Table of Contents Table of Contents
 92 / 92 Previous Page
Information
Show Menu
92 / 92 Previous Page
Page Background

בית המשפט המחוזי קבע, כי במצב דברים זה לא

ניתן לומר כי עסקינן בזוטי דברים וכי יש להקפיד

על גבולות השימוש בזכות העיכבון, פן ינצל עורך

דין את הזכות שהוענקה לו, למטרות אחרות. בית

הדין המחוזי ציין בגזר דינו, כי העבירה המשמעתית

בה הורשעה המשיבה על ידי בית משפט זה הינה

חמורה יותר מזו שבה הורשעה בתחילה על ידי

אותו מותב. אמירות אלה אינן עולות בקנה אחד עם

הנימוקים של בית הדין הארצי, הן בנוגע לעיכוב

התעודה שנעשה 'סתם מחמת השתהות גרידא'

והן שמדובר בהרשעה בגין המעשה הקל ביותר

בחומרתו מתוך המעשים שיוחסו למשיבה".

מתוך התחשבות בנסיבות המקרה בכללותו, לרבות הנסיבות לקולא

(עברה הנקי של עורכת הדין; התמשכות ההליכים; הזיכוי משבעה

מתוך שמונה המעשים בהם הואשמה; ראשוניותה של מעשה העבירה

בבתי הדין) והנסיבות לחומרא שציינו בגזר הדין של בית הדין המחוזי,

ולאור המדיניות של אי מיצוי הדין עם הנאשם בשלב הערעור - קבע

חודשי השעיה על תנאי

2

בית המשפט המחוזי כי העונש הראוי הינו

למשך שלוש שנים בעבירה של עיכוב מסמכים שלא כדין.

אשר לרכיבי הפיצוי למתלוננת ותשלום ההוצאות ללשכה לא מצא

בית המשפט המחוזי מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין הארצי,

משום שאין בהם חריגה קיצונית ממדיניות הענישה או טעות מהותית.

**המדובר בתמצית פסק הדין ולא בפסק הדין המלא

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

2017

דצמבר

עט ואתיקה

32