עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

64 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון ), ומאמרים רבים שנכתבו בעקבותיו. שינוי בוודאי היה, אולם Peter Williamson, "Doing the right thing", Analysis, May Oxford University Press 2003 למשל: ( 11 הן באשר להכבדה על קבלת רישיון, באשר לכללי SRA . באנגליה נשמעות ביקורות על ה- 2008 יש מחלוקת האם יעדי השינוי – אכן הושגו, והאם היו אלו היעדים הנכונים. חובת אתיקה חדשים, והן באשר לאכיפה המצרה את מרחב הפעולה של עורכי דין מעבר לדרוש. מנגד, לא הוכח שההסדר החדש הוביל להעלאת רמת השירות המשפטי או לשיפור , ומאמרים רבים שנכבו בעקבותיו. Abel, English Lawyers between Market and State יעילות האכיפה. ראו: .2020 פורום קהלת, "אסדרת עורכי-דין בישראל – ניתוח והצעה לרפורמה" י' גרין, 12 " במשרד המשפטים, שאליה מפנים חוקים המסדירים מקצועות שונים.ב"מנהלת היחידות המקצועיות (הסדרת מקצועות הרישוי ענייני הרישוי והמשמעת בכולם מטופלים 13 מקרה בוחן מעניין, מצוי בהחלטת ועדת האתיקה בעניין נסיונן של עורכות דין מפרקליטות המדינה לשנות את תצהירו של דר' חן קוגל בהליך משפטי. ועדת האתיקה סברה 14 .)2016 (אוקטובר 63 אתיקה מקצועית ,11/16/ שנפל פגם בהתנהלותן, אך בסופו של דבר לא העמידה אותן לדין. לפרטים ראו: החלטה את החלטות על דין משמעתי של שמאים 13 משרד המשפטים אינו מפרסם נתונים על כמות התלונות בכל מקצוע ועל כמות כתבי האישום המשמעתיים. באתר המשרד מפורסמות 15 והחלטה אחת על דין משמעתי של רואה חשבון (שהורשע בפלילים). .)8.3%- קובלנות (כ 826 , והוגשו 2018-2016 תלונות בשנים 9,941 ), התקבלו בכל ועדות האתיקה 2020 ב' ( 70 לפי דו"ח מבקר המדינה 16 , נש"מ, אגף המשמעת). בדיקה דומה ביחס לחקירות משטרה מורכבת 2020 (דו"ח 7.5%- הליכי משמעת שהם כ 125 פניות משמעתיות לנש"מ, וננקטו 1,670 היו 2020 בשנת 17 בתלות בסוג העבירה ובחומרתה. גם מבין התיקים המועברים לפרקליטות לאחר חקירה (קרי 17% לכ- 5% יותר (בשל השונות הרבה בתלונות), ושיעור ההעמדה לדין נע בין כ- ). אין בידינו נתונים על שיעור העמדה לדין 2019 משטרת ישראל; דו"ח פרקליטות המדינה 2018 מובילים לכתב אישום (דו"ח שנתי 22% לאחר סגירת חלק ניכר מהתיקים), רק כבתלונות נגד רופאים, שמאים, רואי חשבון ומקצועות מוסדרים אחרים. כדי לקבוע ממצא באשר ליעילות האכיפה במדד זה, נדרש מחקר מעמיק, שטרם נעשה. .)2013 (אוקטובר 52 ד' ארד-אילון "על אי התערבות בית המשפט העליון בהליכי משמעת" אתיקה מקצועית 18 .)2014 (ינואר 53 ד' ארד-אילון, "על האוטונומיה המקצועית", אתיקה מקצועית 19 ובמשמעת. ההסדר החדש אינו פטור מביקורת, ויש הטוענים כי 11 הוא לא שיפר את רמת האתיקה המקצועית או את אכיפתה. לפי טענה אחרת היבטים מקצועיים מובהקים (כמו סודיות, נאמנות וכיו"ב) נדחקו לטובת שיקולים של הגנת הצרכן, על .)professionalism חשבון עקרון המקצועיות ( מעבר לכך עולות השאלות – מי הגורם המדינתי השולט ברגולציה העצמאית, מי קובע את כללי האתיקה, מי שומר על השומרים, ומהם האיזונים והבקרות על פעולת הגוף החדש? לפי חלופה אחרת, שהועלתה שוב לאחרונה, יועבר הטיפול הסדר זה מקובל במקצועות 12 המשמעתי למשרד המשפטים. מורשים אחרים, ובהם רואי חשבון, שמאים ושמאי מקרקעין, אף שיש מקום לשקול את 13 מתווכי דירות וחוקרים פרטיים. העברת ההסמכה והרישוי למשרד המשפטים, הרי שאין מקום לעשות כך באשר לאכיפה המשמעתית. קודם כל מטעמים עקרוניים, בשל ריכוז הכוח, הצורך בהגנה בלתי תלויה על עצמאות שיקול הדעת המקצועי, והחשש מפני הטיה לטובת מנגד הטיפול בידי משרד המשפטים לא 14 שיקולים שלטוניים. 15 מבטיח שיפור ביעילות או בשקיפות. החלופה השלישית, שעלתה גם בבחירות האחרונות ללשכה, היא לבטל את המעמד החוקי של לשכת עורכי הדין. על אף האופי הפופולרי של הטענה, קבלתה מעוררת חשש לריבוי מערכות אתיקה וסופה הצפוי הוא כאוס אתי ולא הסדרה. ככל מערכת של אכיפת דין, גם במערך האתיקה של הלשכה יש תקלות מבניות ופרטניות. האם יש מערכת אכיפת דין שאין בה תקלות ושאין לגביה ביקורת, ואפילו ביקורת נוקבת? במבחן התוצאה נדמה שהמערכת עובדת ומערך האתיקה מטפל באלפי תלונות בשנה. התלונות נבדקות בידי מתנדבי הלשכה והצוות המקצועי ומועברות להכרעה של ועדות אתיקה, המורכבות מחברי מקצוע מתנדבים בעלי מגוון נקודות מבט. חלק מהתלונות המוצדקות זוכה לטיפול מהיר יחסית ללא העמדה לדין (התנצלות, תיקון התנהגות, מסירת מסמכים, החזר שכר מהתלונות מובילות להעמדה לדין, כך 8%-12% .) טרחה ועוד אף 17 שבניגוד לביקורת זהו שיעור מקובל לגמרי בהליכי אכיפה. שמוגשות מעת לעת עתירות נגד ועדות האתיקה, בדרך כלל הן 18 נדחות ובכך מביע בית המשפט המחוזי אמון בדרך פעולתן. ,70% שיעור ההרשעות בבתי הדין המשמעתיים עומד על יותר מ- כאמור, על פסקי הדין עצמם יש 19 וזה שיעור סביר לחלוטין. ערעור בזכות, ולאחריו ערעור ברשות לבתי משפט שאינם "של הלשכה". יחד עם זאת אסור לנו לעצום עין מפני קשיים גדולים בפעילותו של מערך האתיקה. חשוב להצביע על ארבעה עיקריים: • עומס הולך וגובר, ובשל כך משך טיפול ארוך מדי. • הקצאה תקציבית לא מספקת. • העדר אחידות בשל ביזור ארכאי בין ועדות אתיקה שונות. • חדירה של שיקולים "פוליטיים" (במונחי מאבקי הכוח בלשכה) למינויים, ולעתים גם לקבלת החלטות (ובהחלט היו מקרים שהדבר בלט בהם). הליקויים במערך האתיקה שמציינת דר' זר-גוטמן ברשימה שלה לעיל), אינם נוגעים לטעמי לנושא 4 (וכן במאמר המוזכר בה"ש האוטונומיה המשמעתית, אלא לשאלות של יעילות, מקצועיות בלשכה ניכרת לאחרונה התעוררות באשר לחוסרים ולפגמים שהצטברו במערך האתיקה ובפעילותו, ויש לקוות שההצעות לשינויים הנדרשים יאומצו וייושמו במהרה

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz