עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

26 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון בשופט. יצוין כי השימוש בחלופה האחרונה נעשה, אם בכלל, רק במקרים מאוד מאוד חריפים וחריגים. "עכשיו תתאר לך שמעלילים על שופט עלילה שניתנת להפרכה בצורה מיידית. תופעה זו בולטת ובוטה במיוחד בתחום דיני המשפחה, שם העניינים טעונים לא רק משפטית, אלא גם רגשית, ולעיתים מטיחים בשופטים דברים לא נכונים, ולא רק שהם לא נכונים, הם ניתנים להפרכה במיידי, ואז נשאלת השאלה מה עושים עם זה? "אני חייב לציין שכאשר הייתי בוועדה למינוי שופטים, אט אט פחתו המועמדויות לשפיטה בענייני משפחה, כי השופטים נמצאים שם תחת ׳טרור׳, ולעיתים מטיחים בהם דברים שהם ׳פייק ניוז׳ ומופרכים. "על התופעה של הפצת ׳פייק ניוז׳ בתחומים שונים כתבתי גם בפסק הדין האחרון שפרסמתי עם פרישתי. יש נוהל פנימי של הרשתות החברתיות הגדולות, לפיו אפשר לפנות אליהן ולבקש ."notice and take down להסיר פרסום פוגעני. נוהל זה נקרא " " על הפרסום הפוגעני, והם מחליטים אם notice אתה נותן להם " להסירו אם לאו. מטבע הדברים שופט מוגבל בתגובותיו, ולפיכך, במקום שהוא בעצמו יבקש להפעיל את הנוהל המערכת עושה זאת בשבילו, והמערכת בהחלט צריכה לעזור לשופטים בסיטואציה כואבת שכזו. כמובן שהשופט הוא זה שיוזם את הפנייה הראשונית, ואני לא רואה בכך כל פסול. במגבלות שהוזכרו – זו לא צנזורה". ynet השופט אליקים רובינשטיין התייחס לאחרונה בראיון בלביקורת על בית המשפט, ואמר שחלק גדול ממנה "הוא סוג של שטיפת מוח". כיצד אתה רואה את הדברים? "אני חושב שחברי אליקים רובינשטיין התכוון לכך שיש ביקורת לא על פסקי הדין, אלא על אישיותם של חלק מהשופטים. לתופעה הזו ולמה שנלווה אליה הוא קרא שטיפת מוח. אני מעדיף לומר שמדובר בביקורת שהיא לא עניינית ולא הוגנת, שלפעמים גם מערבת עובדות לא נכונות, וכנראה שלזה הוא התכוון. אני בעד ביקורת ובלבד שהיא תעמוד במקצועיות ובהגינות הנדרשת". האם מדינת ישראל היא מדינה שחוששת מדי מביקורת? "אני מתמצא במשפט משווה ועקבתי לא רק אחרי משפטים, אלא גם אחרי העיתונות העולמית. לטעמי אנחנו ביקורתיים לא פחות ממקומות אחרים בעולם, ואולי אפילו יותר בהשוואה לחלק גדול ממדינות העולם". שנה וכיום? 30 אתה רואה הבדל במעמד של שופט עליון לפני "רחשתי כבוד גדול לשופטים בכלל ולשופטי בית המשפט העליון בפרט, וכך גם נהג הציבור לפני שנים. כתבי העת המשפטיים בהחלט כתבו לפרקים דברי ביקורת חריפים נגד פסקי דין של בתי המשפט, לגופם של דברים, אך אף פעם לא לגופו של שופט. "במשך השנים הביקורת הלא עניינית גברה. אחת הסיבות המרכזיות לכך נובעת מפעילותן של הרשתות החברתיות, שבהן יש לעיתים הכוונה מצד הרשויות האחרות או מי מבעלי התפקידים בהן, נגד בית המשפט. השחיקה במעמד בית המשפט, שבאה לידי ביטוי בכך שהפסיקו לבקר את תוכן פסקי הדין והתחילו לבקר את השופטים באופן אישי, החלה אז. "פעם הייתה תפיסה שלפיה שופט מדבר רק בפסקי הדין שלו, וכלל לא מגיב. כיום תוקפים את השופט אישית גם באמצעות עובדות מומצאות או לא מדויקות, ובזה לדעתי צריך לטפל. המודעות לצורך הזה הביאה לאחרונה לחשיבה מחודשת בנושאים אלה, בארץ ובעולם". איך באמת ניתן לטפל בכך? "לעניות דעתי השידורים הישירים הם אחד מהכלים להתמודדות עם הרוח הרעה של ההתקפות האישיות. כראש ועדת ההיגוי לקידום פרויקט השידורים הישירים של דיונים מבית המשפט העליון, המלצתי לפתוח חלק מהדיונים לשידור ישיר. כך נהגתי גם בתקופתי כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שבה פתחתי הכל חוץ ממעט נושאים ביטחוניים רגישים. שם, זה היה תלוי רק בי. המלצתי לפעול ברוח זו גם כראש ועדת ההיגוי בבית המשפט, אבל היו שופטים שלא ששו לכך. פה אבקש לשבח את הנשיאה חיות - כי יש הבדל בין להמליץ לבין להחליט – והיא זו שקיבלה את ההחלטה האמיצה, שהיו בה סיכונים וגם התנגדות מצד חלק מהשופטים. "ברגע שהעם שומע את הקולות, רואה שאנחנו מתכוננים לכל תיק, ומתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מהדרך שבה הדיונים מתנהלים, הכל נוכחים לדעת שאנחנו בקיאים בחומר ונוהגים ביושר ובצדק, כך שקשה לומר אחר כך שאנחנו לא אובייקטיבים. אני לא משלה את עצמי שאפשר להחזיר את המצב לאחור, אבל בהחלט ניתן לשפר את היחס לבית המשפט. לצד פתרונות נוספים שעליהם שוקדים עתה בישראל ובעולם, זהו בהחלט כלי נוסף". הדרך שלא נבחרה מעורבותו של השופט מלצר בעשייה הציבורית וחיבתו לאקטואליה אינה דבר חדש. עוד בימיו כתלמיד בגימנסיה העברית "הרצליה", היה פעיל במועצת התלמידים, ואף שימש במסגרתה כ"סגן ראש עיר הנוער" בתל אביב. לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz