עורך הדין - גיליון 50 - דצמבר 2022

עורך הדין 50 גיליון | 2022 דצמבר לשכת עורכי הדין בישראל 19 נשיא ארגון השופטים הבינלאומי, השופט חוסה מתוס ויו"ר ארגון השופטים הישראלי, השופט ירון לוי מתייחסים בריאיון מיוחד לעצמאות שופטים, להבדל בין טכנאי מקצועי לשופט ולאתגרים שבפתח עו"ד שי מילוא ⋅ על סדר היום משפטניות ומשפטנים מהשירות הציבורי ומהמגזר הפרטי, מתייחסים לנושאים שצריכים לעמוד על סדר ⋅ היום הציבורי-משפטי עו"ד מנחם שטאובר האם הגיע הזמן לשינוי? אל"מ אופירה אלקבץ וסרן יוסי אלבז עתירות אסירים בצה"ל צופים פני עתיד פרויקט מאמרים מיוחד 10 60

2 דיני עבודה 5-7 דיני נזיקין וביטוח לאומי 2-4 דיני משפחה 8-10 כנס חורף 1-4 הכנס השנתי 14-18 ינואר 2023 דצמבר 2022 מרץ 2023 פברואר 2023 מאי 2023 כנסי סופ"ש לפרטים נוספים לחצו כאן המדרשה אקדמ י ה ארצ י ת לע ו רכ י ד י ן באילת

50 גיליון | 2022 דצמבר 3 ד ב ר ר א ש ה ל ש כ ה חברות וחברים יקרים, מוגש לכם בזאת הגיליון חדש של כתב ,2022 העת "עורך הדין" – דצמבר היוצא לאור על ידי לשכת עורכי הדין. אנו פותחים את הגיליון הנוכחי בריאיון מיוחד עם נשיא ארגון השופט חוסה השופטים הבינלאומי, ועם יו"ר ארגון השופטים מתוס, מבית השופט ירון לוי, הישראלי, כבוד המשפט המחוזי בתל אביב, שערך עמם היועץ האקדמי של המדרשה – עו"ד שי אקדמיה ארצית לעורכי דין, בריאיון תמצאו התייחסות מילוא. למעמד בית המשפט בארץ ובעולם, לתפקיד השופט ולחשיבות של העמידה על עיקרון שלטון החוק לשם הבטחת עצמאות השופטים. בהמשך הגיליון מוגש פרויקט מיוחד לרגל שנת המשפט תשפ"ג, שכותרתו . פרויקט זה מאגד "על סדר היום" טורים ומאמרי דעה של בעלי תפקידים במגזר הציבורי, וכן של עורכות ועורכי דין מהמגזר הפרטי, המתייחסים לנושאים שצפויים, או צריכים לעמוד על סדר היום הציבורי. עם ,אורית קוטב הכותבים נמנים עו"ד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים , מנהל אורי ולרשטיין אזרחיים, עו"ד רשות האכיפה והגבייה, קאדי ד"ר מנהל מערכת בתי איאד זחאלקה, , שולי אבני הדין השרעיים, עו"ד רוני ראשת רשות התאגידים, אל"ם ראש מחלקת הדין הבינלאומי קציר, ,דן רשל בפרקליטות הצבאית, מר נציב שוויון זכויות לאנשים עם , ראש אופיר אלון עו"ד מוגבלויות, ,עו"ד גלעד סממה רשות הפטנטים, ראש הרשות להגנת הפרטיות ועוד. בגיליון שלפניכם תמצאו גם את המדורים: "דעת יחיד", "ראוי לדיון" ו"בעיני עורך הדין", הכוללים מאמרים חדשניים פרי עטם של כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, , שכותב השופט בדימוס יגאל פליטמן על טעות כפולה, גלויה על פני הפסק- האמנם טעות לעולם חוזרת?!; של נשיא המרכז האקדמי ברמת גן לשעבר, , שמתייחס פרופ' משה כהן אליה בהרחבה לאמון הציבור בבית המשפט העליון בעידן של קיטוב פוליטי; וכן מאמר מיוחד של הסניגורית הצבאית אל"ם אופירה אלקבץ- הראשית, שמציעים רוטשטיין וסרן יוסי אלבז, לתקן את המנגנון הקיים כיום בנושא עתירות אסירים בצה"ל, באמצעות עיגון זכותם של אסירים צבאיים בחוק השיפוט הצבאי לעתור לערכאה שיפוטית בעניין זכויותיהם. חבריי וחברותיי, תפקידיה של הלשכה רבים ומגוונים, ומעורבות חברתית הוא אחד המרכזיים שבהם. על כן גם נושא זה, שחרתנו על דגלה של הלשכה, יקבל מקום של כבוד בגיליון הנוכחי, הן במדור "עו"ד פרו בונו", והן במדור "שליחי מצווה", שבהם מוצגים כמה סיפורי התנדבות יוצאים מגדר הרגיל. כפי שהתחייבתי בפניכם, בכוונתי להמשיך ולפעול למען אחדות הלשכה, למען שמירה על כבוד המקצוע וגבולותיו, ולמען הגנה על הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם והאזרח. זהו תפקידה של לשכת עורכי הדין משחר הימים, וכך גם ימשיך להיות. בחלק האחרון של הגיליון אנו מפרסמים טורים מיוחדים של חברי וחברותיי להנהגת הלשכה. אני מאחל לכולם שנה אזרחית מבורכת, פרנסה טובה וקריאה מהנה ומפרה. שלכם, אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל דבר ראש הלשכה עו״ד אבי חימי

4 עורך הדין 2 0 2 2 ד צ מ ב ר | 5 0 ג י ל י ו ן מ ס' עורך ראשי: עו"ד מנחם שטאובר עורך אחראי: עו"ד איתי הר-אור וינברג הפקה: עו”ד עמית פרלמן עיצוב גרפי: משרוקית עורכת לשונית: אילת צור יועצי המערכת: עו"ד עמית פרלמן צילומים: הרשות השופטת, משרד המשפטים, כדיה לוי, יוסי זמיר, הסניגוריה הציבורית מו”ל: לשכת עורכי הדין בישראל , תל-אביב 10 רח’ דניאל פריש מנכ”ל הלשכה: אורי אלפרסי 03-6918696 : פקס 03-6362200 : טלפון www.israelbar.org.il אתר הלשכה: מייל המערכת: menachem.s@israelbar.org.il המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות 3 דבר ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי 19 על סדר היום – הפרויקט המרכזי משפטנים ומשפטניות מהשירות הציבורי ומהמגזר הפרטי, מתייחסים לנושאים שצריכים לעמוד על סדר היום הציבורי-משפטי במהלך שנת המשפט הקרובה 10 נשיא ארגון השופטים הבינלאומי, השופט חוסה מתוס ויו"ר ארגון השופטים הישראלי, השופט ירון לוי ריאיון מיוחד על שופטים, משפט והאתגרים שבפתח 54 ראוי לדיון - פרופ' משה כהן אליה אמון הציבור בבית המשפט העליון בעידן של קיטוב פוליטי 6 דעת יחיד – השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר על טעות כפולה, גלויה על פני הפסק – האמנם טעות לעולם חוזרת?!

50 גיליון | 2022 דצמבר 5 94 הכר את המומחה ראיון עם העובדת הסוציאלית ענת כהן 90 לא עוד ספר – ד"ר עו"ד עמית גורביץ' סקירת ספרות משפטית 97 שליחי מצווה 101 עו״ד פרו בונו רוחות מלחמה, איפה התקווה? 107 מהצפון ועד הדרום – יושבי ראש מחוזות הלשכה פותחים את שנת המשפט החדשה בטורים מיוחדים 114 חדשות הלשכה 60 בעיני עורך הדין מאמרים מקצועיים, הצעות ייעול ומחשבות במגוון נושאים שעל סדר היום תמונה אחת >>>>>>>> בגיליון

האם ייתכן ביטוח עובד במקום 1 עבודתו לשעבר לאחר סיום עבודתו שם? לאחרונה נחשפנו לפסק דין של בית המשפט העליון בשבתו בבג"ץ בית נ' המוסד לביטוח לאומי 8252-20 , בו הוחלט שלא הדין הארצי לעבודה להתערב בפסק דינו של בית הדין 16022-06- הארצי לעבודה (בר"ע .)המוסד לביטוח לאומי-פלוני 20 זאת, מהטעם, שעתירת הביטוח הלאומי נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה "אינה נופלת בגדרי המקרים המצדיקים התערבות בית משפט זה". על כך הוסף, כי "לא רק שלא נפלה טעות משפטית בהכרעת בית הדין הארצי לעבודה ובוודאי לא טעות מהותית, אלא שכלל לא מדובר בשינוי הלכה קיימת ובסטייה הימנה", אלא במקרה נוסף של יישום ההלכה בנוגע ל"הכרה בתאונת עבודה שהתרחשה לאחר סיום יחסי עבודה". על כך שזוהי ההלכה הפסוקה - אין חולק. ואולם על תשובת בג"ץ לשאלת הטעות המשפטית המהותית בהלכת בית הדין הארצי, אפשר לחלוק. בפתח הדברים יוער ביחס לאי התערבות בג״ץ, כי פסיקה חוזרת – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. AYR * נשיא בבית הדין הארצי לעבודה לשעבר וכיום יועץ מיוחד למשרד עוה"ד על הלכה שגויה עד להפיכתה להלכה מושרשת, אינה מצדיקה בהכרח ליתן לה יתר תוקף, כי אם להיפך: אפשר שהיא מצדיקה ובמשנה תוקף, את הכרח התערבות בג"ץ לשרשה בהקדם. נשוב לענייננו. וענייננו "ההלכה המכירה בתאונה כתאונת עבודה גם אם התאונה התרחשה לאחר סיום יחסי העבודה". אלא שעל מנת להמחיש את אופן יישומה, ראוי לחזור ובקצירת האומר, על המסכת העובדתית של נסיבות המקרה. ובכן, פלוני שעבד בחברת החשמל, סיים את עבודתו שם ומצא עבודה אחרת. יום לאחר סיום העסקתו, 16 והנה, עת בא פלוני לאסוף את חפציו ממקום עבודתו לשעבר, פרץ ויכוח בינו לבין מנהל מחלקתו לשעבר לגבי תחרות כביכול, שפלוני מתחרה בחברת החשמל בעבודתו החדשה. למחרת אותו ויכוח לקה פלוני באוטם שריר הלב, לגביו הוא טען, כי יש להכיר בו כתאונת עבודה, כיוון שאירע עקב הוויכוח מאמש. על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בסמוך לפני קרות האוטם. באשר לכך החליט בית הדין הארצי ברוב דעות, כי "עסקינן באירוע חריג בעל קשר מובהק לעבודה, ובנסיבות אלה מוצדק לראות את פלוני כמבוטח בענף נפגעי עבודה גם בהתחשב בזמן שחלף מאז סיים את העבודה". על אותה החלטה של בית הדין הארצי עתר המוסד לבג"ץ, ועתירתו כאמור נדחתה. זוהי תמצית גלגולו של מקרה. דא עקא, שהסתכלות בקנקנה של אותה דחיית עתירה, מגלה את אשר אין בה; לפיכך, לא יהא זה למותר אם נבוא גם אנו אחרי הבג"ץ, ונעמוד בקצרה על משמעותה של אותה הלכה שאושרה לקונית. נפתח בחוק עצמו. בכל ענפי הביטוח, על פי חוק הביטוח הלאומי, בפתחו של כל פרק ביטוח מוגדר מי נחשב למבוטח צילום: ניר עמוס פסיקה חוזרת על הלכה שגויה עד להפיכתה להלכה מושרשת, אינה מצדיקה בהכרח ליתן לה יתר תוקף, כי אם להיפך 6 עורך הדין על טעות כפולה, גלויה על פני הפסק – האמנם טעות לעולם חוזרת?! יגאל פליטמן*

ביחס לאותו ענף ביטוחי. לענייננו, על לחוק עובד מוגדר כמבוטח 75 פי סעיף בענף ביטוח נפגעי עבודה. עובד במקום עבודתו לשעבר לא מוגדר כמבוטח. 79 באשר לזכאות לגמלה, קובע סעיף לחוק, שתאונה בעבודה היא תאונה שארעה למבוטח "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו". לאורדברהחוק, פשיטא,שאיןאפשרות להכיר באוטם שריר הלב שעבר פלוני כתאונת עבודה: ראשית, משום שהוא לא היה בגדר מבוטח בחברת החשמל, יום לאחר 16 מקום עבודתו לשעבר, סיום עבודתו שם. שנית, אותו ויכוח שבגינו הוא טען לקרות האוטם לא אירע תוך כדי עבודתו בחברת החשמל, אלא זמן רב לאחר מכן; לאחר שמצא עבודה חדשה והפך לעובד לשעבר ביחס למקום עבודתו הקודם. מכאן ברורה המסקנה, שתאונת עבודה יכולה לקרות לנפגע אך ורק במסגרת הזמן בו הוא בוטח באותו הביטוח וענה על הגדרת מבוטח בו. ומשאלה הם הדברים, נפלה טעות משפטית מהותית גלויה בפסיקת בג"ץ שלא להתערב בהחלטת בית הדין הארצי, משום שפלוני לא היה מבוטח בחברת החשמל בעת קרות אירוע הוויכוח, ואותו ויכוח לא היה "עקב" ולא "תוך כדי" עבודתו שם. ברי לנו שבית הדין בהחלטתו שם לב להעדר ביטוח לפלוני כעובד חברת החשמל, בעת קרות אירוע הוויכוח; אלא שדעת הרוב התגברה על אותו קושי על ידי קשירת קשר סיבתי בין הוויכוח, שאירע לאחר סיום יחס העבודה, לבין מקום העבודה לשעבר. מעבר לזאת, דעת הרוב הגדילה עשות, ותוך כדי התעלמות ממצב ביטוחו האמיתי של פלוני, קבעהחד וחלק, שיש לראותו כעובד מבוטח רטרואקטיבית במקום עבודתו לשעבר. במילים אחרות - ביטוח פסיקתי רטרואקטיבי. דומה, שקביעה זו של בית הדין הארצי לעבודה המבטחת ביטוח בדיעבד עובד במקום עבודה בו חדל לעבוד זה מכבר ושרגע לפני קרות התאונה לא היה מבוטח בו; הצריכה יצירתיות פסיקתית המגעת לכדי טעות בסוגיות עקרוניות בעלות השלכת רוחב על תחום הביטוח הסוציאלי בכלל וענף ביטוח נפגעי עבודה בפרט. נרחיב מעט. ראשית - הביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי על ענפיו, וביטוח נפגעי עבודה בכלל זה, בנוי כעקרון יסוד, על חובת תשלום דמי ביטוח לענף ביטוח על פי על כך שזוהי ההלכה הפסוקה - אין חולק. ואולם על תשובת בג"ץ לשאלת הטעות המשפטית המהותית בהלכת בית הדין הארצי, אפשר לחלוק 7 ד ע ת י ח י ד 50 גיליון | 2022 נובמבר

מעמד האדם כעובד, עובד עצמאי, ומי שאינו זה ולא זה. דמי ביטוח אלה, המשתלמים בתקופת הביטוח, הם הקרן השמורה בענף הביטוח למימון הגמלה למבוטח הזכאי לה. לאור עקרון יסוד זה אין אפשרות לבטח אדם בדיעבד כעובד בנפגעי עבודה ולהופכו על ידי כך למבוטח, למעלה משבועיים לאחר סיום תקופת ביטוחו כנפגע עבודה במקום עבודתו לשעבר. שנית - הזכאות לגמלה על פי חוק הביטוח הלאומי על ענפיו, לרבות בביטוח נפגעי עבודה, בנויה, שני נדבכים, נדבך על נדבך. נדבך יסוד הוא שהתובע גמלה בענף ביטוח מסוים יענה על הגדרת מבוטח באותו ענף ביטוח. רק אם עונה התובע על דרישות הנדבך הראשון, הנדבך הביטוחי, ניתן לעבור לנדבך השני, נדבך בחינת הזכאות לגמלה על פי שאר תניות החוק לתשלומה. לאור עקרון יסוד זה לא יכולה לקום זכאות לגמלת ענף ביטוח נפגעי עבודה למי שכשל בשלב הנדבך הראשון, משלא ענה על הגדרת מבוטח לאחר סיום ביטוחו בעבודתו לשעבר. מושכל יסוד בביטוח סוציאלי הוא העיקרון שלא המקרה מצמיח בדיעבד את הביטוח, כי אם להיפך: הזכאות לגמלה יכולה לצמוח אך ורק על מצעה של הקרקע הביטוחית. לכן, ביטוח בדיעבד של עובד לשעבר במקום עבודתו לשעבר, בעקבות קרות תאונה לאחר תקופת ביטוחו הינו היפוך היוצרות. דומה הדבר לבניית בניין הזכאות לגמלה, בין הקומותיים, במהופך, החל מהקומה השנייה אל המסד. משאלה פני הדברים הלכה המבטחת בדיעבד את התובע כנפגע עבודה, שלא על פי מצבו האמיתי עובר לקרות התאונה; אלא על פי מצבו בתקופת עבודתו לשעבר, בעקבות תאונה שאירעה לו לאחריה, ותוך התעלמות מעקרון הבו-זמניות ההכרחי בין הביטוח לתאונה; אינה סתם חידוש, כי אם חידוש מהפכני בתורת ביטוח נפגעי עבודה ובביטוח בכלל; חידוש, שעד כמה שידיעתנו מגעת, אפשרי אך ורק בתורה האחרת, זו שלגביה באמת "אין מוקדם ומאוחר". תמונת הלכת הביטוח בדיעבד בנפגעי עבודה, למי שקרתה לו תאונה לאחר תקופת ביטוחו אצל מעבידו, לא תהא שלמה ללא בחינת השאלות שהיא מעוררת בבואנו ליישמה. נסתפק לעניין זה בצימוק אחד: בנסיבות תאונתו של פלוני, נפסק אמנם, שיש לראותו כמבוטח בדיעבד במקום עבודתו לשעבר. אלא שמעבר לכך נקבע, שאירוע הוויכוח בגינו נטען שלקה בהתקף לב, סב על שאלת תחרותו הבלתי הוגנת במעבידו לשעבר, לאור עבודתו בהווה, בעת התרחשות אותו ויכוח. בנסיבות אלה הנפסק, "כי מדובר באירוע חריג בעל קשר מובהק לעבודה", נכון ביחס לביטוחו של פלוני במקום עבודתו בעת קרות התאונה בו בוטח בזמן אמת; לפחות, כמו לעבודתו במקום עבודתו לשעבר. ואם זהו המצב, תוצאתו הפרדוכסלית הינה, שבגין תאונה אחת מבוטח עובד בו זמנית בכפל ביטוח בשני מקומות עבודה כאחד - זה שעבד בו וזה שהוא עובד בו כיום. חרף הסתירה המוחלטת בין ההלכה שנקבעה, לתפיסת היסוד האלף בתית של תשלום אותה גמלה מחליפת שכר, לעובד שאבד לו כושר עבודתו במקום עבודתו המבטחו בעת התרחשותה; להבדיל ממקום עבודתו לשעבר. זוהי תמצית הדברים, ולא נותר אלא לסכם, שאם זוהי ההלכה המושרשת, אין ברירה, אלא "ללכת בה סחרחר כשגיאה", שהרי האבסורד מציץ מבעד לשורשי האוויר שלה, ומוכיח עד כמה טעה בג"ץ טעות גלויה על פני הפסק; בכך שלא התערב, בטעות המשפטית המהותית הגלויה, בפסקו של בית  הדין הארצי לעבודה. ביטוח בדיעבד של עובד לשעבר במקום עבודתו לשעבר, בעקבות קרות תאונה לאחר תקופת ביטוחו הינו היפוך היוצרות 8 עורך הדין

הקו האדום של לשכת עורכי הדין חברות וחברים יקרים, ימים בשבוע. 7 שעות ביממה, 24 אנחנו כאן בשבילכם הקמנו עבורכם את "הקו האדום של לשכת עורכי הדין" שהינו קו חירום לעורכי דין בלבד שזומנו לחקירה במסגרת מילוי תפקידם או שעוברים חיפוש בביתם או במשרדם. או וואטסאפ, ללא תשלום, SMS הקו מעניק מענה באמצעות שליחת הודעות , ומופעל על ידי עורכי דין ותיקים ומנוסים מהתחום הפלילי, אשר התנדבו 24/7 למשימה החשובה של סיוע לחבריהם למקצוע, והכל בשם האחריות והערבות ההדדית של הלשכה לחבריה, ושל עורכי הדין זה לזה. לעורכי הדין 050-5544953 מספר הטלפון של "הקו האדום" להודעות: עו"ד אבי חימי ראש לשכת עורכי הדין בישראל

" " לנשיא ארגון השופטים הבינלאומי, השופט הפורטוגלי חוסה מתוס, יש משנה סדורה בכל הקשור למעמד בית המשפט, תפקיד השופט וחשיבות העמידה על עיקרון שלטון החוק להבטחת עצמאות השופטים. בשיחה מיוחדת שקיים "עורך הדין" עם השופט מתוס ועם יו"ר ארגון השופטים הישראלי, השופט ירון לוי, מגדירים השניים את הכנס השנתי של ארגון השופטים בישראל כמרתק, חשוב וצופה פני עתיד יועץ אקדמי למדרשה | עו"ד שי מילוא IMLAW משרד עורכי דין אינסל מילוא | אקדמיה ארצית לעורכי דין צילומים: דוברות הרשות השופטת סייע בכתיבת הריאיון: עו"ד מנחם שטאובר אם שופט אינו עצמאי, הרי שמדובר בטכנאי, אולי הוא טכנאי מקצועי, אבל הוא בוודאי לא שופט 10 עורך הדין

מדינות 71 כנס בינלאומי בהשתתפות מאות שופטים מ- 50 גיליון | 2022 דצמבר 11

כשבוע לפני ראש השנה העברי אירח ארגון השופטים בישראל, לראשונה במדינת ישראל, את הכנס השנתי של ארגון השופטים הבינלאומי 64 ה- International Association of( ). באירוע החגיגי, שהיה הגדול Judges ביותר בתולדות ארגון השופטים הבינלאומי (ראו מסגרת), התארחו 300 מדינות, שכללו כ- 71 משלחות משופטים ושופטות מרחבי העולם. הכנס נערך במעמד נשיאת בית המשפט העליון, השופטתאסתרחיות; סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער; נשיא ארגון השופטים הבינלאומי, שופט בית המשפט לערעורים בפורטו פורטוגל, חוסה מתוס; מנהל בתי המשפט היוצא, השופט יגאל מרזל; יו"ר ארגון השופטים בישראל, השופט ירון לוי; שופטי בית המשפט העליון ומכובדים נוספים. זוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, נשא את נאום 64 הפתיחה. במהלך הכנס השנתי השוחחתי עם נשיא ארגון השופטים הבינלאומי, השופט חוסה מתוס, ועם יו"ר ארגון השופטים בישראל, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ירון לוי, על שופטים, משפט והאתגרים שבפתח. כמו בכ"ט בנובמבר בראשית הדברים ברצוני להודות לכם על שפיניתם מזמנכם כדי לקיים את הריאיון. השאלה הראשונה והמתבקשת היא עד כמה היה קשה לשכנע את נציגויות השופטים השונות, ממדינות העולם, לקיים את הכנס השנתי בישראל? השופט מתוס: "זו אכן הפעם הראשונה שהכנס השנתי נערך בישראל ואנחנו מאוד שמחים על כך. במיוחד אנו אסירי תודה על הארגון הנפלא של האירוע. ערכנו הצבעה וישראל זכתה. עבורי אין זו הפעם הראשונה שבה אני מבקר בישראל. פגשתי בכמה הזדמנויות בעבר את הנהלת הארגון בישראל". השופט לוי: "לאחר שקיבלתי ׳אור ירוק׳ מכל הרשויות הנוגעות בדבר, הצגתי בכנס השנתי של ארגון השופטים, שנערך בקזחסטן בשנת , את ההצעה שלנו לקיים את 2019 הכנס השנתי בישראל. ואולם נציג ארגון השופטים מטוניס גרס כי אין מקום לאפשר לישראל לארח את הכנס השנתי, וזאת בטענה כי ׳אסור לתת לישראל את הכבוד הזה, מאחר שאתם הורגים ילדים פלסטינים חפים מפשע בדם קר׳. "האמת, זה היה רגע מקפיא דם, אבל התעשתי וטענתי כי ארגון השופטים בישראל הוא ארגון מקצועי א-פוליטי, וכי אסור לתת לשיקולים פוליטיים לגבור. בהצבעה שהתקיימה קראו בסדר אלפביתי בשמה של כל מדינה ומדינה, כפי שהיה בכ״ט בנובמבר, ובסופה של ההצבעה זכינו באירוח. 71 "והנה אנחנו כאן, עם שופטים ממדינות שנוטלים חלק בכנס. בשלב זה כבר ניתן לומר כי הכנס זכה להצלחה גדולה, וכי זכינו לשבחים רבים". מהם האתגרים הגדולים ביותר איתם מתמודדת מערכת המשפט במאה ?21 ההשופט מתוס: "עצמאות שיפוטית ושלטון החוק. הזמנים משתנים, מאות שנים חלפו, והמשימה העיקרית נותרה בעינה. לדאבוני, בשנים האחרונות המצב הולך ומתדרדר. למעשה, שנה הייתה העצמאות 15-20 לפני השיפוטית במצב טוב יותר מכפי שהיא כיום. "כששימשתי נשיא ההתאחדות האירופית של השופטים, ערכנו סקר מהמדינות החברות בארגון, 44 בקרב וכבר אז עלתה מהמסקר תמונה קשה. בחמש השנים שקדמו לעריכת הסקר חלה החמרה והתדרדרות קשה במצב שלטון החוק ובעצמאות השיפוטית ביותר מחצי מהמדינות החברות הארגון. "בנוסף, מדו"ח מיוחד שפורסם על ידי ובחן כמה פרמטרים FreedomHouse במדינות שונות, כגון: חופש עיתונות, חופש ביטוי, הפרדת רשויות, עצמאות שיפוטית, כיבוד זכויות המיעוט וכו' – עלה כי מגמה זו החמירה בעקבות מגפת הקורונה. מהממצאים עולה כי מדינות חלה הרעה מהותית 80 בכופגיעה מהותית בדמוקרטיה ובשלטון החוק. "בכנס הנוכחי עסקנו, בין היתר, בסוגיות אלה בדיוק. לטעמי מדובר בעמודי התווך של החברות שלנו, ובאתגרים הגדולים שאנו מתמודדים איתם היום". Justice delayed' הביטוי אינו 'is justice denied בגדר סיסמה מבלי לגרוע מהחשיבות של העצמאות השיפוטית וקיומו של שלטון החוק, שאין חולק על נחיצותן לתפקודה של "כשופט ממוצא מזרחי וכקולגה לשופטות מוכשרות ושופטים מוכשרים ממוצאים שונים, הייתי שמח לראות מגוון אנושי רחב יותר בבית המשפט העליון" 12 עורך הדין

מערכת משפט במדינות דמוקרטיות, ניסיתי לקבל מהשופטים התייחסות לאתגר משמעותי נוסף שהתחזק בשנים האחרונות, והוא: שיפור השירות לאזרח, לרבות הענקת שירות מקצועי, איכותי ומהיר יותר. שאלות אלה נשאלו בשים לב לעובדה כי היעדר יעילות או מקצועיות מצד הגורם השיפוטי לא רק שפוגע במתדיינים, אלא משמש כלי נוסף בארסנל הכלים המגוון שמשמש פוליטיקאים ברחבי העולם כדי לפגוע בלגיטימיות של מערכת המשפט. עד כמה סוגיית מתן השירות לאזרחים מעסיקה את מערכת בתי המשפט ואת השופטים ברחבי העולם? השופט מתוס: "בתשובתי הקודמת עמדתי על שני אתגרים עיקריים העומדים לפנינו. מבלי להפחית משניים אלה, אין ספק שמתן שירות מקצועי, איכותי ומהיר מהווה אתגר מהותי נוסף והוא מעסיק את כולנו. Justice delayed is justice "הביטוי ' ' אינו בגדר סיסמה. זו עובדה. denied הרצון לתת שירות מיטבי נמצא בראש סדרי העדיפויות של השופטים. חשוב להסביר כי לא רק ציבור המתדיינים ניזוק מעיכובים במתן החלטות. העיכובים מובילים לפגיעה עצומה במעמד השופטים ובמערכת המשפט. "קיומה של מערכת משפט אפקטיבית מחייב את אמון הציבור. תהא הסיבה אשר תהא, ואין ביכולתי בראיון קצר זה להתייחס לכל הנסיבות שמובילות לעיכובים במתן החלטות, אין לי ספק כי העיכובים בעוכרינו, והם מובילים לירידה באמון של הציבור במערכת המשפטית, שעלולה להוביל לאובדן הלגיטימיות שלנו לפעול". השופט לוי: "סוגיית מתן השירות לאזרחים נמצאת בליבת העשייה השיפוטית, ומטבע הדברים מעסיקה רבות את מערכות המשפט בישראל ובעולם. לדוגמה, בכנס ארגון השופטים הבינלאומי דנו בכלים המאפשרים ניהול הליכים משפטיים בהיוועדות חזותית, וכן בחידושים טכנולוגיים בתחום המשפט, שנועדו לשפר את השירות המשפטי הניתן לאזרחים". כיצד מערכת המשפט מתמודדת עם אתגר זה ועם הסכנה של אובדן הלגיטימיות? השופט מתוס: "קודם כל, ברצוני להדגיש כי אסור שעיכובים במתן החלטות יהוו אמתלה, או צידוק להליך שיוביל לפגיעה בעצמאות השופטים, או חס וחלילה לרמיזה על חוסר הוגנות השופטים. אין כל קשר בין הדברים. ״חשוב לי להדגיש כי עצמאות השופטים משרתת בראש ובראשונה את האזרח. אם שופט אינו עצמאי, הרי שמדובר בטכנאי, אולי הוא טכנאי מקצועי, אבל הוא בוודאי לא שופט. אם השופט אינו עצמאי, הרי שמשמעות הדבר היא שהוא גם לא יכול להיות חסר פניות. ברובד הכי בסיסי, אדם מן הישוב שפונה לבית המשפט, וטורח לטפס על מדרגות בית המשפט, מצפה שהשופט יהיה חסר פניות. זה נכון לגבי כל אזרח, בכל מדינה, ולגבי כל שופט בכל אחת ממדינות העולם. 50 גיליון | 2022 דצמבר 13 "מערכות משפט זוכות ללגיטימציה ציבורית באמצעות שאיפה מתמדת לשיפור". השופט חוסה מתוס והשופט ירון לוי עם המראיין עו"ד שי מילוא (מימין)

"הציבור צריך לתת את הדעת לדבר קיומן של נסיבות רבות המובילות לחוסר היעילות הקיימת במתן השירות. חלקן באשמת השופטים, חלקן נובעות מבעיות פוליטיות, וחלקן מהיעדר תקציבים ומשאבים מתאימים. הציבור חייב להיות מודע לכך. במרבית המקרים מערכת המשפט היא הענייה מבין הרשויות במדינה והחלשה שבהן, ותמיד יש לנו בעיית משאבים". השופט לוי: "אני חושב שהגורם המתאים ביותר להפנות אליו את השאלה הוא מנהל בתי המשפט. עם זאת, מנקודת מבט של יו"ר נציגות שופטי ישראל ושופט ותיק, שנחשף במידהרבהלעשייהשלמערכתהמשפט הישראלית בתחום זה, אני מאמין שמערכות משפט זוכות ללגיטימציה ציבורית באמצעות שאיפה מתמדת לשיפור. אני חושב שהמערכת פועלת להתמקצעות מתמדת במישורים רבים. כך למשל, במישור המשפטי נערכה לאחרונה רפורמה מקיפה בסדר הדין האזרחי, והוקמו בתי המשפט הקהילתיים. במישור הארגוני ישראל מובילה בתחום הפיתוח הטכנולוגי במטרה לייעל את השירות לציבור. במישור ההסברתי נעשה ניסיון להכיר When I'm sometimes asked when will there be enough [women on the Supreme Court] and I say, 'When there are nine,' people“ 1 .)are shocked. But there'd been nine men, and nobody's ever raised a question about that.” - RBG (2018 לציבור את מערכת המשפט ופועלה, למשל באמצעות הפודקסט החדש 'שופטים מדברים משפטים'. אלה רק כמה דוגמאות לדרכים שבהן מערכת המשפט פועלת לשיפור השירות לאזרחים". המגוון אנושי תורם למקצועיות הארגונית בטקס הפרישה לציון סיום כהונתו של שופט בית המשפט העליון, השופט בדימוס אורי שהם, אמרה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות: "הפסיפס האנושי המרכיב את קהילת השופטים בישראל הוא פסיפס מרהיב, המשקף נאמנה את הסיפור הישראלי כולו". במסגרת הריאיון ביקשתי מהשופטים להתייחס לנושא, בדגש על סוגיית המגדר והגיוון בבחירת שופטים, תוך כדי שהזכרתי את אמירתה האלמותית של שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסבורג ז"ל: "לפעמים, כשאני נשאלת מתי יהיו מספיק [שופטות בבית המשפט העליון], אני עונה 'כשתהיינה תשע'. אנשים נדהמים, אבל כשהיו תשעה גברים אף אחד אף ."1 פעם לא חשב שזה מוזר האם התופעה של תת ייצוג רווחת בבתי המשפט ברחבי העולם? אם כן, מה עושים כדי לשנות זאת, וכיצד השופטים עצמם מתייחסים לכך? השופט מתוס: "אחת הסוגיות שבהן התמקדתי במסגרת המנדט שקיבלתי, הייתה לטפל בדיוק בנושאי המגדר והגיוון, כי זה מעלה חששות לעתיד. "לטעמי, מדובר בבעיה של ממש. אם אתה מתעקש, אז ראוי לציין כי הבעיה אינה נחלתה של מערכת המשפט בלבד, וכי אנו עדים לה בארגונים ומוסדות שונים. כך למשל, בחברות פרטיות. בעיית המגדר, בעיית הגיוון, הצורך בייצוג של מיעוטים - מיעוטים גזעיים, או מיעוטים אחרים - במקומות בעלי כוח, מחייבת התמודדות ודורשת להביא לצמצום פערים. "ואולם, אסור להתעלם ויש להביא בחשבון את הצורך לשמור על מקצועיות, ולוודא כי התיקון הדרוש ייעשה באמצעות בחינת קריטריונים שחייבים להתקיים במועמד, וזאת ללא קשר למועמדים או לאופי המועמדים. עלינו למצוא את האיזון בין הצורך לתקן, ללכת קדימה ולאפשר ייצוג של מיעוטים, מצד אחד, ולהבטיח שיהיו בידנו האמצעים לבחור תמיד את המועמדים הטובים ביותר, אלה שבשלים יותר לתפקיד, מצד שני". השופט לוי, נדמה כי המצב בישראל שונה. מבחינה מגדרית יש במערכת יותר שופטות מאשר שופטים. ואולם, בכל הנוגע לכהונה בבית המשפט העליון עולות הטענות בדבר הצורך באיזונים, ונטען כי אין ייצוג מלא של נשים, מיעוטים, מזרחיים, חרדים ועוד. מהי עמדתך בעניין? השופט לוי: "אני רוצה להאמין שהשיקול בבחירת שופטים לבית המשפט העליון הוא ענייני ומקצועי. בבית המשפט העליון יש בסך הכל שופטים. כשופט ממוצא מזרחי 15 וכקולגה לשופטות מוכשרות ושופטים מוכשרים ממוצאים שונים, הייתי שמח לראות מגוון אנושי רחב יותר בבית המשפט העליון, שישקף באופן נכון יותר את המגוון האנושי בחברה הישראלית. כל הורה רוצה שילדיו יוכלו להזדהות עם בעלי תפקיד בכירים במדינתו, ולשאוף לתפקידים הבכירים ביותר. בנוסף, ידוע שמגוון אנושי תורם למקצועיות הארגונית. "חשוב להבהיר כי אנחנו לא מעוניינים ביותר כוח. המגבלות של הרשות השופטת ידועות לנו ואנו מודעים להן" 14 עורך הדין

אני מאמין במקצועיותמערכת המשפט הישראלית, ומקווה ששיקול חשוב זה יבוא לידי ביטוי באיוש משרות בכירות ביתר שאת בעתיד". בנאומה בכנס עמדה כבוד הנשיאה חיות על חשיבות עצמאות השופטים והתייחסתם לכך קודם לכן. מה שפחות ברור הוא מה צריך לעשות כאשר קיים חשש ממשי, שעצמאות השופטים עומדת להילקח מהם? השופט מתוס: "איגוד השופטים הבינלאומי, שמייצג אותנו השופטים, נקט בשנה האחרונה בכמה מהלכים שנועדו להגביר את המודעות לעניין. עשינו מאמצים בלתי נלאים, ואנו פועלים כל העת, כדי להפיץ את חשיבות הנושא ולקדמו. כך פעלתי עוד קודם לכן, עת שימשתי כנשיא איגוד השופטים האירופי. לצורך כך, נסעתי פעמים לפולין..." 8 סליחה שאני קוטע את דבריך, אבל נדמה כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהנסיעות והמפגשים לא סייעו בשמירת עצמאותה של מערכת המשפט הפולנית, לא? השופט מתוס: [צוחק] "אני רוצה להאמין שהםסייעו במשהו. בכל מקרה דיברתי בלי סוף עם עמיתיי, במסיבות עיתונאים, בכנסים, בקונגרסים, באינטרנט, פנים מול פנים. אלה הם הכלים שעומדים לרשותי. ציטטת קודם את דבריה של השופטת רות ביידר גינסבורג, ותרשה לי להזכיר את דבריו של אלכסנדר המילטון, בכתבי , שאמר כי 18 הפדרליסט, במאה ההרשות השופטת היא החלשה מבין הרשויות - אין לה חרב ולא ארנק. אז יש שיאמרו שאנו סובלים מבעיה ׳גנטית׳. כלומר, אנחנו לא מחזיקים בכוח הדומה לזה שיש לממשלה או לפרלמנט. אבל זה בסדר גמור. שהרי מדובר בהפרדת רשויות". מקצועי וא-פוליטי ארגון השופטים הבינלאומי הוא ארגון מקצועי, א-פוליטי, שמאגד נציגויות לאומיות של שופטים מדינות, בהן חברים שופטים 94 מבכירים, לרבות שופטי בתי המשפט העליון של חלק מהמדינות. מדי שנה מקיים הארגון כנס שנתי במהלכו מתקיימים דיונים מקצועיים, מפגשים בלתי אמצעיים, סיורים ואירועים משותפים. , ובמסגרתו 18.09.22 אירוע הפתיחה של הכנס נערך בתל אביב בתאריך שלח נשיא המדינה, יצחק הרצוג, דברי ברכה מצולמים. הכנס נערך במעמד נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער, נשיא ארגון השופטים הבינלאומי השופט חוסה מתוס, מנהל בתי המשפט ויו"ר ארגון השופטים בישראל השופט ירון לוי, שופטי בית המשפט העליון ומכובדים נוספים. במהלך הכנס השנתי התקיים מושב מקצועי בנושא "משפט, טכנולוגיה וטובין ציבוריים". עם הנושאים שעלו בו נמנים מצב מערכת המשפט באפגניסטן והמלחמה באלימות נגד נשים, המאבק בסחר בבני אדם, יישום טכנולוגיה דיגיטלית בהליכים משפטיים, האתגרים בשימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט ועוד. מנהל בתי המשפט היוצא, השופט יגאל מרזל, נשא בכנס דברים על התמורות בשימוש בדיגיטציה בבתי המשפט בישראל. בטקס מרגש העניק הארגון פרסים לשלושה שופטים מפולין, פורטוגל וגוואטמלה, על תרומתם לסוגיית העצמאות השיפוטית. במהלך ימי הכנס נערך סיור בבית המשפט העליון ובכנסת ישראל, ובין היתר צפו השופטים במופע של להקת "שלווה", המקדמת שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה. כמו כן סיירו השופטים בעיר העתיקה בירושלים, ביקרו במקומות הקדושים לשלוש הדתות, נהנו מחוויות ים המלח, והשתתפו באירוע סיום הכנס שהתקיים למרגלות המצדה. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה: "אירוח כנס ארגון השופטים הבינלאומי במדינת ישראל הוא בעל משמעות וחשיבות רבה עבור הרשות השופטת. אני מברכת את כל השופטים מכל המדינות אשר בחרו להשתתף בכנס וליהנות מהתכנים הרבים והמגוונים במסגרתו". עוד אמרה הנשיאה, כי תוכנית הלימוד והסיורים תוכננו בהקפדה על ידי מארגני הכנס כך שיחשפו בפניהם את הרשות השופטת בישראל ואת מדינת ישראל". 50 גיליון | 2022 דצמבר 15 "במסגרת הכנס העניק הארגון פרסים לשלושה שופטים מפולין, פורטוגל וגוואטמלה, על תרומתם לסוגיית העצמאות השיפוטית"

״יתירה מכך, חשוב להבהיר כי אנחנו לא מעוניינים ביותר כוח. המגבלות של הרשות השופטת ידועות לנו ואנו מודעים להן". ועדיין, מה ניתן לעשות? באילו פעולות ניתן לנקוט, וכיצד על השופטים עצמם לנהוג? השופט מתוס: "חשוב להגביר את מודעות לעניין ולסכנות הנלוות לאובדן העצמאות. לנסות לגרום לאנשים להבין שעצמאות שיפוטית אינה בחזקת הטבה שניתנת לשופטים, או סוג של פריבילגיה שיפוטית. אם יורשה לי להוסיף בהמשך לשאלה ששאלת, ייתכן שבסופו של יום השופטים יאבדו את כוחם בשל אובדן העצמאות השיפוטית. אבל הצרה היא לא שלנו. זה לא שאנחנו נאבד ׳כוח׳, אלא האזרחים הם אלה שייחלשו בהיעדרה של עצמאות שיפוטית. הבעיה תהיה של האזרחים, ולא שלנו השופטים. "לדוגמה, אם אתה שופט פולני או שופט ניגרי, ואתה ׳חי טוב׳ עם ה׳רפורמות׳ שנעשו במדינות אלה, אז אין לך בכלל בעיה ואפילו תקודם. יהיו לך חיים קלים, תהיה לך משכורת גבוהה יותר, המשפחה שלך תהיה מסודרת, תוכל לקנות מכונית טובה יותר, ומצבך האישי כשופט או כאדם ישתפר. אבל אם נחשוב לרגע על מצבו של אדם המבקש לקבל סעד מבית משפט שכזה, הרי שברור כי מצבו שונה בתכלית. זאת ועוד. הרי השופט גם יודע כי הוא אינו עצמאי לקבל הכרעות בעצמו, ויכול להיות שהוא יקבל שיחת טלפון ממישהו והוא יהיה חייב לציית לו. "לכן חשוב להדגיש, כי לא קיימת ציפייה שמאבק על עצמאות השופטים תיעשה על ידי השופט הבודד במדינות כאלה ואחרות. אף אחד לא מבקש ממנו לצאת למסע לחיזוק עצמאותו, שהרי סביר שהוא לא יקודם, ובמדינות מסוימות אף עלול להיכנס לכלא. בסופו של יום, צריך להבין כי היעדרה של עצמאות שיפוטית יכול להטיב רק עם המקורבים לשלטון. אבל מי שאינו מקורב, מי שאינו נהנה מכוח עודף, כלומר האזרח הפשוט, מצוי בבעיה חמורה". דבריו של השופט מתוס ברורים ומובנים, אך אין מחלוקת על כך שדמוקרטיות אינן מתות באבחה אחת, בחושך ובהפתעה, אלא גוססות לאורך זמן ולאור היום. ניסיתי להבין מה עמדת השופטים לגבי אותן דמוקרטיות שנמצאות בלב הסערה ועומדות בפני מדרון חלקלק, כפי שקרה לדוגמא בפולין והונגריה. האם לדעתכם מוטלת על השופטים החובה לנקוט צעדים, או שמא עליהם להמשיך לקבל משכורת, להכריע בסכסוכים ולחכות שאולי הגל העכור יעבור והדמוקרטיה המהותית תשוב ותיכון? השופט מתוס: "האפשרות הראשונה. הם צריכים לעשות יותר". השופט לוי: "לטעמי, עצם העובדה מדינות הגיעו 70 שנציגויות שופטים מלכנס הזה, מהווה מפגן עוצמה בלתי רגיל של אמון מצד הקהילה המשפטית והשיפוטית הבינלאומית במדינת ישראל. "העובדה שהכנס השנתי נערך בישראל מבטאת את התמיכה בעצמאות השיפוטית של מדינת ישראל. זה המסר שמועבר לכל העומדים מסביב וחושבים שאולי צריך לשנות את התמהיל. מדובר במסר עוצמתי וברור. מכאן נובעת החשיבות של קיום הכנס בישראל, ואני שמח על כך. "למיטב ידיעתי מדובר באחד הכנסים הכי גדולים שהיו בתולדות הארגון, ובוודאי בכנס המקצועי גדול ביותר שהיה אי פעם במדינת ישראל. אני חושב שזו תשובה חזקה מאוד עם משקל עוצמתי לשאלה שלך". אנחנו לא יכולים לאמץ את הלו"ז של העולם הווירטואלי לקראת סיום הריאיון ביקשתי מהשופטים להתייחס לזווית נוספת הקשורה לשיפור השירות המשפטי לאזרח, וזאת באמצעות אימוץ טכנולוגיות חדשות לניהול ההליך המשפטי וניהול בתי המשפט. נדמה כי אין מחלוקת על כך שהמצב הנוכחי לא עונה על הצרכים ולא עולה בקנה אחד עם עולם העסקים המודרני שמחייב ודאות משפטית וכלכלית, ונזקק להכרעות מהירות. ככל שעוברות השנים, נראה שיהיה קשה יותר לשכנע את הציבור שבתי המשפט וניהול המשפט חייבים להתנהל על פי מתכונת שפותחה ואומצה לפני מאות שנים. ״בסופו של יום, צריך להבין כי היעדרה של עצמאות שיפוטית יכול להטיב רק עם המקורבים לשלטון. אבל מי שאינו מקורב, מי שאינו נהנה מכוח עודף, כלומר האזרח הפשוט, מצוי בבעיה חמורה" 16 עורך הדין

נשאלת השאלה כיצד והאם בתי המשפט נערכים לשינויים הרדיקליים הנדרשים, ואם יש מקום לשלב טכנולוגיות חדישות בניהול ההליך המשפטי (ואין הדברים מסתכמים בהגשת כתב בי-דין מרחוק). כיצד ייראה בית המשפט העתידי? באילו תנאים והאם בכלל יהיה מקום לאמץ פתרון סכסוכים ע"י בינה מלאכותית? מהן היכולות שיידרשו משופט בעתיד? השופט מתוס: "זו שאלה מצוינת, אין לי תשובה (צוחק). וברצינות, זה מעניין, ואולי אתה צודק, וזה אכן יקרה כפי שאתה צופה. אולי באמת שנה הכל יוכרע על ידי 100-200 בעוד בינה מלאכותית ומכונות דיגיטליות. אני לא יודע. בעצם, אף אחד לא יודע. "אבל משהו אחד אני כן יודע, למעשה שני דברים, וברצוני לחלוק איתך. ראשית, לבתי המשפט יש קצב משלהם. כדי לקבל החלטה הגיונית איננו יכולים להאיץ הליכים, שעלולים להוביל להחלטה גרועה. אנחנו לא יכולים לאמץ את הלו"ז ואת המאפיינים של העולם הווירטואלי, כמות שהם. בתי המשפט צריכים לנשום. אנחנו לא מקיימים משפט שדה ולא שופטים את האנשים כפי ששופטים אותם בתקשורת. אנחנו חייבים להקשיב לצד אחד, אחר כך לצד האחר, ואז לנשום, לבחון את הראיות ולהחליט בצורה רציונלית. והרציונליות תלויה במודעות, בשלווה, באפשרות אמיתית לחשוב על הדברים. אין לנו את הפריבילגיה להחליט מיד. "יתירה מכך, אני לא חושב שמכונה תוכל להכריע בכל סכסוך וסכסוך. המכונה לא תוכל להפעיל היגיון בריא בנסיבות שונות אל מול ראיות מורכבות. האמת, אני לא חושב שזה יהיה אפשרי לעולם. אתה יכול ללמד מכונה לשחק שחמט ולנצח במשחק שחמט, אבל אתה לא יכול להסביר למכונה, ללמד מכונה, כיצד להחליט בסוגיות רגישות ומורכבות על הרכוש, על החיים, על חירותם של אנשים. האם אדם זה צריך ללכת לכלא, האם אדם זה יאבד את ביתו וכו'. אני לא חושב שזה אפשרי. השופט לוי: "אני מסכים עם הנשיא מתוס. סוגיות אלה נדונו גם בכנס. מנהל בתי המשפט, ד"ר יגאל מרזל, הרצה בכנס בעניין זה הרצאה מאלפת. הוא הזכיר כי במהלך כנס שנערך בלאס וגאס נשאלו השופטים כיצד ,2030 תיראה מערכת המשפט בשנת והאם היא תהיה שונה. כולם, ללא יוצא מן הכלל, ענו שכן. השאלה היא כמובן באיזה אופן היא תהיה שונה. הרי כבר עתה, ובלי כל קשר לשינויים שחלו בעקבות מגפת הקורונה, מתקיימים הליכים שבהם השופט יכול להימצא בלשכתו או בביתו, שאר הצדדים נמצאים במשרדיהם, ואילו העד עצמו נמצא במקום אחר. אין לי ספק שאנחנו נחווה שינויים רבים. אני יכול לעדכן אותך שכבר עתה מתוכננים שינויים טכנולוגיים שונים שיופעלו  בקרוב בבתי המשפט בישראל". 50 גיליון | 2022 דצמבר 17

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz