עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

60 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון .1961 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א– 63 ס' 4 .2015 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה– 41 לחוק לשכת עורכי הדין; כלל 79 ס' 5 שם. 6 .)2014( 101 כ המשפט . מיכל עופר־צפוני "מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין" 7 .139–135 ,111–110 שם, בעמ' 8 .124–116 שם, בעמ' 9 .134–133 ,126–125 שם, בעמ' 10 .2020 ובשנת 2011 שני הדוחות האחרונים יצאו בשנת 11 .)2020( 2076 ב: פעילות לשכת עורכי הדין בישראל 70 דוח שנתי מבקר המדינה 12 הדין המשמעתי על שני שלביו מנוהל על ידי אורגנים השייכים ללשכה ומכהנים בהם רק חברי הלשכה, וזאת מבלי שנשמרת הפרדת הרשויות המקובלת. שכן אותה רשות – הלשכה – היא החוקרת את התלונה, היא המחליטה האם להגיש קובלנה, היא המנהלת את התביעה והיא גם השופטת בקובלנה. במצב שבו כל הסמכויות מרוכזות באופן בלעדי ואוטונומי בידי אותו גוף, אף שחלקים מסוימים נערכים באורגנים שונים שלו, יש חשיבות רבה לפיקוח חיצוני, שיכול לאזן את הכוח ולמנוע שימוש שרירותי ופוליטי בו. נכון שחוק לשכת עורכי הדין קובע מנגנוני בקרה ואיזון, אך בפועל הם חסרי משמעות. מדובר בשורה של מנגנונים שיפים על הנייר, אבל במבחן המציאות הם כלל לא מופעלים, או מופעלים בצורה לא משמעותית. בכך נותר מערך הדין המשמעתי לשליטה בלעדית של הלשכה, וללא הפרדת הרשויות הנדרשת, כפי שיודגם להלן. החוק ביקש להפוך את היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה למפקחים החיצונים של מערך הדין המשמעתי. לשניהם ניתנה ליועץ המשפטי 4 האפשרות להגיש קובלנה (השלב הראשון). לממשלה ניתנה הסמכות להתייצב, לטעון ולהביא ראיות בכל ושניהם 5 שלב בדין המשמעתי אף אם לא היה צד לו מלכתחילה, גם רשאים לערער לבית הדין הארצי אף אם לא היו צד להליך אלא שהשימוש בסמכויות אלה הוא נדיר עד 6 בערכאה הראשונה. לחוק הוסיף מנגנון מאזן של נציג ציבור, 32 לא קיים כלל. תיקון משפטן שאינו עורך דין, היושב כחבר בוועדת האתיקה. עם זאת בקרה זו אינה מספקת, שכן מדובר באדם אחד בתוך ועדה המונה חברים, ומטבע הדברים יכולת ההשפעה שלו מוגבלת. 10-20 צר לי לכתוב שבמבחן העובדות והמעשה גם בתי המשפט הכלליים לא מהווים מנגנון בקרה ואיזון. מחקר אמפירי רחב יריעה ויחיד מסוגו, בחן את מידת ההתערבות של בתי המשפט בפעולת הלשכה בכל הנוגע לדין המשמעתי, והוכיח כי לא מדובר במנגנון המחקר מצא כי בית המשפט המנהלי מבקר 7 ביקורת אפקטיבי. את פעולות הלשכה בנוגע לדין המשמעתי בצורה צרה, בהשוואה לביקורת המופעלת על גופים סטטוטוריים אחרים, וכי עתירות 8 מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי מתקבלות לעיתים נדירות. המחקר המשיך ובחן את מידת ההתערבות של בתי המשפט בנוגע להכרעה בערעורים שבזכות על פסיקת בית הדין הארצי של הלשכה. ממצאיו הראו כי אמנם ערכאה זו מתערבת יותר מהמצופה, אך עיקר ההתערבות היא בקביעת מידת העונש, ואילו המחקר הראה כי 9 ההתערבות בהכרעות הדין היא מועטה ביותר. גם לגבי הערכאה הרביעית, ערעור ברשות לבית המשפט העליון, 10 הבקשות נדחות. אחת לעשור זוכה מערך הדין המשמעתי לביקורת של מבקר ביקורת פעם 11 המדינה במסגרת דוח הביקורת על הלשכה. בעשור בוודאי לא מהווה ביקורת משמעותית, שיש בה לשנות את חוליי המערכת, ולכן היא הייתה ועודנה חסרת משמעות. אזכיר כי והתייחס לפעילות לשכת עורכי 2020 הדוח האחרון, שהוגש בשנת , חשף ליקויים מהותיים במערך 2019-2012 הדין בישראל בשנים הדין המשמעתי, שפגעו הן בזכויות של עורכי דין והן בזכויות אילו דובר בביקורת בעלת שיניים ויכולת השפעה 12 המתלוננים. די היה בדוח זה כדי להביא להוצאת הדין המשמעתי מידי הלשכה. לסיכום, כל המנגנונים הקיימים, שנועדו לאזן את כוחה ושליטתה המלאה של הלשכה בדין המשמעתי, כושלים לנוכח השליטה הבלעדית של הלשכה במערך זה. שליטה זו אינה מתורגמת להשקעת משאבים כספיים ראויים במערך זה, ויעיד על כך דוח , שחשף בגרף מאיר עיניים את תת 2020 מבקר המדינה משנת 13 התקצוב של מערך האתיקה בכל אחד מחמש המחוזות שהיו אז. מתקציב המחוז מוקדש לתפקיד החובה החשוב 22% בממוצע כביותר של הלשכה, כאשר הסיבה לחוסר תקציבי זה אינה ידועה. צר לי לכתוב שבמבחן העובדות והמעשה גם בתי המשפט הכלליים לא מהווים מנגנון בקרה ואיזון. מחקר אמפירי רחב יריעה ויחיד מסוגו, בחן את מידת ההתערבות של בתי המשפט בפעולת הלשכה בכל הנוגע לדין המשמעתי, והוכיח כי לא מדובר במנגנון ביקורת אפקטיבי

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz