עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

84 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון תלונות על עומס ושיהוי במערכת המשפט אינן חדשות. משפטים יכולים להתנהל במשך שנים ארוכות, נדחים שוב ושוב, ולעיתים יש מרווחי זמן ארוכים בין ישיבה לישיבה. דברים אלה ידועים ומקובלים, ואין מחלוקת על הנזק שנגרם מכך לצדדים ולציבור כולו. לכאורה, הפתרון הפשוט לבעיות אלה נעוץ בהגדלת תקני השופטים וכוח העזר הנלווה אליהם (מזכירויות, עוזרות ועוזרים משפטיים, מחשוב יעיל וכו'). הטענה הבסיסית היא כי יש מחסור ב"משאבים שיפוטיים", וממילא הדרך לפתרון היא תגבור של אותם משאבים. כל עוד לא נעשית ההגדלה הזו ולא מוקצים לכך המשאבים הדרושים, כל פתרון יהיה חלקי וזמני בלבד. עם זאת, כאשר מדברים על מחסור באופן כללי, צריך לזכור שיש כמה סוגי 'מחסור'. הדברים נכונים לכל שוק שהוא, כמו גם לשוק העבודה. כך למשל, כשמדברים על מחסור במהנדסים בישראל, מדובר על כך שאין בישראל מהנדסים מתאימים. לפיכך, לא יעזור להעלות את שכר המהנדסים, או להציע תנאי עבודה טובים יותר, מהסיבה הפשוטה שאין מהנדסים מהסוג הנדרש בישראל. ואולם, המצב שונה לחלוטין כשמדובר על משאבים שיפוטיים. אם נסתכל על התמונה הכללית נגלה שאין בישראל מחסור, כי אם עודף עצום במשאבים שיפוטיים. בתי ספר שוקקים ללימוד 14 בסך הכל פועלים בישראל משפטים, ובכולם יש מרצים טובים ובעלי ידע רב. מספר עורכי הדין בישראל, יחסית לגודל האוכלוסייה, הוא בין הגבוהים בעולם (אם לא הגדול שבהם). ביניהם יש רבים וטובים, כולל כאלה שהתמחו בנושאים ייחודיים בארץ ובחו"ל. בנוסף, יש שופטים רבים בדימוס, שבקלות יכולים לעשות את העבודה שעשו קודם לכן. הרי כיום אין כל צורך במשאבים מנהלתיים ייחודיים כדי לנהל הליך שיפוט. כל שצריך הוא שני צדדים, קלדן או קלדנית, ומחשב. לא מדובר לפיכך במחסור עקרוני של משאבים שיפוטיים, שכן המשאבים הללו קיימים בשפע. הבעיה היא שלא נעשה במשאבים האלה כל שימוש. השאלה שיש לשאול היא כיצד והיכן ניתן לעשות שימוש במשאבים אלה על מנת לפתור את הבעיה הכאובה של עומס התיקים והדיונים. התשובה לכך נעוצה, לדעתי, לנוכח כמה מיתרונותיו הידועים של 2 בהליך הבוררות. הליך הגישור נראה כי אין חילוקי דעות על כך שמדובר בהליך שיכול להביא לשינוי משמעותי אם ינוהל כיאות. הבוררות מציעה כמה יתרונות שקשה להתעלם מהם. ראשית, הצדדים יכולים להסכים על הליכים מצומצמים ויעילים, כגון סדרי דין וראיות שיחסכו זמן וכסף בהליך לגופו. הצדדים גם יכולים להסכים כי הליכי הבוררות, כולל הבוררות עצמה, יישארו חשאיים. יש לזכור כי הרבה מאוד עסקים מעדיפים לשמור על דיסקרטיות בעניינים אלה, שכן סכסוך מתוקשר לא תורם ליציבות העסק או למוניטין שלו. לעתים הנושאים שבמחלוקת הם בגבול האפור, כך שאיש מהצדדים אינו מעוניין שאלה ייחשפו. בנוסף, הצדדים יכולים להחליט על זהות הבורר, ועצם העובדה שיבחרו בוררת או בורר שמקובל על שני הצדדים, יכולה רק לעזור. שנית, בוררות יעילה תסתיים במהירות רבה בהשוואה הבוררות כפתרון חלקי לעומס במערכת המשפט * ד"ר אברהם טננבוים הוא שופט בדימוס של בית משפט השלום בירושלים ומרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. איננו מתייחסים כאן להליך הגישור שהוא שונה לחלוטין משום שגם אחרי ההחלטה עליו, יש צורך בהסכמת שני הצדדים. בישראל הוא משמש לעיתים כ-"מבוא" להליך 2 השיפוטי. דהיינו, הצדדים צריכים לנסות גישור לפני שיגיעו למשפט. איננו משוכנעים ש"מבוא" הוא אכן המקום הנכון, שכן לעיתים כך נסחב ההליך עוד יותר, במיוחד אם אחד הצדדים מנסה לדחות ככל האפשר. אברהם טננבוים השופט בדימוס ד״ר אברהם טננבוים* בעיני עורך הדין הליכים אלטרנטיביים

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz