עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

85 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון להליך משפטי רגיל. כיום, למשל, רוב השופטים עמוסים להפליא, כך שכל דחייה תהיה בת כמה חודשים (במקרה הטוב), פשוט כי יומנם של השופטים עמוס. בוררות, לעומת זאת, תסתיים בזמן קצר יותר, ומראש ניתן יהיה לראות מי הבוררים העמוסים ולנווט את הבוררויות אל אלה שיוכלו לסיים את ההליך במהירות יחסית. שלישית, לעיתים הצדדים אינם מעוניינים בתקדימים מחייבים (לפחות אחד מהם). במקרים אלה הבוררות מאפשרת לסיים את הסכסוך הספציפי החד פעמי ללא כל השלכות לעתיד. לנוכח יתרונות ברורים אלה נשאלת השאלה מדוע לא נעשה כיום שימוש רחב יותר בהליך הבוררות? הבוררות בישראל הפכה ללא רלוונטית עבור רוב התביעות, והיא מזוהה כיום עם 'משפט לעשירים', וזאת מכמה סיבות. הבעיה העיקרית בהליך הבוררות, לדעתי, נעוצה בכך שהבוררות אינה מובנית בהליך המשפטי כעצם מבשרו, אלא תלויה ברצון הצדדים. שופטים יכולים להציע, לרמוז, ואף ללחוץ על ההליך הזה, אבל הבחירה בנתיב החלופי הזה נתונה בראש ובראשונה להחלטת הצדדים וליוזמתם. מטבע הדברים, כשמדובר בסכסוך שהגיע לערכאות חושדים הצדדים זה בזה, ואינם נוטים להסכמות, כך שאם אין סעיף בוררות מחייב בחוזה בין הצדדים, הרי שאין להם סיבה מיוחדת להסכים לכך. אם ידו של הנתבע על התחתונה, הוא ישאף להרחיק ממנו את ההליך המשפטי ככל הניתן. מטרתו תהיה לדחות את הדיונים, ואת זה קל יותר לעשות בהליך משפטי. בנסיבות אלה הנתבע בוודאי לא יסכים להליך בוררות מהיר ויעיל, והוא ללא ספק יתנגד לכך במיוחד במקרים שבהם יש עלות להליך הבוררות, שבדרך כלל מתחלקת בין שני הצדדים. מעבר לצורך בהסכמה אין דרך מובנית שתתייחס לניהול הבוררות. נתחיל בשאלה המרכזית והיא זהות הבוררים. אין כיום דרך ברורה ומובנית לקביעת זהות הבורר. בדרך כלל נבחרים הבוררים על פי המלצות השופטים, לעיתים על ידי ראש המחוז בלשכת עורכי הדין או ראש לשכת עורכי הדין, ולעיתים על ידי הסכמת עורכי הדין של הצדדים. בכל המקרים האלה הדבר נעשה בהליכים מסורבלים, לא פורמליים, לא שקופים מספיק ולא תמיד יעילים. אבל נוסף על זהות הבוררים יש שאלות נוספות שנתונות במחלוקת: מה יהיו תנאי שטר הבוררות? מה יהיו סדרי הדין והראיות? הרי הצדדים מתבקשים לא רק להסכים על בוררות, אלא גם לנהל מו"מ על תנאיה, מחיריה, עורכיה, וכו'. אפילו אם תהיה הסכמה עקרונית, הרי היא יכולה ליפול בדרך, בעת הדיון על הפרטים. דרך מובנית הייתה חוסכת רבות. שאלת המחיר של הליך הבוררות כוללת שני רכיבים. לצד המחיר שקל ויותר בממוצע (לא 2,000- ל 1,000 לשעת בוררות, שנע בין כולל שירותים מנהליים נלווים, כגון קלדן או קלדנית, שירותי מזכירות, וכו'), גם מספר שעות הבוררות לא ידוע מראש, כך שהצדדים אינם יודעים מה הסכום הסופי שהם יצטרכו לשלם. יש לזכור שמחיר הבוררות כולל לא רק את הישיבות עצמן, אלא גם את שעות ההכנה שלפני ואת הכתיבה שאחרי. אם יוזמנו כמה עדים והבוררות תימשך, ההליך בכללותו יכול לעלות עשרות אלפי שקלים (אם לא מאות), וזה עוד לפני שכר הטרחה של עורכי הדין, שגם הוא גבוה. ייתכן, כמובן, שהליך הבוררות יסתיים בישיבה קצרה אחת, אך הצדדים אינם יכולים לדעת זאת מראש. מהתביעות מסתכמים בסכומים 90% על פי הנתונים, קרוב ל- אלף שקל. במקרים אלה פשוט לא משתלם כלכלית 300 של עד לפנות להליך הבוררות, שהוצאותיו יגזלו סכום גדול מהתביעה עצמה, אף שסיכוייה לא תמיד ברורים מראש, ושגם אם התובע זוכה בתביעה לא תמיד ניתן לגבות את הפיצוי. התוצאה היא שמוסד הבוררות במתכונתו הנוכחית כלל לא רלוונטי להורדת העומס ממערכת המשפט. רק כמה מאות תיקי בוררויות מתנהלים בישראל מדי שנה, רובם בתיקים גדולים, שיחסית להיקפם הכספי הוצאות הבוררות שלהם שוליים. כמו כן, מספר הבוררים בישראל נמוך מאוד ומורכב מכמה שופטים עליונים או מחוזיים בדימוס, מכמה עורכי דין בעלי שם, ותו לא. הדרך להתמודד עם כל הבעיות שהוזכרו היא בראש ובראשונה להבנות את מוסד הבוררות בסדר הדין, ולקבוע חובה לפנות לבוררות בסוגי הליכים מסוימים, גם ללא הסכמת שני הצדדים. במבט ראשון אכן נראה כי השינוי הזה עלול להיות בעייתי, ובעלי דין יכולים לטעון כי הם מעוניינים בהליך משפטי מלא. מסיבה זו אנו מציעים ליישם זאת בהליכים שקל יהיה להשיג גם מבנה הבוררות צריך להשתנות. המבנה המקובל כיום מחייב תשלום על פי שעות, ולפיכך הוא מרתיע בעלי דין רבים, שלא יכולים לחשב את עלות הבוררות וחוששים מבוררות מתמשכת שתעלה סכום כסף גדול

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz