עורך הדין - גיליון 48 - דצמבר 2021

עורך הדין 2021 דצמבר | 48 2021-1961 לשכת עורכי הדין מציינת שישים שנות עשייה ציבורית 60 ואחת לשנה הבאה ראיון מרכזי עם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון יצחק הרצוג דבר נשיא המדינה ענת ברון דפנה ברק-ארז אשר גרוניס טורים מיוחדים מאת: חנן מלצר לשעבר קנת מן שי ניצן לימור זר גוטמן משה נסים מוחמד ותד אביחי מנדלבליט גל לברטוב יורם סגי זקס שי מילוא דפנה הולץ-לכנר דרור ארד איילון יוסף גרוס ברכת ראשי המחוזות נתונים ומספרים ומקאמה מיוחדת לכבוד הלשכה וגם:

03 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון מוגש לכם בזאת גיליון כתב העת "עורך הדין", לחודש שנה להקמתה של לשכת עורכי 60 , המוקדש לציון 2021 דצמבר הדין בישראל. הכנו עבורכם גיליון מגוון ועשיר, הנפתח 60 לכבוד חגיגות הבדברי נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, אף הוא עורך דין בעברו. בהמשכו תמצאו מאמרים וטורים מרתקים ומאירי עיניים שנכתבו, בין היתר, על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, כבוד השופט בדימוס אשר גרוניס, המעניק לנו זווית ראייה מעניינת על אקטיביסטיות, שמרנות ומה שביניהן. כבוד שופטות בית המשפט העליון דפנה ברק ארז וענת ברון, שכתבו על סיפורים תנ"כיים וייצוג במשפט ועל פישוט השפה המשפטית בהתאמה. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כתב על לשכת עורכי הדין כסוכנת של ביטחון משפטי, פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, התייחס לחשיבות בגיוון עובדי הפרקליטות. דיקאן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת, פרופ' מוחמד ותד, כתב על החשיבות ביבוא החינוך המשפטי לפריפריה ועוד רבות ורבים, טובות וטובים אחרים. כמו כן, נשתף אתכם בראיון חגיגי ולא שגרתי שערכנו עם אחד מהשופטים הבולטים שהיו כאן בדור האחרון, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, כבוד השופט בדימוס חנן מלצר, שמספק לנו נקודת הסתכלות מעניינת על מאחורי הקלעים של הרשות השופטת, על החשיבות במינוי שופטות ושופטים מהסקטור הפרטי ועל תוכניותיו למועצת העיתונות. הגיליון הנוכחי רואה אור בשעה שמרבית ההגבלות שהביאה עלינו הקורונה הוסרו. כפועל יוצא מכך, התאפשר ללשכה לציין בכמה אירועים משמעותיים, ובהם: הכנס השנתי 60 את שנה ה- באילת שסיקור מיוחד שלו מפורסם בגיליון זה, וכן ועידת 20 ה- שעליה עוד ידובר בגיליון הבא. 10 המשפט הלשמחתי הצלחנו לבסס את לשכת עורכי הדין כלשכה מקצועית, א-פוליטית וחברתית. הלשכה תמשיך להוות בראש וראשונה, איגוד מקצועי עבור חבריה, עורכות ועורכי הדין, ותפעל לסייע בקידום מקצועי של חברותיה וחבריה, תוך שמירה קפדנית על טוהר המקצוע. ייצוב השורות והשבת הלשכה למקומה הטבעי לא היה מתאפשר ללא מחוזות הלשכה והעומדים בראשם, שותפי לדרך. אלה, שלחו ברכה מיוחדת לרגל יום חגה של הלשכה שמתפרסמת בגיליון זה. תפקידיה של הלשכה רבים ומגוונים, ומעורבות חברתית הוא אחד המרכזיים שבהם. על כן גם נושא זה, שחרתנו על דגלה של הלשכה, יקבל מקום של כבוד בגיליון הנוכחי ובשנה האזרחית החדשה שבפתח. לשמחתי הלשכה מהווה חלוץ לפני המחנה בתחום זה, בין היתר, באמצעות החטיבה החברתית, תוכנית "שכר מצווה" ואלפי המתנדבות והמתנדבים שבלעדיהם שום דבר מפעילותנו לא היה מתאפשר. הקדשנו ונמשיך להקדיש את מרצנו בהגנה על אלו שקולם אינו נשמע ולעיתים אף מושתק, בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ועזרה לזולת, וגם בהצטרפות להליכים משפטיים עקרוניים כידיד בית המשפט. נמשיך לפעול למען אחדות הלשכה, למען שמירה על כבוד המקצוע וגבולותיו, ולמען הגנה על הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם והאזרח. זהו תפקידה של לשכת עורכי הדין משחר הימים וכך גם ימשיך להיות. אני מאחל לכולכם שנה אזרחית טובה, פורייה ובריאה וכמובן, קריאה מהנה. דבר ראש הלשכה אבי חימי עו״ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין שלכם, חברות וחברים יקרים,

04 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון

05 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון תיצרב בזיכרון הלאומי ההיסטורי של מדינת ישראל 2021 שנת כשנה השנייה של מגפת הקורונה במדינה, גם כתב העת שלנו שינה את פניו בשנה האחרונה, עת גיליון מאייוני ירד לראשונה לדפוס בשם ״עורכת הדין״. בהקשר זה אני רוצה להודות לראש הלשכה, על כך שאימץ בשתי ידיים את הצעתי להוסיף לסירוגין לכתב העת - שהיה מזוהה עד היום בלשון זכר כ"עורך הדין" – את השם "עורכת הדין". מדובר אמנם בשינוי קטן, אך לא סמנטי כלל ועיקר, ויש לברך על כך. עוד עשויות להיזכר כשנים שסימנו 2022 בואכה 2021 יחד עם זאת, את קו פרשת המים של מערכת המשפט הישראלית. בחירה של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, מינויו של עו"ד עמית איסמן כפרקליט מדינה במינוי קבע, וכן ההודעה על מינויים של עורכי הדין ד"ר גיל לימון וכרמית יוליס כמשנים החדשים ליועץ המשפטי לממשלה, הם די והותר בשביל להביא לשינוי משמעותי. אם לא די בכך, שר המשפטים גדעון סער, לא מסתיר את כוונותיו לבצע רביזיות לא מעטות, שהעיקרית שבהן, אם תתממש, היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני כובעים: זה הייעוצי וזה התביעתי. ללשכת עורכי הדין – כמי שחיה ונושמת את עולם המשפט לפני ולפנים, וכמי שמקבלת פידבק עדכני ובלתי אמצעי מהשטח – יש רבות מה לומר בנוגע לנושאים שעל סדר היום, לרבות בחירת שופטים וכך גם בשאלת פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. להקמת הלשכה הוקדש לדיון 60 בהתאם, חלק נכבד מאירועי הבאותם נושאים. בסיכום מיוחד של הכנס השנתי של הלשכה המפורסם בגיליון זה, מובאים דבריו של עו״ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בהתייחס למורכבות תפקיד היועמ"ש ולשאלת פיצולו, לפיהם "לשבת עם ראש הממשלה בבוקר בכובע הייעוצי ואחר הצהריים בכובע התביעתי, זה לא פשוט". וד"ל. המרואיין המרכזי בגיליון הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס חנן מלצר, שפרש לפני כמה חודשים ונבחר לאחרונה לכהן כנשיא מועצת העיתונות. את הריאיון איתו קיימנו לפני התכנסות הוועדה לבחירת שופטים וההתפתחויות האחרונות, לרבות מינויו של השופט שאול שוחט לכהונה בפועל בבית המשפט העליון. אולם, המשנה לשעבר בהחלט התייחס לנושא, בדגש על התמהיל הרצוי בעיניו להרכב של בית המשפט העליון. בהתייחסו לירידה באמון הציבור ברשות השופטת, מציע השופט מלצר דרכים אפשריות להגברת האמון (רמז: יותר שידורים חיים מבית המשפט העליון), כך שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. משתתפות ומשתתפי הגיליון הנוכחי התבקשו לכתוב על נושאים משפטיים רוחביים לפי בחירתם. לאור ההיענות הרבה זכינו לגיליון חגיגי במיוחד לכבוד יום הולדתה של הלשכה, הכולל רשימה מיוחדת של נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, לצד מאמרים ממגוון נציגות ונציגים מעולם המשפט, לרבות שופטים בעבר ובהווה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה לשעבר, הסניגור הציבורי הארצי לשעבר, נציגי אקדמיה ועורכות ועורכי דין מהסקטור הפרטי והציבורי. כולי תקווה שתמצאו במאמרים המפורסמים בגיליון זה תכנים שתורמים לכם הן ברמה המשפטית והן ברמה האקדמית. דבר העורך מנחם שטאובר עולם המשפט משנה את פניו

2021 דצמבר | 48 גיליון מס' תוכן עניינים דבר נשיא המדינה, יצחק הרצוג | 9-8 נעשה הדין, נעשה אמת, נעשה שלום נשיא בית המשפט העליון לשעבר, | 12-10 פרופ' אשר גרוניס על אקטיביזם ושמרנות של בתי המשפט היועץ המשפטי לממשלה, | 16-14 עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט לשכת עורכי הדין כסוכנת ביטחון משפטי שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון | 36-34 פישוט השפה המשפטית - בעקבות הספר ״זאת ועו"ד!״ שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז | 33-32 סיפורים תנ"כיים על ייצוג במשפט דיקן בית הספר למשפטים | 42-38 במכללה האקדמית צפת, פרופ' מוחמד ותד "מלאה הארץ משפטנים, ואני אומר – לטובה" פרופ' יוסף גרוס | 56-54 משתף בזיכרונותיו מימיה הראשונים של הלשכה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, | 30-18 השופט חנן מלצר בראיון חגיגי ולא שגרתי עו"ד ד"ר גל לברטוב | 47 מקאמה לכבוד הלשכה עו"ד שי מילוא | 45-44 60 על האירועים המרכזיים של שנת ה- ראשים מברכים | 53-48 יושבי ראש ועד מחוזות הלשכה מברכים את הלשכה לרגל יום חגה 06 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון

עו"ד דרור ארד אילון | 65-62 ואף על פי כן – אוטונומיה משמעתית והצעות לתיקונה פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן | 67-66 "אלף פרחים יפרחו" – על גיוון עובדי פרקליטות המדינה מייסד הסניגוריה הציבורית, פרופ' קנת מן | 70-68 הצורך בשינוי סדרי הדין בהסדרי הטיעון עו"ד דפנה הולץ לכנר | 74-72 העותר הציבורי – אמצעי מרכזי להגנה על שלטון החוק וזכויות האדם יו"ר (מנהל) החטיבה החברתית, | 81-80 עו"ד יורם סגי זקס שנה למשפטנים החדשים 20 נאמן למקור – השופט צבי טל ז"ל | 83-82 ציטוטים נבחרים מהפסיקה – חלק א' 60 סיכום אירועי ה- | 134-102 הכנס השנתי באילת - נאומים, מושבים מרכזיים והופעות בעיני עורך הדין | 100-84 מאמרים מקצועיים, הצעות ייעול ומחשבות במגוון נושאים שעל סדר היום עורך ראשי: עו"ד מנחם שטאובר עורך אחראי: עו״ד איתי הר-אור וינברג הפקה: עו”ד עמית פרלמן עיצוב גרפי: דוד קקון - אייקון תקשורת עורכת לשונית: אילת צור יועצי המערכת: עו"ד עמית פרלמן צילומים: דוברות לשכת עורכי הדין, ספר היובל שנות לשכה, לשכת העיתונות הממשלתית, 50 – דוברות משרד המשפטים, יוסי זליגר, יוסי זמיר 1 בשער: בית לשכת עורכי הדין בירושלים, שופן צילום שער: יוסי זמיר מו״ל: לשכת עורכי הדין בישראל © , תל אביב 10 רח’ דניאל פריש מנכ״ל הלשכה: אורי אלפרסי 03-6918696 : פקס 03-6362200 : טלפון www.israelbar.org.il אתר הלשכה: menachem.s@israelbar.org.il מייל המערכת: המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות ד"ר לימור זר-גוטמן | 61-58 שישים שנה ללשכת עורכי הדין - לאן פני הדין המשמעתי? שר המשפטים לשעבר, עו"ד משה נסים | 79-76 כל דכפין ייתי ויבגץ 1 ידיעון לשכת עורכי הדין בישראל - גיליון מס' 07 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון

08 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון כחבר לשכת עורכי הדין, שאף נשוי לכזו, וכנצר לחבר לשכה, שמחת חגיגות השישים היא גם שמחתנו. שישים שנות הלשכה היו גדושות ומלאות. היו בהן ימים גדולים ורמים וגם ימים קשים ומעוננים, אך איש לא יחלוק כי במבט רחב רשמה לשכת עורכי הדין פרק מפואר בבניין עולם המשפט הישראלי, בביצור הסדר והחוק, ובעיצוב דמותם והתפתחותם של בתי המשפט. עריכת דין אינה מקצוע כשאר המקצועות. לחברי הלשכה מעמד משמעותי בבניין הדמוקרטיה הישראלית ואחריות לשמירת עולם המשפט. אין קיום לעולם המשפט ללא עורכי הדין. אין משפט צדק ללא זכותו של כל אזרח להגנה משפטית, ואין זכויות אזרח במדינה דמוקרטית ללא סנגוריה ציבורית חזקה וללא ראייה חברתית רחבה, כפי שמביאה לידי ביטוי תוכנית "שכר מצווה" של חברי הלשכה המתנדבים למען אלה שזקוקים לכך. זכינו, והלשכה היא אחד המרחבים הבולטים שבהם יש מקום אמיתי לכל גווני החברה בישראל. ערבים ויהודים, חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים, אנשי פריפריה ואנשי מרכז, צעירים ובאים בימים. אני מברך את ידידי ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, ואת כל העושים במלאכה, ומבקש כי נמשיך לפעול כדי שכל עורכי ועורכות הדין יתגאו בחברותם בלשכה, וכי גם עם העלייה המתמדת במספר החברים בלשכה נצליח לשמר ולרומם את מעמד המקצוע. ככל גוף וככל מערכת, אחרי שישים שנה גם לשכת עורכי הדין מתחדשת ומשתפרת, אבל הרוח נשמרת. הלשכה צריכה לשמור על מקומה המשפיע. עליה להביע עמדה נחרצת באשר להקפדה על סדרי הדין, על הליך חקיקה נאות, ועל שמירת עצמאותה וכבודה של מערכת המשפט. בפרקי אבות אמר רבן שמעון בן גמליאל: "על שלושה דברים העולם קיים, על הדין, על האמת, ועל השלום". התלמוד הירושלמי במסכת תענית מלמד כי "שלשתן דבר אחד הן: נעשה הדין, נעשה האמת, נעשה השלום". ללא דין ומשפט צדק, מדינה אינה יכולה לזכות באמון אזרחיה; ולפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, עשויות להיות השלכות קשות מנשוא. מערכת המשפט שלנו זוכה לאמון גבוה יחסית מצד הציבור, בוודאי בהשוואה לרשויות אחרות. אבל, וגם את זאת צריך נעשה הדין, נעשה אמת, נעשה שלום הלשכה צריכה לשמור על מקומה המשפיע. עליה להביע עמדה נחרצת באשר להקפדה על סדרי הדין, על הליך חקיקה נאות, ועל שמירת עצמאותה וכבודה של מערכת המשפט דבר נשיא המדינה יצחק הרצוג

09 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון לומר ביושר, האמון במערכת המשפטית מצוי במגמת ירידה של ממש בשנים האחרונות, והדבר מדאיג את כולנו. יש הטוענים כי הירידה באמון הציבור במערכת המשפט היא ביטוי לחוסר אמון כולל במערכות, ואכן, הסקרים מלמדים שהאמון ברוב המערכות השלטוניות ירד, אך מובן שאין בכך כדי להפחית את הצורך בהתמודדות עם המצב. ק אמר בעבר כי "חוסר אמון בשפיטה הוא תחילת ָ ז ְ ל ּ ָ ה ב ּ ֶ ה ד ֶ אוֹנוֹר סופה של החברה", ומה שהיה נכון לפני מאתיים שנה, נכון בהקשר הזה לא פחות גם היום. שלטון החוק הוא אבן היסוד שלנו, של כל מדינה. אין משילות בלי מערכת משפט איתנה. הרי מערכת משפט יציבה וחזקה אינה סותרת משילות, היא רק מחזקת אותה. אובדן האמון עלול לגרום לכך שפחות ופחות אזרחים יראו בבית המשפט כתובת לפתרון סכסוכים. הוא עלול להביא להטלת ספק בצורך הבסיסי לקיים החלטות שיפוטיות. ללא מערכת משפט עוֹ. ָ ל ּ ְ ים ב ּ ִ י ַ הוּ ח ֵ ע ֵ ת ר ֶ ישׁ א ִ חזקה, לה נתון אמון הציבור, א עוצמתו של אמון כזה נשענת, בין היתר, על היכולת של מערכת המשפט לראות לנגד עיניה, כל העת, את כלל גווניה של החברה הישראלית. אך אסור להתבלבל: אמון הציבור אין משמעותו ריצוי הציבור, או קבלת החלטות בהתאם למדד הפופולריות שלהן. אמון הציבור תלוי דווקא בהיותה של המערכת מקצועית, עצמאית, נטולת פניות, נקיית כפיים ונאמנה לדין ולמשפט, כזו שהכול שווים בפניה. אין זה אומר שכל אחד ואחת מאיתנו מחויב להסכים עם כל החלטותיה ופעולותיה של מערכת המשפט. אין זה אומר שלא ניתן לחלוק על פסק דין כזה או אחר, או להביע ביקורת על בית המשפט העליון. להיפך, אמון צריך ויכול להתקיים גם כשיש ל את הדרך - כיצד לחלוק, כיצד ֶ כ ֶ שׂוֹם שׂ ְ מחלוקת. אך יש לברור בּ לבקר, ולבחור דרך שתחזק אותנו ולא תערער אותנו מהיסוד. התקפות משולחות רסן על המערכת אינן הדרך. בשנים האחרונות, שבהן הועמק הקיטוב בחברה הישראלית והתעצם המתח בין רשויות השלטון, למדנו כי התנהגות שקולה, מכילה, ועניינית, היא המוצא היחיד לחיינו כאן. חיי הציבוריים והמקצועיים, והעובדה שאני עצמי עורך דין בהכשרתי, זימנו לי היכרות קרובה עם שלוש רשויות השלטון שלנו. פעלתי בכל אחת מהן, עמדתי על הממשקים ביניהן, וכמובן שהתוודעתי גם לנקודות התורפה שקיימות בכל הרשויות, ואינן נחלתה של הרשות השופטת לבדה. מהמקום הזה, המבוסס על ניסיון רב שנים, אני תומך נלהב בהסדרת מערכת היחסים בין הרשויות. יותר מכך, אני טוען כי המחלוקות המתגלעות מעת לעת בין שלוש הרשויות שלנו יכולות להיות דווקא מנוף לצמיחה, לשיפור ולהתחדשות. הרשויות צריכות להיות קשובות יותר זו לזו, להתנהל בדיאלוג, להחליף התנגחות בהתדיינות ולהמיר התרסה בהקשבה. הדיאלוג הזה בין הרשויות נחוץ לנו כל כך כחברה וכמדינה, ולכן הצהרתי לאחרונה שכנשיא המדינה אשמח לארח בבית הנשיא כל דיאלוג מכבד, מכיל, מקצועי וענייני, בין הנהגות רשויות השלטון בישראל. מניסיוני ומשיחותיי עם ראשי הרשויות, אני מתרשם שיש להם פתיחות וקשב רב לדיאלוג כזה, שיגביר את האמון בין רשויות השלטון ובין הציבור למערכת המשפט, ויחזק את יסודות הדמוקרטיה שלנו. אני בטוח שגם קולם של חברי וחברות לשכת עורכי הדין יישמע בנושא הזה, כפי שהיה בעבר, ואני מברך על כך. אני מאחל לכלל חברי וחברות הלשכה עוד שנות משפט מוצלחות ורבות, שבהן נקיים כפרטים, כחברה וכמדינה, את הכתוב בספר יך". ֶ לֹה ֱ ם א ִ ת ע ֶ כ ֶ ל ַ ע ֵ נ ְ צ ַ ה ְ ד, ו ֶ ס ֶ ת ח ַ ב ֲ ה ַ א ְ ט, ו ּ ָ פ ְׁ ש ִ שׂוֹת מ ֲ עמיכה: " מערכת המשפט שלנו זוכה לאמון גבוה יחסית מצד הציבור, בוודאי בהשוואה לרשויות אחרות. אבל, וגם את זאת צריך לומר ביושר, האמון במערכת המשפטית מצוי במגמת ירידה של ממש בשנים האחרונות, והדבר מדאיג את כולנו

10 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון מעת לעת עולה בעולמו של המשפט הישראלי, ואף בספירה הציבורית הרחבה שמחוץ לעולם המשפט, השאלה האם בית המשפט העליון, או שופט זה או אחר, או שופטת זו או אחרת, הם אקטיביסטים או שמרנים. אין בכוונתי להגדיר או ליתן ציונים לזה או לאלו. במסגרת המצומצמת הנתונה לי אציע כמה מבחנים או כלים שיאפשרו לכל אחד ואחת העוקבים אחר ההתפתחויות במשפט הישראלי ליתן לעצמם תשובה לשאלה הנזכרת. ותחילה הערה מתודית, שהינה אף בגדר אזהרה או תיקון טעות. חלק מאלה העוסקים בשאלת האקטיביזם השיפוטי ממקדים את הבחינה במשפט הציבורי - החוקתי והמנהלי. מבט המוגבל למשפט הציבורי הינו מצומצם יתר על המידה. בחינה נכונה וראויה של סוגיית האקטיביזם חייבת לכלול אף את המשפט הפרטי. והערה מקדמית נוספת: התשובה לשאלה אקטיביסט או שמרן הינה לעיתים מורכבת. קיימת משרעת שבצידה האחד אקטיביזם ובצידה האחר שמרנות. במקרים רבים מאוד התשובה נמצאת בנקודת ביניים על המשרעת, בין שני הקצוות. שתי גישות עקרוניות אפשריות לבחינה של אקטיביזם. האחת גישה מהותית והשנייה גישה ניטרלית. הגישה המהותית בוחנת על בסיס ערכי-אידאולוגי את תוכנם של פסקי הדין שניתנים על ידי בתי המשפט. אם הבחינה מובילה למסקנה שבית המשפט פועל בכיוון של שמרנות אידאולוגית, ממילא אין הוא אקטיביסט ולהיפך. הגישה האחרת אינה בודקת את תוכנם של פסקי הדין על יסוד האידאולוגיה שמאחוריהם, אלא על יסוד שונה. השאלה הנשאלת היא האם פסקי הדין של בית המשפט משנים את המצב המשפטי הקיים, האם הם מפתחים את המשפט ובעיקר מהו קצב השינויים והפיתוח. מאחר שאין הבחינה מתייחסת לתוכנם של פסקי הדין מבחינה ערכית-אידאולוגית, מדובר בגישה ניטרלית. מכאן, שגם פסק דין שמבחינת התוכן הינו שמרני עשוי להיחשב אקטיביסטי על פי הגישה הניטרלית. פסק דין מזרחי 787/79 המדגים היטב את ההבדל בגישות הוא ע"פ ). לפי הגישה 1980( 421 )4 , פ"ד לה(נ' מדינת ישראל האידיאולוגית מדובר בפסק דין שמרני, בעוד שלפי הגישה הניטרלית עסקינן בפסק דין מאוד אקטיביסטי. נבהיר העניין על יסוד מה שמתרחש במדינה הדמיונית "רוריטניה". במדינה דמוקרטית זו מתמנים השופטים של בית המשפט העליון לכל החיים, היינו עד לפרישה מרצון או עד למותם. בבית המשפט העליון מכהנים תשעה שנים. 25 שופטים. השופטים הנוכחיים מכהנים זה כבחינה אידיאולוגית מלמדת שבתקופה זו כיהנו חמישה שופטים ליברלים וארבעה שמרנים. 25 בתיקים החשובים ביותר שהגיעו לבית המשפט באותן שנים נחלקו הדעות על פי החלוקה הנזכרת. והנה אחת השופטות הליברליות פרשה מטעמי בריאות. תחתיה מונתה שופטת המשתייכת לאגף השמרני. בעקבות זאת, ותוך תקופה של חמש שנים, הפך בית המשפט העליון השנים 25 של רוריטניה את ההלכות החשובות שפסק בהקודמות. במצב דברים זה, כך לשיטתי, יש להגדיר את בית המשפט כאקטיביסטי ביותר, הגם שהכרעותיו החדשות היו, בהיבט הערכי-אידאולוגי, בכיוון השמרני. על יסוד האמור אתייחס למבחנים על פיהם יש, לטעמי, לקבוע האם בית המשפט או מי משופטיו הם אקטיביסטים. המבחן הראשון לבחינת האקטיביזם, המשותף למשפט הציבורי ולמשפט הפרטי, הוא הנכונות של בית המשפט לשנות הלכות קודמות שנקבעו על ידו. עצם העובדה שבית המשפט העליון בישראל רשאי לשנות את ההלכות (ב) לחוק-יסוד: השפיטה) אינה נותנת 20 שקבע (סעיף תשובה למבחן שהוצג. על אקטיביזם ושמרנות של בתי המשפט אשר גרוניס פרופ׳ אשר גרוניס נשיא בית המשפט העליון לשעבר

11 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון השאלה עליה יש להשיב היא האם בית המשפט עושה בפועל שימוש בכוח שניתן לו לשנות את הלכותיו. שאלה חשובה אף יותר מתייחסת לקצב השינויים של ההלכות שנפסקו בעבר. אין שנה לשינוי הנעשה 70 דומה שינוי של הלכה שנפסקה לפני שנים. ככל שקצב השינויים תכוף יותר, ממילא ידורגו 10 תוך בית המשפט או השופט המסוים קרוב יותר לקצה האקטיביסטי במשרעת. לעניין המשפט הציבורי עלינו לתת את הדעת על אבחנה נוספת. המשפט הציבורי של ישראל, במיוחד המשפט המנהלי, הינו בעיקרו יציר הפסיקה. בהעדרה של חקיקה בתחום הדורש הסדר יק וממלאו. זו מהותו של המשפט ִ ר ָ חוקי, בית המשפט נכנס ל . ברור, על כן, שבחינה של אקטיביזם Common Law המקובל, השיפוטי שונה היא כאשר מדובר בתחום המוסדר על ידי חקיקה של הכנסת (או של מחוקק המשנה) לבין תחום שהוסדר על דרך "חקיקה שיפוטית". ובדברנו על המשפט הציבורי, עלינו להציב מבחן נוסף והוא האם בית המשפט מבטל החלטות (כולל חוקים או סעיפי חוק) של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת לעיתים קרובות או רחוקות. ככל שקצב הביטול גבוה או תכוף יותר, יהא מקום לומר שבית המשפט אקטיביסט. בצד בחינה זו של קצב הביטול, ראוי אף לבחון האם קני המידה שנקבעו על ידי בית המשפט לבחינה של החלטותיהן של הרשויות האמורות - המחוקקת והמבצעת - מקנים שיקול דעת רחב לבית המשפט. ככל שקני המידה פותחים פתח גדול יותר להתערבות ניתן להניח שבית המשפט יעשה בהם שימוש. במילים אחרות, משנקבע קנה מידה או סטנדרט מקיף ורחב, כנראה שהמחשבה היא שראוי כי בית המשפט יפעילם למעשה בעת שהחלטותיהן של הרשויות הציבוריות מותקפות בבית המשפט. בניגוד למשפט המנהלי, שכאמור הינו בחלקו הגדול יציר הפסיקה, המשפט הפרטי בישראל מוסדר על ידי מערכת חוקים רחבה וענפה. על כן, השאלה האם בית המשפט או שופטות ושופטים מסוימים הינם אקטיביסטים צריכה להיבחן באופן שונה מאשר בתחום המשפט הציבורי. החקיקה מוצאת ביטוי במילותיו של המחוקק, בין המחוקק הראשי ובין מחוקק המשנה. בהקשר זה יש להזכיר את הדימוי היפה של אחד מגדולי המשפטנים של המאה , הנס קלזן. הוא דימה את מילותיו של המחוקק למסגרת של 20 התמונה. המילים יכולות לקבל מובנים שונים, אבל כל זאת בלא לצאת מן המסגרת. לשון אחר, המסגרת גודרת את האפשרויות הפרשניות. בית המשפט אינו רשאי לצאת מן המסגרת. מבחינה זו ברור שיציאה מן המסגרת תחשב כמהלך אקטיביסטי, ואולי אף נגדיר אותו כאקטיביסטי ביותר (ואפנה כדוגמה לפסק דין שנזכר לעיל). מזרחי זאת ועוד, גם כאשר נמצאים אנו בתוך מסגרתה של התמונה, וכאשר קיימות מספר אפשרויות פרשנויות, יש כאלה שהינן טבעיות יותר מבחינה לשונית ויש אחרות. סטייה מן המשמעות הטבעית, אף כאשר היא נעשית באמצעות בדיקה של תכלית החקיקה, עשויה להיחשב כמהלך אקטיביסטי. כמו כן, יש לזכור כי לעיתים המחוקק עושה שימוש במושגי שסתום, מילים בעלות רקמה פתוחה, כמו תום לב או תקנת הציבור. כמובן, שכאשר נעשה שימוש במונחים כאלה, הרי התמונה בה אנו צופים הינה תמונת ענק, שמסגרתה עצומה, על פי הדימוי של קלזן. גורם נוסף שיש להכניסו לקלחת הינו כוונת המחוקק. כאשר קק את ַ מדובר בגוף קולגיאלי דוגמת הכנסת, קשה לעיתים לז הכוונה העולה מתוך דברי ההכנה ומן הדיונים בוועדות הכנסת ובמליאה. ברם, לעיתים הכוונה עולה באופן ברור מן החומר הנזכר. כאשר זה המצב, סטייה של בית המשפט מן הכוונה הברורה של המחוקק תחשב כמהלך אקטיביסטי. אולם, גם בהקשר זה עלינו להוסיף אלמנט אותו כבר הזכרנו. כוונתי למשך הזמן שחלף מעת החקיקה ועד שבית המשפט אמר את דברו ונתן את פרשנותו לחקיקה. לא ניתן להתעלם מחלוף הזמן, שהרי ערכים משתנים, תפיסות חברתיות וכלכליות חדשות מחליפות ישנות, וכל זאת בצד התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות חדשות. אין זה סוד שקצב החקיקה, ולא רק אצלנו, אינו תואם את השינויים המתרחשים בחברה ובמדע. בנסיבות כאלו, בית המשפט נאלץ להתאים את משפט העבר אם לא לעתיד למצער להווה. במילים אחרות, המושג אקטיביזם בהקשר השיפוטי הינו אף תלוי זמן ותלוי קצב גם כאשר עסקינן בחקיקה. שינויים דרמטיים של הדין מוצדקים אך במרווחי זמן גדולים. הנורמות הכלליות באות להכווין התנהגות של רבים, וככאלו עליהן ליצור וודאות. שינויים תכופים ומשמעותיים של הדין יוצרים אי-וודאות, היינו מצב בו בנות ובני החברה, כולל עורכי ר מהו הדין והאם מעשה או מחדל ֹ אמ ֵ הדין, אינם מסוגלים ל המבחן החשוב ביותר שיש להפעיל לבחינה של אקטיביזם מול שמרנות שיפוטית הוא המבחן של קצב השינויים והפיתוח של המשפט. ככל שהקצב במישור הזמן תכוף יותר, המסקנה המתבקשת תהא שהגורם השיפוטי אליו אנו מתייחסים נוטה לאקטיביזם, וכך, כמובן, להיפך

12 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון

13 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון כלשהו תואמים את הדין (ואין הדבר מתמצה בדין הפלילי). לפני סיום, חובה לזכור ולהזכיר, כי כל עוד איננו נמצאים בתחום החוקתי, המילה האחרונה נתונה לכנסת, כמו לכל פרלמנט במדינה דמוקרטית. כלומר, אם הפרלמנט סבור כי בית המשפט הרחיק לכת, כי בית המשפט פועל תוך אקטיביזם מופרז, אין כל מניעה שהלכות שנפסקו או פרשנויות שניתנו יבוטלו באמצעות חקיקה מתאימה. לשון אחר, כל עוד אנו נמצאים מחוץ למישור החוקתי, המילה האחרונה נתונה לפרלמנט, וכך אכן ראוי במדינה דמוקרטית. לעומת זאת, כאשר אנו נמצאים במישור החוקתי דברו של בית המשפט הוא האחרון, כפוף, כמובן, לאפשרות של תיקון החוקה (או של חוקי היסוד) או של שימוש בפסקת ההתגברות, מקום שזו קיימת בהסדר החוקתי. לסיכום, המבחן החשוב ביותר שיש להפעיל לבחינה של אקטיביזם מול שמרנות שיפוטית הוא המבחן של קצב השינויים והפיתוח של המשפט. ככל שהקצב במישור הזמן תכוף יותר, המסקנה המתבקשת תהא שהגורם השיפוטי אליו אנו מתייחסים נוטה לאקטיביזם, וכך, כמובן, להיפך. מבחן דומה יש ליישם לגבי ביטול החלטות של הרשות המבצעת ושל הרשות המחוקקת, כולל חוקים. בצד אלה יש אף לתת את הדעת על מידת הסטייה מלשונו של המחוקק לפי מובנה הטבעי ומכוונתו של המחוקק. ככל שהסטייה גדולה יותר המסקנה שתתבקש היא שמדובר במהלך אקטיביסטי. על יסוד המפה ששרטטתי יכולה כל אחת ויכול כל אחד לקבוע לעצמו האם בית המשפט או שופטת או שופט מסוימים הינם אקטיביסטים או שמרנים, ומה מיקומם על המשרעת שבצידה האחד אקטיביזם ובצידה האחר שמרנות. כל עוד אנו נמצאים מחוץ למישור החוקתי, המילה האחרונה נתונה לפרלמנט, וכך אכן ראוי במדינה דמוקרטית. לעומת זאת, כאשר אנו נמצאים במישור החוקתי דברו של בית המשפט הוא האחרון, כפוף, כמובן, לאפשרות של תיקון החוקה (או של חוקי היסוד) או של שימוש בפסקת ההתגברות, מקום שזו קיימת בהסדר החוקתי 2008 בית המשפט העליון, אוקטובר

14 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון שנים לחוק לשכת עורכי הדין, 60 אנחנו מציינים השנה , במסגרתו הוקמה לשכת עורכי הדין 1961 התשכ"א- לחוק, המעגן בדין הישראלי את הקמתה 1 בישראל. סעיף של לשכת עורכי הדין, מבטא את תפקידה המרכזי של הלשכה בהגנה על "הביטחון המשפטי" במדינת ישראל ובקידומו, כלשון הסעיף: "מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי (ההדגשה נוספה – א.מ.). היסוד של מדינת ישראל" כלומר, האבות המייסדים של לשכת עורכי הדין, וכנסת ישראל שחוקקה את חוק לשכת עורכי הדין, ראו לנגד עיניהם תפקיד כפול של הלשכה – כלפי פנים, אל מול עורכי הדין החברים בלשכה, שמירה על רמת מקצוע עריכת הדין ועל טוהרו; וכלפי חוץ, אל מול הציבור בישראל, הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של המדינה. כפי שביטא זאת השופט מישאל חשין ז"ל בדבריו הידועים כי: "עורך-דין אינו אך טכנאימשפט, אדם שמילא את כרסו חוכמה ודעת ויודע הוא להשיב לעניין על שאלות חוק ומשפט שהוא נשאל. מקצוע עריכת-דין טובל כל-כולו בערכים: בנאמנות, בהגינות, בהוגנות, ביושר, באמירת אמת, בנימוס, בכבוד הסניגורית הציבורית המחוזית נ' 4495/99 לזולת" (בג"ץ לפסק דינו של 9 ), פס' 1999( 625 )5 , פ"ד נג(ועדת הערר השופט חשין). הערכים הללו נמצאים בליבת "הביטחון המשפטי" זהו ומהו אותו ביטחון משפטי? במדינת ישראל. הביטחון של כל אזרח ואזרחית בכך שמערכת המשפט תמלא במדינה את התפקידים המתחייבים בדמוקרטיה לשם הבטחת העליונות של שלטון החוק, כאמצעי ראשון במעלה להבטחת התהליכים הדמוקרטיים, האינטרס הציבורי וזכויות הפרט. באופן פרטני, המדובר בכמה תפקידים מרכזיים, בהם: העמדת הכלים החוקיים לממשלה להגשים את מדיניותה; הגנה על זכויות האדם; שמירת הסדר הציבורי ומניעת פשיעה ושחיתות שלטונית; והכרעה בסכסוכים על בסיס משפטי. לפי תפיסה זו, הביטחון המשפטי הוא החוליה שמקשרת בין אזרחי המדינה לבין שלטון החוק. בלי ביטחון משפטי, המונח "שלטון החוק" הוא כלי ריק, מאחר שלאזרח אין דרך לממש את זכויותיו במקרה הפרטני שלו עצמו. כך, למשל, כאשר קיים ביטחון משפטי, אדם שזכויותיו נפגעו בשל פעולה שלטונית לא חוקית, יודע כי עומדת לרשותו האפשרות לזכות לסעד אפקטיבי מבית המשפט. הביטחון המשפטי במדינה דמוקרטית מוגשם באמצעות מגוון שחקנים ומנגנונים, המשמשים כ"סוכני הביטחון המשפטי". בראש ובראשונה מדובר במערכת בתי המשפט, וביכולתה להעניק סעד אפקטיבי לאזרחים במצבים שונים. גם היועץ המשפטי לממשלה ממלא כמובן תפקיד מרכזי בהקשר הזה, יחד עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו, שתפקידם להבטיח כי רשויות המדינה השונות יפעלו מלכתחילה, ולא רק אחרי התערבות שיפוטית, במסגרת סמכותם החוקית ובהתאם לכללים המשפטיים המחייבים ביחס לעבודתן. לשכת עורכי הדין היא הגורם המרכזי המנגיש את הביטחון המשפטי לכל אזרח ואזרח, באמצעות ייצוגו המשפטי בפני רשויות המדינה, בפני גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ובמידת הצורך – גם בפני ערכאות שיפוטיות. יתר על כן, התפקיד הכפול שתיארתי, אותו קבעה הכנסת ביחס ללשכת עורכי הדין, מטיל על הלשכה ועל חבריה חובת נאמנות כלפי שלטון החוק בכללותו, ובכך הלשכה משמשת סוכנת של ביטחון משפטי לא רק עבור אלו המיוצגים באופן ישיר על ידי עורכי הדין, אלא גם עבור האינטרס הציבורי הכללי במדינת ישראל. תפקיד זה בא לידי ביטוי בדבריו של שר המשפטים לשעבר, פנחס רוזן לשכת עורכי הדין כסוכנת ביטחון משפטי אביחי מנדלבליט עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה

15 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון ז"ל, אשר כינה את מקצוע עריכת הדין כ"הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת. הנאמנות הכפולה של עורכי הדין – ללקוח אותו הם מייצגים, ולערכים של הביטחון המשפטי באופן כללי, באה לידי ביטוי גם בפסיקתו של בית המשפט העליון. כדברי הנשיאה אסתר חיות, באחת הפרשות: "עורך הדין מייצג את שלטון החוק, והוא נתפס כחלק מן המערכת המשפטית, לפיכך עליו להיות נאמן לחוקי המדינה ובעל רמה מקצועית ואתית ההולמת את המקצוע ואת 10320/02 האמון שהלקוח, בתי המשפט והציבור נותנים בו" (על"ע ,)2004( 695 )5 , פ"ד נח(פאדי בולוס נ' לשכת עורכי-הדין בישראל לפסק דינה של השופטת חיות (כתוארה אז). 10 פס' הדבר בא לידי ביטוי כאמור גם בהקשר המוסדי הרחב יותר של לשכת עורכי הדין, כפי שפסק השופט בדימוס יצחק זמיר באחת הפרשות: "אכן, הלשכה היא נאמן הציבור. זוהי נאמנות כפולה. כמו כל גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, היא חבה נאמנות כלפי הציבור הרחב, שמכוחו היא קמה, ממנו היא קיבלה את סמכויותיה ולמענו היא פועלת. זוהי נאמנות כללית. אולם, יש שגוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין חב גם נאמנות מיוחדת. זוהי נאמנות כלפי ציבור מסוים שאותו גוף מייצגו, או משרת אותו, או מפקח עליו. שתי הנאמנויות, הכללית והמיוחדת, משלימות זו יוסף בנאי נ' המועצה הארצית של לשכת 2832/96 את זו" (בג"ץ בפסק דינו של השופט 592 ), עמ' 1996( 582 )2 , נ(עורכי הדין זמיר). שנותיה, פעלה לשכת עורכי הדין בכמה דרכים ואפיקים 60 לאורך במסגרת תפקידה כסוכנת של ביטחון משפטי במדינת ישראל. באופן מסורתי, ראשיה של הלשכה נעמדו לימין מערכות החוק והמשפט אל מול התקפות מצד גורמים שונים. כפי שאמר ד"ר אמנון גולדנברג ז"ל בדברים שנשא כראש לשכת עורכי הדין, שנים להקמת לשכת עורכי הדין: "מאז ומתמיד 25 לרגל ציון גרסתי שלשכת עורכי הדין אינה רק גוף מקצועי צר מידות השוקד על האינטרסים של חבריו, אלא גוף ציבורי בעל ייעוד מובהק בנושא שלטון החוק. מתפיסה זו נגזרת גם חובתה להשמיע קולה בנושאים ציבוריים בעלי אופי משפטי. [...] הנושאים שבהם הייתי מצפה שהלשכה תדריך את דעת הקהל נוגעים לזכויות האזרח, מעמדו של שלטון החוק, שמירת מעמדה של מערכת המשפט וכיוצא באלה עניינים אשר בהם מוסמכת הלשכה לחוות דעתה, מכוח הכשרתה ונסיונה". ראש לשכת עורכי הדין הנוכחי, עו"ד אבי חימי, הדגיש פעם אחר פעם את תפקידה זה של לשכת עורכי הדין, והתייצב איתן לצדן של מערכות החוק והמשפט ולצד הביטחון המשפטי במדינת ישראל, אל מול התקפות שביקשו להחליש את מעמדן. אך לאחרונה, במושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין , הדגיש עו"ד חימי: "אנחנו בלשכת עורכי 2021 באילת לשנת הדין נמשיך ונהיה ממלכתיים ועצמאיים, נמשיך ונהיה איתנים אל מול כל ניסיון להחליש את מערכות אכיפת החוק, את מוסד היועץ המשפטי לממשלה ואת מערכת בתי המשפט. לא ניתן יד להתלהמות, לא ניגרר לפופוליזם, לא נתפשר על עיקרון שלטון החוק ולא נוותר על הדמוקרטיה. עצמאותן של מערכות אכיפת החוק ושל השופטים היא ענף עליו נשענת הדמוקרטיה הישראלית והיא הערובה להבטחת זכויות האדם במדינה. אנחנו לא ניתן לגדוע את הענף הזה". אחד התחומים שבו באה לידי ביטוי, באופן בולט ביותר, תרומתה של לשכת עורכי הדין לביטחון המשפטי במדינת ישראל, הוא הצטרפותה של הלשכה כצד להליכים משפטיים, בין כצד ישיר לאותם הליכים ובין במעמד של "ידיד בית המשפט". בהקשר זה, ניתן להזכיר למשל את הצטרפותה של הלשכה כ"ידיד בית המשפט" לעתירות שעסקו בעניין מינויו של שר משפטים קבוע, לאחר פקיעת כהונתו של השר בני גנץ כממלא מקום שר התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת 2255/21 המשפטים (בג"ץ . בבקשת ההצטרפות להליכים, עמדה הלשכה על הפגיעה ישראל) הקשה בשלטון החוק הנובעת מהיעדר שר משפטים מכהן: "לעמדת הלשכה, כמי שמייצגת את שלטון החוק ואמונה על שמירתו, המחדל באי-מינוי שרים חלף שרים שכהונתם פקעה, ובראש ובראשונה באי-מינוי קבוע של שר משפטים, חלף מ"מ שר המשפטים שכהונתו פקעה, אינו מותיר ספק בדבר הפגיעה הקשה בשלטון החוק ובציבור עורכי הדין בישראל כאחד. מחדל זה מוביל לפגיעה קשה בשלטון החוק, אשר על שמירתו אמונה הלשכה, ולפגיעה בפעילותה השוטפת של הלשכה, לרבות באפשרותה להפעיל סמכויות שניתנו לה בחוק, באופן שפוגע בציבור עורכי לשכת עורכי הדין היא הגורם המרכזי המנגיש את הביטחון המשפטי לכל אזרח ואזרח, באמצעות ייצוגו המשפטי בפני רשויות המדינה, בפני גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ובמידת הצורך – גם בפני ערכאות שיפוטיות

16 | עורך הדין | 2021 דצמבר | 48 גיליון לבקשת 47-48 הדין בישראל ובציבור המיוצג על ידם" (סעיפים ההצטרפות של הלשכה). במקרה אחר מהשנה האחרונה – עניין החיסון של אסירים נגד קורונה – הייתה לשכת עורכי הדין אחד הצדדים שעתרו לבג"ץ, על מנת לחייב את השר לביטחון הפנים לחסן אסירים בהתאם לתעדוף שנקבע על ידי גורמי המקצוע במשרד הבריאות. מדובר בהתערבות חשובה ביותר מצד לשכת עורכי הדין, לצדם של אלו השייכים לאחת הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה – העצורים והאסירים בבתי הכלא. ביחס לקבוצה זו, גם במצב של שגרה, ולא בזמן מגיפה, קיים צורך מוגבר במתן ביטחון משפטי לחבריה, בשל היותם נמצאים במצב של שלילת חירות, שגוזרת נגישות מוגבלת לייעוץ משפטי ולהליכים משפטיים. בפסק הדין התקבלה עמדתה של לשכת עורכי הדין, יחד עם יתר העותרים, וכן עם היועץ המשפטי לממשלה שהתייצב אף הוא נגד החלטת השר לביטחון הפנים, ונקבע כי השר פעל בחוסר סמכות כאשר נתן הוראה שלא לחסן אסירים נגד נגיף הקורונה, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע .רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים) 158-21 (בג"ץ במקרה שלישי, הצטרפה לשכת עורכי הדין כ"ידיד בית המשפט" להליך שעסק בחוקיות החיפוש בטלפונים ניידים במהלך חקירה פלילית. בהודעה לתקשורת שפרסמה לשכת עורכי הדין בהקשר זה נמסר כי: "עניינה של הלשכה בהצטרפות להליך זה קמה ללשכת עורכי הדין ונוגעת לזכויות כלליות 1 מחובתה על פי סעיף של חשודים ונחקרים, כדי שיתקיים הליך הוגן מאחר שמדובר באדן חשוב ויציב בבסיס הדמוקרטיה". בית המשפט העליון, אשר קיבל את בקשת ההצטרפות של הלשכה להליך, עמד על חשיבות ההגנה על זכותם של נחקרים לפרטיות ועל הקפדה מצד רשויות החקירה לפעול בהתאם להוראות הדין במסגרת פעולותיהן .אוריך ואח' נ' מדינת ישראל) 7919/19 (בש"פ הדוגמאות המובאות הן חלק קטן מהעשייה הענפה והיומיומית של לשכת עורכי הדין לשם קידום הביטחון המשפטי במדינת ישראל. שנות קיומה הציבה לשכת עורכי הדין אידיאל גבוה של 60 בהגנה על שלטון החוק, שמירה על זכויות האדם, וביצור מעמדם של מוסדות החוק והמשפט. על כך, ראויה לשכת עורכי הדין לכל שבח, וראויים ראשיה לכל ברכה. אני מאחל ללשכת עורכי הדין בישראל עוד שנים רבות של עשייה ברוכה, ועמידה איתנה על עקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. 2021 שנות קיומה הציבה לשכת עורכי הדין אידיאל גבוה של הגנה על שלטון החוק״, היועמ״ש בוועידת המשפט, ספטמבר 60 ״בראש לשכת עורכי הדין הנוכחי, עו"ד אבי חימי, הדגיש פעם אחר פעם את תפקידה של לשכת עורכי הדין, והתייצב איתן לצדן של מערכות החוק והמשפט ולצד הביטחון המשפטי במדינת ישראל, אל מול התקפות שביקשו להחליש את מעמדן

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz