עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

59 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון בדיון חששות כי שליטתה הבלעדית של הלשכה בשוק השירותים המשפטיים עלולה להוביל לפגיעה בציבור. עם זאת, הצליחו עורכי הדין לחסום התנגדויות אלו. , והוא חריג 1962 חוק לשכת עורכי הדין נכנס לתוקף בשנת בהסדרת המקצועות השונים בחברה הישראלית. אין שום מקצוע חופשי – ובכלל זה רפואה, הוראה, הנדסה, ראיית חשבון, וכיוצא באלה – שזכה במעמד דומה, בעצמאות כמעט מוחלטת, ברוחב סמכויות בהיקף דומה, ובקביעת חובת השתייכות לארגון בלעדי המופקד על הסדרת ענייניו. כל זאת, מבלי שגוף זה נדרש להעניק לחברה תמורה למעמדו ומבלי שנקבעו בחוק מנגנוני איזון ובלימה משמעותיים. שנה מאז נחקק 60 עובדה מדהימה לא פחות היא שעד היום, החוק, הוא מוסיף לעמוד במתכונתו זו, ודבר לא נגרע מסמכויות הלשכה, האוטונומיה והמונופול שלה. זאת, למעט ביצוע כמה 2008 בשנת 32 תיקונים מעמיקים בחוק לאורך השנים: תיקון שעסק 2017 בשנת 38 שנגע למערך הדין המשמעתי, ותיקון במוסדות הלשכה. בשישים השנים שעברו מאז חקיקת החוק עברה החברה בישראל שינוי מהותי, מחברה סוציאליסטית לחברה קפיטליסטית ניאוליברלית. היחסים בין שלוש רשויות השלטון עברו גם הם שינויים משמעותיים. המערכת הפוליטית עברה כמה מהפכים, ושיטת המשפט בישראל עברה שינויים מהותיים - ירידת הפורמליזם ועליית ערכים, המהפכה החוקתית ועליית מעמדו של חופש העיסוק, היחלשות המונופול וגופים ריכוזיים, הידוק הפיקוח על גופים סטטוטוריים, השפעות גלובליות על משפט מקומי ועוד. גם הפרופסיה של עורכי הדין עברה שינויים מהותיים בעקבות העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין, שהחלה באמצע שנות של המאה הקודמת ונמשכת מאז. עיקרו של שינוי זה 90 הבהפיכת הפרופסיה המשפטית מהומוגנית להטרוגנית, בעקבות כניסת קבוצות אוכלוסייה שלא היו בעבר, ועוד כמה שינויים כל השינויים 12 תעסוקתיים שנבעו מהגידול המספרי הדרמטי. האלו לא שינו את ההסדרה המקצועית העצמית-אוטונומית של הפרופסיה. דוגמה טובה להעדר שינוי - אף שנדרש כזה - היא המערך של הדין המשמעתי. מתכונת הדין המשמעתי כאוטונומי נשארה ללא שינוי מהותי, למרות ביקורת ציבורית ודימוי גילדאי-שלילי שדבק בו. הביקורת התמקדה בשני הליקויים העיקריים מהם סובל הדין המשמעתי: העדר שקיפות ופוליטיזציה של המערכת. בעקבות ביקורת זו, לה היו שותפות כמה ועדות שדנו בנושא החל מאמצע , הוחלט במשרד המשפטים לערוך שורה של תיקונים 90 שנות הבחוק לשכת עורכי הדין בחלקים העוסקים בדין המשמעתי. תיקונים אלה מהווים את הרפורמה המקיפה ביותר שנערכה אי פעם בדין המשמעתי של עורכי הדין בישראל. הליך החקיקה של הרפורמה בדין המשמעתי נמשך חמש שנים בכנסת. הוויכוחים שהתנהלו סביב ההצעה, בין נציגי משרדי המשפטים ונציגי לשכת עורכי הדין, מדגימים היטב איך פועל ארגון המבקש לשמר את כוחו למול דרישה ציבורית גוברת לשקיפות ופתיחות. נציגי הלשכה הצליחו במאבק עיקש ולא מתפשר מול הכנסת לעצב את הרפורמה כרצונם. רק תיקונים שהלשכה הסכימה להם הוכנסו לחוק. במאמר שפרסמתי מיד לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, בחנתי לעומק את הדיונים מסקנתי הייתה ועודנה 2 סביבה והתיקונים שנקבעו במסגרתה. שהרפורמה החגיגית לה היו שותפים רבים כשלה בדיוק במקומות בהם הבטיחה לשפר. הרפורמה לא הוציאה את הפוליטיזציה מהדין המשמעתי של עורכי הדין בישראל, והיא לא הבטיחה את השקיפות הנדרשת ממערכת שיפוט אוטונומית, הנתונה בידי נבחרי הפרופסיה. הדין המשמעתי של עורכי דין בישראל מתחלק לשני שלבים, וכל שלב נדון בפני אורגן שונה של הלשכה, שלו סמכויות שונות. השלב הראשון הוא שלב בירור התלונה וההחלטה האם להגיש קובלנה נגד עורך הדין, והשלב השני הוא שלב הטיפול בקובלנה. בעוד שבשלב הראשון ועדות האתיקה הן בעלות הסמכות, הרי שבשלב השני בתי הדין המשמעתיים הם בעלי הסמכות. בשלב בירור התלונה עוסקות כאמור ועדות האתיקה, ונתונים מהתלונות נגנזות 90% שמפרסמת הלשכה מצביעים על כך שכ- 3 על ידי ועדות האתיקה. .)2014( 60–56 ,51 כ המשפט לימור זר־גוטמן "השפעות העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין בישראל" 1 .)2010( 27 טו המשפט לימור זר־גוטמן "הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים?" 2 22 2020 סיכום פעילות לשנת ); ועדת האתיקה המחוזית – מחוז תל־אביב 2007( 1 23 אתיקה מקצועית ראו, דרור ארד־אילון "סיכום פעולת ועדת האתיקה הארצית בקדנציה" 3 הפכו ביוזמת הוועדה להליך ברור משמעתי. 21 טופלו כתלונות ו־ 866 הועברו לטיפול ועדה אחרת, 271 פניות ומידעים על עבירות משמעת, 1.158 ). מצוין כי מתוך 2020( במצב שבו כל הסמכויות מרוכזות באופן בלעדי ואוטונומי בידי אותו גוף, אף שחלקים מסוימים נערכים באורגנים שונים שלו, יש חשיבות רבה לפיקוח חיצוני, שיכול לאזן את הכוח ולמנוע שימוש שרירותי ופוליטי בו

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz