Table of Contents Table of Contents
Next Page  35 / 92 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 35 / 92 Previous Page
Page Background

35

2017

דצמבר

הידיעה על העסקה הגדולה בתולדות המשק הישראלי

נחתה כמו פצצה בחודש מרץ השנה, כשקונצרן הענק

העולמי "אינטל" הודיע כי הוא רוכש את מניות חברת

מיליארד דולר. מדובר בסכום

15.3־

מובילאיי הישראלית ב

עתק עבור חברת היי־טק העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של

מערכות סיוע מתקדמות המתריעות בזמן אמת מפני מגוון

של סכנות התנגשות וסטיית הרכב מנתיב נסיעתו, מעין "עין

שלישית" עבור הנהגים.

חמישה חודשים אחר כך, באוגוסט האחרון, הודיעו שתי החברות

על השלמת הרכישה ועל כך שקבוצת הנהיגה האוטומטית של

אינטל תתמזג עם מובילאיי במטרה להוביל את תחום הנהיגה

האוטומטית - הדור הבא של תעשיית הרכב העולמית.

עסקאות בהיי־טק כמו מכירת מובילאיי מעשירות את קופת

המדינה ואת כיסיהם של מקימי החברה במיליארדי שקלים,

אך גם מרפדות היטב מן הסתם את חשבונותיהם של משרדי

עורכי הדין שמייצגים את הצדדים, שטיפלו באותן עסקאות

והביאו להשלמתן - משרד גולדפרב זליגמן שייצג את חברת

מובילאיי, ומשרד יגאל ארנון שייצג את אינטל. לא במקרה

מדובר בשניים מהמשרדים הגדולים והמובילים בישראל,

שמתמחים זה שנים גם בתחום ההולך ומתפתח של ייצוג

,

EXIT

חברות היי־טק - לעיתים עוד לפני הקמתן, ועד ל־

כלומר להנפקתן או רכישתן.

מעבר לשליטה בתחומים הטכנולוגיים ובחוקי החברות,

עורכי דין העוסקים בתחום ההיי־טק נדרשים למכלול רחב של

התמחויות מורכבות הדורשות ידע רב, כולל בזכויות פטנטים

וקניין רוחני. אותם עורכי דין גם צריכים לשלוט ולהוביל

מהלכים שהדור הקודם להם לא נדרש להם, כמו לדוגמא גיוסי

הון, שהרי ידוע שחברות היי־טק נצרכות לכמה סבבים של

גיוסים כדי לפתח את המוצרים הטכנולוגיים שלהם.

פעילות משפטית במציאות חדשנית ומשתנה של היי־טק

וסטרטאפים מחייבת גם היערכות חדשה של ענף עריכת

הדין בארץ. כך למשל, נפתחו בשנים האחרונות בפקולטות

ובמכללות למשפטים מסלולי לימוד לתואר ראשון במשפטים

עם התמחות בדיני היי־טק והון סיכון. ראשי המרכזים האקדמיים

מצרפים למסלול קורסים ייחודיים לתחום כגון ליווי משפטי של

חברות היי־טק וקרנות הון סיכון, דיני קניין רוחני, דיני מסחר

וטכנולוגיה. לדבריהם, הדרישה לעורכי דין בתחומים אלה רק

הולכת וגוברת, כשהן המשרדים והן חברות ההיי־טק יעדיפו

להעסיק עורכי דין שעברו הכשרה ספציפית בתחומים אלה.

את השינוי בגישה ניתן לראות בשנים האחרונות באופן

גלוי באתרי אינטרנט של משרדי עורכי דין רבים המציגים

ברוב גאווה את מחלקות ההיי־טק המבטיחות ליווי משפטי

לחברות הזנק (סטארט־אפ), למשקיעים, ליזמים ולקרנות הון־

סיכון. חלקם אף מתחייב בפני אותם יזמים על עזרה בקבלת

תמריצים ממשלתיים.

ישנם משרדי עורכי דין שלקחו כבר בתחילת שנות האלפיים

את העיסוק בהיי־טק צעד נוסף קדימה, והם פועלים גם

כמשקיעים בחברות ההזנק אותן הם מייצגים. חלקם הצטרפו

לפרויקטים כשהיו כבר בשלבי פיתוח מתקדמים, חלקם השקיעו

במיזמים דלי תקציב בעבור אחוזי בעלות בהם.

את התשובה לשאלה האם זה משתלם להיות עורכי דין

העוסקים בתחום ההיי־טק קיבלנו כבר לפני כשש שנים, בשנת

, עת התפרסם סקר של חברת ההשמה קודקס בו נקבע כי

2011

אלה יהיו עורכי הדין שצפויים לקבל את השכר השמן ביותר.

זאת לעומת עורכי דין המתחמים בתחומי המשפט הקלאסיים,

כמו מסחר בינלאומי (מקום שני) ושוק ההון (מקום שלישי) את

הרשימה סגרו עורכי דין העוסקים בפירוקים וכינוסים. כבר

אז משמעות הנתונים היתה ברורה: הלקוחות בענף זקוקים

להבנה מקצועית של עורך הדין, לא רק כמשפטן אלא גם

כאיש טכנולוגיה והיי־טק, ומשרדי עורכי דין שלא יפנימו את

הדרישות האלה ויתיישרו לפיהן, ימצאו את עצמם מאחור,

כאנשי מקצוע אנלוגיים בעולם דיגיטלי.

אינטל מרשתי

עסקת השנה במסגרתה רכשה ענקית השבבים העולמית את חברת

מיליארד דולר, הפנתה את הזרקורים

15.3־

ההיי־טק הישראלית מובילאיי ב

לעבר עורכי הדין שייצגו את הצדדים. דור חדש של משפטנים

מאת דודו לוי רייך

עסקת השנה

אינטל רוכשת את מובילאיי