עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

86 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון בהם הסכמה, ורק לאחר מכן להרחיב את המהלך. כדאי לשים לב כי בחלק גדול מהתביעות המשפטיות מעורבים בדרך כלל "תובעים סדרתיים", כלומר חברות ביטוח, חברות סלולר, בנקים, ושאר גופים גדולים מעין אלו, שמנהלים מאות ואלפי תביעות במקביל, ולמעשה משתמשים במשאבי ושירותי המדינה. אין כל בעיה, לטעמי, לדרוש כי בכל מקרה שבו גופים אלה נתבעים על ידי מאן דהוא, והתובעים מבקשים הליך בוררות, תחול על גופים אלה חובה להשתתף בהליך הזה, אם ירצו אם לאו. בהתחשב בעובדה שהם משתמשים דומיננטיים במערכת הציבורית אין בכך כפייה או פגיעה בזכויותיהם, ונראה כי הדרישה הזו תתקבל על 3 ידי הציבור. גוף נוסף הוא המדינה. לפי הכלל הנוכחי המדינה אינה ניגשת בדרך כלל להליך הבוררות. עם זאת ניתן לקבוע כי במקרים שבהם המדינה נתבעת בנקודות עובדתיות בלבד, ולא יהיה בכך כדי לקבוע כל תקדים משפטי, תסכים המדינה לבוררות, וזאת אם הצד השני רוצה בכך, הן כאשר המדינה היא התובעת והן כאשר המדינה היא הנתבעת. שתי דוגמאות אלה למקרים שבהם ניתן לדרוש גישה לבוררות, די בהן כדי ליצור גוף מספיק של תביעות שיועבר להליך בוררות. הדרישה הזו תיצור ממילא מומנטום שיוביל לתפיסת הבוררות כהליך לגיטימי ואפשרי. ניתן יהיה להגדיל את השימוש בהליך הזה ככל שהוא יתקבל בציבור וככל שתוכח יעילותו. באותו אופן יש לבנות את תנאי הבוררות, כך שתהיה 'ברירת סל' שבה ייקבעו ברירות המחדל של הבוררות: הדרך לבחירת הבורר, סדרי הדין והראיות, גובה התשלום וכו'. במקביל יוכלו הצדדים להסכים ביניהם על תנאים ייחודיים ונרחבים לבוררות שביניהם. אם הצדדים לא יסכימו, יחולו עליהם התנאים של ברירת המחדל שייקבעו בתקנות. העלות של הליך הבוררות הופכת אותו כיום ללא רלוונטי, אך איך הכרח שהדבר יהיה כך. יש לא מעט ועדות שיושבים בהן כיום שופטים ושופטות, וכן עורכי דין ועורכות דין ותיקים. השכר הוא 2020 שהם מקבלים בוועדות אלה לא גבוה, ונכון לינואר שקל לשעה (בתוספת מע"מ) לחברי ועדה, וב- 188 הסתכם ב- שקל ליו"ר הוועדה. אמנם לא כל הוועדות מאוישות, אך 206 בכל זאת שופטים ואנשי ציבור רבים מסכימים לשבת בהן ולא בשל התמריץ הכספי, אלא משום שהם רואים בכך שליחות, כבוד ואפשרות לתרום את חלקם. אין לי ספק שאם הליך הבוררות יהיה מובנה ומוסדי, יהיו רבים שיסכימו לשמש כבוררים גם במחיר הזה. כפי שהדגשנו, יש מספיק שופטים בדימוס, אנשי אקדמיה, ובוודאי עורכי ועורכות דין בעלי ותק, שירצו לעשות זאת. גם מבנה הבוררות צריך להשתנות. המבנה המקובל כיום מחייב תשלום על פי שעות, ולפיכך הוא מרתיע בעלי דין רבים, שלא יכולים לחשב את עלות הבוררות וחוששים מבוררות מתמשכת שתעלה סכום כסף גדול. שינוי המבנה יאפשר לקבוע מראש סכום כללי לעלות בוררות, והחישוב שלו יכול להיעשות, למשל, בהתאם לסכום התביעה, או לנתונים אחרים. לעיתים הקביעה הזו תעלה למערכת (או לנותן שירות הבוררות) יותר מכפי שנקבע, ולעתים פחות. ואולם הממוצע צפוי להתאזן והוא יאפשר לדעת מראש מה העלות הכללית של ההליך, ולפעול בהתאם לכך. 2.5%- יש לזכור שגם היום עלות ההליך לא נמוכה, ונאמדת ב אלף שקל האגרה היא 200 מגובה התביעה, כך שבתביעה של שקל. בוררות, לפיכך, תעלה למדינה פחות. אחרי הכל 5,000 של לניהול הליך יש הוצאות תקורה גבוהות, החל מעלות המבנים, דרך כוח העזר, וכלה בפנסיות לשופטים. המדינה יכולה להשתמש בחלק מהעלויות האלה כדי לסבסד הליכי בוררות. בסופו של דבר, המטרה היא להפוך את הליך הבוררות לאחד המסלולים המרכזיים ליישוב סכסוכים. מסלול מקביל זה ישרת את המערכת ויקטין פלאים את העומס על בתי המשפט. ייחודו יהיה בכך שבזמן אמת ניתן יהיה להרחיב ולהקטין את מספר התיקים המנותבים אליו, וזאת בהתאם לצורכי המערכת, שכן מאגר "המשאבים השיפוטיים" שיכולים לעסוק בו גדול דיו. כל שצריך הוא שיתוף פעולה בין שלושה גופים: הכנסת ושר המשפטים, מערכת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין. מכיוון שהמטרה משותפת לכולם, אנו מאמינים שהיא בת השגה, ובמהירות. הבעיה העיקרית בהליך הבוררות, לדעתי, נעוצה בכך שהבוררות אינה מובנית בהליך המשפטי כעצם מבשרו, אלא תלויה ברצון הצדדים. שופטים יכולים להציע, לרמוז, ואף ללחוץ על ההליך הזה, אבל הבחירה בנתיב החלופי הזה נתונה בראש ובראשונה להחלטת הצדדים וליוזמתם

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz