עורך הדין - גיליון 49 - יולי 2022

105 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון במקרים רבים הצדדים לא מגיעים להסכמות, והמחלוקת מגיעה לפתחו של בית המשפט. כך היה בפרשת הדוגמנית בר רפאלי שבית המשפט קבע כי עליה לשלם מס על הכנסותיה מחוץ לישראל בשל היותה תושבת ישראל לצורכי מס. בהתאם לדוח הוועדה, המבחן העיקרי לקביעת תושבות חלוטות שייבחן בהתאם לימים כמותיות יהיה חזקות שבהם ישהה האדם בישראל או מחוץ לישראל, ובהתאם לתנאים נוספים כגון: האם יש לו בן או בת זוג וילדים בישראל. כך, בסופו של דבר, יהיו שלוש חזקות חלוטות להגדרת "תושב ישראל" (לדוגמה: יחיד ששהה בישראל בשתי ימים או יותר בכל שנת מס, ייחשב 183 שנות מס רצופות כתושב ישראל לצורכי מס החל מהשנה הראשונה); ושש חזקות חלוטות להגדרת "תושב חוץ" (לדוגמה: יחיד יום בכל שנת מס במשך 30 ששהה בישראל פחות מארבע שנים ברציפות, ייחשב כתושב חוץ לצורכי מס החל מהשנה הראשונה). תיקון זה צפוי ליצור ודאות לנישומים המעוניינים שלא להיחשב עוד תושבי ישראל ולצמצם את המחלוקות עם רשות המיסים. ומה לגבי מס בעזיבה? מס יציאה מעוגן כבר היום בדין הקיים, אך בשל קשיי אכיפה הוא כמעט שלא מיושם בפועל, ובמידה רבה הפך לאות מתה בפקודת מס הכנסה. על פי משטר המס הנוהג היום רואים את הנישום בעת עזיבתו את הארץ כמי שמוכר את נכסיו הן בארץ (למעט נכסי מקרקעין) והן בחו"ל, והוא מחויב במס בגין מכירה רעיונית זו. מנגנון זה מאפשר למדינה למסות את עליית ערך הנכס כל עוד היה המוכר, שניתקה תושבותו, תושב ישראל. החוק בנוסחו הנוכחי מעניק לישראלי העוזב את ישראל את הבחירה לדחות את תשלום המס למועד שבו יימכרו נכסיו בפועל. הדחייה מתבקשת הן מאחר שלא תמיד יש לאותו אדם אמצעים נזילים לשלם לרשות המס את מס היציאה, והן בשל האפשרות שאותו אדם יחזור לארץ לפני שימכור את נכסיו, או שערך נכסיו ירד הרבה מתחת לשווים במועד העזיבה. הלכה למעשה יישום סעיף החוק, שמעניק למדינה את חלקה בעליית ערך נכסי הישראלים שהיגרו, לא צלח. זאת, בין היתר, מאחר שבמקרים רבים אותם ישראלים לשעבר לא דיווחו על עליית הערך שצברו בתקופת התושבות, ובוודאי שלא דיווחו על עזיבתם את הארץ. שכן, מרגע ניתוק התושבות – אין חובת דיווח לישראל ואותם תושבים אינם חייבים בדיווח בגין עזיבתם, או בגין מצבת הנכסים שהיו ברשותם בעת עזיבתם. לרשות המיסים אין את כוח האדם הנדרש והכלים לאתר את אותם תושבים עוזבים ברחבי העולם ואת הנכסים שהיו להם בעת שעזבו, ולבחון האם נמכרו ומתי. לפיכך, מטרת התיקון היא ברורה - לשים יד על הרווחים הללו ולהבטיח כי גם לאחר ניתוק התושבות, ישלם תושב לשעבר את המס שמגיע לאוצר המדינה. המסלולים החדשים שמציעה הוועדה נחלקים לשני סוגים עיקריים, שיחולו בהתאם לסוג הנכסים ולמאפייני הנישום הספציפי: הראשון, מסלול התשלום המיידי, במסגרתו יחויב הנישום להצהיר, לדווח ולשלם את מס היציאה חרף האמצעים המשמעותיים שצפויים להתווסף לארגז הכלים של רשות המיסים, והנטל שיוטל על כתפי הנישומים בשל כך, סיומו של המצב הקיים כיום, שבו אובדים רווחי מס פוטנציאליים למדינות זרות ולמקלטי מס, הוא בשורה חיובית למדינת ישראל

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz