עורך הדין - גיליון 49 - יולי 2022

49 גיליון | 2022 יולי | עורך הדין | 116 ניסוח משפטי בעיני עורך הדין (עוד לא) מובנת מאליה: זכותו של הציבור הישראלי להבין דנה פאר* בסיפור "בגדי המלך החדשים" מציעים שני נוכלים לארוג למלך בגדים עדינים במיוחד – כאלו שאנשים טיפשים לא יוכלו לראות. כזכור, כל המבוגרים מעמידים פנים שהם מצליחים לראות את הבגדים, ורק ילד קטן אחד אומר את מה שעקרונית אמור להיות מובן מאליו: "תראו, המלך עירום!" ובכך חושף את העמדת הפנים המתמשכת. ולמה אני מזכירה את הסיפור הזה? כי כשבעלי קרא מאמר שפרסמתי לאחרונה בכתב העת "עיוני משפט" , גם הוא אמר את 1 תחת הכותרת "זכות הציבור להבין" מה שעקרונית אמור להיות מובן מאליו: "תגידי, באמת עמודים כדי להסביר 73 יש צורך במאמר אקדמי של למה לציבור הישראלי יש זכות להבין את הזכויות והחובות שלו?" למרבה הצער התשובה לכך היא שבהחלט יש צורך. זאת משום שכולנו ממשיכים לקבל כמובנת מאליה את העובדה * הכותבת היא עורכת דין, מרצה לכתיבה משפטית, חברה בוועדה לניסוח משפטי בלשכת עורכי הדין, חוקרת לשון המשפט ובעלת הבלוג ודף הפייסבוק "משפט פשוט". ). את המאמר המלא ניתן לקרוא באתר האינטרנט של 2022( 55 )1 מה( עיוני משפט דנה פאר "זכות הציבור להבין: קריאה לרפורמה בכתיבה המשפטית בישראל" 1 כתב העת "עיוני משפט". "מבלי לפגוע ובנוסף לאמור בכל מסמך או חוזה עליו חתם או יחתום הלווה בקשר עם מסגרת האשראי ו/או בקשר עם החוזים, בכל אחד מהמקרים הבאים יהיה הבנק 2 רשאי אך לא חייב להעמיד לפירעון מיידי את כל יתרות ההלוואות הבלתי מסולקות, לרבות ההלוואות והסכומים שמועד פרעונם טרם הגיע, הריבית עליהם שהצטברה עד למועד ההעמדה לפירעון מיידי, וכן ריבית הפיגורים, הפרשי הצמדה, הפרשי שער, ולדרוש את כל הסכומים שיגיעו לבנק על פי החוזים כולל עמלת פירעון מוקדם בתנאים, בשיעורים ובסכומים המרביים בהתאם לקביעת בנק ישראל או כל רשות מוסמכת אחרת או הבנק, לפי העניין, וכל סכום אחר אשר יהיה בו לדעת הבנק כדי לפצות את הבנק בגין כל נזק שנגרם ו/או ייגרם לו עקב הסילוק המיידי כאמור או לפי בחירת הבנק, להעמיד לפירעון מיידי רק חלק מן ההלוואות ויתר הסכומים המגיעים מהלווה כמפורט לעיל, והבנק יוכל לממש מייד את הביטחונות המשמשים בידי הבנק להבטחת ההלוואה, לרבות הנכס ו/או הנכס הנוסף, או כל חלק מהם להסכם משכנתה מסגרת משכון וערבות של לאומי משכנתאות). 12 ולנקוט בכל האמצעים הניתנים על פי החוק ו/או על פי הסכם זה ו/או על פי החוזים." (מתוך ס' שטפסים ממשלתיים, מסמכים בנקאיים, חוזים צרכניים אחידים, הסכמי משכנתה, חקיקה, תקנות ועוד – מנוסחים כמעט תמיד בשפה בלתי אפשרית, מסורבלת, גדושה במשפטים שלא נגמרים ובמונחי ז'רגון מיותרים. כשמדובר במסמכים משפטיים שעורכי דין מטפלים בהם – מילא; הבעיה היא שעם רבים מהמסמכים והטפסים הללו האזרח מתמודד באופן עצמאי. ההתמודדות הזו מלווה את האזרח כמעט בכל נדבך בחייו: כשהוא רוכש מוצר, שוכר דירה, חותם על חוזה עבודה או מדווח לרשויות המס. אף שמרבית האנשים אינם נוהגים להיעזר במצבים אלו בעורכי דין, נשאלת השאלה מה היכולת של האדם הממוצע מתוך הסכם המשכנתה 2 להבין, למשל, את המשפט הזה שלו מול הבנק? (למי שמעוניין לנסות – המשפט בהערת השוליים. וכן, מדובר במשפט אחד). זוהי כמובן רק דוגמה מייצגת אחת מיני רבות.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz