עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

89 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון עובד שמסרב להתחסן? להיבדק? ועוד. בנוסף, הגיחו לאוויר העולם קונפליקטים בסוגיות העוסקות בזכויות חוקתיות בכלל וזכויות ביחסי עבודה בפרט. נדמה היה כי סוגיות רבות ביחסי עבודה, שהיו ברורות בימי שגרה, החלו לאבד ממעמדן ויציבותן בשעת המשבר, ואף נסוגו אל מול ההשלכות הקשות שנלוו למגפת הקורונה. אל מול הריק הנורמטיבי שהותיר הרגולטור, פעלו באומץ בתי הדין לעבודה והצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בישראל, והחלו להתוות מדיניות ולהגדיר את הנורמות הרצויות שאותן יש לאכוף. בתי הדין לעבודה יכלו אמנם לסגת מפני אותו ריק רגולטורי ולבחור שלא לבצע חקיקה שיפוטית, וזאת באמצעות מתן פתרון נקודתי בפסיקה מסויגת, תלוית נסיבות בלבד. ואולם, בית הדין לעבודה נהג אחרת ובחר להיכנס תחת האלונקה בנושא הקונפליקטים סביב משבר מגפת הקורונה, ופעל באומץ ובאקטיביות על מנת לשחרר את הצדדים ליחסי העבודה בישראל מהדילמות הקשות והמצב הכאוטי שהתרגש עלינו. בפועל הצליחו בתי הדין להקדים את המחוקק, לקבוע נורמות ולגשר בין האינטרסים השונים והנוגדים המתחוללים במקום העבודה בעקבות המגיפה. בתוך כך נטלו ארגוני המעסיקים והעובדים חלק מרכזי במאמץ להשיג הסכמות בנושאים שנותרו ללא טיפול מצד המדינה. דוגמא אמיצה לכך היא שיתוף הפעולה של נשיאות המגזר העסקי בישראל וההסתדרות הכללית, שגיבשו בחודש פברואר השנה מתווה מוסכם באשר למותר ולאסור בכל הנוגע לחיוב עובדים לבצע בדיקות קורונה ולברירות העומדות בפני המעסיקים בנושא. סיכום זה שימש כבסיס נורמטיבי הן להתנהלות המשק והן לקביעות השונות של בתי הדין לעבודה. ידידיה 2435/20 , קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 7.4.20 בתאריך [פורסם בנבו], כך: לוונטהל נ' בנימין נתניהו "זכויות חוקיות בסיסיות כמו הזכות לפרטיות לקניין לחופש העיסוק ולחופש התנועה בתוך ישראל נאלמות דום מול מונחים כמו סגר והסגר, כתר, מחסומי דרכים, איכון טלפונים ע"י השב"כ, ריחוק חברתי ועוד..." הכריע בית הדין האזורי לעבודה בבת ים בעניין 2021 בחודש מרץ , בקונפליקט שנוצר שם בין זכויות העובדת לעיסוק, 3 סיגל אבישי לאוטונומיה ולפרטיות, לבין זכות הבריאות והחיים של הבאים בשערי בית הספר. בית הדין קבע שהזכות לחיים ולבריאות גוברת על זכות הפרט של העובדת המסרבת להתחסן. אמנם החלטה זו של בית הדין האזורי לעבודה התקבלה במסגרת בקשה לסעד זמני, ואולם היא היוותה נקודת ציון מרכזית בהתייחסות המשפטית למאזן הכוחות ביחסי העבודה בסוגיית הקורונה, והשתרשה כנורמה בעולם העבודה. בהחלטתו בעניין סיגל אבישי ניתח בית הדין האזורי לעבודה את מארג הכוחות, הקונפליקט החריג והזכויות ההדדיות שנרמסו נוכח גזירות המגיפה והשלכותיה, ובהיעדר מתווה נורמטיבי בחיקוק ראשי או משני, נאלץ לקבוע איזו זכות יסוד נסוגה מפני זכות אחרת שמאיינת אותה ללא היכר. והנה, בהחלטה זו ומאוחר יותר גם בהחלטות נוספות שהתקבלו אחריה, קבע בית הדין לעבודה מתווה נורמטיבי מנומק בנוגע לכללי ההתנהגות המצופים ביחסי העבודה. חובת השימוע – כחלק מחובת תום הלב אין זו הפעם הראשונה שבה פועל בית הדין לעבודה כקובע נורמות חדשות, כמחוקק שיפוטי. רבים מכירים את הפסיקה שהתוותה את החובה לבצע שימוע בטרם קבלת החלטות הנוגעות לעובדים, ובתוך כך את המפרט המלא לקיומו התקין. , קבע בית המשפט העליון 4 בעניין פרנס 1963 אמנם כבר בשנת את חשיבות מתן זכות הטיעון, אך היה זה בית הדין לעבודה, שקבע את כללי הברזל להטמעת הליך השימוע כחלק מחובת תום ). למעשה, 5 הלב החלה על המעסיק (ראו להרחבה עניין גוטרמן חובתו של המעסיק לקיים שימוע ולספק לעובד זכות טיעון אמיתית, אינה מופיעה עלי חוק עד היום. ,6 בית הדין הארצי לעבודה הרחיב את היריעה בעניין סמי הפוטה דווקא בתקופת המגפה, כאשר עובדים ומעסיקים כאחד נזקקו למסגרת ולסט כללים ברור יותר, שוב מצאנו את שופטי בית הדין לעבודה יצירתיים, קשובים ואמיצים מתמיד. כל זאת, על מנת שיוכלו למלא את החלל הקיים בתוכן נורמטיבי ראוי ומתאים סיגלית (גינגול) פיקשטיין - שופרסל בע"מ (פורסם בנבו 33232-03-21 ) ); סע"ש (חיפה 06.07.2021 רבקה אהרוני - מפעל הפיס (פורסם בנבו 15897-06-21 ) סע"ש (אזורי י-ם 3 מורן ויז'נסקי - 2819-03-21 ) ) ; פ"ה (אזורי ת"א 11.5.21 אורי חן - עירית נתניה (פורסם בנבו 15681-05-21 ) ); בר"ע (ארצי 2.5.21 ); אורי חן - עיריית נתניה (פורסם בנבו 26.3.21 )2.6.21 עיריית רעננה (פורסם בנבו

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz