שו"ת ועוד - עלון המשפט העברי - גיליון מספר 28

שו"ת ועוד ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אלקצההחמשיםאשרבמחנה...ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול צליל לחםשעריםמתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל. ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה". אירוע זה יכול אולי לספק מתן אישור להאזנות סתר הקשורות בענייניםשל בטחון המדינה ושלומה. לכן במצב מעין זה, ולפי המקרא גדעון נשלח על ידי האל לבצע את אותו המהלך, הוא מותר. במילים אחרות, האיסור על האזנתסתר, יכול וייסוג מפני שיקוליםשל בטחון המדינה. 3. האזנתסתר משיקוליםשל פגיעה בחיים ובטחון פנים אירוע מקראי נוסף, מוכר אף הוא, אנו מוצאים במגילת אסתר. הרקע לסיפור מתרחש כאשר מרדכי היהודי יושב בשער המלך. במהלך שהייתו שם נחשף מרדכי למבצע 20 חיסול שנועד לפגוע במלך אחשוורוש, וכך אנו קוראים: “בימים ההם ומרדכי ישב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורוש. ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ”. ר’ שלמה יצחקי, רש”י, מגדולי פרשני המקרא, עומד על “שהיו 21 הדגשת הכתוב “ויודע הדבר למרדכי” ומסביר: מספרים דבריהם לפניו בלשון טרסי ואין יודעים שהיה מרדכי מכיר בשבעים לשונות”. מפירושו של רש”י עולה שהמתנקשים ניסו להסוות את הדברים בכך שדיברו בלשון אחרת, בשפה שאנשי המקום לא אמורים להבין, אלא שמרדכי שלט וידע לדבר שבעים שפות ולכן הוא הבין את הדברים. מכאן עולה שמרדכי צותת לשיחה, גם אם לא במתכוון, אבל בוודאי ששמע את הדברים, והוא הלך וחשף אתהמידע לאסתר. בזכות זה ניצל המלךמהתנקשותבחייו. 22 מכאן דורש ר’ משה אלשיך, המכונה ‘האלשיך הקדוש’, אסתר ב, כא-כג. 20 רש”י אסתר ב, כב דב”ה ‘ויודע הדבר למרדכי’. 21 והתיישב בצפת. 1535 , נולד בטורקיה – באדריאנופל, עלה לישראל בשנת 16 מפרשני המקרא ופוסק הלכה במאה ה- 22 אלשיך אסתר ב, כב דב"ה 'ויודע הדבר למרדכי'. 23 ויקרא יט, טז. 24 בבלי סנהדרין עג, ע”א. 25 23 את העיקרון הבא: "הורה לנו מוסר נאה ונחמד, בל יאמר אדם כל אחד ידרוש אחר שלום וטוב עצמו, וה' ידרוש שלום הכל. כי הוא בהפך, שכל עוד שהאדם שם פניו להטיב אל עצמו ולא את רעהו, וגם רעהו כיוצא בו, אז אין הקדוש ברוך הוא מטיב את אחד מהם. כי אדרבה המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה”. כלומר אדם שרואה מחדל, או ביכולתו להציל את חברו , אינו יכול לפטור את עצמו בכך, שאין כל חובה מוטלת עליו לעשות משהו. המקרה של מרדכי מחזק את המצווה של “לא תעמוד על “מניין לרואה את 25 מכאן דרשו חז”ל בתלמוד: 24 דם רעך”. חברו שהוא טובע בנהר, או שחיה גוררתו ועומדת לטורפו, או שליסטים באים עליו להורגו, מניין שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: “לא תעמוד על דם רעך”. מעבר לכך, ניתן לזהות באירוע של מרדכי כטומן בחובו, מודל נוסף שמתיר את האפשרות לצותת כאשר מדובר בחשש לפגיעה בסדר החברתי הפנימי. במקרה של מרדכי פגיעה במלך עניינה ניסיון לערער את יציבות הסדר החברתי הקיים ולקרוא עליו תיגרשלא בדרך מקובלת. אםכך, הרישניתן לקבועכישימושבהאזנתסתרשתכליתו מבקשת להציל אתחייו של אדם , או כאשר מדובר במקרה שבו קיים חשש לפגיעה בסדר החברתי, ייסוג העקרון של האזנתסתר וניתן יהיה להכשירה ולהתירה. הנה כי כן, נוכל לחתום את דברינו, מבלי שזכינו כמובן למצותם עד תום, עם כמה תובנות: הראשונה, שהאזנות סתר היו קיימותמאז ומעולם, ובשאלה האםמותר להאזין לאחר אם לאו- יש מחלוקת. אולם, וכך נראה, שגם מי שסובר שאין כל בעיה עם האזנת סתר, יסכים שאם השומע עשה שימוש במידע והמידע גרם לנזק, יישא המגלה באחריות. עוד מצינו שיש מצבים בהם האזנת סתר תהיהמותרת ותיסוג מפני הערךשל הגנתהפרטיות. עורך: עו"ד יוסף שטח עורכי הדין: יצחק נטוביץ, אפרת רוזנבלט, מערכת: מאיר מזרחי, אלישי בן-יצחק pinhas.m@israelbar.org.il כתובת דוא"ל: סטודיו אשדיר עריכה גרפית: 052-2000095 אשדיר בע"מ הפקה: שו"ת ועוד עלון המשפט העברי- לשכת עורכי הדין בישראל 20

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz