Table of Contents Table of Contents
Next Page  41 / 92 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 41 / 92 Previous Page
Page Background

משך אלפי שנים התפתחה היהדות

בדרך של לימוד ומחלוקת בבית

המדרש. הטקסטים היהודיים

המרכזיים, המשנה והתלמוד, הם

בעיקרם טקסטים משפטיים. קולות

הוא ארגון ללא מטרת רווח המכשיר מנהיגות

ערכית בשיטת לימוד בית מדרשי. בוגרי קולות

מחוברים למקורות היהודיים, מעשירים את

עולם המושגים ואת עולם הערכים שלהם,

מחדדים את המחשבה ומשפרים את יכולת

הניתוח וכושר קבלת ההחלטות.

העיון בטקסטים היהודיים, בתוספת המתודה

של בית המדרש, יוצרים ארגז כלים מעולה

לתחום המשפט. ארגז הכלים שמעניק קולות

לתלמידים כולל שלושה רכיבים היוצרים

עורך או עורכת דין טובים: חשיבה משפטית;

חשיבה

יכולת להוציא אל הפועל; וסל ערכים.

היא חשיבה לוגית, מסודרת, תהליכית

משפטית

שבה דבר מוביל לדבר, תוך עשיית שימוש

בכלים מגוונים: לימוד מן הפרט אל הכלל

ויצירת הכלל, לימוד מהכלל ויישומו על הפרט,

היקש, יחס לחוק חדש, לפסיקה מוקדמת,

היא בראש

היכולת להוציא אל הפועל

וכולי.

ובראשונה יכולת התבטאות בכתב ובעל פה,

יכולת להעמיד טיעון סדור ולנמקו. בלומדי

משפטים, הלכתי בדרכו של אבי ז"ל, עו"ד ד"ר

יצחק וינס, שאמר כי הליבה של עבודת עריכת

הדין היא "המשמעת של המילה". וכזה הוא גם

התלמוד, כל מילה נכתבת במקום הנכון ואין

השימוש בה מקרי. מילים נכתבות במשמעת,

יש להן פירוש, מטרה ותכלית, ובכוחן להוציא

בא לידי ביטוי

סל הערכים

מן הכוח אל הפועל.

בנושאי הלימודים. שני הנושאים הראשונים

שלמדתי בתוכנית העמיתים בקולות היו תרבות

של מחלוקת והיחס לאחר. היש עקרונות

מרכזיים מאלה בעריכת דין? מקצוע המצוי

במחלוקת שבין צדדים, ולעולם מול האחר.

אחת הסוגיות שנלמדו בתרבות של מחלוקת

היתה "תנורו של עכנאי". בסוף הלימוד המסקנה

ברורה: חילוקי דעות - כן, וגם מחלוקת - כן, אבל

צריך להכריע, וההכרעה נעשית על ידי בני אדם

ועל כולם לקבלה. בה בעת, הלימוד אינו מפחית

מדעת המיעוט, שכן אלו ואלו דברי אלוהים חיים.

גמרא זו עניינה גם בתוצאות העלולות לנבוע

מהלבנת פנים, ואף סוגיה זו משיקה למקצוע

עריכת הדין המצוי בגבול הדק שבין טענות

ענייניות ובין הלבנת פנים. בשנות הלימוד עסקנו

גם בתרבות הדיבור וההקשבה. הרחבנו בסוגיות

של ערבות הדדית ובשנת השמיטה האחרונה

דנו במשמעות הקניין. גם התחום הפלילי זוכה

להתייחסות, כאשר התיקון והתשובה במובנם

העמוק, לא הדתי, עולים בסוגיות שנלמדו.

הטכניקה התלמודית דורשת יסודיות

והתעמקות. התלמוד אינו מסתפק בשורה

הסופית ובפשוטם של דברים, אלא מוליך את

הקוראת בדרך ההכרעה, לרבות דעות נוגדות.

בה בעת, התלמוד קורא לחדש, בבחינת אי

אפשר לבית המדרש בלא חידוש. עקרון

החידוש מאפשר יצירתיות ומקוריות, ובלבד

שיש לחידוש בסיס בעובדות או בפסיקות

קודמות. אין פלא שתרבות זו, המעודדת את

החידוש, הולידה את אומת הסטארט־אפ.

המתודה הבית מדרשית מעניקה כלי עבודה

נוסף, והוא התמודדות אישית עם הטקסט, עם

החברים האחרים בקבוצה ועם המנחה. שיטת

לימוד זו מחדדת את המחשבה, מחייבת הכרעה

מנומקת ומבוססת. השיח המתנהל בקבוצה

נוקב אך מכבד, ומחייב פתיחות לדעות נוגדות

והכלה של אותן דעות.

לאחר שבשנים האחרונות למדו בקולות

עורכות ועורכי דין, שמצאו קשר הדוק ומועיל

לתחום המקצועי, מתחיל הארגון להפעיל

מסלולי לימוד ייעודיים לתחום המשפט.

התוכנית של קולות מיועדת לארגונים עסקיים

ומציעה מסלולים כמו לימוד בקבוצה למחלקות

ליטיגציה המתקיים במשרד עצמו; לימוד

לעורכי דין ממשרדים שונים; ומפגשי העשרה

במסגרת שבועית או דו שבועית למשרדים.

www.kolot.info

וכל העו"ד רואים את הקולות

ארגון קולות מחבר בין לימוד יהודי בשיטת בית המדרש ובין שכלול החשיבה המשפטית

עו"ד גינו וינס

, שותף במשרד גלרשטיין, וינס ושות', עוסק בתחום האזרחי־מסחרי, חילוני, בוגר תוכנית העמיתים של בית המדרש קולות ותלמיד בתוכניות קולות לבוגרים

גינו וינס

עו"ד

צילום: קובי בוארון

41

2017

דצמבר