עורך הדין - גיליון 49 - יולי 2022

עורך הדין 2022 יולי | 49 מלמדת סניגוריה עו"ד מנחם שטאובר, עו"ד רלי אבישר רווה 13 עמ' הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען מתייחסת לתפקיד הסניגוריה הציבורית, למיקומו של הסניגור בשרשרת המזון המשפטית ולהתקפות הפרסונליות על שופטים היעילות? על מזבח שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, מתייחס בהרחבה לזכויות הדיוניות 7 עמ' | במשפט הפלילי משפט בפריפריה פרוייקט מאמרים מיוחד הצצה לעולם משפטי-חברתי, שלרוב נותר סמוי מן העין 23 עמ'

משפחה עבודה פלילי חדלות פירעון סייבר פרטיות והייטק נזיקין כל עו"ד זכאי/ת להרשם להשתלמות אחת חינם! עו"ד צעירים שנות ותק] 5 [עד זכאים להרשם 2- ל השתלמויות חינם! מיסים מקרקעין תאגידים, בנקאות ושוק ההון שונות ליטיגציה השתלמויות שנה 60 לכבוד ללשכת עורכי הדין חוברת השתלמויות המדרשה 2022 לשנת המדרשה אקדמ י ה ארצ י ת לע ו רכ י ד י ן לחוברת ההשתלמויות המלאה לחצו כאן

3 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון דבר ראש הלשכה אבי חימי חברות וחברים יקרים, מוגש לכם בזאת הגיליון חדש של כתב העת "עורך הדין" , היוצא לאור על ידי לשכת עורכי הדין. 2022 – יולי בשלוש השנים האחרונות נדרשתי לייצב את ספינת הלשכה באופן מיידי. לשמחתי, תוך עבודה קשה, הצלחתי יחד עם חבריי להנהגת הלשכה, להביא את הלשכה אל חוף מבטחים, תוך שגמענו מרחקים ארוכים ועברנו כברת דרך ארוכה. בשנה האחרונה המשכנו בתנופה, לרבות במהפכת השקיפות שעוברת הלשכה, העברנו תקציב חברתי, דאגנו למחוזות הלשכה; נתנו יותר לציבור עורכות ועורכי הדין, הן ברמה המקצועית-אקדמית והן ברמת רווחה, פנאי וצרכנות; שיפצנו את האודיטוריום בבית הלשכה בתל אביב וחזרנו לקיים אירועים פרונטליים. כל זאת, תוך שאנו ממשיכים ליידע את חברי הלשכה על כל פעילות או החלטה משמעותית הרלוונטית למקצוע עריכת הדין; מחזקים את הקשר ומטייבים את העבודה עם משרד המשפטים והרשות השופטת, ועוד כהנה וכהנה. את הגיליון הנוכחי בחרה מערכת "עורך הדין" לפתוח שופט במדור "דעת יחיד" ובו מאמר פרי עטו של כבוד בנושא "זכויות דיוניות בית המשפט העליון, יוסף אלרון במשפט הפלילי". בהמשכו, אנו מפרסמים פרויקט מיוחד ", שמאגד טורים ומאמרי דעה משפט בפריפריהבנושא " של בעלי תפקידים בכירים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל, ובהם: שר החקלאות ופיתוח הכפר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, נשיאי בתי משפט ושופטים, עורכות ועורכי דין מהמגזר הציבורי והפרטי, נשות ואנשי אקדמיה ועוד. בהמשך הגיליון תוכלו ליהנות מריאיון מקיף שקיימנו סניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען עם ה על מגוון נושאים, בהם תפקידי הסניגוריה הציבורית, העלאת אמון הציבור במערכות אכיפת החוק, מינוי ופיקוח על סניגורים חיצוניים, הרשעות שווא, לשכת עורכי הדין ועוד. כתב העת, שמופץ לחברות וחברי הלשכה באופן דיגיטלי, גם כולל שלל מאמרים מקצועיים מרתקים בנושאים דורון מנשה משפטיים שונים, פרי עטם של פרופ' , רוני רוזנברג , ד"רדנה פאר , עו"ד לירן אוחיון ועו"ד ,שמעון כץ, עו"ד בועז סנג'רו, פרופ' אורלי נשיץ עו"ד ועוד. רן לוסטיגמן , עו"דלירז טובול עו"ד תפקידיה של הלשכה רבים ומגוונים, ומעורבות חברתית הוא אחד המרכזיים שבהם. על כן גם נושא זה, שחרתנו על דגלה של הלשכה, יקבל מקום של כבוד בגיליון הנוכחי, במדור "החטיבה החברתית". הקדשנו את מרצנו בהגנה על אלו שקולם אינו נשמע, בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ועזרה לזולת, וגם בהצטרפות להליכים משפטיים עקרוניים כידיד בית המשפט, וכך נעשה גם בעתיד. בנוסף, נמשיך לפעול למען אחדות הלשכה, למען שמירה על כבוד המקצוע וגבולותיו, ולמען הגנה על הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם והאזרח. זהו תפקידה של לשכת עורכי הדין משחר הימים, וכך גם ימשיך להיות. אני מאחל לכם פגרת בתי משפט נעימה וקריאה מהנה ומפרה. שלכם, אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין בישראל

49 גיליון | 2022 יולי | עורך הדין | 4 עורך ראשי: עו"ד מנחם שטאובר עורך אחראי: עו"ד איתי הר-אור וינברג הפקה: עו”ד עמית פרלמן עיצוב גרפי: ברכי זילבר עורכת לשונית: אילת צור יועצי המערכת: עו"ד עמית פרלמן צילומים: הרשות השופטת, משרד המשפטים, כדיה לוי, יוסי זמיר, הסניגוריה הציבורית צילום שער: כדיה לוי מו”ל: לשכת עורכי הדין בישראל © , תל-אביב 10 רח’ דניאל פריש מנכ”ל הלשכה: אורי אלפרסי 03-6918696 : פקס 03-6362200 : טלפון www.israelbar.org.il אתר הלשכה: menachem.s@israelbar.org.il מייל המערכת: המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות עורך הדין 2022 יוני | 49 מלמדת סניגוריה עו"ד מנחם שטאובר, עו"ד רלי אבישר רווה 12 עמ' הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען מתייחסת לתפקיד הסניגוריה הציבורית, למיקומו של הסניגור בשרשרת המזון המשפטית ולהתקפות הפרסונליות על שופטים היעילות? על מזבח שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, מתייחס בהרחבה לזכויות הדיוניות 6 עמ' | במשפט הפלילי משפט בפריפריה פרוייקט מאמרים מיוחד הצצה לעולם משפטי-חברתי, שלרוב נותר סמוי מן העין 23 עמ' 2022 יוני | 49 גיליון מס' בשער: הסניגורית הציבורית הארצית

5 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון תוכן העניינים 3 דבר ראש הלשכה עו"ד אבי חימי 7 דעת יחיד שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון זכויות דיוניות במשפט הפלילי 13 מלמדת סניגוריה ריאיון עם הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען 23 משפט בפריפריה – הפרויקט המרכזי הצצה לעולם משפטי-חברתי, שלרוב נותר סמוי מן העין 72 נאמן למקור הנשיאה לשעבר מרים נאור ז"ל ציטוטים נבחרים מהפסיקה 74 התגייסות למען הקהילה • החטיבה החברתית • שליחי מצווה 80 בעיני עורך הדין מאמרים מקצועיים, הצעות ייעול ומחשבות במגוון נושאים שעל סדר היום 130 חדשות הלשכה • פרידה מהיועץ המשפטי לממשלה • כנס משפחה ורשלנות רפואית • הסמכת עורכי דין

49 גיליון | 2022 יולי | עורך הדין | 6 לשכת עורכי הדין ומועדון מושיטים יד לתרומה ועזרה לילדים חולי סרטן באמצעות עמותת את תרומתכם ניתן לתרום דרך "עיגול לטובה" << לעגל את האגורות לחצו כאן ₪ 4 תרומה ממוצעת לחודש הינה בשבילנו זה כסף קטן בשביל ילדים חולי סרטן זו תקווה לחיים

7 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון דעת יחיד צילום: הרשות השופטת זכויות דיוניות במשפט הפלילי – בתווך – בין עקרונות המשפט הציבורי מזה, ושיקולי צדק מזה* בבואנו לבחון טענות המבקשות לשלב בין ענפי המשפט השונים יש לנהוג בזהירות ולהכיר בכך שבכל אחד מענפי המשפט קיימת מערכת איזונים ייחודית, הדורשת מבית המשפט לנווט באמצעות מצפן המכוון לעשיית צדק שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון בהליך פלילי נשמעות פעמים רבות טענות המשקפות "נדידה" של דוקטרינות שמקורן במשפט המנהלי, דוגמת "סבירות", לתוככי המשפט הפלילי. מגמה זו מצריכה דיון ביחסי הגומלין שבין המשפט הפלילי למשפט המנהלי, ומציפה את השאלה: האם ענפים שונים אלו של המשפט הציבורי משתלבים יחדיו ללא קושי, באופן שבו יש לברך על "כניסה" של האחד ל"טריטוריה" של השני, או שמא עלינו להקפיד על הפרדה ברורה ביניהם? אקדים ואומר כי התשובה לכך מורכבת. לעיתים יש בממשק שבין המשפט המנהלי למשפט הפלילי כדי לקדם את תכליות המשפט הפלילי; זאת בעוד במקרים אחרים אימוצן של דוקטרינות וטענות מסוג זה, עלול דווקא להפר את האיזון העדין הקבוע בו. , שבו דן לאחרונה 1 רותםכנקודת פתיחה יש לפנות לדנ"פ בית המשפט העליון בהרכב מורחב, בדוקטרינה שזכתה לכינוי "דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים". באותו מקרה נדון עניינו של רפי רותם, אשר נקבע כי הטריד שוטרים, פקידים ברשות המיסים, ופרקליטים. לעיתים עשה זאת פנים אל מול פנים, ופעמים אחרות בשיחות טלפון, מסרונים או באמצעות מכשיר הפקסימיליה. במסגרת כנס העמותה למשפט ציבורי בישראל. 25.3.2022 רשימה זו מבוססת על הרצאה שנשאתי ביום * .)רותם )(להלן: דנ"פ 15.12.2021 רותם נ' מדינת ישראל ( 5387/20 דנ"פ 1 .)5.5.2020 לחוות דעתי ( 13-1 , פסקאות מדינת ישראל נ' רותם 7052/18 רע"פ 2 בחלק מהמקרים עלב במתלוננים כשבני משפחותיהם נמצאים בסמוך להם. מעשיו חזרו ונשנו פעמים רבות במשך תקופה של כחמש שנים. חרף צווי הרחקה שהוצאו נגדו ביחס לחלק מהמתלוננים – לא חדל ממעשיו. בדיון נוסף הסכימו שבעת חברי ההרכב כי ההליך הפלילי הוא המקום שבו על הנאשם להעלות את טענותיו נגד הגשת כתב אישום נגדו. עוד הסכימו, כי בכפוף להוראות חיקוק מיוחדות בדין הפלילי הרי שהמסגרת הדוקטרינרית המתאימה לדיון בטענות הנאשם, נגד החלטת התביעה להגיש נגדו כתב אישום, היא טענת הגנה מן הצדק. זו הייתה עמדתי בשתי שאלות אלו גם בבקשת רשות הערעור שרותם הגיש, ואולם חוות דעתי נותרה בגדר . המחלוקת בדיון הנוסף נותרה אפוא, ביחס 2 דעת מיעוט לאפשרותו של נאשם לטעון בגדרי דוקטרינת ההגנה מן הצדק טענות בדבר "אי סבירות", או "אי מידתיות" הגשת כתב האישום נגדו. במילים אחרות, האם יש מקום "לייבא" מונחים או עילות אלו שמקורן במשפט המנהלי, למשפט הפלילי? לגישתי, מאפייניו של ההליך הפלילי והשלכותיו הרות הגורל על הנאשם, משמעותם כי נכון לבחון גם בהתאם

49 גיליון | 2022 יולי | עורך הדין | 8 לאמת מידה זו – המקובלת לבחינת החלטות הרשויות השונות – את החלטת רשויות התביעה להעמיד אדם לדין. כך מתחייב, בין היתר, מאחר שאילו לא היה מוגש כתב אישום נגד אותו נאשם, ניתן היה "לתקוף" החלטה שיפוטית זו בטיעונים שכאלו במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, וזאת כפי שאכן נעשה בעתירות רבות המוגשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט .3 גבוה לצדק , סברתי כי רותם בסוגיות שניצבו להכרעתנו בדנ"פ הפרדה בין טיעונים מן המשפט המנהלי לטיעונים מן המשפט הפלילי, כגישת דעת הרוב – אינה מוצדקת. למעשה, מדובר בשינוי המצב הקיים, באופן שבו נשללת מהנאשמים אפשרות להעלות טיעון הגנה - שזה זמן רב נטען תכופות בערכאות הדיוניות - ולפיו החלטה על הגשת כתב אישום כזה או אחר אינה סבירה. הפסיקה הכירה בעבר לא אחת באפשרות לבחון את סבירות החלטת רשויות התביעה להעמיד אדם לדין, כחלק נקבע, 4 בורוביץ מדוקטרינת ההגנה מן הצדק. בעניין כי "דוקטרינת ההגנה מן הצדק עשויה לחול, בין היתר, אם שוכנע בית המשפט בצדקת טענתו של הנאשם כי ההחלטה להעמידו לדין חרגה בבירור ממתחם הסבירות". לביקורת שיפוטית על פעולות רשויות האכיפה והתביעה בהליך הפלילי יש חשיבות רבה. טבעו של ההליך הפלילי הוא כי הנאשם מצוי בעמדת נחיתות ביחס לרשויות התביעה, ועצם ההחלטה על העמדתו לדין עלולה לפגוע בזכויותיו. , חלק מחבריי להרכב חלקו על רותם אם נחזור לדנ"פ הנחיצות שבביקורת שיפוטית זו, העושה שימוש בכלים ומונחים מהמשפט המנהלי. אולם לגישתי, במקרים המתאימים לכך, עשויים כלים מן המשפט המנהלי לספק לבתי המשפט את הגמישות הנדרשת על מנת להימנע מתוצאות בלתי רצויות, ויהא מי שיאמר אף לא צודקות. . באותו מקרה הועמדו המבקשים 5 מושיאכך היה בעניין לדין מאחר שקיבצו נדבות ברחבת הכותל המערבי. הושת עליהם קנס והם חויבו בחתימה על התחייבות יובהר עם זאת, כי לא ניתן לעשות השוואה מוחלטת להחלטה להעמיד אדם לדין לעומת החלטה שלא להעמידו לדין. להחלטות אלו נפקויות – החלטה שלא להעמיד 3 לדין היא, לרוב, סופית ואילו במקרה בו מתקבלת החלטה על הגשת כתב אישום, עומדת לנאשם האפשרות להתמודד בבית המשפט עם האישומים המיוחסים לו. יש לשקול כמו כן, את העובדה שעצם ההחלטה להעמיד אדם לדין בעלת השלכות הרות גורל עבורו. .)2005( 808 ,776)6 , נט(מדינת ישראל נ' בורוביץ 4855/02 ע"פ 4 .)18.2.2020( מושיא נ' מדינת ישראל 8182/18 רע"פ 5 .חוק העונשין להלן: 6 להימנע מעבירה שהפרתה כרוכה בתשלום. סברתי שם, שוב בדעת מיעוט, כי יש לקבוע שעבירת פשיטת היד במקומות הקדושים אינה בתוקף, ובהתאם לזכות את המבקשים. לתקנות 5 ) ו- 7 (א)( 2 לטעמי העבירה הקבועה בתקנות ,1981– השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א האוסרת על פשיטת יד ברחבת הכותל המערבי, אינה ,61977- לחוק העונשין, תשל"ז 2 מקיימת את הוראות סעיף שלפיהן סמכותו של מחוקק המשנה לקבוע עבירות ועונשים בתקנות, כפופה לקיומה של הסמכה מפורשת בחוק, ולביקורת פרלמנטרית על ידי ועדה מוועדות מניתי את נסיבותיו של עניין רותם הכנסת. בדנ"פ כדוגמה להחלטה להעמיד אדם לדין, אשר עלולה מושיא ללקות בחוסר סבירות קיצוני, המקים לזכותו הגנה מן הצדק. החלטה מסוג זה, קרי, להעמיד אדם המקבץ נדבות לדין פלילי שסופו בהטלת סנקציות כספיות, אין בה לטעמי כדי לעמוד בדרישותיה של עילת הסבירות, אף אם היא צולחת את בחינת מישור הסמכות. מטבע הדברים רק במקרים נדירים החלטה להעמיד אדם לדין לוקה בחוסר סבירות קיצוני עד שיש בו כדי לעמוד בסתירה מהותית עם עקרונות הצדק וההגינות. אולם, המציאות מלמדת כי מקרים מסוג זה בהחלט קיימים, ויש חשיבות של ממש כי בידי בית המשפט יהיו שורה ארוכה של כלים על מנת להימנע מעיוות דין, או מתוצאות בלתי מוצדקות. מכאן, שבהקשר זה שילובם "לביקורת שיפוטית על פעולות רשויות האכיפה והתביעה בהליך הפלילי יש חשיבות רבה", השופט אלרון

9 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון של המשפט המנהלי והמשפט הפלילי אינו רק מוצדק, אלא אף נחוץ, ויוצא כי עקרונות מסוימים מהמשפט המנהלי עשויים לייתן יתרונות משלימים למשפט הפלילי. הוגש נגד המבקשים, הורים 7 בבקשת רשות ערעור אחרת לארבעה ילדים בעלי צרכים מיוחדים, כתב אישום משום שבתם אינה פוקדת את בית ספרה. זאת, בניגוד לסעיף , הקובע עבירה 1949– ) לחוק לימוד חובה, התש"ט 1 (ב)( 4 פלילית בגין הפרת חובתם של הורים להבטיח את לימודי ילדיהם. בית משפט השלום גזר על המבקשים עונשים שנים; קנס בסך 3 של חודשיים מאסר על תנאי למשך ימי מאסר 40 ש"ח לכל אחד מהמבקשים, או 5,000 של ש"ח לכל אחד 10,000 תמורתו; וכן התחייבות בסך מהמבקשים להימנע מעבירה על חוק לימוד חובה למשך שנתיים. ערעור ההורים לבית המשפט המחוזי נדחה. מאחר ששני ההורים היו מובטלים, עלה חשש כי בסופו של יום העונש שהוטל עליהם יפגע בילדיהם הקטינים. תשלום הקנסות על ידי המבקשים עלול היה לגרוע מיכולתם לטפל בילדיהם; ואילו לא היו משלמים את הקנסות כדין, הדבר עלול היה להוביל למאסרם ולמנוע טיפול מילדיהם. כך גם בעניין ההתחייבויות הכספיות שהוטלו על המבקשים ועונשי המאסר המותנים, שעלולים היו להוביל למאסר המבקשים אם היו מתמידים בהתעקשותם שלא לשלוח את בתם הקטינה למסגרת חינוכית כדין. משכך, נעתרתי לבקשת רשות הערעור ביחס לחומרת העונש בלבד, כך שהקנס אשר הוטל על כל אחד מההורים הופחת לסכום שקל, או יום מאסר תמורתו; ההתחייבות שהוטלה 500 של על כל אחד מהם להימנע מביצוע העבירה תעמוד על שקל, ועונש המאסר המותנה יבוטל. 1,000 יש שיתהו אם במקרה זה ההליך הפלילי מוצדק. האם הגשת כתב אישום נגד הורים אלו, המטפלים בארבעה ילדים בעלי צרכים מיוחדים, קידמה תכלית עונשית כלשהי? האם כתב אישום מסוג זה הוא בלתי סביר באופן קיצוני? רבות דובר ונכתב במרוצת השנים על היקף התערבותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות הרשות המבצעת על שלל ענפיה ומוסדותיה ובקביעות הרשות המחוקקת. על רקע זה, במשפט הפלילי, מקום בו בית המשפט נדרש לשמור מכל משמר על זכויותיו של הפרט – הנאשם; מקום פערי הכוחות בין המדינה לפרט הם המובהקים ביותר; וכאשר הסנקציה אותה המדינה מבקשת להפעיל על הפרט היא .)1.2.2021( פלוני נ' עיריית נס ציונה 8471/20 רע"פ 7 .)שחם)(להלן: עניין 15.11.2021( שחם נ' מדינת ישראל 6477/20 רע"פ 8 משקפות לטעמי רותם הקשה ביותר, הקביעות בדנ"פ לקיחת צעד לאחור. על רקע חששות שהועלו על ידי חלק משופטי ההרכב , אדגיש כי לגישתי הדרך הראויה להגביל רותם בדנ"פ את התערבותו של בית המשפט בהחלטת רשויות התביעה להעמיד אדם לדין, אינה באמצעות שלילת האפשרות לטעון טענה זו, אלא במישור היקף ההתערבות. אל לבית המשפט הדן בהליך הפלילי להחליף את שיקול דעתן של הרשויות בשיקול דעתו. כלל זה הנחה אותנו עד כה, ולא ירדה קרנו. השימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק, לשם התערבות בשיקול הדעת של רשויות התביעה להעמיד אדם לדין, שמור למקרים חריגים וקיצוניים בלבד, בהם החלטה העומדת בסתירה מהותית לעקרונות ההגינות והצדק. אין די ב"חוסר סבירות". התערבות בית המשפט מוצדקת רק כאשר החלטת רשויות התביעה להעמיד נאשם לדין עולה כדי "חוסר סבירות קיצוני". , שם סברתי כי המשפט רותם אל מול עמדתי בדנ"פ הפלילי והמשפט המנהלי משתלבים באופן מוצלח, ישנם מקרים שבהם החלת כללים מענף אחד של המשפט הציבורי לענף השני, מעוררת קושי של ממש. שאלה זו . שחם כיהן בתקופה 8 ניסו שחם התעוררה בפרשת הרלוונטית בשורה של תפקידים בכירים במשטרת ישראל. כתב האישום שהוגש נגדו ייחס לו עבירת מרמה והפרת אמונים ושלוש עבירות מין בשמונה פרשות שונות. נטען כי שחם טיפל מתוקף תפקידו בבקשות שונות של שוטרות – ובכלל זה מעבר ליחידה אחרת, איוש תפקיד, יציאה ללימודים ומימונם – חרף ניגוד עניינים בו היה מצוי בשל קשרים אינטימיים שניהל עמן בהסכמתן; עוד יוחסו לו עבירות מין כלפי שוטרות הכפופות לו. שחם הורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים, עבירה אחת של מעשה מגונה, ועבירה אחת של הטרדה מינית. בקשת רשות הערעור הועברה להכרעת הרכב בסוגיה אחת בלבד – האם ניתן להרשיע נאשם בעבירה של 284 מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף לחוק העונשין, בשל דפוס התנהגות חוזר ונשנה שנהג בו, אף אם כל מעשה ומעשה כשלעצמו אינו מגבש עבירה פלילית. היינו: נדונה האפשרות להחיל את "תזת הצבירה" בתחום המשפט הפלילי. זאת בדומה ליישום "דוקטרינת האפקט המצטבר" במקרה של פגיעה בזכויות חוקתיות, או למקרים בהם הובא בחשבון אפקט מצטבר של פגמים בתחומי המשפט המנהלי השונים, המביא לפסילת המעשה או ההחלטה המנהליים.

49 גיליון | 2022 יולי | עורך הדין | 10 על אף הגיונה הרב של דוקטרינת הצבירה או "האגרגציה" בתחומי משפט אחרים, יישומה בדין הפלילי עלול להוביל ליצירת אחריות פלילית יש מאין, שהשלכותיה על נאשם העומד לדין הן הרות גורל. זאת באופן הנוגד את עקרון החוקיות, שהוא מעמודי התווך של הדין הפלילי, המצייר קו גבול ברור שמפריד בין התנהגות אסורה לפי חוק, להתנהגות מותרת שהנוהג לפיה אינו מתחייב בפלילים. - עמדה לפיה כמה פעולות שביצע אדם, שחםובעניין שאינן אסורות על פי דין ואינן מהוות עבירה משאינן עוברות את הרף הפלילי, אך עלולות להתברר בדיעבד כמעשה פלילי, יש בה כדי לסתור את תכלית ההגנה על הפרט מפני קביעות שרירותיות של רשויות החקירה והתביעה, באופן שאינו מאפשר לו להתנהל בהתאם לנורמות ברורות וידועות. , "ייבוא" עילות רותם, בניגוד לדנ"פ שחםניכר כי בעניין או דוקטרינות מן המשפט המנהלי לתוככי המשפט הפלילי יש בה כדי לפעול לרעת הנאשם, באופן שאינו מתיישב עם עקרונות המשפט הפלילי. דומני כי ההבדל בין שני המקרים נעוץ בהבחנה שבין זכויות או טענות דיוניות באופיין, לבין זכויות או נורמות מהותיות. שילובם של כללי המשפט המנהלי עם דיני העונשין, שעניינם הגדרת יסודות של עבירות פליליות שונות – אינו טבעי כלל וכלל, ומפר את האיזון המובנה שבהם. אין זו אלא דוגמה לכך שיש לשמור כי גבולות המשפט הפלילי וממשקיו עם יתר ענפי המשפט הציבורי יעוצבו בזהירות ובקפידה. , נובעת בין היתר מהחשיבות הרבה רותם גישתי בדנ"פ שיש לייחס לזכויותיו הדיוניות של נאשם. נושא זה נדון , בו עלתה שאלת קיומה 9 אוריךלאחרונה בהרחבה בדנ"פ של זכות ערעור בשלב החקירה. לצד זאת נדונו בדנ"פ סוגיות נוספות: האם את הדיון בבקשה למתן צו אוריך חיפוש במחשב או בטלפון חכם יש לקיים במעמד צד אחד, או שמא במעמד שני הצדדים; מהן נפקויותיו של חיפוש בלתי חוקי קודם שבוצע באותו מחשב או טלפון חכם; ומהו המועד שבו יש להידרש לכך – האם במעמד הדיון בבקשה לצו החיפוש, או במסגרת ההליך העיקרי. סברתי, בדעת מיעוט, כי החלטות על מתן צו חיפוש במחשב, לרבות טלפון חכם, מסיימות הליך עצמאי ונפרד שאינו חלק מהמשפט הפלילי שייפתח כלפי הנחקר אם יוחלט על העמדתו לדין. על כן ניתן וראוי לראות בהן יחידה דיונית עצמאית, שתוצאותיה יעמדו לביקורת ערעורית. למעשה, בהעדר זכות ערעור המשמעות היא שבמעמד צד אחד עלול להינתן צו הפוגע באופן קשה בפרטיותו של נחקר; מבלי שניתנה לו האפשרות להתגונן .)אוריך )(להלן: דנ"פ 11.1.2022( אוריך נ' מדינת ישראל 1062/21 דנ"פ 9 בפני כך; מבלי שיש ביכולתו להשיג על ההחלטה המאפשרת צו זה. זאת כאשר ייתכן שמדובר באדם נורמטיבי, אשר הקשר בינו לבין החשדות מושא החקירה אינו רב; ובנסיבות בהן אין כל חשש מפני שיבוש החקירה. הרצון המובן להימנע אוריך עודני סבור, כי בדנ"פ מסרבול ההליך הפלילי לכאורה ומריבוי דיונים, הוביל לתוצאה שאני חולק עליה. שלילת זכויות דיוניות בסיסיות – כזכות לקיים דיון במעמד שני הצדדים וזכות ערעור או השגה על החלטה שיפוטית, אינה דבר של מה בכך. יש בה כדי להוות כר פורה לטעויות ותקלות. פיקוח שיפוטי, הדוק ככל שיהיה, או עיגון של הנחיות כאלו או אחרות, אינם יכולים לשמש כתחליף לדיון במעמד הצדדים, ואין בהם כדי לספק ערובה כי לא ייפלו טעויות שערכאת ערעור יכולה הייתה למנוע אותן. בהקשר זה, אזכיר את פסק הדין שניתן לאחרונה ברע"פ ). באותו 14.3.2022( מדינת ישראל נ' אטיאס 1089/21 מקרה, הואשם מפקד פלוגה במשמר הגבול בשורת עבירות שביצע בעודו "קצין שטח" במחסום המנהרות ובמחסום עין יעל. בין היתר פורט בכתב האישום כי על רקע קשר רומנטי סייע בהעברת תושבי הרשות הפלסטינית לתחומי ישראל באופן שבו העבירם ללא כל בדיקה, או לחלופין הורה לאחרים תחת פיקודו להעבירם. בגין זאת יוחסה לו עבירה של מרמה והפרת אמונים. הרשעת אטיאס התבססה בעיקרה על תוצרי האזנות סתר שהתקבלו לאחר שבית המשפט המחוזי התיר את ביצוען, וזאת בשל מידע מודיעיני שהעלה חשד לביצוע עבירות שוחד וגניבת רכב. בין יתר הסוגיות שנדונו שם, נדונה סוגיית היקף הפיקוח השיפוטי במסגרת מתן צו (ב) 6 להאזנת סתר. דיון כזה, מעצם טיבו, ועל פי סעיף , מתנהל במעמד צד 1979- לחוק האזנת סתר, תשל"ט אחד. משכך, ובהעדר היכולת לקיים דיון במעמד הצדדים, קיימת לטעמי חשיבות רבה להקפיד ככל הניתן על פיקוח שיפוטי. זו גם היתה דעתה של חברתי השופטת ענת ברון. על כן קבענו כי מקום בו רשויות האכיפה והחקירה מבקשות לעשות שימוש בתוצרי האזנת הסתר, תוך חריגה מהמגבלות שבצו בהתייחס לתמלול והשימוש המותרים ולשם תכלית החורגת מהותית מזו שבגינה הותרה ההאזנה מלכתחילה – עליהן לשוב ולפנות לבית המשפט שנתן את הצו בבקשה להסרת מגבלות. היה ולא פנו בבקשה כזו – יהיה עליהן לייתן טעם בפני בית המשפט שדן בהליך העיקרי ובקבילותם של תוצרי האזנת הסתר, ולנמק בפניו מדוע לא עשו כן.

11 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון לביקורת שיפוטית על פעולות רשויות האכיפה והתביעה בהליך הפלילי יש חשיבות רבה. טבעו של ההליך הפלילי הוא כי הנאשם מצוי בעמדת נחיתות ביחס לרשויות התביעה, ועצם ההחלטה על העמדתו לדין עלולה לפגוע בזכויותיו מקרה נוסף שבו הונחה לפתחנו סוגיה הנוגעת ליחסי הגומלין שבין המשפט הפלילי למשפט המנהלי היה שם הסוגיה שנדונה הייתה האם יש .10 גודובסקי בעניין להתיר למערער לחזור בו מהודייתו בכתב האישום בשל אי מסירת מלוא חומר החקירה לסניגוריה בטרם נחתם עמו הסדר הטיעון. אזכיר את עמדת הנשיא (בדימוס) אהרן ברק על אודות המערכת הנורמטיבית שבמסגרתה מתקיימת עסקת טיעון – מודל לפיו חלים דיני החוזים והוראות המשפט המנהלי, כך שנוצרת "דואליות נורמטיבית", לעומת מודל לפיו עסקת טיעון כלל אינה חוזה, אלא פעולה שלטונית חד צדדית או מודל ביניים .11 אחר. באותו מקרה לא הכריע בין המודלים השונים .)גודובסקי ‏)(להלן: עניין 9.12.2019( גודובסקי נ' מדינת י שראל 5735/18 ע"פ 10 .)1986( 393 )2 , מ(ארביב נ' פרקליטות מחוז תל-אביב 218/85 בג"ץ 11 , בין מועד הגשת הערעור למועד הגשת גודובסקי בעניין עיקרי הטיעון, הודיעה המשיבה על קיומם של חומרי חקירה נוספים, ובהם לא פחות משישה קלסרים של חומר חקירה שלא הועברו בשלב שקדם להודאת המערער בכתב האישום המתוקן. לטענת המערער, הימנעות המשיבה מהעברת חומרי החקירה במועד הנדרש לכך על פי הדין, פגעה פגיעה חמורה בזכותו להליך הוגן, באופן המחייב ביטול הרשעתו וביטול גזר דינו. המדינה טענה, כי אי מסירת חומרי החקירה מהווה "תקלה", אך יחד עם זאת טענה כי "המסמכים בפריפריה ואין בהם כדי להשפיע על הסיכויים והסיכונים לגבי המערער". קבעתי שם, כי אין ספק שהפגיעה בזכות העיון בחומרי החקירה מהווה פגיעה ממשית ומהותית בזכותו של נאשם להליך הוגן, ובפרט באפשרותו להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו. פגיעה שכזו, בדמות אי-העברת חומרי חקירה, יכול שתעלה בנסיבות מסוימות עד כדי חשש לעיוות דין של ממש, אשר יצדיק מתן היתר לנאשם לחזור בו מהודייתו. עוד הוספתי, כי ראוי שאותו מקרה ישמש תמרור אזהרה לרשויות התביעה, למען יקפידו הקפדה יתירה על קיום החובה החקוקה להעברת מלוא חומר החקירה לידי הסניגוריה במועד הקבוע לכך על פי דין. זאת לבל תיפגענה זכויות נאשמים להליך הוגן, ולמען שמירה על ניהולו התקין והסדיר של ההליך הפלילי. בהקשר זה אזכיר את דעת המיעוט של הנשיא (בדימוס) ‏). 31.3.2005( מדינת ישראל נ' פרץ 1187/03 גרוניס בדנ"פ שם קבע הנשיא בדימוס כי יש להחיל על מערכת יחסים "חוזית" זו את מאפייניו הייחודיים של המשפט הפלילי, ובפרט – פערי הכוחות המובנים שבין התביעה להגנה. מדובר אפוא בדוגמה נוספת לכך שבמסגרת יחסי הגומלין בין ענפי המשפט השונים, ובבואנו לבחון טענות המבקשות לשלב ביניהם, יש לנהוג בזהירות רבה, תוך הכרה בכך כי בכל ענף וענף מענפי המשפט השונים קיימת מערכת איזונים ייחודית. מערכת האיזונים המעוגנת בדין הפלילי אף היא אינה פשוטה כלל וכלל. המציאות מציבה לעיתים אתגרים משמעותיים, ויש מקרים בהם השיקולים והאינטרסים השונים מתנגשים זה בזה באופן חזיתי. המצפן לפיו בית המשפט נדרש לנווט במלאכתו זו, הוא כזה המכוון לעשיית צדק. להשקפתי זהו השיקול הראשון במעלה. אם נדרשת הגמשה של מסגרות דיוניות לצורך כך, או שימוש בכלים שמקורם במשפט המנהלי – הרי שזו הדרך בה עלינו לפסוע.

חברי לשכתעורכי הדין, לקוחותלאומי, EXTRAMEMBERS מזמינים כרטיסאשראי שלמועדון EXTRAMEMBERS בלאומי ונהניםמהטבותמועדון 2022 מהחזר דמי החבר לשנת וגם כרטיס האשראי מתופעל ע”י ישראכרט *בכפוף לקריטריונים ולתנאי המבצע פותחי חשבון חדש נהנים מ: הלוואה ללא ריבית תשלומים 50 * בעד ₪ 50,000 עד *פטור מעמלות עו”ש לשלוששנים או גםבכרטיס שלנו שלכם EXTRA ה- הטבות ללקוחות קיימים: ₪ 150,000 הלוואה בגובהשל עד חודשים, 84 בפריסה של עד p-0.1%- בריבית של החל מ הטבות בניירות ערך בהתאם לשווי תיק ניירות ערך >> לפרטים נוספים ההטבה מיועדת ללקוחות פרטיים חדשים אשר יעבירו לחשבונם בלאומי באינטגרציה משכורת חודשית ויבצעו חיוב חודשי מינימלי בכרטיס אשראי שהונפק על ידי לאומי, בסכומים שנים ניתן במקום העברת משכורת 3 - חודשים מפתיחת החשבון ולאורך תקופת המבצע. בהטבת פטור מעמלות עו"ש ל 6 ובתנאים שיקבעו על ידי הבנק, וזאת לראשונה בתוך חודשית להעביר פקדונות כספיים/ני"ע בסכומים שיקבעו על ידי הבנק, וזאת בנוסף לביצוע חיוב חודשי מינימלי בכרטיס אשראי שהונפק על ידי לאומי. קצבת נכות מביטוח לאומי או הלוואות וכרטיס > ממשרד הבטחון תחשב כמשכורת לבחינת הסכום הקובע. כל לקוח זכאי ליהנות מהטבה בנקאית אחת בגין פתיחת חשבון מבין מבצעי הבנק כפי שיהיו מעת לעת סוג הכרטיס, העמדת המסגרת > אישור כל הלוואה, סכומה, שיעור הריבית ותנאיה כפופים לשיקול דעת הבנק > אשראי: פרסום זה אינו מהווה הצעה או התחייבות למתן הלוואה הלוואה ללא ריבית: > אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל > וסכומה כפופים לקריטריונים הנהוגים בבנק ולשיקול דעתו תשלומים בהתאם לתנאי המבצע. ההלוואה נושאת ריבית שנתית קבועה. הלקוח יזוכה בסכום הריבית 50 - ב ₪ 50,000 תשלומים או הלוואה בסך 30 - ב ₪ 30,000 הלוואה בסך החזר דמי > חשבון הלקוח יזוכה מדי חודש בסכום עמלות העו”ש בכפוף לעמידת הלקוח בתנאי המבצע שנים: 3 - פטור מעמלות עו”ש ל > מדי חודש בכפוף לעמידה בתנאי המבצע תשלומים חודשיים בכפוף 12 - . ההחזר ישולם ב 31.12.2022 הנקוב בשובר שיציג עו”ד לבנק לא יאוחר מיום 16.1.2022 חבר: גובה ההחזר יהיה עד לסכום דמי החבר לתשלום (בהנחה) עד ש”ח לפחות, ובכפוף לתנאי 4,000 או למועדון עורכי דין, בסכום חודשי של EXTRAMEMBERS לביצוע חיובים בכרטיס אשראי שהונפק על ידי לאומי בחשבון הלקוח המשוייך למועדון ההצטרפות לכל אחת מההטבות מותנית > כל ההטבות כפופות לעמלת מינימום כללי: > ההחזר לא יינתן לחבר לשכה אשר קיבל החזר דומה מהבנק בגין דמי חבר אחרים > המבצע הטבות המועדון > לאומי רשאי להפסיק או לשנות את תנאי המבצע בכל עת וללא הודעה מוקדמת > 31.12.2022 המבצע בתוקף עד > בחתימה על מסמכים מתאימים ובאישור הבנק תנאי המבצע המלאים והמחייבים נמצאים בסניפים. > הינן בכפוף לתנאים המפורטים באתר המועדון ובאחריותו, ועשויות להשתנות מעת לעת

13 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון מלמדת סנגוריה " "התפקיד שלנו הוא לא להיות נוחים, התפקיד שלנו הוא לא לרצות ולא להרכין ראש, והוא מעולם גם לא היה כזה. הסניגוריה הציבורית יודעת שתפקידה להתייצב מול כוחות אדירים של מערכות אכיפה ותביעה, ולהצביע על החולשות של התביעה, אבל לא כדי להחליש אותה, אלא כדי להאיר את עיניה ולהפנות את מבטה למקומות שבהם ניתן להשתפר" עו"ד מנחם שטאובר ועו"ד רלי אבישר רווה צילום: כדיה לוי ראיון מיוחד עם הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען

49 גיליון | 2022 יולי | עורך הדין | 14 לפני תשעה חודשים התקשרו מוועדת האיתור למינוי הסניגורית הציבורית הראשית, לעו"ד ענת מיסד-כנען, אז הסניגורית המחוזית של מחוז חיפה, ובישרו לה על בחירתה לתפקיד הסניגורית הציבורית הארצית הרביעית של מדינת ישראל. אמנם מערכת המשפט בישראל נחשבת לאחת מהמערכות המתקדמות בעולם, ולכזו שלא פעם מקדימה את המציאות בכל הקשור לחקיקה הקיימת במקרים כאלה ואחרים. עם זאת, תפקיד הסניגור הציבורי הארצי חדש שנה בלבד 25 יחסית בנוף הישראלי, ורק לאחרונה חגג ומי 1996 להיווסדו. הסניגוריה הציבורית הוקמה בשנת שכיהן כסניגור הציבורי הארצי הראשון היה פרופ' קנת מן. בשונה מנבחרי ציבור, שופטים או אפילו פרקליטים, שלעיתים קרובות קשה לקבל מהם תשובות לשאלות הקשות, עו"ד מיסד-כנען לא חששה להשיב גם לשאלות קשות בשיחה שקיימנו איתה במשרדי הסניגוריה הציבורית בתל אביב, ולמעשה אף בירכה עליהן. בראיון מיוחד לכתב העת ״עורך הדין״ מתייחסת הסנגורית הציבורית הארצית לתפקיד הסניגוריה הציבורית קודם כל "), לאתגרים הקיימים ("תפקידנו לא לרצות"( "), למיקומו של הסניגור בשרשרת המזון איכות הייצוג כשאתה סניגור אתה לעולם בעמדה המשפטית (" "), וכן לשורה ארוכה של נושאים המצויים בסדר החלשה היום הציבורי. "פוזיציה של אנדרדוג" כיצד את תופסת את תפקיד הסניגור הציבורי הארצי? "תפקידה של הסנגוריה הציבורית הוא להעניק ייצוג משפטי איכותי לכל אחד ואחת שאין להם ייצוג משפטי פרטי, ושהסניגוריה הציבורית מונתה לייצגם. מדובר בשליחות מאוד גדולה. הרוב המכריע של לקוחות הסנגוריה הציבורית מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, והמפגש שלנו איתם הוא בשעת מצוקה גדולה, שבה מופנים נגדם משאבי מדינה אדירים. הסיטואציה הזו מתאפיינת בפער כוחות גדול ולא רק ברמת הכותרת, אלא ברמת המעשה ממש. בנקודה זו צריכה הסנגוריה להיכנס לתמונה כדי להבטיח ייצוג איכותי, וכדי שהאדם שחסרים לו האמצעים הדרושים לשכירת עורך דין לא ייפגע. לטעמי זו המשימה המרכזית של הסנגוריה הציבורית". איך מתמודדים עם פער הכוחות האדיר? "בתהליך הטיפול באנשים שאנחנו מייצגים יש תפקיד חשוב לכל מה שנעשה ברמה המערכתית. כלומר, החקיקה, המדיניות וההתנהלות ברמת המאקרו מקרינים מאוד על יכולתו של הפרט להתגונן כשהוא חשוד או כשהוא נאשם. על הסניגוריה חלה החובה לפעול לייצוגם של אלה הבאים בשעריה ברמה המוסדית, ולהגן בהליך הפלילי על זכויותיו של כל אזרח שעלול להיקלע לסיטואציה הזו. בנוסף, חשוב שלא נראה באוכלוסיית החשודים והנאשמים את ׳האחר׳, ושלא נחשוב שזה לא נוגע אליי, כי אלו ׳העבריינים׳. חלק גדול מהאוכלוסייה שאנו מייצגים בסניגוריה לא ביצעו את העבירות שמיוחסות להם, ואילו חלק אחר ביצעו עבירות אבל בנסיבות שחשוב מאוד שיובאו בחשבון. לעיתים אין כל הצדקה להחמיר בענישה או להחזיק במעצר, ובכל המקרים האלה הסניגוריה חייבת להיכנס לתמונה כדי לוודא שלא תהיה פגיעה בזכויות מעבר לדרוש הן ברמת המאקרו, והן בהתבוננותהעל". את מגיעה עם אג'נדה מסוימת? אם כן, מהי? "אני מגיעה מגישה שלפיה על כולנו לראות את עצמנו כאילו אנחנו עלולים להיות במצב הזה. עלינו להקפיד שכל השחקנים בהליך הפלילי ינהגו בזהירות רבה, ממש בחרדת קודש, בכל פעם שהם פוגעים בחירות של אדם, או כשהם פוגעים פגיעה קשה בשמו הטוב. "אני חושבת שהסניגוריה כארגון חייבת לפעול מתוך פוזיציה של אנדרדוג. כשאתה סניגור אתה תמיד בעמדה החלשה. זו נקודת המוצא שלי בתפקיד, ואני חושבת שאם זו נקודת המוצא, אנחנו חייבים לשמור על מצוינות ולשאוף תמיד להשתפר עוד ועוד. גם אם אנחנו כבר לא ארגון מאוד צעיר וכבר לא באנרגיות של הקמה, עלינו לחשוב כל הזמן איך אנחנו נשארים במצוינות, דואגים להיות מעודכנים, ומקפידים שכוח האדם שלנו יהיה איכותי וברמה המקצועית הגבוהה ביותר שיכולה להיות. סניגוריה מוצלחת לא יכולה להרשות לעצמה להיות קצת פחות". "עלינו להיות רגישים למראית פני הדברים" כשהוקמה הסניגוריה מטרתה העיקרית הייתה לסייע לאותם אנשים שידם אינה משגת, ושאין באפשרותם ניצבו 1996 למנות לעצמם עורך דין. עם הקמתה בשנת בפני נשות ואנשי הסניגוריה הציבורית שני אתגרים עיקריים: הרחבת זכות הייצוג והעלאת איכות הייצוג. הסניגורית הציבורית הארצית מייחסת חשיבות רבה לאתגר השני. באשר לסעיף הראשון אפשר לקבוע כי עם השנים הזכאות למינוי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית פרצה כל גבול, וכיום גם אלה שידם משגת מקבלים מימון לייצוג המשפטי שלהם. בעבר, בעניינו

15 | עורך הדין | 2022 יולי | 49 גיליון כשאתה סניגור אתה תמיד בעמדה החלשה. זו נקודת המוצא שלי בתפקיד, ואני חושבת שאם זו נקודת המוצא, אנחנו חייבים לשמור על מצוינות ולשאוף תמיד להשתפר של 'הרב המתעלל' אליאור חן, הגיעה הסניגוריה הציבורית עד לבית המשפט העליון, כדי שלא יכפו עליה לייצג את מי שמעוניין בייצוג פרטי. האם את חושבת שראוי לייצג נאשמים שידם משגת? "לשאלה אם הסניגוריה מייצגת מעבר למקומות שבהם היא צריכה לייצג, אני חושבת שהמקרה של אליאור חן הוא דוגמה מצוינת, אף שההתנהלות של הסניגוריה במקומות האלה לא מספיק מוכרת לציבור עורכי הדין. "לא אחת הסניגוריה מוצאת את עצמה עומדת על אימינויה, או על שחרורה מייצוג. לצערי הרב, לא תמיד אנחנו מוצאים את הקשב הרצוי בבתי המשפט, ונאלצים להיאבק על כך. הסיטואציה שבה אדם עצור וצריך לשכור עורך דין קשה מאוד. על בתי המשפט לגלות הבנה וסבלנות, כדי לאפשר לאנשים או למשפחותיהם לארגן את המשאבים הכספיים הדרושים כדי לשכור עורך דין פרטי, ולא למהר למנות את הסניגוריה בסיטואציות האלו רק משום שאנחנו שם, זמינים וככל הנראה יכולים למנות עורך דין באופן מהיר יותר. לטעמי זו טעות. עמדתי על כך בתפקידי הקודם כסניגורית מחוזית, ואני בהחלט אעמוד על זה גם בפוזיציה שבה אני נמצאת היום". כיצד תעמדי על כך? "הסניגוריה, יד ביד עם לשכת עורכי הדין, יעמדו על כך שאנשים יוכלו למצות את האפשרות לשכור ייצוג פרטי, כך שאנחנו נמלא את התפקיד רק כאשר מוצתה האפשרות הזו. הטענה שחלק מלקוחותינו הם בעלי אמצעים נכונה, והיא בהחלט מחייבת התייחסות, אבל בראש ובראשונה חייבים להכיר את העובדות. "לצורך הכרת הפרטים לאשורם נערכה בדיקה מעמיקה בעניין יחד עם הלמ"ס, ונמצא כי בפועל, ולא בתחושות, רובם המכריע של לקוחות הסניגוריה הציבורית הם עניים ואפילו עניים מרודים. אלו אנשים שאלמלא הקמת הסניגוריה כלל לא היו מיוצגים". ומה עם השוליים? "יש שוליים קטנים מאוד, שבהם אכן יש אנשים שיכולים לשכור לעצמם ייצוג פרטי, והם בהחלט מחייבים התייחסות. אבל צריך להתבונן על השוליים האלה בראש פתוח ולחשוב על דרכי התמודדות עם המצב הזה יחד עם לשכת עורכי הדין, שמייצגת את כלל עורכי הדין. "יש תופעות שהסניגוריה חושבת שצריך לטפל בהן, למשל הנושא של חילוט בשלבים מוקדמים של ההליך, מהלך שבאופן אינהרנטי גורם לכך שאנשים בעלי אמצעים לא שוכרים לעצמם עורכי דין פרטיים. "מעבר לפגיעה בשוק הפרטי, ומעבר לעובדה שהסניגוריה מוצאת את עצמה משקיעה משאבים באוכלוסייה שלא נכון שהיא תשקיע דווקא בה, נוצרת פגיעה באוטונומיה של אותם לקוחות וביכולת שלהם לבחור את הייצוג שהם מבקשים. העובדה הזו מעצימה את הכוח של מערכות האכיפה באופן שמפר את האיזון הראוי בעיניי". ומה בכוונת הסניגוריה לעשות? "הסניגוריה מציעה לתקן את החוק כך שמתוך הכספים המחולטים ישחררו כספים לצורך ייצוג משפטי. פניתי בעניין זה באופן אישי לשר המשפטים, ומצאתי אצלו קשב והבנה. אני מקווה מאוד שהיוזמה הזו תקודם". מדוע הסניגוריה פונה בתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה לסניגורים פרטיים מהשורה הראשונה, ולא ממנה להם סניגורים חיצוניים שעובדים עם הסניגוריה? "אני רוצה להגיד שזו אחת הטענות שהסניגוריה הציבורית צריכה להכיר ולבחון אם היא יכולה להשתפר בהתנהלות שלה. אני אומרת את זה לגבי הטענה הזו ואני חושבת כך גם באופן רוחבי. נכון שנהיה מאוד-מאוד קשובים לביקורות כלפינו, לא נמהר לבטל אותן ונקפיד לבדוק את עצמנו". ולגופו של עניין? "לעולם ננסה בראש ובראשונה למנות עורך דין מתוך

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz