עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

68 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון ), גדול הכותבים John Henry Wigmore המלומד ויגמור ( על דיני הראיות במשפט האנגלי, כתב כי "החקירה נגדית" 1 היא המנוע החשוב ביותר לגילוי האמת בהליך הפלילי. מושכל יסוד זה מעלה תהייה לגבי מקומה של האמת במשפטים הפליליים המתקיימים כיום, בהם אך במעט מהתיקים נערכים הליכי הוכחות וחקירות עדים. ברחבי מהתיקים הפליליים מסתיימים בהודאות 90% הארץ יותר מבאשמה, תוך שמרביתן מתגבשות בדרך של הסדר טיעון, שבו מוצעות לנאשם הקלות בענישה בתמורה להודאה 2 באשמה, לצד ויתורו על הזכות לנהל משפט. הבחירה לנהל הוכחות מאפשרת לסניגור לחקור את עדי התביעה, אך בד ובד מסכנת את הנאשם בהרשעה, שבעקבותיה העונש הצפוי לו (ככל שיורשע), עשוי להיות מחמיר יותר מהעונש המוצע בהסדר הטיעון. להצעות המקלות שמתקבלות במסגרת הסדרי טיעון יש השפעה ניכרת על אופן התנהלות ההליך הפלילי, וניתן להיווכח מהנתונים על השיעור הנמוך של הליכי הוכחות המתנהלים בתיקים פליליים. במסגרת מציאות משפטית זו חייבים סנגורים, פרטיים וציבוריים כאחד, לנהל משא ומתן עם נציגי התביעה במרבית התיקים, כדי לבחון אם אפשר להגיע להסדר טיעון מטיב. צמצום הליכי ההוכחות, שמהווים את אחת המטרות של מנגנון הסדר הטיעון, מלמד על הפיחות שחל בערך גילוי האמת בהליך הפלילי. בשיטת משפט הדוגלת בהסדרי טיעון, שיקולי היעילות והחיסכון במשאבים - שמקבלים ביטוי בחיסכון בשעות שפיטה - גוברים על ערך האמת. גם בעבר הרחוק, בימי הביניים, ההודאה באשמה נחשבה למטרה הדומיננטית של שיטת המשפט. באותה תקופה הצליחו הרשויות להוביל נאשמים להודות באשמה באמצעות עינויים בחקירה. אמנם גם כיום ההליך הפלילי מכוון להביא להודאות באשמה, אך מטרה זו מושגת באמצעות חשיפתם של נאשמים לענישה 3 מחמירה, אם יורשעו לאחר ניהול הוכחות. שיטת הסדרי הטיעון פוגעת לא רק בגילוי האמת, אלא גם בתפקידם של השחקנים העיקריים בהליך הפלילי, וזאת בכמה אופנים: . בשיטת הסדרי טיעון השופטים אינם קובעים את מידת 1 האחריות הפלילית של הנאשמים. בהתאם לסדרי הדין מרשיעים שופטי בית המשפט את הנאשמים על בסיס הודאתם, וזאת ללא כל בקרה שיפוטית על מידת האחריות הפלילית של הנאשמים ועל הראיות שמבססות את הכרעת הדין. . בשיטת הסדרי הטיעון הצטמצם בצורה ניכרת שיקול 2 דעתם של השופטים בשלב הענישה. אף שלבית המשפט נתונה הסמכות להימנע מאישור הסדר טיעון ולהטיל ענישה חלופית, נמנעים בתי המשפט מהתערבות בהסדרים, וזאת לנוכח הלכות בית המשפט העליון, שמקנות חשיבות לציפייה של הנאשמים באישור ההסדר. בנוסף, גם במקרים שבהם הערכאה הדיונית אינה מאשרת את הסדר הטיעון ומחמירה בענישה, ברוב המקרים הללו מקבעות ערכאות הערעור את הסדר הטיעון, וזאת על ידי קבלת ערעור כנגד התערבות הערכאה הדיונית בענישה המוסכמת. . שיטת הסדרי הטיעון מביאה חלק מהנאשמים להודות 3 בעובדות שהם סבורים שאינן נכונות. זאת, לצורך ההטבה העונשית שתתקבל בהסדר. עניין זה נכון הן לנאשמים חפים מפשע והן לנאשמים אשמים. במסגרת הסדר טיעון, הצורך בשינוי סדרי הדין בהסדרי טיעון פרופ' קנת מן* קנת מן * מייסד הסניגוריה הציבורית והסניגור הציבורי הארצי הראשון. רשימה זו נגזרת ממחקר שנערך במשותף עם הדוקטורנט עו"ד בנימין ניומן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. .)J. H. WIGMORE, EVIDENCE IN TRIALS AT COMMON LAW (Little, Brown, and Co., 1974) (1904 1 ראו אורן גזל-אייל, ענבל גלון וקרן וינשל-מרגל "שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים" (מחלקת המחקר של הרשות השופטת והמרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה אוניברסיטת 2 ) (להלן: גזל-אייל, גלון ווינשל מרגל). 2012 חיפה) (מאי .)John H. Langbein, Torture and Plea Bargaining, 46 UNIVERSITY OF CHICAGO LAW REVIEW 3 (1978 בעניין אפיון שיטת הסדר טיעון כעינוי, ראו 3

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz