שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 29

29 גיליון | 2021 סיון תשפ"א מאי | - לשכת עורכי הדין בישראל עלון המשפט העברי שו"ת ועוד יחסי הגומלין בין חלוקת הרכוש המשפחתי האזרחית לבין הכתובה הדתית* א . רקע –סמכות ודין חוק שיפוט בתי הדין הרבני, קובע כי "עניני 1953 התשי"ג – נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים." בשנות השישים במאה הקודמת נקבע בענין סידיס כי המונח 'ענייני נישואין וגירושין' לא כולל את ענייני רכושם של בני הזוג. ענין ממוני אחד חוסה ללא עוררין בצל המונח 'ענייני נישואין וגירושין' והוא הכתובה. הכתובה היא מוסד הלכתי להבטחת עתידה של אשה כדי שלא תישאר בחוסר כל באלמנות וגם שלא ייקל על בשטר הכתובהמתחייב הבעל כלפי אשתו 1 האישלגרשה. בחיובים שונים. חלק מהחיובים – חיובי מדור מזונות ועוד – מתייחסים לתקופת הנישואין. חלק אחר – עיקר הכתובה, תוספת כתובה – מתגבשים רק עם פקיעתם של הנישואין בגירושין או בפטירת האיש. חובת עיקר הכתובה הוטלה על האיש על ידי תקנת חכמים 'כדי שלא על פי ההלכה אסור לאדם 2 תהא קלה בעיניו להוציאה'. על הסכום של עיקר 3 לקיים מסגרת נישואין ללא כתובה. הכתובה 4 הכתובה הבעל רשאי להוסיף 'תוספת כתובה'. מסורה לסמכות ייחודית של בית הדין הרבני, ואפשר להגיש תביעה עצמאית בגינה בבית הדין, כלומר ללא פ"ג (תשכ"ג). מחניים ל"י רבינוביץ, "הכתובה – יסודותיה ההלכתיים והשתלשלותה, 1 סכום הכתובה (היינו עיקר כתובה, למעט התוספת שמקבל עליו הבעל מרצונו) נלמד מפרשת מפתה (שמות כב,טז) שם מוזכר המושג 2 'מוהר הבתולות'. הסכום עצמו נלמד מפרשת אונס (דברים כב,כח) והוא: חמישים שקל. סכום זה תורגם ע"י חז"ל למאתיים זוז. בהערכת בין השיטות השונות. ראו מאמרו של הרב אלישיב קנוהל, הכתובה והסכמי ממון 20 מאתיים זוז כיום, נחלקים הפוסקים עד כדי הפרש פי . 324 כא, עמ' תחומין בנישואין, שולחן ערוך אבן העזר ס"ו, א. 3 ראו הרמב"ם הלכות אישות, י', ז': "וצריך (החתן) לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה, ואחר כך יהיה מותר באשתו והחתן נותן שכר הסופר. 4 וכמה הוא כותב לה, אם הינה בתולה, אין כותבים לה פחות ממאתיים דינרים. ואם בעולה, אין כותבין לה פחות ממאה דינרים. וזה הוא הנקרא עיקר כתובה. ואם רצה להוסיף לה אפילו ככר זהב, מוסיף, ודין התוספת ודין העיקר אחד הוא לרוב הדברים. לפיכך כל מקום שנאמר בו כתובה סתם, הוא העיקר והתוספת כאחד. וחכמים הם שתיקנו כתובה לאשה, כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה". כן ראו שרשבסקי, דיני . 90-89 המשפחה, עמ' . 809 ) 3 , פ"ד נד( לוי נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים 2621/00 ); בג"ץ 24.7.95 , (נבו דורות נ' דורות 4909/92 ראו ע"א 5 )22.5.2016( פלונית נ' פלוני 968581/3 תיק (אזו' תל-אביב) 6 כריכה וללא הסכמת בן הזוג השני. אי אפשר להקדים ולהגיש תביעה בעניינה בבית המשפט למשפחה. על הכתובה יש להחיל את המשפט העברי כיוון שהכתובה 5 הינה מוסד מהמשפט העברי. . ב אין האישה זכאית לכתובה כשאיזון המשאבים עולה עלסכוםהכתובה – ביתהדין הרבני בפסק דין שניתן בבית הדין הרבני בתל אביב נדונה בני זוג 6 סוגיית הכתובה בעידן חלוקת הרכוש האזרחית. היו נשואים כעשרים וחמש שנה. האישה הגישה תביעה רכושית בבית המשפט האזרחי, ובמסגרתה עתרה לחלוקת הרכוש המשפחתי. בית המשפט האזרחי קבע כי הצדדים יאזנו את נכסיהם וזכויותיהם שווה בשווה. לאחר פסק הדין שניתן בנושא חלוקת הרכוש הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני. הלה חייב את האישה להתגרש וקבע כי הכתובה תידון בהמשך. סכום , והאישה עומדת ₪ הכתובה עומד על כשבע מאות אלף על זכותה לקבל סכום זה. בית הדין הרבני בחן את חלוקת הרכוש האזרחית, וראה כי האישה קיבלה במסגרת איזון המשאבים סכום של כשלושה מיליון ש"ח. כלומר הבעל העביר מחשבונות הבנק ומהנכסים הרשומים על שמו סכום זה לידי האישה, כדי שביום הפרידה יעמדו שני בני הזוג על סכום כספי שווה, כמתחייב מחוק יחסי ממון. אולם האישה מבקשת לקבל גם את המגיע לה לפי הכתובה. . ג דבר המחוקקהישראלי ביחסבין כתובה וחלוקת רכוש לחוק קובע כי "אין בחוק זה לגרוע מזכויות 17 סעיף חלוקת רכוש ותשלום כתובה מנהל אקדמי, הפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו, קמפוס ירושלים עו"ד פרופ' הרב יצחק כהן, *מאמר זה מתפרסם כאן לראשונה מתוך ספרו השני של פרופ' כהן 'דיני משפחה בישראל – סוגיות הרכוש, מזונות הילדים ותקנות המשפחה החדשות' העומד לצאת לאור בקרוב בהוצאת בורסי.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz