עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

40 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון בנוסף, נרשמים עורכי דין לתוכניות שונות ללימודי מוסמך במשפטים במוסדות להשכלה גבוהה, בהתמחויות קונקרטיות. בדרך זו הם מפרסמים את עצמם ברבים כבעלי התמחות בתחומים ספציפיים, ובונים לעצמם מוניטין מקצועי בהקשרים קונקרטיים אלה. התמקצעות זו יש בה כדי להקהות במידה רבה את החשש מפני הידרדרות באיכות המקצועית של עורכי הדין אגב העלייה במספר עורכי הדין. זאת, גם ברמה המהותית, אבל לא פחות מכך גם מחמת צמצום תחומי הממשק המקצועיים עליהם מתחרים עורכי הדין בשוק העבודה החופשי. אין להוסיף חסמים נוספים בשערי המקצוע ברמה העקרונית אפילו היה מספר עורכי הדין בישראל מדאיג אותי, עדיין הייתי רואה חשיבות אקוטית ברכישת ההשכלה המשפטית ואף בעיסוק בעריכת דין, ומתנגד לגישה הדוגלת בהוספת חסמים בפני אלה המבקשים להימנות עם הפרופסיה המשפטית. לכך יש ארבעה נימוקים: במדינה שבה אין חוקה פורמאלית כתובה, קל וחומר ראשית, במדינה שבה חוקי היסוד ברובם אינם משוריינים פורמאלית, וגם כשהם משוריינים פורמאלית הם עדיין משתנים לעיתים תכופות כתנועת השבשבת, יש למשפטנים כלי חשוב מאוד המאפשר להם להשפיע על עיצוב פניה של החברה הישראלית בכל מישור אפשרי. תפקידה של האקדמיה המשפטית לא מסתכם בכך שהיא שנית, מהווה את המדרגה הראשונה במסלול ההסמכה לעריכת דין. תפקידה רחב בהרבה, והוא כולל את המחויבות להנגיש את הידע המשפטי לאוכלוסיות רחבות ומגוונות ככל האפשר. הנחה זו נשענת על תפיסה לפיה המשפט הוא משאב ציבורי שהידע 2 אודותיו מוחזק, לצערנו, בידיהם של מתי מעט. אם אנחנו מקבלים את ההנחה שהמשפט חל באופן שוויוני על כולם – לא רק ביחס לחובות שהוא מטיל, אלא גם ביחס לזכויות שהוא מעניק – הרי שקיימת חובה ציבורית לצמצם את הפערים בין אלה שמודעים לזכויותיהם לבין אלה שאינם מודעים להן. עצם החשיפה לעולם המשפט מסייעת בהפצת הידע המשפטי, לא רק לסטודנט שלומד אותו, אלא גם לסביבתו החברתית והגאוגרפית. כוחו של הנימוק השני לעיל יפה שבעתיים דווקא ביחס שלישית, לקבוצות מוחלשות בחברה הישראלית, לרבות אלה הממוקמות במשך רוב שנותיה של 3 בפריפריות הגאוגרפיות של המדינה. המדינה הוחזק הידע המשפטי בידי קבוצה מצומצמת ביותר של שחקנים; רובם הגיעו מרקע די אחיד, ועל כן החלטותיהם שיקפו להדרה זו ממוקדי הידע המשפטי יש 4 בעיקר את תפיסת עולמם. תוצאה ברורה וניכרת של הדרה ממוקדי הכוח וההשפעה במדינה. היעדר גיוון הדעות גרר הזנחה של תפיסות עולם וצרכים של אוכלוסיות שקולן לא יוצג כלל ועיקר. כאשר אוכלוסיות שלמות חשות שהמשפט הוא לא שלהם, הרי שהיעדר מיצוי הזכויות גורר עימו גם תופעות של היעדר ציות. מהפכת ההשכלה הגבוהה, , נועדה 90 שהוביל פרופ׳ אמנון רובינשטיין בתחילת שנות הלסייע בצמצום הפערים בכך שפתחה את הדלת בפני מכללות פרטיות להרחיב את הנגישות לידע המשפטי. אלא שהמוטיבציה להעניק מן המשאב הציבורי הזה נכרכה גם במוטיבציות עסקיות, אשר הפכו את החינוך המשפטי מחוץ לכותלי האוניברסיטאות למוצר יקר, ובלתי נגיש לאותן אוכלוסיות בפריפריה, הנזקקות לו במיוחד. משיקולים חברתיים ומתוך רצון לקדם את הפריפריה ולחזקה, להקים שני בתי ספר 2005 החליטה ממשלת ישראל בשנת למשפטים במכללות ציבוריות בפריפריה – האחד בנגב (המכללה 7 האקדמית ספיר) והשני בגליל (המכללה האקדמית צפת). החלטת הממשלה נעשתה מתוך כוונה מוצהרת לתקן עוול ) (להלן אלבשן – על נפקדות הצדק החברתי). 2003( 7 )1 ג( עלי משפט . יובל אלבשן "על נפקדות הצדק החברתי בחינוך המשפטי בישראל" 4 .)2005( 533 ,497 )2 ג( עלי משפט יובל אלבשן, "נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט", 5 https ://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3421268,00. .)21.10.2010( כלכליסט שנה לכניסת המכללות: היום שבו עריכת דין הפכה לעוד מקצוע", 20 ענת רואה, " 6 html https://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/%D7%A . ראו: 160 ), בעמוד 2007 (מרץ 2002-2007 המועצה להשכלה גבוהה העשירית, קובץ החלטות עקרוניות: 7 7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7% AA-2002-20071.pdf .)2014( 105 ו מעשי משפט יעל עפרון וירון זילברשטיין, "על סטודנטים למשפטים כ'סוכני שינוי' – המקרה של בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת", 8 .631-632 , בעמודים 625 )5 פ"ד נג( ואח', 1995 (ד) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו- 12 ועדת הערר לפי סעיף נ' הסנגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) 4495/99 בג"ץ 9 במשך רוב שנותיה של המדינה הוחזק הידע המשפטי בידי קבוצה מצומצמת ביותר של שחקנים; רובם הגיעו מרקע די אחיד, ועל כן החלטותיהם שיקפו בעיקר את תפיסת עולמם. להדרה זו ממוקדי הידע המשפטי יש תוצאה ברורה וניכרת של הדרה ממוקדי הכוח וההשפעה במדינה

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz