עורך הדין - גיליון 46 - דצמבר 2020

131 )41( עו"ד אושרי פרי שנים 6 מתנדב בתוכנית מה הביא אותך להתנדב בתוכנית? "לא אחת ראיתי מקרוב מקרים קשים שאנשים הרימו ידיים והשלימו בעל כורחם עם מצב אשר נכפה עליהם אך ורק בשל היעדר יכולת כלכלית להיאבק מבחינה משפטית על עניינים מהותיים אשר בדיעבד המצב היה יכול להיות שונה אם רק היו מקבלים הכוונה משפטית נכונה. דרך אותם מקרים נוכחתי להבין עד כמה חשובה הפעילות ההתנדבותית של שכר מצווה, ואני שמח ומודה על הזכות הנעימה והחשובה שניתנה לי לסייע לאנשים שידם אינה משגת לשכור עורך דין פרטי". במה באה לידי ביטוי התנדבותך בתוכנית? "בתחילת הפעילות שלי בשכר מצווה הייתי פעיל בקבלת תיקים בתחום המשפחה שכלל את מלוא הטיפול המשפטי הנדרש, לרבות הגשת כתבי בית דין וייצוגם של הפונים. בשנתיים האחרונות הפעילות מתקיימת בקבלת פניות באמצעות פגישה, ובמסגרת הפגישה ניתן לפונה ייעוץ משפטי ראשוני ונבחנת זכאותו לקבלת סיוע משפטי. במידת הצורך ובמקרים בהולים כבר באותה פגישה מוגשת בקשה לערכאה השיפוטית המתאימה". איזה מקרה זכור לך במיוחד? "זכור לי מקרה מיוחד שבו טיפלתי בתיק של הורים גרושים לילד אחד קטין. הגירושין התקיימו זמן קצר לאחר שנולד הקטין. במשך שלוש שנים האב לא פגש את הקטין והאם סירבה בכל תוקף לקשר כלשהו בין האב לקטין. בעוד שאני מייצג את האב בעניין חידוש הקשר בינו ובין הקטין התברר כי האם עברה לעיר אחרת באופן חד-צדדי. במסגרת הטיפול הוגשה בין היתר בקשה לצו מניעה. "בסופו של דבר ולאחר מאבק ממושך ההורים השתלבו בטיפול ובאופן הדרגתי חודש הקשר בין האב לקטין. כיום הילד שוהה אצל האב אחת לשבוע, כולל לינה, וכל סוף שבוע שני. מקום המגורים של האם נקבע במסגרת פשרה במקום אחר יותר קרוב לאב". מה המסר שתרצה להעביר לעורכי הדין? "במקרה שתואר לעיל מאחר שלאב לא הייתה אפשרות מעשית דאז לשכור עורך דין פרטי, אין לי ספק כי אילולא תוכנית שכר מצווה סביר להניח כי הנתק בין האב לבנו היה נמשך. "במקרים מהסוג הזה ידוע עד כמה ניתוק בין הורים לילדים פוגע פגיעה קשה הן בילדים והן בהורים, ולזמן יש משמעות רבה בנושא זה. "המסר שאני רוצה להעביר לעורכי דין נוספים הוא שאם יש לכם האפשרות אל תהססו להתנדב בשכר מצווה. מדובר בחסד של אמת – אהבת חינם. גם אם נראה לכם כי העשייה שלכם במסגרת אותו טיפול משפטי שולית וזניחה, בשביל אותו פונה שנמצא בצומת כל כך קשה בחייו, מודבר בעולם ומלואו". האם לדעתך יש לחייב את עורכי הדין לתת לפחות חמישים שעות פרו-בונו בשנה? על אף החשיבות העליונה שאני רואה בפעילות שכר מצווה, אני סבור שלא יהיה " נכון לחייב עורכי דין להתנדב. החובה צריכה להגיע ממקום של ערכים ומהלב. קשה לי לתאר מצב שעורך דין יילחם בשביל לקוח רק משום שהמערכת חייבה אותו בכך. אני מאמין שגם התוצאה תהיה בהתאם, ולרוב התוצאה המשפטית משקפת את המאמץ. אני מאמין בחובה שבאה מהלב והנשמה". )36( עו"ד אורי רייכקינד מתנדב בתוכנית שנתיים מה הביא אותך להתנדב בתוכנית? נכנסתי לתפקיד ראש מחלקת 2019 בתחילת " הליטיגציה במשרד כהן, וילצ'יק ושות'. כבר בשבוע הראשון בתפקיד קיבלתי מייל מאנשי התוכנית אשר בעבר עבדו מול משרדנו מעת לעת. "בעצה אחת עם ראשי המשרד (עו"ד אבנר כהן ועו"ד אלי וילצ'יק) הוחלט לייחד ולהגדיר מראש חלק מזמנה של המחלקה גם לפעילות התנדבותית חשובה זו, כך שכל עורכי הדין במשרד אשר יכולים לסייע בתוכנית, כל אחד בתחום התמחותו, עורכי הדין ממשרדנו 2019 יעשו זאת, שכירים ושותפים כאחד. החל בינואר מאיישים אחת לשבועיים עמדת קבלת קהל במרכז 'אנוש' בתל אביב ומעניקים מענה משפטי וסיוע ראשוני לפונים המגיעים במסגרת התוכנית״. במה באה לידי ביטוי התנדבותך בתוכנית? "מעבר להליך הקליטה והבחינה הראשונית של כל פונה וכל מקרה, מזדמן לעורכי הדין ממשרדנו הלוקחים חלק בתוכנית להעניק סיוע משפטי, לרוב ברמת הייעוץ בנוגע למצב המשפטי של אותו פונה ולהסביר לו את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפניו. חשוב להבין שמרבית הפונים לקבלת סיוע משפטי במסגרת התוכנית מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, ואין להם כל רקע בתחום המשפטי שבו הם מבקשים סיוע. אני מוצא לנכון להדגיש נקודה זו, לא כדי להפנות את הזרקור אל אוכלוסיית הפונים, אלא דווקא להפנות את הזרקור אל אוכלוסיית עורכי הדין המשתתפים בתוכנית. "הלכה למעשה, היות שלא מדובר (בדרך כלל) במקרים מורכבים (מבחינה משפטית), אפשרי כי הסיוע לפונים יוענק גם על ידי עורכי דין בעלי ותק של שנים ספורות באותו תחום התמחות. מדובר בנקודה חשובה כי ברגע שמבינים שזה המצב, מספר עורכי הדין במשרד שיכולים לקחת חלק בתוכנית ולסייע גדל במידה ניכרת. "אני סבור שגישה שכזו – שיתוף עורכי דין גם בעלי ותק של שנים ספורות בתחום – יכולה לתרום רבות לתוכנית ולהיות חינוך מיטיב של עורכי הדין לקחת חלק בפעילות התנדבותית משמעותית כבר בשנותיהם הראשונות כעורכי דין". איזה מקרה זכור לך במיוחד? "אחד המקרים שזכורים לי היטב הוא אם חד-הורית שהגיעה להתייעץ עימי לאחר שקיבלה מכתב פינוי כמעט מיידי מהדירה שבה היא מתגוררת בשכירות. במקביל לבחינת המצב המשפטי, וחשוב לא פחות – בחינת הנקודה שהכי הטרידה את אותה פונה – הבנתי שהבעיה העיקרית של הפונה היא חוסר היכולת להגיע עם בעל הדירה ועורכי דינו למועד מוסכם שבו היא תעזוב את הדירה. הם עמדו על פינוי כמעט מיידי, והיא בסך הכול הייתה מעוניינת בשהות מסוימת טרם תעזוב את הדירה. "לבסוף הנושא נפתר בהסכמה לאחר כמה שיחות טלפוניות ביני ובין עורך הדין של בעל הדירה, ובכך גם הושג לאותה פונה מועד יציאה נוח ומתאים מהדירה, וגם ירדו מהשולחן איומים מצד בעל הדירה לתביעת פינוי ותביעה בגין נזקים (נטענים) שאותה שוכרת (הפונה) לכאורה גרמה לו ולמושכר". מה המסר שתרצה להעביר לעורכי הדין? "אני חושב שאת המסר שארצה להעביר לעורכי הדין כדי שיצטרפו לתוכנית כבר כתבתי בשורות הקודמות. לא צריך יותר מדי ניסיון ואין כל חובה להיות עורך דין בעל ותק של שנים רבות בתחום כדי לקחת חלק פעיל (ומשמעותי!) בתוכנית. בסופו של דבר, גם עורך דין עם מעט ניסיון בתחום שבו מתבקש הסיוע יכול להעניק מענה מועיל וחשוב לאותו פונה". שעות פרו-בונו בשנה? 50 האם לדעתך יש לחייב את עורכי הדין לתת לפחות "התנדבות בראייתי היא משהו שיש לעשות מתוך רצון ולא מתוך חובה, לכן אני סבור כי די בכך שהתוכנית הזו תחדור יותר לתודעה בקרב עורכי הדין כדי שמספר עורכי הדין שייטלו בה חלק יגדל באופן משמעותי, וכך גם הסיוע של קהילת עורכי הדין, בדרך של התנדבות, לאוכלוסיית מוחלשות בקהילה". עו"ד אורי רייכקינד, משרד עוה"ד כהן, וילצ'יק ושות'. עוסק בתחום הליטיגציה האזרחית כשבע שנים.

RkJQdWJsaXNoZXIy MTczMjUz