עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

74 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון בראייה מקיפה זו היצירה השיפוטית מקדמת את הדמוקרטיה ושומרת עליה. דווקא העובדה שהשופט - להבדיל מהפוליטיקאי - אינו עומד לבחירה מחודשת כל ארבע שנים, היא המעניקה לו את העצמאות, והיא המאפשרת לו לתת ביטוי לתפיסות היסוד של החברה ולזכויות האדם של הפרט, גם אם אלה אינן מקובלות על הרוב של אותה שעה". אכן, לצד כל זאת מתעורר החשש שמא התערבותו של בית המשפט העליון בסוגיות רגישות, בדגש על כאלה המצויות במחלוקת ציבורית עמוקה, עלולה להוביל לפגיעה מסוימת באמון הציבור בו, וייתכן שאף לניסיונות מצד גורמים פוליטיים להצר את סמכויותיו באמצעות חקיקה. מנגד, אם ימשוך בית המשפט את ידו מהמקרה ויותירו ל"משפט הציבור", עשוי הדבר להוביל לפגיעה קשה בשלטון החוק ולפיחות חמור בחשיבותו ובמעמדו, להשחתת המידות בקרב נבחרי הציבור, לאובדן האמון בנבחרי ציבור, לפגיעה בזכויות אדם, ואף למתן לגיטימציה לזלזול בחוק. יתרה מזאת, הותרת הסוגיות בשדה הפוליטי בלבד, ללא הכרעה שיפוטית, תמנע השגת פתרונות נורמטיביים-אובייקטיביים, אשר להסדרתן עשויה להיות השלכה גם ביחס למצבים נורמטיביים עתידיים. זאת, נוסף על העובדה שהדבר עשוי להוביל להכרעה פוליטית אשר תזיק לעקרונות היסוד של השיטה. בחינת טיבן וטבען של ההכרעות שהתקבלו על ידי בית המשפט העליון במהלך השנים, מלמדת כי בית המשפט ער וקשוב היטב לכלל השיקולים, לרבות השיקולים הנוגעים למידת הרגישות והנפיצות הפוטנציאלית הנובעת מהכרעותיו בשדה הציבורי. בהתאם לכך, נמנע בית המשפט מקבלת החלטות כאשר הוא סבור כי הנזק הציבורי הטמון בהן עולה על התועלת שבהתערבות. משום כך, להערכתי ובהתאם לניסיון העבר, יש להמשיך ולהותיר את שיקול הדעת בשאלת ההתערבות בנושאים אלו בידיו של בית המשפט העליון, תוך שמירת זכותם של עותרים ציבוריים לפנות ולבקש את סעדיו של בית המשפט הגבוה לצדק לשם ההגנה על שלטון החוק במובנו הרחב. מתנגדי הרחבת זכות העמידה מעלים את טענת העומס המוטל על בית המשפט. בעניין זה יש להבהיר, כפי שמציינת פרופ' דפנה : "טיעון 4 ברק-ארז בספרה: משפט מנהלי - משפט מנהלי דיוני ה'הצפה' מעולם לא נבחן בשיטתיות לשם הערכה אם העתירות הציבוריות אכן הגבירו במידה ניכרת את העומס המוטל על בתי המשפט, ודומה שהתשובה על כך אינה מובנת מאליה כלל". פרופ' ברק-ארז מוסיפה כי "רבות מן העתירות הציבוריות היו יכולות להיות מוגשות על ידי עותרים פרטיים עם מעורבות וסיוע מצד ארגונים ציבוריים. הגשתן בצורה זו לא הייתה משפיעה על היקף ההתדיינות בבית המשפט". יתרה מזאת, יש לזכור כי עתירות ללא בסיס משפטי או ללא חשיבות חברתית, נדחות ללא דיון ועל כן אין בהן משום גזלת משאבים. לעומתן, העתירות שנדונו והוכרעו בבג"ץ לאורך השנים, ביססו והצמיחו את ההלכות החשובות ביותר של המשפט הציבורי בישראל. הלכות אלה התוו את הנורמות לקיומו של שלטון החוק ולהגנה על זכויות האדם, וקבעו אורחות חיים וסדרי מנהל ראויים, אשר לא ניתן היה להשיגם בכל דרך אחרת. זהו נשמת אפו של בג"ץ והיסוד המרכזי לתכלית קיומו. בנוסף, מתן המעמד לעותרים ציבוריים עולה בקנה אחד עם התכלית העומדת (ג) לחוק-יסוד: השפיטה, הקובע כי בג"ץ 15 ביסוד הוראת סעיף יידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק. מהאמור עולה בבירור כי חשיבותה של זכות העמידה הרחבה לא תסולא בפז, והיא בוודאי גוברת על חסרונותיה, ככל שישנם כאלו. כך, היא מרחיבה את התחומים בהם מתבצעת ביקורת שיפוטית; היא תורמת לתיקון עיוותים בזירה הציבורית, שאחרת לא היו זוכים לטיפול הראוי להם; היא מקנה מענה לבעיה של הפרות שיטתיות וחוזרות כלפי יחידים הנמנים עם קבוצות מוחלשות, והיא מאפשרת איזון של תנאי הנחיתות המובנית שיש לעותרים כנגד הרשויות. היא מקדמת את ההגינות השלטונית ואת טוהר המידות, שהינם מרכיבים חיוניים בחברה דמוקרטית; היא ממלאת תפקיד חשוב כלפי השלטון כגורם מרסן, והיא תורמת למרקם הדמוקרטי של החברה בהיותה גורם המערב ארגונים אזרחיים ואנשים מן השורה בהתנהלות השוטפת של השלטון. משום כך מדובר באחד הכלים החשובים ביותר במאבק לממשל תקין ולשמירת שלטון החוק בשלטון ובחברה ולהגנה על זכויות .5 האדם בישראל .297 -, עמ' 2017' ראו כרך ד 4 כרך ג' – הביקורת השיפוטית: הסמכות המנהלית, ; י. זמיר, 296-305 ' -), עמ 2017' , (כרך דמשפט מנהלי - משפט מנהלי דיוני אסמכתאות שסייעו בגיבוש עמדתי: ד. ברק ארז, 5 ,"על השקפת עולם בדבר משפט ושיפוט ואקטיביזם שיפוטי" ; א. ברק, 116-122 ' ), עמ 2004 , אונ. חיפה ("שופט בחברה דמוקרטית" ; א. ברק, 2005-2011 ' ), עמ 2014 כללי הסף ( , הפרקליט מא "תפקידו של בית משפט עליון בחברה דמוקרטית" ; א. ברק, 41 ), עמ' 1996( 5 , משפטים כז "על משפט שיפוט וצדק" ; א. ברק, 487-488 ' , עמ 475 )1993 עיוני משפט יז( ; מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס, הגבלת זכות העמידה, 178 ; הלל סומר, בזכות הריסון השיפוטי בתחום החוקתי, משפט ואדם - משפט ועסקים יד, תשע"ב בעמ' 15 , בעמ' 5 ,)1993( , הוצאת ספרים ע"ש 2000 , אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה; ר. גביזון, מ. קרמניצר, י. דותן, אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד - מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית, תש"ס- 12.5.2017 ;2008 שריגים ליאון: נבו, תשס"ח- אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי: במבחן בג"ץ ובית הדין הארצי לעבודה, מאגנס, ירושלים; ז. סגל ול. ליטור,

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz