עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

95 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון 1969 חוק המקרקעין, תשכ"ט- 7 )22.12.15 , (פורסם בנבו עיריית יוקנעם נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה 8077-14 בג"ץ 8 )24.11.05 , (פורסם בנבו צ'רלס מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה 2418-05 עע"מ 9 )23.3.05 , (פורסם בנבו 449 )6 , פ"ד נט( לביא ישעיהו נ' אליעזר יעקב שטרייכר 10322-03 ע"א 10 החוצפה הישראלית, החיפוש אחרי הפרצה, היצירתיות הבלתי נלאית ולעיתים גם האמוציונאליות שלנו - כשכל אלה מופנים למערכות התכנון ולגורמי הרישוי, הם מביאים לכך שבתגובה המערכת נעשית יותר אטומה, יותר מכונסת בעצמה ויותר מפוחדת, והופכת לגורם מגיב ולא לגורם יוזם - כפי שהיא אמורה להיות כי בהליך זה, כאמור, קיים עושר רב, אנו גם שומעים לא פעם על שחיתות ציבורית המתרחשת דווקא במערכת התכנון. אלה, פגעו ופוגעים באמון הציבור במערכת. השאלה שנשאלת היא מדוע הממשלה אינה מפחיתה באופן משמעותי את הבירוקרטיה התכנונית, ובהכרח משפיעה באופן משמעותי על מרכיב הזמן והוודאות לשם הוצאת תוכניות לפועל, והגדלת היצע הדיור. בשנים האחרונות חלה עלייה חדשה במחירי הדיור. עליית מחירים זו גרמה לגידול ניכר בנטל הוצאות הדיור של משקי הבית בישראל, והיא מקשה באופן משמעותי על היכולת לרכוש דירות. עליית המחירים, כפי שתיאר אותה דוח ועדת טרכטנברג, היא תוצאה ישירה של מחסור חמור בהיצע דירות ושל עלייה חדה בביקוש לדיור. על פניו, ברור כי לממשלה יש אינטרס מובהק לצמצם את הבירוקרטיה התכנונית, וזאת ככל שהיא מעוניינת בהוזלת מחירי הדיור, וגם בכך איננו בטוחים. יש חוקרים הרואים בתכנון וברגולציה התכנונית כלי לשליטה מרחבית בציבור. השלטון במדינה דמוקרטית שולט על הציבור, בין היתר, באמצעות כלים רגולטורים המהווים כלי שלטוני בעל עוצמה רבה. השאלה היא אם במדינת ישראל משתמש השלטון ברגולציה תכנונית ככלי שלטוני על מנת לשלוט על הקניין של הפרט ועל הפרט עצמו באופן עקיף? על פניו נראה כי התשובה לכך חיובית, אחרת קשה להבין מדוע לא מפשטים את הליכי התכנון, במהלך שנראה קל לביצוע. אחת מנקודות החולשה של הבירוקרטיה התכנונית היא פגיעה חמורה בזכות הקניין. זכות הקניין מעוגנת כזכות יסוד מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ונכתבו אינספור מאמרים ופסקי דין על חשיבותה של זכות הקניין במדינה דמוקרטית. עם זאת, מה פשר זכות הקניין אם אינני יכול לעשות דבר וחצי דבר בקנייני, ואם כולי תלוי ב"רחמי" השלטון ובבירוקרטיה תכנונית אינסופית, שבהכרח פוגעת בזכות הקניין שלי. זכות הקניין אינה זכות "אקדמית" אלא זכות פרקטית שחייבים לאפשר לבעליה לממשה ולא לפגוע בה באמצעים טכניים-רגולטוריים, עד כדי כך שאדם אינו יכול לעשות (באמת) בקניינו כבשלו. בישראל מעגן את עקרון ההגנה על זכויות 7 חוק המקרקעין הקניין של הפרט וקובע את הכלל כי אמינות המרשם היא ערך עליון. תכלית דיני התכנון בישראל שונה, והם אינם מבקשים להגן על זכות הקניין, אלא מתמקדים ביצירת תכנון ראוי של המקרקעין, תוך איזון בין האינטרסים הפרטיים והמסחריים, לבין אינטרסים ציבוריים שונים. ככלל, בתי המשפט נוטים שלא להתערב בהליכים תכנוניים אלא במקרים חריגים בלבד. לעניין זה יפים דבריו של בית :8 המשפט העליון בפסק דין יקנעם "הלכה מושרשת עמנו היא כי בית משפט זה אינו ׳מתכנן על׳ ולא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון הפועלים על פי חוק. לפיכך, התערבות בהחלטות מוסדות התכנון תיעשה במשורה". .9 ראו גם את שקבע בית המשפט העליון בפסק דין מילגרום לטעמנו, על בתי המשפט חלה החובה לשנות הלכה זו, וזאת מתוך הבנה כי התכנון והקניין חד הם. לעניין זה יפים דבריו של שהשווה את זכויות 10 כבוד השופט טירקל בפסק דין שטרייכר הבניין לקניין עוברי: "יש מקום לומר שזאת זכות קניינית בכוח, כביכול ׳נכס עוברי׳, שעליו להבשיל כדי להגיע לשלמות". לסיכום, על מנת להפחית את מחירי הדיור, יש לצמצם באופן משמעותי את הבירוקרטיה התכנונית. הליכי התכנון אמורים להיות פשוטים, מהירים, שקופים, בעלי וודאות מוחלטת, ואילו שיקול הדעת של מוסדות התכנון אמור להיות מצומצם ביותר, ותחת הפיקוח המשפטי של בתי המשפט המנהליים (שכן כל החלטה תכנונית היא החלטה מנהלית). לצערנו, איננו בטוחים שהממשלה אכן מעוניינת לפשט את הליכי התכנון. בנסיבות אלה מחירי הדיור לא ירדו בשנים הקרובות, אלא ימשיכו להאמיר.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz