר לפנות למשפט המשווה בארה"ב, אנגליה וגרמניה מבלי לברר גם את עמדת המשפט 2 העברי ראוי לציין שבצד פעילות הוועדה, שהייתה גם זרז לפעילויות בנושא, ניכרת פעילות באוניברסיטאות ובמכוני המחקר למשפט העברי. יש לציין את עריכת ימי עיון על ידי גופים שונים כעמותת מורשת המשפט בישראל , את היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים ,את ועדת משפט והלכה בלשכה , את "ערוץ חוק ומשפט " בראשות עו"ד הרב צבי קנול, המעלה במרשתת כמעט את כל ההרצאות בימי העיון על משפט עברי .נציין גם את העלייה במספר החרדים הלומדים משפטים במכללות ובפקולטות למשפטים. הערכת מצב ניתנת האמת להיאמר ,שעם כל ההתקדמות שחלה בשנים האחרונות עקב הפעילויות השונות , עדיין השימוש במשפט העברי לא תפס את המקום הראוי והוא אינו ניכר גם בכתבי .3 לו במערכת המשפט הטענות של עורכי הדין. להלן נעמוד על הסיבות העיקריות. , לשעבר אליקים רובינשטיין כב' השופט בדימוס המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כתב לאחרונה במאמר על האנציקלופדיה התלמודית והמשפט : "לפני השופט המבקש להידרש למשפט העברי . להתמודדות רצון ,זמן וידע ניצבות שלוש משוכות : . באחד מפסקי הדין שניתנו לאחרונה בבית משפט שלום צוטט באנגלית המשורר האמריקני הידוע רוברט פרוסט. העיר 2 לי על כך עורך דין כי ניתן היה לצטט אותו רעיון גם מהגמרא בבבא בתרא. משפט שערי. ראה מאמרו המקיף של כב' השופט בדימוס ד"ר אברהם טננבוים : על מעמדו הראוי של המשפט העברי , 3 תשס"ג. 2 ג עם המשוכה האחרונה -הידע - תורמת מאד האנציקלופדיה התלמודית. חשוב שבתי המשפט יביאו במכלול פסיקתם מאוצרות אלה" ("שבתון" .)1054 גיליון כב' השופט ,מעניין להביא את דבריו של אשר לרצון נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר רון שפירא בערב עיון שנערך לאחרונה על משפט וערכים. הוא ציין שבילדותו בקיבוץ דגניה א' אמרו בבית הספר המשותף בעמק הירדן , לפני ארוחת הבוקר, פרק .4 בתנ"ך ולפני ארוחת הצהריים פרק מפרקי אבות מדובר במורשת .הוא הביא לדוגמא פסק דין שבו עלתה שאלת מיהו מומחה ןהזכיר בו קריטריונים 1999 שנקבעו בפסק דין דאוברט שניתן בארה"ב ב- ,אך מצא שמאות בשנים קודם כן, ע"פ חוות דעת של המרכז ליישומי משפט עברי בראשות פרופ' יובל סיני, , התייחס הרמב"ם לאותם קריטריונים . לדעתו , מבלי להתייחס למרכיב פוליטי כלשהו , תיוג הנושא של המשפט העברי כדתי או כפוליטי, גורם להרחקת ציבור גדול מהמשפט העברי. –עובדה בסיסית ידועה היא שלימוד אשר לזמן והידע המשפט העברי מצריך זמן רב. הידע הנדרש עצום בגלל היקף החומר , הלשון הארמית או התורנית והדעות השונות (מחלוקות) האופייניות למשפט העברי. למעשה, רק בוגרי ישיבות ובעלי רקע תורני יכולים לגבש את עמדת המשפט העברי. לא אחת זהו עניין של תרגום וטרמינולוגיה. למשל, על כבוד האדם וחרותו מציין פרופ' רקובר שלמעשה המונח המקביל במשפט העברי לכבוד האדם – הוא "כבוד הבריות" , שנדון ואוזכר מאות פעמים ,לפני מאות שנים , במקורות ובחז"ל ולו מקום מרכזי . . כך שבהחלט אפשר היה להשתמש במונח כבוד הבריות במקום כבוד האדם בחוק היסוד. אגב, המונח Jewish Law האנגלי למשפט עברי הוא ) (קיים איגוד בינלאומי בשם זה - ניתן לומר, שגם פיתוח ההלכה והמשפט העברי בצד התורני התרכזו, בדורות האחרונים, בדינים של בין אדם למקום (כשרות , תפילה , שבת וכיו"ב) דנו פחות .והרבה פחות בדינים שבין אדם לחברו למקרים הרווחים בימינו ,או בתרגום במתן מענה המונחים ובהתאמתם לחיי היומיום. יש שו"תים

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz