עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

70 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון .1362 , ה"ח 2010 ) (הסדר טיעון), התש"ע- 65 בישראל, היו ניסיונות לעגן את שיטת הסדרי הטיעון בחקיקה, ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 6 ביקורת זו מציפה שאלות רבות לגבי מקומם של הסדרי הטיעון ואכן, שנים רבות שוועדות מקצועיות בלשכת 6 בהליך הפלילי. עורכי הדין, כמו גם בסניגוריה הציבורית, העלו תהיות רבות לגבי התרחבות הפרקטיקה של הסדרי טיעון. היום ברור כי הדרישה של הלשכה ושל אחרים לבדוק את הנעשה בתחום זה, ולהציע שינויים היא מוצדקת, גם אם אין הם חושבים שניתן או אפילו רצוי לבטל את השימוש בהסדרי טיעון. להלן הצעות שראוי לשקול לקראת רפורמות אפשריות: . הגברת השימוש בהנחיות מנהליות גלויות לצמצום שיקול 1 הדעת של התביעה, לרבות בתביעה המשפטית: בכוחן של הנחיות מנהליות, לדוגמה הנחיות פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, להעניק לנאשמים ולסנגורים מסגרת נורמטיבית, שניתן להסתמך עליה בניהול משא ומתן לעשיית הסדרי טיעון. בהעדר הנחיות, הצדדים אינם יכולים לבחון אם החלטת התביעה בתיק ספציפי התקבלה בהתאם לאמות מידה שנקבעו מראש ובאופן שוויוני. אמנם יש הנחיות לגבי עבירות בודדות, אך יש להעמיד הנחיות ביחס לכלל העבירות הפליליות, באופן שיהווה בסיס משפטי לכלל הסדרי הטיעון. . צמצום פערי הענישה בין העונש הראוי לעונש המוצע בהסדרי 2 טיעון: פער עונשי משמעותי בין העונש הראוי לבין העונש המוצע מביא חלק מהנאשמים להודות באשמה היכן שהיו רוצים לנהל תהליך של הוכחות. בנוסף, לעיתים הסדרי טיעון פוגעים באינטרס הציבורי ובנפגעי העבירה על ידי מתן הקלה גדולה מידי בענישה. על רקע בעיות אלה, יש צורך לגבש הנחיות שמגבילות את מידת ההקלה העונשית שניתן להציע במסגרת הסדר הטיעון. הנחיות "מתחמי עונש בהסדרי טיעון" עשויות לצמצם את פערי הענישה את התמריצים הניתנים לנאשמים להודות באשמה אך ורק לצורך ההקלה העונשית, ולהוביל אחוז גדול יותר של נאשמים לבחור בנתיב ההוכחות. בהנחיות אלה יהיה כדי לחזק את ערך האמת בהליך הפלילי ואת השוויון בענישה. . עיון בראיות הנוגעות לנקודות מהותיות: רצוי לתקן את חוק 3 סדר הדין הפלילי ופקודת הראיות, כך שייקבע באופן מפורש כי אין להסתפק בהודאת נאשם בבית המשפט לצורך הרשעה, וכי על בית המשפט למצוא ראיות תומכות בתיק החקירה שמסבכות את הנאשם בנקודות מהותיות בהרשעה. תיקון זה יאותת לצדדים כי לא ניתן לערוך הסדרי טיעון בהנחה הקיימת היום, ולפיה בית המשפט נמנע מלעיין בראיות, והוא יוביל לכך שהרשעות המבוססות על הסדרי טיעון יהיו מותאמות יותר לחומר הראיות המצוי בתיק החקירה. . תשאול ישיר של שופטים את הנאשמים במהלך ההודאה 4 באשמה: על פי הנהוג בערכאות דיוניות, הסניגור מאשר את פרטי ההסדר המוצג לבית המשפט על ידי התביעה, והנאשם מתבקש לאשרר את אישורו של הסניגור. בפועל, במרבית המקרים ניתן לנאשם אישור באמצעות אמירת "כן" לקונית, ובמקרים אחרים בהנהון ראש בלבד. לנוכח התמריצים העונשיים להודות באשמה, רצוי שבתי המשפט יבררו עם הנאשמים באופן אישי מהי עמדתם לגבי כל פרט מהותי בכתב האישום, ואם הם מודים בו מרצונם החופשי. תשאול ישיר עשוי לצמצם את מספר המקרים שבהם מודים נאשמים בעובדות שהם מכחישים, ויגדיל את מספר הליכי ההוכחות. . חיזוק פומביות הדיון: בעת הגשת הסדר טיעון לאישור בית 5 המשפט, מוצע ששופטי המוקד יקריאו בפומבי ובאופן שהקהל יכול לשמוע מה המעשים והעבירות המיוחסים לנאשם בכתב האישום, ובמקרה שנערכו תיקונים בכתב האישום, מה היו התיקונים. כמו כן, אם הסדר הטיעון כולל הסכמה לענישה, מוצע ששופטי המוקד יקריאו בפומבי מה היא אותה הסכמה. ראוי גם שנימוקי התביעה להסדר הטיעון יוקראו בפומבי ובקול רם על ידי התביעה, תוך שמירה על כבודו של הנאשם. המטרה אינה להכפיש את שמו של הנאשם ברבים, אלא לאפשר לציבור הרחב להבין ביתר שאת את המתרחש בהליכים פליליים. לבסוף, אציין שמהיכרותי עם הנושא, אין מחלוקת על כך שיש צורך בהסדרת הליך הסדר הטיעון בחקיקה, בתקנות משנה, בנוהלי בית המשפט ובהנחיות פנימיות של התביעה. רפורמות בתחום הזה חשובות לעשיית צדק ולשמירה על אמינות ועל תקינות ההליך הפלילי. בכוחה של לשכת עורכי הדין להציע הצעות טובות ומועילות לשינוי המצב הקיים, כחלק מעבודתה הנמשכת זה שישים שנים בנטילת חלק משמעותי בתיקוני חקיקה בכל תחומי המשפט. ביקורת זו מציפה שאלות רבות לגבי מקומם של הסדרי הטיעון בהליך הפלילי. ואכן, שנים רבות שוועדות מקצועיות בלשכת עורכי הדין, כמו גם בסניגוריה הציבורית, העלו תהיות רבות לגבי התרחבות הפרקטיקה של הסדרי טיעון

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz